25 ינואר 2018

 

רקע

1.           התביעה דנן הוגשה ביום 1.11.15, ובה עתר התובע, מר מוהנא עוראבי (להלן: התובע), לסעדים כספיים, המגיעים לו - לדעתו - ממעסיקתו, מדינת ישראל (להלן: המדינה או הנתבעת), בשל "גרירת ותק", מתקופת עבודה קודמת, שהמדינה לא הכירה בה, עם קליטת התובע לשירותה; ברם, הסעדים שנתבעו בתביעה לא כומתו.

 

2.           כתב-תביעה-מתוקן, מכומת - על סך 27,194 ש"ח - הוגש ביום 16.5.16 ובו חזר התובע על טענת "אפליה", ללא פרוט. בדיון המוקדם, ביום 16.6.16, הוסכם שהמדינה תבדוק את טענותיו, בנקודה זו, לאחר שימציא פרטים נאותים לבדיקה, ובעקבותיה הודיעה באת-כח המדינה, ביום 30.6.16, כי שני העובדים האחרים, מולם טען התובע להפלייתו, כביכול, שונים ממנו בנתוניהם האישיים, בהיותם אנשי צבא לשעבר; מצב בו הוותק הוסדר בנסמן 11.834(ב) לתקשי"ר.

בתגובה, טען התובע, בהודעה מיום 20.7.16, כי המחלוקת העיקרית היא משפטית וביקש לסכם בכתב, על סמך החומר שבתיק.

 

3.           בהמשך, בהתאם להודעה מטעם הצדדים, מיום 11.10.16, ולפי בקשה משותפת - על יסוד העובדות המוסכמות בה, השאלה המשפטית היחידה שנותרה להכרעה היא - האם התובע, אשר עובד בנתבעת בדירוג המח"ר, זכאי לגרור את הוותק שצבר בתקופת עבודתו בעיריית טמרה בדירוג מנהלי; על כך סיכמו בכתב.

 

4.         לאחר שעברנו על סיכומי הצדדים וחזרנו ובחנו את כל המסמכים בתיק - לדעתנו, צודקת המדינה בטיעוניה; הכרעתנו תובא לאחר הצגת העובדות הרלוונטיות.

 

עובדות מוסכמות

5.          כך נאמר בהודעה המשותפת:

"מוסכם על הצדדים, על יסוד הרשימה המפורטת להלן, לקבוע את התיק לסיכומים, כאשר הצדדים יוכלו להסתמך ולהפנות לנספחים שצורפו לכתבי הטענות ולהודות שהוגשו לתיק. הצדדים יוכלו לצרף או להסתמך על כל מסמך אחר שלא הוזכר בכתבי הטענות, אלא בהסכמת הצד שכנגד ו/או ברשות בית הדין הנכבד.

עובדות מוסכמות

1.    התובע עבד בעיריית טמרה, בשנים 2006-1997, בדירוג מנהלי.

2.    בשנים 2010-2006 עבד התובע במגזר הפרטי. במהלך שנים אלו - בשנת 2009 - ובזמן היותו עובד במגזר הפרטי, כאמור, קיבל התובע תואר אקדמי.

3.    מחודש אוגוסט 2010 ועד לחודש נובמבר 2010 עבד התובע בבנק מסד.

4.    מיום 1.12.2010, עובד התובע בגזברות מחוז צפון של משרד החינוך, בדירוג המח"ר.

5.    עם כניסתו לעבודה בשירות המדינה, אושרה לתובע גרירת הוותק בגין תקופת עבודתו בבנק מסד על פי נסמן 24.445(א) לתקשי"ר. אולם, לא אושרה לתובע גרירת הוותק בגין תקופת עבודתו בעיריית טמרה, מהנימוק שהוא אינו עומד בתנאים לגרירת הוותק, כפי שנקבעו בהסכמי המח"ר ובהוראות התקשי"ר.

6.    אין חולק, כי התובע סיים את עבודתו בעיריית טמרה בדירוג המנהלי ולא בדירוג המח"ר.

7.    ההוראות הרלוונטיות בנושא זה לענייננו, מצויות בהסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה, מרכז השלטון המקומי ואח', לבין הסתדרות המח"ר וההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מיום 10.6.1977 ובזכרון דברים מיום 30.12.80, שנחתם בין אותם צדדים להסכם הקיבוצי (צורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב ההגנה מטם הנתבעת). עוד רלבנטיים הודעת נש"מ מס' מא/65 ופרק 24.4 לתקשי"ר, לרבות נסמן 24.445 (צורפו כנספחים ג' ו-ד' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת).

הפלוגתא

האם התובע, אשר עובד בנתבעת בדירוג המח"ר, זכאי לגרור את הוותק שצבר בתקופת עבודתו בעירייה בדירוג מנהלי."

 

דיון והכרעה

6.         כפי שהקדמנו ואמרנו, במחלוקת שהוצבה לפתחנו - דעתנו כדעת המדינה; על כן, התביעה - נדחתה. להלן נימוקינו, בתמצית.

 

7.         נקודת המוצא היא ההוראות הרלוונטיות לדיון במחלוקת נשוא תיק זה, אשר הוסכם, שהן מצויות בהסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה, מרכז השלטון המקומי ואח', לבין הסתדרות המח"ר וההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מיום 10.6.77 [נספח א' לכתב-ההגנה המתוקן (להלן: ההסכם הקיבוצי)], ובזיכרון דברים, מיום 30.12.80, שנחתם בין הצדדים להסכם הקיבוצי [נספח ב' לכ"ה מתוקן (להלן: הזכ"ד; שניהם יחד, להלן: הסכמי המח"ר)]; וכן בהודעת נש"ם, מס' מא/65 [נספח ג' לכ"ה מתוקן (להלן: הודעת נש"ם)] ופרק 24.4 לתקשי"ר, ובמיוחד נסמן 24.445(ב) בו [נספח ד' לכ"ה מתוקן].

 

8.         התובע מנסה לקרוא להוראות האמורות זכויות כלכליות שלא נקבעו בהן, בטענה, כי לפי הפסיקה - במצב כמו ושלו בו מדובר, למעשה, בשני מעברים: מעבר בין מעסיקים, ממעסיק אחד למשנהו, ומעבר בין דירוגים, מדרוג "כלשהו" לדירוג המח"ר, הוא מצב מיוחד, שהצריך הסכמות מיוחדות שנקבעו בזכ"ד. אולם, הוא מתעלם מדרישת המעבר - הקיימת בכל המקורות - מצב שלא התקיים בעניינו.

 

9.         הסכמי המח"ר חלים על עובדים המועסקים בגופים החתומים עליהם, ובהם - מדינת ישראל, מעסיקתו הנוכחית של התובע, ומרכז השלטון המקומי, אשר תחתיו נמצאת עיריית טמרה, מעסיקתו של התובע משנת 1997 ועד חודש 6/2006 [הפתיח להסכם הקיבוצי]. אך, בין לבין, עבד התובע אצל מעסיק פרטי, למד לימודים אקדמיים, שאפשרו קליטתו בשירות הציבורי בדרוג המח"ר והתקבל להעסקה במדינה, שלא בהעברה מעיריית טמרה, בה הועסק בדרוג המינהלי.

 

10.      בהסכם הקיבוצי, בסעיף 7, נקבעו כללים בדבר "חלות דרוג המח"ר", הניתן "לעובדים בעלי השכלה אקדמאית מושלמת" [סע' 7(א) שם; ונעיר - בנספח שנסרק נשמטו בחלקם מספרי הסעיפים, דבר שגורם לבלבול].

בסעיף 7(ב) להסכם הקיבוצי נקבעה ההוראה, כי עובד הממלא מישרה לה צמודה בתקן דרגה י"ג ומעלה בדרוג "האחיד" (לימים, "הדירוג המינהלי" - הבהרה שלנו) והוא בעל השכלה אקדמאית, כאמור שם - "ידורג בדירוג המח"ר בדרגה המקבילה לדרגתו בדירוג האחיד".

בסעיף 7(ג) להסכם הקיבוצי, נקבע, כי: "עובד אשר יועבר מן הדירוג האחיד לדירוג המח"ר ... יועבר לדרגה בדרוג המח"ר לפי לוח ההקבלה ...", הנמצא בהמשך אותו סעיף.

ההקשר בו נזכרת ההעברה בין הדירוגים מלמד, כי - מדובר בתפקיד אצל אותו מעסיק וברצף העסקה.

 

11.      התייחסות לחישוב הותק המקצועי, לעובד בדירוג המח"ר, מצויה בסעיף 6 להסכם הקיבוצי, בו היו, בתחילה, 7 סעיפי משנה (א - ז).

בסעיף 6(ב) להסכם זה נקבעו הוראות לעניין מעבר בין דירוגים באותו מקום עבודה, אצל אותו מעסיק, ולא הוסכם בו ולא נקבע בו מאומה לעניין זכאות של "גרירת וותק", בעת מעבר עובד בין מעסיק אחד למעסיק אחר, מבין המעסיקים החתומים על הסכם הקיבוצי [השוו: דב"ע מד/4-22, מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה ואח' - הסתדרות האקדמאים במדעי הרוח והחברה (המח"ר),  24.2.1985 (במאגר ממוחשב)].

 

12.      עיננו הרואות, כי כבר בהוראה הראשונה, המאפשרת התחשבות בשנות עבודה בתפקיד קודם, לעובד המדורג בדרוג המח"ר, תנאי בסיסי וראשוני הוא - עצם המעבר מדירוג לדירוג. מעבר זה, משמעו, לפי לשונו ותכליתו, ברצף, אחרת - לא במעבר מדובר. ההוראה אפשרה לבחון מצבו של מי שהועבר מדירוג לדירוג בעבר, מי שמועבר בהווה או מי שיועבר בעתיד, כאשר המשותף לכל המצבים הוא עצם הרציפות בהעברה מדרוג "כלשהו" לתפקיד בדרוג המח"ר.

בהתאמה לעניינו של התובע - הואיל ולא היתה העברה שלו, בשירות המדינה עצמו, מהדירוג המינהלי, או דירוג אחר, לדירוג המח"ר - ההוראה המקורית, בהסכם הקיבוצי, לא תומכת בדרישתו להכיר בתקופת עבודתו בעיריית טמרה, בדירוג המנהלי, כחלק מהוותק שלו בתפקיד אליו התקבל בשירות המדינה, כעבור 4 וחצי שנים, בהן הועסק במקומות אחרים.

 

13.      ביום 30.12.80 נחתם הזכ"ד, בעניין הסכמות נוספות שהושגו בין הצדדים להסכם הקיבוצי, ואז, בין היתר, הוסף לסעיף 6 להסכם הקיבוצי סעיף משנה חדש, שמיני, ובו נקבעו תנאי זכאות לגרירת ותק מקצועי, במצב של מעבר בין המעסיקים החתומים על ההסכם הקיבוצי; וכך נאמר בסעיף 1 לזכ"ד:

"ותק מקצועי - סעיף 6 להסכם השכר לשנים 76/78

לסעיף 6 להסכם לשנים 76/78 (מיום 10.6.77) יתווסף
תת-סעיף חדש (ח') כדלקמן:

עובד כאמור שעבד במוסד החתום על הסכם זה ו/או המקיים הוראות הסכם זה, ושנערך לגביו חישוב הותק לפי פסקה זו ואשר עבר, עובר, או יעבור לעבוד במוסד אחר החתום על הסכם זה ו/או המקיים הוראות הסכם זה, יגרור עימו לצורך חישוב הותק, את מספר שנות העבודה במקום העבודה הקודם, לרבות שנות העבודה בהם [כך במקור] היה מדורג בדירוג אחר כלשהו לפני קבלת התואר האקדמי." [הדגשות שלנו].

 

14.      בזכ"ד נקבעו שני תנאים מצטברים להכרה בשנות עבודה בדרוג שאינו אקדמאי, לפני הזכאות לדירוג המח"ר: האחד - שעובד היה זכאי אצל מעסיק אחד לחישוב ותק לפי סעיף 6 להסכם הקיבוצי, משמע, שעבר מדירוג שאינו אקדמאי לדירוג המח"ר; והשני - מעבר בין מוסדות החתומים על ההסכם הקיבוצי, קרי - ברצף.

 

15.      שני התנאים המצטברים הללו נכתבו, במפורש, בזכ"ד. עצם קיומם פורסם ביום 15.3.81, בהודעת נש"ם, בעניין הזכ"ד - שהובא, במלואו, כנספח לאותה הודעה - בה צויין, כי: "הוראות זכרון הדברים יוכנסו בקרוב לתקשי"ר." [שם, סע' 3];

בהמשך להודעת נש"ם זו, הוכנסה לתקשי"ר הוראה מתאימה, בפרק 24.44, שכותרתו: "ותק מקצועי", המתייחסת בנסמן 24.445, לוותק המקצועי של "אקדמאים במדעי החברה והרוח" (דירוג המח"ר - הבהרה שלנו), ושם, בסעיף קטן (ב), שוקף השילוב של תיקון סעיף 6 להסכם הקיבוצי, לפי המוסכם בזכ"ד;  וזו לשון נסמן 24.445(ב) לתקשי"ר:

"עובד המועבר מאחד המוסדרות הבאים: גופים ממלכתיים, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, מרכז שלטון מקומי, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד, קרן קיימת לישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, המוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים ציבוריים בארץ, רשאי לגרור לצורך חישוב הוותק ותשלום משכורת את שנות עבודתו הקודמות, לרבות שנות עבודה בהן היה מדורג בדירוג אחר, לפני קבלת התואר או לפני מועד זכאותו לדירוג המקצועי ובלבד שערב העברתו היה מדורג בדירוג המקצועי ..." [ההדגשות שלנו].

 

16.      הצדדים אינם חלוקים על מעמד התקשי"ר ותוקפו המשפטי המחייב, כל עוד הוא משקף נאמנה את המקור הנורמטיבי ממנו הוא שואב, ושניהם מפנים לפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, בעניין יוסף אברהם.[1] התקשי"ר, אכן, הביא כלשונן את הוראות ההסכם הקיבוצי והזכ"ד, בכל הקשור לגרירת וותק בתפקיד בדירוג המח"ר, גם בגין שנים בהן היה עובד מדורג בדירוג אחר - במקרה של התובע, בדירוג המינהלי בעיריית טמרה; אולם, התובע מנסה להיבנות מהוראות בתקשי"ר, בפיסקה 24.224(ג), העוסקת בכללים לקביעת ותק מנהלי לעובד אשר נקלט בשירות המדינה בדירוג המינהלי, וקובעת, כי: "העובד איננו חייב ברציפות בעבודתו בין מקום עבודה אחד למשנהו.".

את זאת לא ניתן לקבל, שכן, התובע נקלט בשירות המדינה בתפקיד בדרוג המח"ר וההוראות הרלוונטיות לעניינו הן אלה העוסקות בחישוב הותק בתפקיד בדירוג המח"ר ולא בתפקיד של הדירוג המינהלי.

 

17.      מן ההוראות המקובצות לעיל, לעניין עובד בתפקיד בדירוג המח"ר, עולה, באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים - כטענת במדינה - כי לשם גרירת וותק מקצועי מאחד המוסדות או הגופים המעסיקים, החתומים על ההסכם הקיבוצי והמפורטים בהוראות התקשי"ר הנ"ל, חייבים להתקיים בעובד שני תנאים מצטברים:

                 א.         תנאי הרציפות בעבודה - שכן, מדובר בעובד "מועבר", היינו - עובד שעבר, עובר או יעבור - לשירות המדינה, מעבודה אצל מעסיק אחר, הקשור בהסכם הקיבוצי; כלומר, לשם "גרירת הותק", ממקום העבודה הקודם, לתפקיד החדש חייבת להיות רציפות העסקה בין מקומות העבודה, המפורטים בהסכמי המח"ר ובתקשי"ר, למועד הכניסה לשירות המדינה.

                 ב.          ערב העברתו לשירות המדינה היה העובד מדורג במקום העבודה הקודם בדירוג המקצועי, הוא דירוג אקדמאי (בענייננו דרוג המח"ר) - פרושו של דבר, שעל העובד לרכוש את התואר האקדמי עוד לפני העברתו מהמוסד המוכר, כהגדרתו בהסכמי המח"ר ובתקשי"ר, לשירות המדינה, וכן שבזמן שעבד במקום הקודם הוא כבר הועבר מהדירוג האחר (בעניינו של התובע, הדירוג המינהלי) לדירוג המח"ר.

 

18.      אנו מסכימים עם טענת המדינה, כי דווקא עצם האמירה המפורשת, שעובדי הדירוג המינהלי אינם חייבים ברציפות עבודה בין שני מקומות העבודה - אמירה שאין כמותה בקשר לדירוג המח"ר, בהסכם הקיבוצי, בזכ"ד או בתקשי"ר - היא הנותנת, שבעובד המדורג בשירות המדינה בתפקיד אליו צמוד דירוג המח"ר, ובכלל זה התובע, חייב להתקיים כלל הרציפות, במעבר ממעסיק למעסיק, לעניין הכרה בוותק מקצועי קודם, בגין תקופה שהעובד היה מדורג בדירוג שאינו דירוג המח"ר, אצל המעסיק הקודם, לפני שהועבר אצל אותו מעסיק לדירוג המח"ר, ורק אחר-כך הועבר לשירות המדינה, באותו דירוג - דירוג המח"ר. במקרה כזה, תכיר המדינה בגרירת הותק של שנות העבודה בדירוג האחר, אצל מעסיק קודם.

אבל, התובע היה זכאי לדירוג המח"ר רק לאחר שסיים את שירותו בעיריית טמרה, שכן, הוא היה מדורג שם רק בדירוג המינהלי וסיים את לימודיו לתואר אקדמאי, המזכה אותו באפשרות להיות מדורג בדירוג המח"ר, רק כאשר עבד במגזר הפרטי.

 

19.      כאמור, מקובלת עלינו טענת המדינה, שלא ניתן ליצור זכות יש מאין ולהקיש מהוראת התקשי"ר, לעניין גרירת וותק בדירוג מנהלי, לנושא אפשרות גרירת וותק בדירוג המח"ר, לגביה נקבעו תנאים שונים.

הואיל והתובע לא עומד בתנאים המצטברים, שנקבעו בהסכם הקיבוצי ובזכ"ד, לעניין גרירת וותק קודם, בגין שנות עבודה בדירוג אחר, הדירוג המינהלי - אין בסיס נורמטיבי לתביעת התובע, לקבלת הפרשי שכר, בשל "גרירת ותק".

 

20.      לפני סיום נוסיף, כי נוכח ההודעה בדבר העובדות המוסכמות  והפלוגתא היחידה שנותרה במחלוקת - ללא כל התייחסות לטענת "אפליה", כביכול - לא היתה הצדקה להתייחס לנושא זה בסיכומי התובע [סע' 21, שם].

למרות זאת, נוסיף ונציין, כי אין מקום להשוואה בין התובע לבין שני עובדי משרד החינוך, שהחלו עבודתם בשרות המדינה לאחר שפרשו לגמלה מצה"ל, כאשר הדברים הובאו בהודעה מטעם המדינה והתובע לא חלק על העובדות המופיעות בה, לפני ההודעה על עובדות מוסכמות, וקביעת פלוגתא אחת להכרעה, עד סיכומיו. מובן, כי  אין להקיש מעניינם לעניינו של התובע, כאשר לא מדובר בבעלי נתונים זהים וכאשר חל על עניינו של כל אחד מהם נסמן שונה בתקשי"ר.

 

סיכום

21.      לאור הקביעות בהסכמי המח"ר, שפורסמו בהודעת נש"ם ושוקפו נאמנה בהוראות התקשי"ר - התובע אינו זכאי לגרירת וותק מתקופת עבודתו בעיריית טמרה, בדירוג מנהלי, לתפקיד אליו התקבל בשרות המדינה, בדירוג המח"ר, לאחר הפסקה של כ-4 וחצי שנים בין שני התפקידים.

זאת, מאחר שלא עבר במעבר רציף מהתפקיד בעירייה לתפקיד במדינה, בכלל, וכאשר בכל אחד ממקומות העבודה הועסק בדירוג שונה, בפרט.

מכיוון שכך, אף לא התקיים בתובע - בנוסף לכלל הרציפות - התנאי, שהיה עובד שהועבר במקום העבודה הקודם מדירוג שאינו אקדמאי, לדירוג המח"ר, כמתחייב מההוראה בזכ"ד, שיצרה את הזכאות לגרירת וותק בדירוג המח"ר, בגין תקופת העסקה, במקום קודם, בדירוג אחר.

 

22.      אשר על כן -  התביעה לתשלום הפרשי שכר, שתבע התובע, בגין "גרירת וותק", כביכול, נדחתה.

 

23.      בהתחשב בתוצאה  ובסכום שנתבע - על התובע להשתתף בהוצאות המדינה, בגין הליך זה, בתשלום 3,000 ש"ח; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

24.      זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין.

 

 

ניתן היום, ‏01/02/18 (‏ט"ז שבט תשע"ח), בהעדר הצדדים, וישלח אליהם.