©

 

 

 

 

 

 

פסק דין זה עוסק בשאלת החבות; קרי האם האופניים החשמליים עליהם רכב הנתבע 1 בזמן התאונה הינם "כלי רכב מנועי" כמשמעו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1973 (להלן: "החוק").

 

1.     ביום 5/2/15 חצתה התובעת כביש בתל – אביב ונפגעה מאופניים נהוגים על ידי הנתבע 1.

 

2.     האופניים לא היו מבוטחים באשר לפגיעה בהולך רגל.

 

3.     הכרעה בשאלת החבות הכרחית לשם המשך ניהול המשפט, אם נגד הנתבע 1 בלבד מכוח פקודת הנזיקין ואם גם נגד קרנית מכוח תפקידה המוגדר בחוק הפיצויים.

 

4.     סוגיית האופניים החשמליים ומעמדם המשפטי מונחת לפני בית המשפט בתדירות הולכת וגוברת, עת הציבור הישראלי חווה עליה דרסטית בכמות התאונות ובחומרת הפגיעות הגופניות.

 

 

5.     רכב מנועי הוגדר בסעיף 1 לחוק כהאי לישנא:

 

" "רכב מנועי, או "רכב" – רכב הנע על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;"

 

6.     לכאורה פרשנות פשטנית היתה מביאה לתוצאה לפיה אופניים חשמליים הינם "כלי רכב מנועי" וכך גם כלים נוספים, שכן אין ספק כי הם משמשים לצורך תחבורתי, לתחבורה יבשתית, ושהם פועלים בכוח מכני באמצעות מנוע.

 

האופניים החשמליים לא מוחרגים מן ההגדרה כפי שנעשה עם כסאות גלגלים, עגלת נכים או מדרגות נעות.

 

7.     ויובהר, פסק דין זה אינו דן בסוגיית כלל האופניים החשמליים אלא באופניים החשמליים המסוימים מושא התביעה, הווה אומר: האופניים עליהם רכב הנתבע 1.

 

8.     לא מן הנמנע כי על המחוקק לפעול על מנת להסדיר את מעמדם של האופניים החשמליים ו/או להטיל חובות על המשתמשים בהם נוכח היקף התאונות בהן מעורבים אופניים חשמליים ותוצאות התאונות שלעיתים אף מסתיימות במוות.

 

9.     ראשית יובהר, כי לא ניתן לאמץ את ההגדרה של "כלי רכב" מתקנות התעבורה ועל פיה לסווג את האופניים החשמליים ככלי רכב מנועי, שכן קיים שוני במהות החיקוקים ובמטרותיהם.

 

10.  ודוק; אופניים עם מנוע עזר מוגדרים בתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (בסעיף 1 "הגדרות").

 

"אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה:

(1)  ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2)  המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;

(3)  כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;

(4)  מותקן בהם:

(א)  צופר או פעמון;

(ב)   פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1);

(ג)   פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 231(2);

(ד)   מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3);

(ה)  מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3);

(5)  אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב' 3 בפרק השני – המועד

(א)  הם עומדים בדרישות תקן אירופי 15194 EN (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק"ג;

(ב)   לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד;

(6)  אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו –

 

(א)  הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת"י 15194 – אופניים: "אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הי שראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו WWW.MOT.GOV.IL; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה;

(ב)   מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש;

(7)  הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5) (א) ו – (6) (א), לפי העניין".

 

 

11.   יש לבחון איפוא האם האופניים מושא התביעה הינם "כלי רכב" או שמא "אופניים עם מנוע עזר". האופניים מושא התביעה לא הובאו לבית המשפט אך צילומים שלהם מתוך תיק המשטרה צורפו לחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. לדברי התובע (סעיפים 4-7) האופניים נרכשו כחדשים בערך שמונה חודשים לפני התאונה והוא לא ערך בהם שינויים כלשהם (סעיף 9 לתצהיר וכן בחקירתו הנגדית, בעמוד 40, שורות 10-14).

 

12.  מומחיותו של מומחה התובעת, ד"ר אינג'ינר עוזי רז, הינה בתחום חקר ושחזור תאונת דרכים בעוד מומחיות המומחה מטעם הנתבעת 2, מר זיו שוורץ, הינה בתחום האופניים.

 

13.  המומחה מטעם התובעת מסתמך על תמונה מספר 2 לחוות דעתו, ממנה ניתן ללמוד, לשיטתו, כי "נעשה שינוי במערכת הבקרה המאפשר נסיעה עם מנוע חשמלי ללא שימוש בדוושות, השוני הוא תוספת חלק לאופניים המקוריים מתוצרת חברת ווקסינג (WOXING) הסינית".

לשיטת המומחה, אופניים שאינם עונים על דרישת התקנות, כבענייננו, הופכים מאופניים עם מנוע עזר לאופנוע.

 

14.  אלא מאי?

עיון בצילום, תמונה מס' 2 ובצילום בהגדלה (נספח ב' לחוות הדעת של מר שוורץ), מעלה כי אותו שינוי ביחידת הבקרה הינו למעשה צופר, הא ותו לא (וראה גם חווה"ד של מר שוורץ בסעיף 4 ה. כמו גם עדות הנתבע בחקירה נגדית, בעמוד 40, שורות 10-21).

 

15.  לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות שהוגשו, לרבות חוות הדעת, אני קובע כי לא הוכח שהאופניים הפוגעים היו אופניים לא תקניים.

מכאן והיות והיבואן מייבא כביכול, אופניים תקניים בלבד ולא הוכח שבוצעו שינויים או "שיפורים", הרי שהאופניים הינם "אופניים בעלי מנוע עזר", כהגדרתם בתקנות התעבורה ולפיכך אינם "אופנוע".

 

16.  היות ולדעתי אין הקבלה ואין לערוך הקבלה בין חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, הרי שהגם ולפי תקנות התעבורה האופניים המסוימים אינם אופנוע, יש לבחון האם לפי חוק הפיצויים האופניים הינם "כלי רכב".

 

17.  האופניים החשמליים אינם מצוינים בהגדרה הבסיסית של החוק ואף לא בהגדרה המרבה או הממעטת.

 

18.  החלק המהותי של ההגדרה בחוק הנתון במחלוקת הינו: "לנוע בכוח מיכני", נתון לפרשנות בית המשפט.

 

19.  מבחינה טכנית ניתן להפעיל את האופניים כאופניים רגילים, נטולי מנוע על דרך הדיווש.

מנגד, הפעלת המנוע החשמלי כרוכה (ממהירות של 6 קמ"ש ומעלה) בהפעלת הדוושות. השימוש בכח הפיזי של הרוכב הינו חיוני ואין בלתו. לעומתו, השימוש בכח ה"מיכני", החשמלי, אפשרי אך אינו חיוני וייתכן רק בשילוב הכח הפיזי של הרוכב.

 

20.  משום כך, לטעמי, הכח המרכזי והבולט הינו הכח הפיזי, הגובר, לצורך ההגדרה המשפטית, על הכח המיכני. מטעם זה האופניים החשמליים אינם ממלאים אחר כל המרכיבים המנויים בחוק על מנת שייחשבו כ "כלי רכב" כמשמעו בחוק.

 

21.  יתר על כן, נוכח ריבוי התאונות, נזקי הגוף הקשים והסערה הציבורית סביב הרכיבה על אופניים חשמליים ואכיפת החוק, סבורני כי המחוקק צריך לתת דעתו באופן מפורש למצבם המשפטי של האופניים החשמליים.

 

22.  עסקינן במספר רב מאוד של אופניים חשמליים הנעים בדרכים.

בהתחשב ביתרונות של האופניים, כגון: גודלם ומשקלם, העדר זיהום סביבתי, נפח, הקלה על עומס תנועה, סיוע לאוכלוסיות צעירות ודלות באמצעים להתנייד ממקום למקום ומנגד להעדר ביטוח ו/או יכולת לבטח את מרבית הכלים, הרי שגם מטעמים אלו יש להעדיף את הפרשנות לפיה האופניים אינם כלי רכב כמשמעו בחוק.

 

23.  אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ש"ח.

כמו – כן, תישא התובעת בעלות חוות הדעת מטעם הנתבעת.

במידת הצורך, תוגש בקשה לשומת הוצאות בתוך 20 ימים מיום קבלת פסק הדין החלקי.

 

24. התביעה כנגד הנתבע 1 תתנהל מכח פקודת הנזיקין.

 

25. דיון ההוכחות התרכז בסוגיית החבות בטרם נדונה סוגיית הנזק.

 

26. אשר לנתבע 1, הנתבע אישר בחקירה הנגדית כי הוגש נגדו כתב אישום תוך שנטען כי עבר את הצומת באור אדום בעוד שהתובעת חצתה באור ירוק וכי הוא הודה בעובדות כתב האישום, הורשע ונשא בעונש (עמ' 38, שורה 17 לפרוטוקול הדיון מיום 5/6/18).

 

הנתבע ויתר על הגשת סיכומים ולא טען באשר לרשלנותו או אחריותו לתאונה.

 

מכאן, שרשלנותו ואחריותו של הנתבע 1 הוכחה.

 

27. התובעת תגיש חוות דעת רפואיות מטעמה בתוך 60 ימים מהיום.

חוות דעת נגדיות יוגשו בתוך 60 ימים מיום קבלת חוות הדעת מטעם התובעת.

 

28. נקבע לתזכורת פנימית ליום 24/2/19.

 

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

המזכירות תמנע מסגירת התיק.

 

ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין החלקי.