אימתי יסכים בית המשפט למחיקת כותרת התביעה של "סדר דין מקוצר" והעברת הדיון בתיק למסגרת של פסים רגילים?

בית המשפט דן בשאלה אימתי יסכים בית המשפט למחיקת כותרת התביעה של "סדר דין מקוצר" והעברת הדיון בתיק למסגרת של פסים רגילים?

 

 

 

בית משפט השלום בבית שאן
תא"ק 4406-04-20 ____ נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

 

 

בפני	כבוד השופט אדהם ספדי
תובע
נגד
נתבעת		ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת למחיקת כותרת התביעה של "סדר דין מקוצר" והעברת הדיון בתיק למסגרת של פסים רגילים.

 

2. בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע היה מעורב בתאונה מיום 27/10/2017 עת נפל מסולם בביתו. כתוצאה מהנפילה הוא נפגע במרפק ימין, והודגם שבר בראש הרדיוס. לכתב התביעה צורפו שלוש חוות דעת: חוות דעת רופאית של מומחה באורתופדיה, ד"ר לואי מדלג', לפיה לתובע נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 20%, חוות דעת רפואית של מומחה בנוירולוגיה, ד"ר וסים זועבי, שעל פיה לתובע נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 30%, וכן חוות דעת תעסוקתית ערוכה בידי ד"ר סיגל שוורץ לפיה התובע נמצא בעקבות התאונה במצב של אובדן כושר עבודה מוחלט לצמיתות לעיסוקו כמרכיב שיש למטבחים וכן לכל עיסוק סביר אחר.

 

3. התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת, אשר ביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, ובגדרה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח בגין נכויותיו הצמיתות, בגין אובדן כושר עבודה וכן בגין ימי אשפוזו. עוד תבע החזר הוצאות בגין שכר טרחת המומחים.

 

4. הנתבעת הגישה בקשתה למחיקת הכותרת בגדרה טענה כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר הואיל ועסקינן בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזק או מצב רפואי המצריכים הערכה על ידי מומחים רפואיים ועל כן אין מדובר בתביעה על סכום קצוב. הנתבעת טוענת כי היא חולקת על הנכויות הרפואיות שלטענת התובע נגרמו לו בעטייה של התאונה כמו גם על קיומו של אובדן כושר עבודה אצל התובע בעקבות התאונה, וכי היא מתכוונת להעמיד את התובע לבדיקה על ידי מומחים רפואיים מטעמה לאחר איסוף התיעוד הרפואי.

 

5. ב"כ הנתבעת הפנתה ל-ע"א 682/82יוסף בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589 (1983); ע"א 410/88 "רותם" חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ, פ"ד מג(4) 761 (1989), וכן תא"ק (שלום ת"א) 1867-09-13 מנחם לויצקי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (21.04.2014).

 

6. בתגובתו טען ב"כ התובע כי המדובר בתביעה הנסמכת על פוליסת ביטוח אשר "נוקבת בסכומים ברורים" וכי המדובר בחישוב אריתמטי פשוט (סעיף 2 לתגובה). הוא הוסיף וטען כי הנתבעת מבקשת להסתמך על הערת אגב שנאמרה בפסק הדין בעניין בן אריה הנזכר לעיל, שאינה בבחינת הלכה מחייבת. בנוסף, ההפניה לפסק הדין בעניין רותם אינה ממין העניין הואיל ושם עמדה לדיון פוליסת ביטוח רכוש ובמיוחד גניבת רכב, ולא עלתה שאלה בעניין נכות רפואית, ואילו הציטוט שבבקשה מתוך ההחלטה בעניין לויצקי אינו אלא אזכור טענות הנתבעת באותו עניין ולא זו בלבד, אלא שבאותה החלטה נקבע כי היה ניתן להתגבר על עניין הסכום הקצוב בתביעות מסוג זה אלמלא הפירוט הדל בכתב התביעה וחוסר במסמכים רפואיים. עוד נטען כי יש להבחין בין הצורך להוכיח את עילת התביעה לבין הצורך לשום את סכומה תוך הפניה להחלטה ב-בש"א (שלום ת"א) 131192/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מרדכי ביטון, תשסב(3) 625 (2003). ב"כ התובע הפנה גם להחלטה ב-בש"א (שלום ראשון לציון) 6035/04כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון בוטא (24.02.2005), בה נדחתה בקשה למחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

 

7. הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובע ובה טענה שבהיעדר הלכה מחייבת שדנה מפורשות בשאלה הספציפית העומדת לפתחנו, הרי שיש לראות בפסקי הדין בעניין בן אריה ובעניין רותם כפסקי דין מנחים, כפי שעשו בתי המשפט השלום. הנתבעת צירפה לתשובתה מספר החלטות שמחקו כותרת התביעה של סדר דין מקוצר במקרים דומים, כמפורט להלן:

 

          תא"ק (שלום כ"ס) 18325-07-17 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (13.09.2017), בו נידונה תביעה לתגמולי ביטוח שכללה שלושה מרכיבים: פיצוי בגין שברים, פיצוי בגין ימי אשפוז מתאונה וכן פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. כב' השופטת מרב בן-ארי מחקה את הכותרת הואיל ולדעתה התביעה לאובדן כושר עבודה אינה על סכום קצוב. באותו עניין התובע לא צירף חוות דעת רפואית מטעמו אך נקבע גם ש"אף לו צירף, לא היה בכך די, שכן הנכות היא עניין שניתן לחלוק עליו, ונמצאנו כי במקרה כזה, שוב לא יכול היה בית המשפט לבצע חישוב אריתמטי פשוט, משום שעל פי התקנות זכאית הנתבעת להגיש חוות דעת מטעמה. אף לאחר שתם שלב זה, הרי לו נותרה מחלוקת, היה על בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, ואף בכך לא היה סוף פסוק, שכן, כידוע, קיימת זכות לחקירה נגדית לשני הצדדים. לבטח, חישוב שהוא תלוי בתוצאות של חקירה נגדית אינו בגדר חישוב אריתמטי פשוט" (שם, פסקה 5).

 

          תא"ק (שלום רמ') 9095-09-11 דן נגב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (17.11.2011), בו נידונה תביעת תגמולי ביטוח בגין אי כושר עבודה. כב' הרשם (כתוארו אז) דן סעדון קבע בהחלטתו האמורה כי "ביסוס זכותו של המשיב לקבלת פיצוי על פי פוליסת הביטוח שהופקה עבורו מחייב לקבל כנכונה את חוות הדעת או הערכת המומחה הרפואי בעניין אובדן כושר עבודתו, כהגדרת המונח בפוליסה. די בכך, לאור האמור, כדי לקבוע כי סכום הפוליסה, הגם שהוא ניתן לקביעה בנקל, איננו סכום קצוב".

 

          תא"ק (שלום ת"א) 25217-04-18 קרוטובצוב ניקולאי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (10.10.2018) בה קבעה כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס כי "חישוב הפיצוי בגין נכות מלאה נתון להערכת הנכות באמצעות חוות דעת רפואיות. אמנם התובע צירף לתביעתו חוות דעת מעין אלו, אך לתוצאה סופית של סכום קצוב ניתן להגיע רק אם בית המשפט יקבל כנכון את אחוזי הנכות שנקבעו שם" (שם, פסקה 4). דברים זהים צוינו על ידי כב' השופט שי מזרחי בהחלטתו ב-תא"ק (שלום ת"א) 39192-03-19 נ' ג' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (05.06.2019), שאף היא צורפה לתשובת הנתבעת.

 

          עוד הפנתה הנתבעת להחלטת כב' הרשם (כתוארו אז) נמרוד פלקס ב-תא"ק (שלום י-ם) 34109-03-10 מנורה מבטחים חב' לביטוח בע"מ נ' מרים קיידנוב (16.06.2010), שבה נקבע כי "תביעה הנסמכת על חוות דעת מומחה המעריך את נכות הנתבעת אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר, שכן אינה תביעה על סכום קצוב".

 

דיון והכרעה

 

8. כפי שכבר נפסק, "כדי לענות על השאלה, אם תביעה פלונית ראויה לדיון בסדר־דין־מקוצר אם לאו, אין להתחשב אלא במה שנאמר בפרשת־התביעה. טענות שבפי הנתבע עשויות להקנות לו רשות להתגונן. אך אפילו נראה בעליל שאותן טענות מצריכות דיון ארוך ומסובך, אין בכך כדי לשלול מהתובע את זכותו לדיון בסדר־דין־מקוצר, ובלבד שהתביעה כשלעצמה מתקיימים בה התנאים לדיון כזה" [ע"א 267/73 אשדוד אינבסטמנט אסטבלישמנט נ' קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ ואח', פ"ד כח(1) 263, בעמ' 264 סיפא – 265 רישא; ע"א 587/69 מכוניות הדר החברה הישראלית ליבוא רכב בע"מ נ' שמואל ליכטנשטיין, פ"ד כד(1) 542, בעמ' 546 א'-ב'; בר"ע (מחוזי ת"א) 2019/02אשיש מאטה נ' יורם לוי (12.08.2002), פסקה 3; חיבורו של דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (2012), בעמ' 5 סיפא – 6 רישא; וכן חיבורו של יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995), בעמ' 665].
9. מן המפורסמות הוא, כי הראיה בכתב המקיימת אחר דרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היא בבחינת "ראשית ראיה" בלבד ואין צורך בראיה מלאה להוכחת התביעה על כל הנטען בה. כך בשורה ארוכה של פסקי דין נפסק שהכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה על כל פרטיה ודקדוקיה, אלא די במה שקרוי "ראשית ראיה" [ראו, לדוגמא, ע"א 186/77 סוכנויות בע"מ נ. טרבלוס, פד"י ל"ג (1) 197; ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. דוידוביץ, פד"י ל"ח (1) 613, 617; וכן חיבורו של השופט אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה, תשע"ו-2015), בעמ' 738].

 

10. עוד נפסק כי "די בהבאת ראיה בכתב לחוזה עצמו, ואין צורך להביא ראיה בכתב אף לעניין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר" [ר"ע 104/86 אסתר ביטון נ' אליהו פרץ, פ"ד מ(1) 787 (1986), בעמ' 788 ג'-ד'; ע"א 16/89"ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729 (1991), בעמ' 735 א' וכן חיבורו הנ"ל של גורן, בעמ' 738].

 

11. וזאת חשוב לציין, הראיה בכתב הדרושה להכשרת התביעה לדיון בסדר דין מקוצר, אינה צריכה להתייחס לסכום הקצוב דווקא [בש"א (מחוזי ת"א) 6833/08יעקב מורשת נ' לאון גולדשטיין (04.07.2008)].

 

12. במקרה שלנו, אין טענה בפי הנתבעת על כך שיסוד הראיה בכתב הדרוש להכשרת התביעה לדיון בסדר דין מקוצר אינה מתקיימת. למעלה מהדרוש אציין כי לכתב התביעה צורפה רשימת הפוליסה שהוציאה הנתבעת ע"ש התובע; חוות דעת רפואיות וכן סיכומי מחלה ותיעוד רפואי שניתנו בעקבות פציעתו בתאונה הנטענת מושא כתב התביעה. אין ספק כי בכך מילא התובע אחר דרישת הראיה בכתב, זאת גם לפי הגישה המחמירה שהובעה על ידי כב' השופט י' אטדגי בהחלטתו בעניין מדרכי ביטון אליה הפנה ב"כ התובע כנזכר לעיל, שלפיה אין די בצירוף פוליסת הביטוח, אלא יש צורך גם בראיות על קרות מקרה הביטוח, כגון סיכומי המחלה [ראו גם עניין לויצקי אליו הפנתה ב"כ הנתבעת]. יצוין, כי על גישה זו נמתחה ביקורת, הואיל ואין היא מתיישבת עם ההלכה הכללית לפיה די בהוכחת קיומו של החוזה (במקרה כמו זה שלפנינו – פוליסת הביטוח), כדי שתביעה בגין הפרתו תוכשר לדיון בסדר דין מקוצר [ירון אליאס, דיני ביטוח (2016), בעמ' 1487].

 

13. המחלוקת בין הצדדים סבה סביב השאלה אם מדובר במקרנו בתביעה על "סכום קצוב", אם לאו. בהקשר זה יצוין כי ""סכום קצוב" אין פירושו דווקא "סכום מוסכם"" [זוסמן, בעמ' 658].

 

14. באשר למרכיב התביעה שעניינו תגמולי הביטוח שנתבעו בגין ימי האשפוז, הרי שמדובר בסכום קצוב הואיל ומדובר בחישוב פשוט הנסמך על שני פרמטרים: סכום תגמולי הביטוח הקבוע בפוליסה בגין כל יום אשפוז כשהוא מוכפל במספר ימי האשפוז.

 

15. השאלה היא אם תגמולי ביטוח בגין נכות תאונתית הינם בגדר סכום קצוב. שאלה זו לא הוכרעה בהלכה מחייבת ואף לא בהלכה מנחה. לכאורה גם כאן החישוב הוא אריתמטי פשוט, כאשר לצורך חישוב הסכום הנתבע אנו מכפילים את הנכות הצמיתה שנותרה לתובע בסכום הנקוב בפוליסה למקרה של נכות מלאה. ואכן, בחיבורו הנ"ל של זוסמן צוין (בעמ' 659, ה"ש 26) כי "תביעה על יסוד ביטוח נכות, שבו נטלה חברת הביטוח על עצמה לשלם למבוטח סכומי כסף מוגדרים מראש לפי אחוזי נכותו, כשירה להתברר בסדר דין מקוצר ואין בכך כלום שהמבוטח יהא חייב להוכיח את שיעורי הנכות המתאימים הנקובים בפוליסה". כב' השופט (כתוארו אז) ע' עיילבוני בדעה שהערה זו המופיעה בהערת שוליים בספרו של זוסמן "יש לסייג למקרים בהם אחוז הנכות הרפואית בגין אותה פגיעה אינו שנוי במחלוקת ואינו דורש מינוי מומחים רפואיים ושמיעת עדים" [בש"א (שלום נצרת) 4088/06מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' נסים מסארווה (05.11.2006)].

 

16. בהחלטתו בעניין מסארווה קבע השופט עיילבוני כי "מאחר ושאלת שיעור נכותו ומצבו הרפואי של המשיב שנויה במחלוקת וטרם הוכרע הדיון בה, ומאחר ויש צורך בהערכה רפואית שהינה מעבר לחישוב אריתמטי גרידא ולא ניתן לקבוע את סכום החיוב עפ"י הפוליסה בלבד, סכום התביעה אינו בגדר סכום קצוב" [עמדה דומה ננקטה בעניין ניקולאי ובעניין מגדל אליהן הפנתה הנתבעת, וכן ב-תא"ק (שלום י-ם) 22292-02-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נתן צוקרמן (18.11.2014); וב-תא"ק (שלום רמ') 37444-09-19ישיר חברה לביטוח נ' תמיר חסון (30.12.2019), פסקה 28].

 

17. בשאלה זו דן המלומד ירון אליאס בחיבורו דיני ביטוח (2016):

 

"שאלה חשובה היא, האם תביעה המבוססת על חוות דעת מפורטת של מומחה מקצועי, כגון רופא או שמאי, מקנה לסכום הנתבע אופי של "סכום קצוב"? שאלה זו נדונה בפסיקה בהקשרים שונים. ניתוח הפסיקה מעלה כי בית המשפט חותך שאלה זו לפי שיוכו של המומחה המקצועי. כך, כאשר חוות-הדעת שתביעת המבוטח נסמכה עליה ניתנה על-ידי רפואי מטעמו, נטה בית המשפט שלא לראות בסכום התביעה, שנגזר משיעורי הנכות שנקבעו בחוות-הדעת, משום "סכום קצוב", שכן לא היה הכרח שהמבטח יקבל את חוות הדעת האמורה כנכונה" (שם, בעמ' 1482)

18. יצוין כי בשתי ההחלטות אליהן הפנה ב"כ התובע בתגובתו (בעניין ביטון ובעניין בוטא) לא נידונו תביעות לתשלום תגמולי ביטוח בגין נכות תאונתית אלא בגין אובדן כושר עבודה, ואילו הפסיקה אליה הפנה בסעיף 39 לכתב התביעה (אך לא חזר עליה במסגרת תגובתו לבקשה) עוסקת בכלל בתגמולי סיעוד ועל כן אינה רלוונטית לענייננו.

 

19. כאמור לעיל, לכאורה חישוב הסכום המגיע לתובע לטענתו בגין נכותו הינו חישוב אריתמטי פשוט, אך דעתי כדעת אלה הסבורים שאין מדובר בסכום קצוב. וכל כך מדוע? מפני שהנכות הרפואית עצמה נקבעת על ידי מומחים רפואיים בהתאם להערכתם את מצב התובע. אם כן, קביעת הנכות מבוססת על הערכתו של המומחה הרפואי. כידוע, אין מדובר במדע מדויק, כאשר הערכת מצבו של התובע יכולה להשתנות ממומחה רפואי אחד לאחר, ועובדה היא שברוב תיקי הנזיקין קיימות שלוש הערכות שונות באשר למצבו של התובע: זו של המומחה הרפואי מטעם התובע, זו של המומחה הרפואי מטעם הנתבעת, וזו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. על כן, סכום המתקבל על ידי חישוב שביסודו מבוסס על הערכה אינו יכול להיחשב כסכום קצוב, שכן סכום קצוב הוא "סכום שאינו זקוק להערכה או לשומה" [ע"א 38/77 ישראל יואל צימרינג נ' דבורה גורדין, פ"ד לא(3) 401 (1977), בעמ' 404 ד'-ה'], ואילו בענייננו קביעת אחוזי הנכות נעשית על סמך הערכה מצד מומחים רפואיים ומצריכה קבלת הערכה זו על ידי בית המשפט.

 

20. כך העיר כב' השופט ג' בך בפסק דינו בעניין בן אריה, וכדבריו "ספק בעיניי, אם בחירת פרוצדורה זו להגשת המשפט הייתה מוצדקת, ואם המדובר כאן באמת בתביעה ל"סכום קצוב" ... במקרה שלנו אמנם ניתן להגיע לתוצאה הסופית על־פי חישוב אריתמטי, אך ניתן לטעון, כי הדבר אפשרי רק אם תתקבלנה כנכונות ההערכות הנ"ל של הרופאים, אשר חיוו דעתם על אחוזי הנכות של המערער ועל תקופת אי­־כשירותו לעבודה"(שם, בעמ' 605). אמנם בסופו של יום השאלה לא הוכרעה משלא היה צורך בכך ובכך צודק ב"כ התובע שאין לפנינו הלכה מחייבת אלא רק הערת אגב (סעיף 4 לתגובה), אך גם להערות אגב ולדברים שנאמרו מפיו של בית המשפט העליון שאינם מהווים רציו יש ערך ומשקל [ראו דעתו של השופט חיים כהן המנוח במאמרו "אוביטר ז"ל והגינות לאי"ט" משפטים לא (תש"ס) 425].

 

21. באשר למרכיב התביעה שעניינו תגמולי הביטוח בגין אובדן כושר עבודה, כאן קיימת מחלוקת בפסיקת בתי המשפט השלום. בעניין ביטון דגל כב' השופט אטדגי בעמדה לפיה חישוב הסכום בתביעות ביטוח בגין אובדן כושר עבודה הוא עניין אריתמטי פשוט ועל כן מדובר בסכום קצוב [שם, פסקה 4. ראו גם: בש"א (שלום קריות) 3522/03שמשון חברה לביטוח בע"מ נ' ויסאם זבידאת (07.03.2004); ת"א (שלום ת"א) 21450/07 חסון אלפונסו נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (11.02.2008); ת"א (שלום חי') 52668-11-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' גדעון מכלוף (19.11.2015); וכן חיבורו של אליאס, בעמ 1481]. מנגד, קיימת גישה הסבורה שגם תביעה זו אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר הואיל והקביעה אם התובע מצוי במצב של אובדן כושר עבודה, אם לאו, כמו גם אורך התקופה שבה מצוי התובע באובדן כושר עבודה מצריכה הערכות של מומחים רפואיים [ראו, למשל, עניין פלוני; עניין חסון; עניין דן נגב; וכן תא"ק (שלום רמ') 9095-09-11 דן נגב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (17.11.2011)]. כשלעצמי, אני נוטה לגישה השנייה ומאותו טעם. קרי, שכדי לבצע חישוב הסכום יש צורך בהערכת מצבו הרפואי של התובע והאם הוא מצוי באובדן כושר עבודה בהתאם לתנאי הפוליסה כמו גם אורך התקופה שבה מתקיים בו מצב של אובדן כושר עבודה, דבר המבוסס בעיקרו של דבר על הערכות רפואיות.

 

22. עם זאת, ניתן לסבור שבאותם מקרים שבהם התובע מסתמך בתביעתו על חוות דעת רפואית שהוזמנה מטעם הנתבעת עובר להגשת התביעה (הן בתביעת פיצוי בגין נכות תאונתית והן בתביעת אובדן כושר עבודה), יהיה ניתן להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, שכן הסתמכות התובע על חוות הדעת במקרה שכזה נתפסת כהסכמה מצדו למסקנות המומחה הרפואי שמונה על ידי הנתבעת וכשמתגבשת הסכמה מצד שני הצדדים אין יותר צורך כי בית המשפט יעריך את מצבו הרפואי של התובע.

 

23. כך או כך, די בכך שרכיב אחד של התביעה (הפיצוי בגין הנכות) אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר בכדי שהתביעה כולה תיפסל מלהידון בדרך זו.

 

24. לבסוף, אתייחס לטענת הנתבעת שהועלתה לראשונה במסגרת תשובתה לתגובת התובע, ולפיה די בעובדה שהתובע עתר לקבלת החזר הוצאות חוות דעת המומחים מטעמו מבלי להפנות לסעיף בפוליסה המזכה אותו בקבלת סכומים אלו כדי לקבל את הבקשה (סעיפים 9-8 לתשובה). ראשית, דין הטענה להידחות ולו מהטעם שהיא לא הועלתה בבקשה העיקרית ובשל כך לא הייתה לתובע הזדמנות להגיב עליה. שנית, לגופו של עניין, אין בידי להסכים עם טענה זו הואיל והוצאות התובע בגין חוות דעת המומחים מטעמו הן חלק מהוצאות המשפט [ראו:ע"א 2906/01עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25.05.2006), פסקה 52; וכן גורן, בעמ' 673] ובכגון דא אין צורך שזכותו תהיה מעוגנת בפוליסה, שכן מדובר בסעד כללי אותו מוסמך בית המשפט לפסוק בתום ההליך אף אם לא נכלל בכתב התביעה [ע"א 37/85 הנס ברבלק נ' אברהם שביט, פ"ד מא(1) 708 (1987), בעמ' 712 ה', וכן גורן, בעמ' 663].

 

25. אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה בזאת על מחיקת הכותרת של "סדר דין מקוצר" והתביעה תמשיך להתנהל בסדר דין רגיל. המזכירות תשנה את סיווג התיק כתיק אזרחי רגיל (ת"א).

 

כתב הגנה יוגש עד לא יאוחר מיום 30/06/2020.

 

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

 

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

 

 

ניתנה היום, כ"ח אייר תש"פ, 22 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

 

אדהם ספדי