תמצית התביעה וטענות הצדדים

1.       לפני תביעה בגין נזק שנגרם לרכב בבעלות התובעת כתוצאה מתאונת דרכים. רכב התובעת בוטח על ידי הנתבעת, ואולם זו סירבה לשלם את תגמולי הביטוח מהטעם שרישיונו של נהג הרכב בזמן התאונה היה בשלילה.

 

          האם נהג רכב התובעת ידע על השלילה? זו השאלה המרכזית העומדת להכרעה במסגרת תביעה זו.

 

טענות התובעת

2.       התובעת רכשה רכב מספר 98-583-25 ששימש כמונית. הזכות הציבורית (רישיון המונית) היה בידי מר גדעון נורקונסקי, ומשום כך נרשמה הבעלות על הרכב על שמו של האחרון, אולם אין מחלוקת כי הבעלות על המונית הייתה בידי התובעת (להלן: המונית).

 

3.       הנתבעת ביטחה את רכב התובעת בפוליסה שתוקפה מיום 13.8.2015 ועד יום 31.3.2016, כאשר על פי רשימת הפוליסה, הנהג היחיד שהיה מורשה לנהוג במונית הוא מר פריג איכראם (להלן: הנהג).

 

4.       התובעת טענה, כי ביום 21.1.2016 בשעה שהנהג נסע במונית ביציאה ממושב אחיסמך, התפרץ לפתע ילד לכביש. אוטובוס שנסע לפני המונית עצר בפתאומיות, ונהג רכב התובעת לא הספיק לבלום, ופגע באוטובוס בחלקו האחורי (להל: התאונה).

 

5.       התובעת הודיעה על התאונה לנתבעת (טופס הודעה צורך לכתב התביעה), וזו מינתה שמאי להערכת הנזק שנגרם למונית. על פי חוות דעת מומחה מטעם השמאי, מר ישעיהו ברקוביץ, סכום הנזק נישום על סך 55,602 ש"ח (חוות דעת מיום 14.6.2016).

 

6.       ביום 18.2.2016 שלחה הנתבעת מכתב דחייה לתובעת, במסגרתו ציינה, כי תביעת הביטוח נדחית מהטעם, שלנהג לא היה רישיון נהיגה בתוקף בזמן התאונה, מפאת שלילות רישיון הנהיגה שנרשמו על שמו.

 

7.       התובעת ציינה עוד, כי בדקה את רישיון הנהיגה של הנהג, ואף צירפה העתק ממנו לכתב התביעה, וממנו למדה כי הנהג בעל רישיון נהיגה מתאים ובתוקף. חרף האמור, נטען, סירבה הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח.

 

          מכאן התביעה.

 

טענות הנתבעת

8.       לטענת הנתבעת, על פי בדיקה שהיא ערכה עולה, כי הנהג היה בשלילה בזמן התרחשות האירוע, ומשום דרישות הפוליסה – הדורשות רישיון נהיגה בתוקף – אין לאירוע כיסוי ביטוחי.

 

          הנתבעת הרחיבה וטענה, כי לנהג הייתה שלילה "כפולה", הן ביום 24.2.2014 והן ביום    7.7.2015 (ראו שאילתא ממרכז הסליקה של חברות הביטוח בע"מ, ת/1), ומשכן נהג הנהג ברכב במהלך האירוע ללא רישיון נהיגה בתוקף.

 

9.       מטעמים אלה, בעיקרם, עמדה הנתבעת על דעתה, כי דינה של התביעה להידחות.

 

דיון והכרעה

10.     הנהג העיד לפני. עיקר עדותו התרכזה בידיעתו או אי-ידיעתו בדבר שלילת רישיונו. כך, הנהג העיד, כי ביום בפברואר 2016 הוא ניגש למשרד הרישוי, שם נאמר לו כי רישיונו מוגבל בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. עוד נאמר לו, כי יוכל לטפל ברישיונו רק לאחר הסרת ההגבלה שהוטלה על ידי לשכת ההוצאה לפועל. הדבר לא הסתייע בידיו (סוגיית ההגבלה על ידי לשכת ההוצאה לפועל) ובקשתו להאריך את האפשרות להשתמש ברישיון סורבה, ומשכך ניגש והפקיד במשרד הרישוי את רישיונו.

 

11.     הנהג הכחיש קבלתה של ההודעה ממשרד הרישוי על שלילת רישיונו משום נקודות שצבר (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 4-7). לטענת הנהג בעדותו, קיימת בעיה של קבלת דואר בישובו (שם, שורה 3).

 

          לשאלות חוזרות של ב"כ הנתבעת בסוגיה זו – שב הנהג והעיד, כי לא קיבל את דבר הדואר, וכי לעתים לא מקבלים דברי דואר אחרים. עם זאת ציין, כי מקבל דברי דואר אשר מגיעים לתיבת הדואר על שמו (שם, שורות 24-29), בניגוד למכתבים שנשלחים עם ציון הישוב בלבד.

 

12.     הנהג הרחיב בעדותו, כי קיימים אנשים נוספים בישובו בעלי אותו שם, ולכן הניח, כי ייתכן שעל אישור המסירה שהוצג על ידי הנתבעת חתם אדם אחר (מוצג ת/4: המאשר, לכאורה, כי הנהג קיבל את הודעת משרד הרישוי בדבר שלילת רישיונו) (שם, שורה 3).

 

13.     בהקשר זה אציין, כי ממוצג ת/4 לא ניתן להבין דבר. אף לא את שמו של הנמען, בוודאי שלא את שם החותם על האישור. תחילה, בהגינותו, הנהג לא הכחיש את החתימה שעל גבי המסמך – למרות טענתו שלא קיבל את הודעת משרד הרישוי – משום שלא רואים דבר על גבי המסמך (עמוד 9, שורה 1), אולם כאשר הוצג לו האישור בצבע – הכחיש כי זו חתימתו או חתימת בני ביתו (שם, שורות 3-8).

 

15.     בחינת הראיות שהוצגו לפני בדיון מביאה למסקנה – כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, בהיותה הטוענת לסייג לתחולת פוליסת הביטוח. כידוע, לצורך שלילתו של כיסוי ביטוחי מהטעם של נהיגה ללא רישיון, לא די בכך שהמבטחת תוכיח כי רישיונו של הנהג נפסל, אלא על המבטחת הטוענת להיעדר כיסוי ביטוחי מוטל הנטל להוכיח שהנהג ידע אודות פסילת רישיונו או שהודעת הפסילה הומצאה לו כדין. במסגרת הנטל המוטל על מבטחת הטוענת להסרת כיסוי ביטוחי מן הטעם של פסילת רישיון עליה להוכיח הן שדבר הדואר המעדכן את המבוטח אודות פסילת רישיונו דוור לידיו כשורה והן שדבר הפסילה הובא לידיעתו ולמודעותו (תא"מ (שלום –ת"א) 60628-06-16 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה ואח', ניתן ביום 28.11.18; להלן –"פסק הדין בעניין מסארוה").

 

16.     ראשית, מאישור המסירה שהוגש (ת/4) – לא ניתן, הלכה למעשה, להבין דבר. האישור מטושטש ובלתי קריא. אכן, אין זו אשמתה של הנתבעת, אך זו הראיה שהוגשה על ידה. על ראיה זו לא ניתן להסתמך כראיה לאמיתות תוכנה, בהיותה בלתי ברורה.

 

17.     שנית, הנהג הכחיש מכל וכל שידע על אודות שלילת הרישיון שלו. הן בתאריך 24.2.2014, והן בתאריך 7.7.2015. אמנם הנתבעת הגישה כראיה אישור מסירה מדואר ישראל המראה על מסירת הודעת משרד הרישוי על השלילה (ת/2), אולם לא הגישה אישור מסירה – שייתכן שקיים – לגבי השלילה הנוספת. אולם לא די בכך. עיון בתדפיס משרד התחבורה, אגף הרישוי, הנושא כותרת "הודעת פסילה –שיטת הניקוד", מיום 29.10.2017, (מוצג ת/6), מעלה תהיה נוספת. ברישא של ההודעה נכתב כי תאריך ההנפקה של הודעת השלילה הינו 23.5.2015 וכי זו נשלחה לנהג התובעת בדבר דואר רשום שמספרו RI512857232G2. דא עקא, עיון באישור המסירה מדואר ישראל לעניין דבר דואר רשום שמספרו RI512857232G2 מלמד, כי דבר הדואר ממשרד הרישוי התקבל למשלוח בתאריך 14.5.2015 ונמסר ליעדו בתאריך 18.5.2015. לא ברור כיצד הדבר ייתכן, עת בתדפיס הודעת פסילה –שיטת הניקוד שהופק על ידי משרד הרישוי (מוצג ת/6), צוין, ברחל בתך הקטנה, כי תאריך הנפקת הודעת השלילה הינו 23.5.2015, קרי, תאריך מאוחר למועד המסירה בפועל.

          נוכח השונות הקיימת לעניין מועד המסירה של הודעת השלילה, מצופה היה מן הנתבעת כי תזמן למתן עדות נציג מוסמך מחברת דואר ישראל או נציג מוסמך ממשרד הרישוי –ולא היא.

 

18.     שלישית, יש טעם בטענתו ועדותו של הנהג – כי ללא כתובת מדויקת על גבי אישור המסירה, ייתכן שהמכתב נמסר לאדם אחר. אכן, התובעת לא הביאה ראיות אשר תצבענה על כמות האנשים העונים על שם של הנהג בכפר קאסם, אולם דומה כי אין כל צורך בראיה זו, באשר ברור כי שמו של הנהג אינו "מיוחד" או ייחודי, והוא יותר ממתיר קיומו של אדם נוסף בעל שם זהה בכפר קאסם.

 

19.     בהינתן האמור לעיל, ובהינתן כי נדרשת ידיעה פוזיטיבית (קרי, ידיעה בפועל) של נהג בדבר שלילת רישיונו על מנת שהנתבעת תוכל להיבנות מהטענה כי זה נהג ללא רישיון נהיגה (ע"א 7602/06 עזבון נתנאל גו'רג' חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה (פורסם במאגרים המשפטיים; 11.10.2011)) ועל כן הפוליסה אינה מכסה את האירוע – הרי שדין טענת הנתבעת בעניין זה להידחות.

 

20.     אודה ואתדווה, כי לא בנקל הגעתי לתוצאה אליה הגעתי בפסק הדין. עדותו של נהג רכב התובעת הייתה בעייתית. נראה היה כי בעדותו הוא "מגלה טפח ומסתיר טפחיים" ולמעשה הוא מגויס למען התובעת, אף כי אינו עובד בה יותר, נוכח פסילת רישיונו. העבר התחבורתי העשיר של נהג רכב התובעת, שהביא לבסוף לפסילת רישיונו, עורר אף הוא תהיות וסימני שאלה. אולם, בסופו של יום, ובהתאם לנטלי הראיה, לא די בתהיות אלה כדי לסייע למבטחת להוכיח כי קמה לה עילה להסרת הכיסוי הביטוחי. אציין עוד, כי בתום שמיעת הראיות, לאור העובדה שבתיק זה הראיות אינן חד משמעיות, ואפילו די עמומות, הצעתי לב"כ הצדדים הצעה לפיה התביעה תסולק, מבלי להודות בטענות, בשיעור של 50% ממנה. הבהרתי, כי התוצאה בתיק תהיה בינארית: "הכל או לא כלום". לצערי, ב"כ הצדדים סירבו לקבל את הצעתי ועמדו על מתן פסק דין מנומק, בהתאם להוראות הדין ונטלי הראיה.

 

סיכום ומסקנות

21.     נוכח האמור, אני דוחה את טענת הנתבעת להסרת כיסוי ביטוחי לתאונה העומדת בבסיס התביעה ומורה על קבלת התביעה.

 

22.     התובעת לא הביאה ראיות אשר תאששנה את טענותיה בדבר הנזק שנגרם לה כתוצאה מהשבתת המונית, על כן יש לדחות ראש נזק זה. לעומת זאת, חוות הדעת שצורפה – שאף שהוכחשה על ידי הנתבעת – הוזמנה על פי בקשת הנתבעת עצמה, והיא ממוענת אליה. בכל מקרה, המומחה (השמאי) לא נדרש על ידי הנתבעת לחקירה, וחוות דעתו לא נסתרה.

 

          בנוסף, התובעת צירפה קבלה מיום 5.5.2016 ממוסך בדבר תיקון המונית על פי סכום התואם את חוות דעת השמאי.

 

          מכאן, שיש לאמץ את קביעות השמאי בחוות דעתו, אשר, כאמור, לא נסתרה.

 

23.     על כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 55,602 ש"ח. סכום זה יישא הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (11.9.2016). כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאות מופחתות (מחצית ראשונה של אגרת בית משפט בסך 725 ש"ח, וכן שכר טרחת עו"ד התובעת בסכום של 5,000 ש"ח. התובעת תישא בשכר העד מטעמה. מצאתי לנכון לפסוק לתובעת הוצאות מופחתות משום שהתובעת בחרה שלא להעיד את הבעלים של התובעת, מר נביל, אשר יכול היה לשפוך אור על עובדות המקרה ולתרום למתן הכרעה הקרובה לאמת בתיק זה.

 

24.     הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

 

25.     המזכירות תדאג לסרוק לתיק בסריקה דחופה את מוצגים ת/4, ת/5 ו- ת/6.

 

ניתן היום,  ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.