האם לעו"ד המצוי ברשימת ההימנעויות של שופט מותר לקבל ייצוג בתיק הנדון בפני השופט?

בית המשפט דן בשאלה האם לעו"ד המצוי ברשימת ההימנעויות של שופט מותר לקבל ייצוג בתיק הנדון בפני השופט?

 

 

 

 

 

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 50055-09-20 ע' מ' נ' מ' מ'

 

 

 

לפני	כבוד השופט נפתלי שילה
המבקש		ע' מ'
נגד
המשיבה		מ' מ'

 

 

פסק דין

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 19.7.20 (כב' השופטת אילוטוביץ סגל) שקבע כי נוכח היכרות אישית של המותב עם ב"כ המשיבה, התיק יועבר לקביעה בפני מותב אחר.

 

א.       רקע עובדתי

 

1. ביום 17.11.19 אישרה כב' השופטת אילוטוביץ סגל (להלן: המותב) הסכם גירושין שערכו הצדדים. זאת, לאחר שהמותב קיבל מהצדדים ובא כוחם הסברים ונתונים אודות הרקע לחתימת ההסכם כמפורט בפרוטוקול הדיון ולאחר ששוכנע שהצדדים חתמו על ההסכם מרצונם הטוב והחופשי והם מבינים את משמעויותיו (להלן: ההסכם).

 

2. לאחר שבין הצדדים התעוררו חילוקי דעות, פנה ביום 18.5.20 ב"כ המבקש (להלן גם: האיש) עו"ד באשי לב"כ המשיבה (להלן גם: האישה)עו"ד ברדה והציע לקיים פגישה על מנת להגיע להסכמות. ב"כ הצדדים החליפו מכתבים ואולם לא הגיעו להסכמות. ב"כ האישה הודיעה שבכוונתה להגיש תביעה לביטול ההסכם ותביעה למזונות.

 

3. ביום 15.7.20 הגישה המשיבה באמצעות עו"ד ברדה, תביעה למזונות ובקשה למזונות זמניים. 

 

4. ביום 19.7.20 ניתנה החלטת המותב (להלן: ההחלטה) שבה נקבע כי:

 

          "נוכח היכרות אישית עם ב"כ התובעת התיק יונח על שולחנה של כב' סגנית הנשיא, השופטת מירה דהן, לשם העברתו למותב אחר".

 

5. ביום 20.7.20 ניתנה החלטת כב' סגנית הנשיא השופטת דהן שזה לשונה:

 

"בהינתן כי כב' השופטת איריס אילוטוביץ סגל מנועה מלדון בתיקים בהם מייצגת עוה"ד קטי ברדה – תבהיר עו"ד ברדה הכיצד נטלה הייצוג בתיק זה עת כב' השופטת אילוטוביץ אישרה את ההסכם שבין הצדדים וידוע הכלל "משפחה אחת – שופט אחד".

 

6. ביום 22.7.20 מסרה עו"ד ברדה את תגובתה שבה נאמר בין היתר בסעיף 4 כי:

 

"הח"מ מבקשת כי כב' ביהמ"ש יפעל בהתאם לשיקול דעתו, תחת מניעת פגיעה בפרנסתה של הח"מ ובמיוחד בתקופת המשבר הכלכלי המצוי במשק. ברי כי אין עסקינן בתיק דנן אשר נוהל ונבחן ע"י המותב הנוכחי ושוב תדגיש הח"מ כי אינה רואה מבחינתה מניעה כיום ולאחר שנים של אי קשר עם כבוד המותב של השופטת אילוטוביץ מלייצג בפניה".

 

7. ביום 23.7.20 ניתנה החלטת כב' סגנית הנשיא השופטת דהן (להלן: החלטת סגנית הנשיא) שבה נקבע כי:

 

"בנסיבות העניין ונוכח האמור בסעיף 4 לתגובה זו – מורה כי התיק יועבר למזכירה הראשית לשם ניתובו מחדש".

 

8. בו ביום, התיק נותב למותב אחר שנתן ביום 24.7.20 החלטות בדבר קביעת מועד דיון בתביעת המזונות והורה לאיש להגיב לבקשה למזונות זמנים.

 

9. ביום 27.7.20 פנתה עו"ד ברדה באמצעות דוא"ל לעו"ד באשי וביקשה את אישורו שהוא מייצג את האיש. למחרת הודיע עו"ד באשי שהוא מייצג את האיש.

 

10. האיש טוען כי רק ביום 29.7.20 נודע לב"כ לראשונה לאחר צפייה בנט המשפט אודות ההחלטה ואודות החלפת המותב במותב אחר. עד אז, הוא כלל לא ידע אודות ההליכים הנ"ל שהתנהלו בקשר להחלפת המותב.

 

11. למחרת, הגיש ב"כ האיש בקשה שבה טען שנודע לו על ההחלטה בדבר החלפת המותב והוא ביקש כי ככל שתוגש ע"י האישה תביעה לביטול ההסכם כפי שמסרה ב"כ האישה, היא תידון בפני המותב שאישר את ההסכם, דהיינו בפני כב' השופטת אילוטוביץ סגל. לטענתו, אם תוותר ההחלטה על כנה, הדבר יביא למצב בו "צדדים אשר חפצים בשינוי מותב כלשהו הדן בתיק שלהם, יוכלו לעשות כן באם ייפנו לעו"ד אשר פסול אצל אותו מותב וכן יתחיל הליך של בחירת שופטים".

          האיש ביקש, כי ככל שתוגש תביעה לביטול ההסכם ע"י האישה והמותב יעמוד על עמדתו שהוא מנוע מלדון בה בעקבות קשריו עם עו"ד ברדה, "אין אופציה אחרת אלא להורות לתובעת להחליף ייצוג".

 

12. בקשת האיש הועברה לתגובת האישה ולאחר שהוגשה גם תשובה לתגובה, החליטה כב' סגנית הנשיא השופטת דהן ביום 23.8.20 כי מאחר שההחלטה משמעותה החלטת פסלות:

 

          "אין לח"מ פררוגטיבה לשקול מחדש החלטת המותב המטפל. ערעור על החלטת פסלות הינה לבית המשפט העליון...משהחליט המותב המטפל לפסול את עצמו – הועבר התיק לטיפול מותב אחר".

 

13. בעקבות ההחלטה הנ"ל, המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הפסילה לבית המשפט העליון (בש"א 6073/20) ואולם כב' רשמת בית המשפט העליון קבעה ביום 21.9.20 שאין מדובר על החלטת פסלות אלא מדובר בהחלטה על העברה מנהלית של התיק ולכן יש להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. 

 

14. המבקש פעל בהתאם והגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. קבעתי כי הבקשה מצריכה תשובה והמשיבה הגישה את תשובתה.  

 

ב.       תמצית טענות המבקש

 

1. סעיף 53ב(א) לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 (להלן: סעיף 53) קובע כי:

 

          "התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית המשפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדיון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין".

 

2. עו"ד ברדה פעלה בניגוד להוראה הנ"ל, מאחר שהיא ידעה היטב שהמותב יפסול את עצמו, היות שהיא מופיעה ברשימת המניעויות שלו. התיק לא מהווה "הליך קשור" שכן עו"ד ברדה לא ייצגה את האישה בהליך הקודם של אישור ההסכם והיא אף לא הגישה בקשה להיתר ייצוג.

 

3. העובדה שעו"ד ברדה סבורה שעבר זמן מאז ההיכרות עם המותב והיא לא רואה מניעה שהמותב ידון אף כשהיא מייצגת, אינה רלוונטית כלל, מאחר שהמניעות נקבעת על ידי המותב ולא ע"י עורך הדין.

 

4. אם תעמוד ההחלטה על כנה והמותב ייפסל, ייווצר מצב בו יוכשר הליך בחירת שופטים בידי הציבור ועורכי הדין. צד שמעוניין שתיקו יועבר למותב אחר, ייפנה לעו"ד שרשום ברשימת המניעויות של השופט הדן בתיק ואז עם קבלת הייצוג, ייאלץ המותב לפסול את עצמו והתיק יועבר למותב אחר.

 

5. טעה ביהמ"ש קמא שעה שפסל את עצמו בטרם ביקש מעו"ד ברדה שתבהיר כיצד הייצוג מטעמה עולה בקנה אחד עם סעיף 53. בנוסף, טעה ביהמ"ש קמא שעה שלא העניק למבקש זכות תגובה בטרם שהחליט שלא לדון בתיק, כאשר התעורר מצב שבו עלול להיות מופר העיקרון של "שופט אחד למשפחה אחת". שהרי, סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניינימשפחה תשנ"ה – 1995 קובע כי תובענה חדשה תוגש "לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם".

 

6. קיימת חשיבות רבה שדווקא המותב שדן באישור ההסכם ושבחן את כוונת הצדדים, ידון בתובענה לביטול אותו הסכם. יש לקבוע באופן ברור שלא ניתן לאפשר לצד להליך להביא לפסילת שופט שכבר דן בעניינם של הצדדים ולכן במצב בו עו"ד יודע שהוא מנוע מלהופיע אצל אותו שופט, יש לאסור עליו ליטול את הייצוג ואין לאפשר החלפת המותב. יש להעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס של עו"ד ברדה. האינטרס הציבורי שעניינו שמירה על תקינות ההליך השיפוטי, גובר על זכותה של האישה לבחור מייצג ספציפי.

 

7. לכן, יש לתת רשות ערעור, לקבל את הערעור, לבטל את ההחלטה ולהורות למותב להמשיך לדון בעניינם של הצדדים תוך חיוב עו"ד ברדה להפסיק לייצג את המשיבה.        

 

ג.        תמצית טענות המשיבה

 

1. המבקש מנסה למנוע את פרנסתה של באת כוחה, שעה שמזה כמה חודשים כבר הוגשו בקשות רבות בפני המותב החדש והיא כבר עמלה רבות בתיק. המבקש מעוניין לפגוע ב"חופש העיסוק, פסקת ההגבלה וחוקי יסוד במדינת ישראל" וכן בכללי הצדק הטבעי ומדובר אף ב"הפרה בוטה של כללי לשכת עורכי הדין וכבוד המקצוע".

 

2. ההחלטה היא החלטה "מנהלית סובייקטיבית ותחת שיקול דעתה" של כב' השופטת אילוטוביץ והמבקש לא רשאי להגיש עליה ערעור. כמו כן, המבקש לא ערער כלל על החלטת סגנית הנשיא שהורתה על העברת התיק לניתוב מחדש. "שתי החלטות אלו הינן מוגנות ומהוות החלטות חסינות לערעור, פרט למקרים נדירים וקיצוניים, שלבטח אין זה מקרה דנן".

 

3. אין מניעה שהדיון ימשיך בפני כב' המותב, מאחר שהקשר של עו"ד ברדה עמה נפסק לפני שלוש שנים ולא היה לה כל קשר עמה בכל תקופת כהונתה. בנוסף, המבקש לא פירט איזה נזק נגרם לו מהחלטת המותב, אין לו כל הסתייגות מהמותב החדש והוא כבר הגיש לפניו תגובות ובקשות רבות בחודשים האחרונים.

 

4. לא נפלה כל טעות בהחלטה ולא ניתן להתערב "בשיקול דעת אישי וסובייקטיבי של שופטת". המבקש ובא כוחו סבורים ש"המה הפוסקים והקובעים על שופטי ישראל".

 

5. המבקש מעוניין למנוע ייצוג של המשיבה, להותיר אותה ללא ייצוג ולמוטט אותה, שעה שמצבה הכלכלי בכי רע ואילו הוא אדם אמיד ביותר. המשיבה "לא תוכל לעולם לייצג עצמה בהליכים מסוג זה, אלמלא תייצגה הח"מ". כבר כיום, נמנע ביהמ"ש קמא לפסוק למשיבה מזונות ילדים וההליך מעוכב עד להכרעה בבקשה דנן.

 

6. הצדדים הופיעו בפני המותב כעשרים דקות בלבד במועד אישור ההסכם והמותב כלל לא ניהל הליכים אחרים שקשורים לצדדים והוא לא מכיר אותם. לכן, אין למותב ולצדדים כל יתרון אם הוא ידון גם בתביעה לביטול ההסכם.  

 

7. לכן, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות מרתיעות.  

 

     

ד.       דיון והכרעה

 

1. לאחר עיון בבקשה ובתשובה אני סבור שיש לתת רשות ערעור היות שמדובר בשאלה משפטית עקרונית שיש לה השלכה לכלל הציבור ולא רק לצדדים בהליך זה ויש לקבל את הערעור לגופו מהטעמים שיפורטו להלן.

 

2. בע"א 133/99 זייד סמיר נ' חאמד מוסטפה בע"מ(20.4.99) דן כב' הנשיא ברק בערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו לאור טענת עורך דין כי בינו לבין השופט יש משקעים קשים מהתקופה שבה השופט היה עורך דין והתקיימו ביניהם התדיינויות. ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע שאין עילה לפסילת השופט ואולם הוא ציין שם כי:

 

          "ניתן היה להגיע למסקנה זו גם על יסוד הקביעה, כי המצב בו קיימת עילת פסלות לעורך דין – להבדיל מלקוחו – אין לפסול מלכתחילה את השופט היושב בדין אלא הסעד הינו, בשחרור עורך הדין מן הייצוג. פתרון זה - על כל משמעויותיו – אינו נצרך במקרה שבפני ומשאיר אני אותו בצריך עיון לעת מצוא".

 

3. במקרה דנן, אין מחלוקת שעו"ד ברדה היתה רשומה ברשימת המניעויות של המותב הדן בתיק. לכן, לפי סעיף 53 היה אסור לה לקבל על עצמה את הייצוג. היא לא ייצגה את האישה בהליך הקודם ואף לא הגישה בקשה לאפשר לה את הייצוג בתיק. ב"כ המשיבה בתשובתה כלל לא התמודדה עם סעיף 53 ולא הסבירה כיצד התנהלותה מתיישבת עם הקבוע בו. כמו כן, העובדה שעו"ד ברדה סבורה שאין הצדקה למניעות מאחר שכבר חלפו שלוש שנים מאז שהיה לה קשר עם המותב אינה רלוונטית, היות שהגורם המחליט על מניעות הוא השופט ולא עורך הדין.

 

4. המבקש צודק גם בטענתו, שלא ניתן היה לקבל את ההחלטה על העברת התיק למותב אחר מבלי לקבל את תגובתו. היה על ביהמ"ש קמא, בטרם שנתן את ההחלטה, לבקש את תגובת האיש מאחר שהוא עלול להיפגע מההחלטה על החלפת המותב ואין לתת החלטה מסוג זה במעמד צד אחד בלבד.

 

5. ד"ר יגאל מרזל בספרו דיני פסלות שופט (2006) (להלן: מרזל)בעמ' 258 מציין כי:

 

"...עורך דין לא ייטול על עצמו מלכתחילה ייצוג בנסיבות שיש בהן כדי להביא לפסילה אוטומטית של השופט בשל עצם הייצוג. ודוק: אין הכרח, כי בשל קבלת הייצוג ייפסל השופט בפועל. די בכך שיש לעורך הדין 'יסוד להניח' כי השופט ייפסל בשל כך. אכן, אין ספק כי הוראה זו פוגעת במידת מה בחופש העיסוק של עורך הדין. היא עלולה לעורר גם קשיים מעשיים לא פשוטים. עם זאת, נראה, כי שעה שנקבעו בחוק עילות לפסילת חובה של השופט, היה הכרח ביצירת מנגנון שימנע מניפולציות בייצוג שכל מטרתן פסילת השופט הדן בהליך מסוים".

 

אכן, אין להמעיט בחשיבות זכותה של עו"ד ברדה להתפרנס ולעבוד במקצועה. ברם, במקרה דנן, האינטרס הציבורי גובר. ככל שההחלטה תעמוד על כנה, הדבר יאפשר לבעלי דין לגרום לפסילת ההרכב שדן בעניינם וזאת באמצעות שכירת שירותיו של עורך דין שמנוע מלהופיע אצל אותו שופט. אין לתת יד לתופעה חמורה זו.

 

6. הדבר נכון שבעתיים, שעה שמדובר בתביעה לביטול הסכם שאושר על ידי אותו מותב. בצדק טוען המבקש שקיימת חשיבות שדווקא אותו מותב שאישר את ההסכם, ידון בתביעה לביטולו וזאת במיוחד היות שההסכם אושר לפני כשנה והמותב יוכל אולי לזכור את התרשמותו מהצדדים במעמד אישור ההסכם.

 

7. לא ניתן לאפשר מסלול של "בחירת שופט" על ידי בעל דין באמצעות שכירת שירותי עו"ד המנוע מלהופיע בפני אותו מותב. מדובר בפגיעה קשה ביותר באמון הציבור במערכת המשפט והדבר אף עלול לגרום לפגיעה קשה בצד שכנגד, במיוחד לאור העיקרון של "שופט אחד למשפחה אחת". לא ניתן לאפשר מצב בו ניתן יהיה להחליף שופט שמכיר את המשפחה היטב מהליכים קודמים שנדונו בפניו, באמצעות שכירת שירותיו של עו"ד אחר המנוע להופיע בפני אותו שופט.

         

          מרזל בספרו (עמ' 373) מציין כי:

 

          "אם יש חשש מבורר כי עילת הפסלות היא פרי מניפולציה מכוונת, או במקרה בו הנזק שייגרם לבעל הדין קטן מן הנזק שיגרם לאינטרס הציבורי ולצד שכנגד בפסילת השופט, יש מקום לשקול, כסעד ראוי, את החלפת עורך הדין שתאפשר את המשך ישיבת השופט בדין. זכות הייצוג נפגעת אמנם, אולם, פגיעה זו היא מידתית בהתחשב במטרותיה וביכולתו של בעל הדין לאתר עורך דין אחר ללא נזק של ממש."

 

          בת"א (ת"א) 42481-07-15 גלריית קריאף מרדכי ת"א בע"מ נ' פול סמדג'ה (24.7.19) נדונה הסוגיה של "מניעות מלייצג", כאשר משרד עו"ד קיבל על עצמו את ייצוג אחד הצדדים בערעור שהוגש על פס"ד בביהמ"ש העליון, תוך שהיה לו יסוד סביר להניח כי אם יתקבל הערעור יושב התיק לדיון בביהמ"ש המחוזי, וזאת תוך ידיעה שמשרד עוה"ד שקיבל על עצמו את הייצוג מופיע ברשימת המניעויות של השופט שנתן את פס"ד בביהמ"ש המחוזי. כב' הנשיא השופט איתן אורנשטיין קבע שבהתאם לסעיף 53, על עורכי הדין שייצגו בערעור להימנע מלייצג בנושאים שהוחזרו לדיון בבית המשפט המחוזי ואין כל הצדקה להיענות לבקשתם ולהעביר את התיק למותב אחר. נקבע כי:

 

"...המטרה ביסוד הוראת סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין היתה בין היתר למנוע פסילה מכוונת של שופט, ייעול הליכים ומניעת בזבוז זמן שיפוטי. קבלת עמדת עורכי הדין  תשים לאל מטרה זו."

 

          בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון (רע"א 7853/19 פול סמדג'ה נ' גלריית קריאף מרדכי ת"א בע"מ (16.12.19)).

 

8. מקרה דומה התעורר בפני כב' השופט (כתוארו אז) אסף זגורי בתמ"ש 6912-01-10 פלוני נ'פלונית (9.1.11) שבו נקבע כי:

 

          "בית המשפט רואה לנכון להעדיף האינטרס הציבורי על פני עניינו של המבקש בהחלפת הייצוג, חרף מעמדה של זכות הייצוג... ראשית, לא נטען ולא הוברר כלל, האם עלול להיגרם נזק כלשהו למבקש באם לא יותר הייצוג... המבקש הינו בעל אמצעים ויכול לשכור שירותיו של כל עורך דין אחר בנמצא...לעומת זאת, האינטרס הציבורי עלול להינזק קשות באם תיענה בקשת היתר הייצוג בחיוב... זאת ועוד, היענות בחיוב לבקשת היתר ייצוג מובילה מאליה לפסלות מותב זה (סעיף 77א(ב1) סיפא לחוק בתי המשפט). מהלך שכזה נושא בחובו מסר שלילי ביותר לציבור בכלל ולציבור עורכי הדין בפרט. מהלך שכזה הוא בבחינת מתן הכשר ופרס למניפולציה שיש בה להביא לבחירת מותב על ידי צד שאינו מרוצה מהחלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו. האינטרס הציבורי מחייב אפוא עמידת בית המשפט על המשמר ואי מתן היתר ייצוג כאמור.. האינטרס הציבורי שעניינו שמירה על תקינות ההליך השיפוטי, אינו מתיישב עם מתן היתר ייצוג... לתוצאה זהה ניתן להגיע בעקבות החלת מבחן תום הלב וחובת עורך הדין כלפי בית המשפט. ודוק, לשיטתנו, עקרון תם הלב מקנה לבית המשפט לא רק פרספקטיבה לבחינת התנהלות הצדדים ובאי כוחם, אלא גם אמצעי לניהול הדיון ושמירה על טוהר ההליך השיפוטי. קביעה כי התנהגות בעלי דין או באי כוחם לא הייתה בתם לב או משום שימוש לרעה בהליך המשפטי, מצדיקה פגיעה מידתית בזכות הייצוג של אותו בעל דין...עקרון תום-הלב מהווה עקרון-על בשיטתנו המשפטית. מעקרון זה נגזר, כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המעוגנים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום-לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין".

 

9. לפיכך, קבע שם ביהמ"ש כי:

 

          "הפסיקה קבעה בהקשר זה, כי מקום שמדובר בעילת פסלות שמקורה ביחסי עורך הדין והשופט, הפתרון המוצע הינו פסילת עורך הדין מלהמשיך לייצג והותרת המותב ללא פסלותו... אף דר' מרזל סבור כי בנסיבות אלו, ייתכן שהסעד הראוי יהיה פסילת עורך הדין מייצוג. כלומר, שלילת כוחו לייצג, במסגרת דיני הפסלות... כפי שבואר בהרחבה לעיל, בין מכוח חובת תם הלב ובין ומכוח הוראות החיקוק והפסיקה לעיל, אין מקום להתיר הייצוג של ב"כ המבקש בהליכים שבפני בית משפט זה".

 

ראו גם: ע"א 3257/01 בדורה עלואן ואח' נ' מועצה מקומית כסרא סמיע, (2.7.2001); ע"א 107/01 פנחס נרקיס נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (22.2.2001); ע"א 4687/00 רוזנטל נ' רוזנטל (28.8.2000).

 

10. בכל הכבוד, אין לקבל את טענת המשיבה כי פסילת באת כוחה עו"ד ברדה תגרום לכך שלא יהיה לה ייצוג משפטי בהליך. אין כל מניעה שהמשיבה תקבל ייצוג מעו"ד אחר וכידוע לא קיים מחסור בעורכי דין במדינתנו. ככל שהמשיבה מצויה במצב כלכלי קשה, היא יכולה לפנות לקבלת ייצוג משפטי באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. אכן, ניתן להבין את מצוקתה של המשיבה שתצטרך לחפש ייצוג משפטי אחר ואולם, אין הדבר מצדיק סטייה מהוראות הדין ופגיעה באינטרס הציבורי. יודגש כי ההליך בביהמ"ש קמא בפני המותב החילופי רק בתחילתו. לא ייגרם כל נזק למשיבה כשההליך יושב לדיון בפני המותב, ולא קיים קושי שעו"ד אחר "ייכנס" לתיק בשלב מקדמי זה.

 

11. כמו כן, בצדק המבקש השיג על ההחלטה ולא על החלטת סגנית הנשיא, היות שהחלטתה של סגנית הנשיא היתה מנהלית בלבד ולעומת זאת ההחלטה היתה מהותית והיא זו שבגינה נותב התיק למותב אחר.      

 

12. סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת, ההחלטה מבוטלת ועל עו"ד ברדה להפסיק לייצג את המשיבה אלא אם כן יודיע כב' המותב שהוא לא מנוע מלדון בהליך עקב מניעות.

 

13. משהבקשה התקבלה, המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ והערובה שהפקיד המבקש על פירותיה תושב לו באמצעות בא כוחו.

 

14. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

 

 

 

ניתן היום,  כ"א חשוון תשפ"א, 08 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

נפתלי שילה