האם יש לחייב מומחה רפואי שמונה בהסכמת הצדדים למסור לידי הנתבעת תיעוד מוקלט שנערך במהלך בדיקת התובע והכנת חוות הדעת?

בית המשפט דן בשאלה האם יש לחייב מומחה רפואי שמונה בהסכמת הצדדים למסור לידי הנתבעת תיעוד מוקלט שנערך במהלך בדיקת התובע והכנת חוות הדעת?

 

 

 

 

 

בית משפט השלום בקריות

 

 

ת"א 37092-12-18

 

                                                                  

 

 

 

 

לפני

כבוד השופט מוחמד עלי

 

תובע

פלוני

 

נגד

 

נתבעת

המאגר הישראלי לביטוחי הרכב "הפול"

     

 

החלטה

 

האם יש לחייב מומחה רפואי שמונה בהסכמת הצדדים למסור לידי הנתבעת תיעוד מוקלט שנערך במהלך בדיקת התובע והכנת חוות הדעת? זו השאלה שעומדת על הפרק.

 

רקע והשתלשלות הדברים

 

  1. עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת דרכים. בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי – הוא ד"ר שי פריימן. המומחה בדק את התובע וקבע כי נותרה לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 27%. הנכות מורכבת בין היתר מנכות בשיעור של 10% בגין הגבלה ביישור הברך עד 10 מעלות. כבר עתה יצוין כי בגוף חוות דעת ציין המומחה כי בבדיקה פיזיקלית נמצא כי התנועה בברך היא בטווח של 0 עד 100 מעלות, זאת בניגוד למסקנה הסופית בחוות הדעת, לפיה ההגבלה ביישור הברך היא עד 10 מעלות.

 

  1. הנתבעת ביקשה לחקור את המומחה על חוות הדעת. במהלך חקירת המומחה, בישיבה שהתקיימה ביום 27.10.2020, הפנתה הנתבעת את המומחה לסתירה שנמצאת בחוות דעתו, בעניין ההגבלה ביישור הברך. המומחה השיב כי בשל טעות בהקלדה נרשם כי בבדיקה הפיזיקלית נמצאו כי טווח התנועה הוא בין 0 מעלות עד 100 מעלות, בעוד שבפועל במקום 0 מעלות היה צריך להירשם 10 מעלות (כלומר כי קיימת הגבלה בטווח התנועות). המומחה ציין כי כאשר התכונן לחקירתו הבחין בטעות, ובדק גם בתיעוד מוקלט בו תיעוד בקולו את מהלך הבדיקה. אז לראשונה התגלה לצדדים דבר קיום התיעוד. בתיעוד מצא המומחה כי הוא אמר בקולו כי טווח התנועה הוא בין 10 מעלות ל-100 מעלות, ולא בין 0 מעלות ל-100 מעלות, כפי שנרשם בטעות בחוות הדעת. המומחה הציע להשמיע לבית המשפט את התיעוד הקולי של מהלך הבדיקה – ואכן החלק הרלוונטי מתוך ההקלטה הושמע במהלך הדיון.

 

  1. עם תום השמעת הקטע מהתיעוד, ביקשה הנתבעת לקבל לידיה את התיעוד במלואו. המומחה ציין, כי אין לו התנגדות עקרונית להעביר את התיעוד, אך הוסיף כי לדעתו אין זה ראוי להעבירו משום שבתיעוד יש לעיתים הערות שהוא אומר בקולו, נוסף להערות לגבי הנבדק. הואיל ונראה לבית המשפט כי המומחה מוסר עמדה עקרונית ולא על בסיס התיעוד הקונקרטי, בית המשפט הורה למומחה להאזין לקלטת ולמסור עמדתו ביחס לתיעוד בנוגע לתובע, ובאם הוא מסכים להעביר את התיעוד לנתבעת. לאחר שהאזין לקלטת, ביקש המומחה שהות להתייעץ עם גורמים מסוימים בנוגע לאתיקה של רופאים. בתגובה שניתנה על אתר, טענה הנתבעת כי לא ניתן להאזין רק לחלק מהקלטת, שכן מדובר ברישום בזמן אמת של נתוני הבדיקה.

 

  1. לבקשת המומחה, אפשרתי לו להגיש תגובה מפורטת לאחר שיתייעץ עם הגורמים עמם הוא מעוניין להיוועץ. בתגובת המומחה שהוגשה ביום 26.11.2020, ציין כי התייעץ עם עמית בנוגע לשאלות האתיות הנוגעות להעברת התיעוד המוקלט, והלה ייעץ לו שאין מניעה אתית להעברת התיעוד. עם זאת, המומחה סבור שאין לחייבו להעביר את התיעוד, שכן מדובר במעין טיוטה לא מוגמרת ולא מוגהת, אותה הכתיב בעל פה לעצמו בלבד. נטען כ התיעוד כולל דברים אישיים שהם "בינו לבין עצמו" ואינם מיועדים לאזני איש מלבדו. עוד הוסיף המומחה כי דבריו בתיעוד המוקלט כוללים גם התרשמות אישית מהנבדק, ולעיתים התלבטויות טרם גיבוש חוות הדעת הסופית. המומחה הוסיף כי כשם שלא יעלה על הדעת שצדדים יבקשו טיוטת פסק דין של שופט כדי לבחון את הלך מחשבתו, מחשבותיו הראשוניות או סבירות הטיוטות הראשונות, כך הם פני הדברים כאשר מדובר בטיוטת חוות דעת אשר טרם גובשה לכדי חוות דעת סופית.

 

  1. בהחלטתי מיום 26.11.2020 הוריתי לצדדים להגיש תגובתם לעמדת המומחה תוך 15 ימים, כמו כן הוריתי למומחה להגיש את התיעוד לעיון בית המשפט בלבד – וזה אכן הוגש ביום 3.12.2020.

 

  1. בתגובת התובע מיום 16.12.2020 טען כי בהתבסס על נימוקיו של המומחה, אין מקום להעברת התיעוד המוקלט לנתבעת. התובע טוען כי כפי שציין המומחה, מדובר בהכתבה עצמית של המומחה לעצמו, והיא אינה חלק מחוות הדעת הסופית הקובעת את מסקנותיו. לטענת התובע יש ליתן משקל לעובדה כי המומחה מונה מטעם בית המשפט והוא משמש כזרועו הארוכה על כל המשתמע מכך. עוד מוסיף התובע כי המומחה הבהיר כי מדובר בטעות סופר, והקטע הרלוונטי בהקלטה הושמע במהלך הדיון, ועל כן ראוי להסתפק בכך שהמומחה העביר את הקלטת לבית המשפט ולכבד את עמדת המומחה כי אין להורות לו להעביר את הקלטת לנתבעת.

 

  1. מנגד טוענת הנתבעת בתגובתה מיום 17.12.2020 כי תיעוד מוקלט של בדיקת התובע בזמן אמת הינו חשוב וחיוני לחקר האמת ולבירור הנסיבות שבגינן נקבעה לתובע נכות בשיעור כה גבוה, שלטענתה לא תואמת את מצבו הרפואי. לטענת הנתבעת אין הבדל בין הקלטה קולית לרישום בכתב יד, ואין שום סיבה בגינה יש למנוע מהנתבעת להאזין לקלטת אם יש בה חומר ראייתי רלוונטי. הנתבעת מוסיפה כי בשני מקומות שונים בחוות הדעת קיימת טעות סופר, וכי המומחה וגם התובע לא הציגו אף טיעון ענייני שבגינו יש צורך לחסות את הקלטת, בפרט לאור העובדה כי המומחה הבהיר כי אין בעיה אתית בהעברת הקלטת.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שעיינתי בעמדתו המפורטת של המומחה והאזנתי לקלטת וכן עיינתי בתגובות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל עמדתו הגורפת של המומחה לפיה אין להעביר לנתבעת את התיעוד, ויש לחייב את המומחה להעביר את התיעוד תוך השמטת חלקים ממנו. נימוקיי למסקנה זו וכן פרטיה, יובאו להלן.

 

  1. תחילה יצוין כי בניגוד לנטען על ידי התובע, המומחה לא מונה על ידי בית המשפט, אלא בהסכמת הצדדים. אם כי, אין בכך כדי להשפיע על מסקנתי, שיפה הן למקרה הנדון והן למקרה בו מדובר במומחה מטעם בית המשפט.

 

  1. מחובתו של עד מומחה להציג את "ניירות העבודה" שהיו חלק מתהליך גיבוש חוות דעתו,  זאת על מנת שבית המשפט והצדדים יוכלו לעקוב אחר הליכי הסקת המסקנות של המומחה. עד מומחה חייב לשתף את בית המשפט הן בהליכי קליטת העובדות המשמשות בסיס למסקנותיו, והן בהליכי 'העיבוד שבמומחיות' המביאים להסקת המסקנות. חוות דעת של מומחה כוללת מטבע הדברים גם את התשתית העובדתית שעליה מבסס המומחה את מסקנותיו. התשתית הזו מצויה בין היתר ב"ניירות עבודה" בהן מתעד המומחה את ממצאי הבדיקה שהוא עורך לנבדק. לסוגיה של ניירות עבודה, התייחס יעקב קדמי בספרו על הראיות חלק שני 778 (2009) וציין דברים אלו:

 

"הכלל הוא, כי מחובתו של העד המומחה להציג – או לפחות להציע להציג 'ניירות העבודה' שלו לרבות פרטים של בדיקת משנה וצילומים המציגים תוצאות בדיקה במיקרוסקופ ובמיחשוב מתוחכם אחר; וזאת, על מנת שבית-המשפט יכול לעקוב אחרי הליכי הסקת המסקנה שהסיק המומחה ובמידת האפשר להיות 'שותף' להליכים אלו".

 

  1. חשיפת תיעוד של תהליכי הבדיקה מאפשר לעמוד על תהליכי העבודה של המומחה בפני בית המשפט והצדדים. השקיפות מאפשרת גם הליכי ביקורת על מסקנות וממצאי המומחה בחוות דעתו (ע"א 8954/06 ‏עבדלרבו מעו נ' האפטרופוס הכללי (פורסם בנבו, 26.9.2010)), שכן, חשיפת המידע מאפשרת מעקב אחר תהליכי הסקת המסקנות ותיקון טעויות שיכולות להתרחש מהמעבר בין שלב איסוף הנתונים הגולמיים לשלב הסקת המסקנות, והמקרה שלפנינו יעיד. נראה אפוא כי רישום של תהליכי הבדיקה הוא מחויב המציאות ובלעדי כך, יקשה במקרה שהדבר נדרש, להתחקות אחר ממצאי ומסקנות המומחה בחוות דעתו.

 

  1. במקרה הנדון, "ניירות העבודה" של המומחה אינם בגדר ניירות במובן הפיזי, כי אם הקלטה של הליך הבדיקה וציון הנתונים והממצאים העולים מן הבדיקה. משכך, לא ניתן למנוע מהנתבעת לקבל את התיעוד ממהלך הבדיקה וממצאיה האובייקטיביים, אף אם הם צוינו בקולו של המומחה. בעניין זה, אין שוני עקרוני בין הקלטה קולית לרישום בכתב יד.

 

  1. איני מקבל את ההשוואה שהמומחה מנסה לעורך בין התיעוד שהוא ערך לבין טיוטה של פסק הדין. השוואה זו מחטיאה במידה רבה את תפקידו של המומחה, ככלי שנועד לסייע לבית המשפט להכריע במחלוקת שלפניו. זאת ועוד, בניגוד לתהליכי קבלת ההחלטות בבית המשפט, שמתקבלות לאחר שניתנת אפשרות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בהליך גלוי בפני כל – המומחה בודק את הנבדק והליכים הקשורים בכך נסתרים מעיני הצדדים. לפיכך ההשוואה הנכונה יותר היא למצב בו בית המשפט מקבל החלטה על בסיס ראיות ומונע מהצדדים לעיין בהן.  

 

  1. האזנתי לקלטת שכוללת שני קבצים רלוונטיים, וניתן לומר כי חלק גדול ממנה מהווה תיעוד של האנמנזה שנלקחה מהתובע ותוצאות בדיקות שהמומחה ערך לתובע בנוכחותו. נדגיש עוד כי קובץ אחד (קובץ מס' 5) כולל תיעוד של דברים שהמומחה ציין בנוכחות התובע, וגם על רקע עובדה זו קשה להבין את התנגדותו הגורפת של המומחה להעברת התיעוד, לפחות זה הכלול בקובץ מס' 5. בית המשפט והצדדים זכאים להיחשף לתיעוד שכולל תוצאות בדיקות שערך המומחה לתובע, ובהקשר זה אינני רואה טעם מספיק למנוע העברת תיעוד זה לצדדים.

 

  1. קובץ נוסף (מס' 7) כולל הערות לגבי התובע וכן ניתוח של ממצאים שהמומחה מצא אצל התובע. קובץ זה כולל לא רק ממצאים אובייקטיבים והערות לגבי התובע, אלא גם אמירות והרהורים לגבי התובע ומצבו. לגבי קובץ זה, יש לערוך אבחנה בין שני סוגים של תיעוד: הראשון, תיעוד הקשור לתובע ולמצבו; והשני, תיעוד שכולל הרהורים של המומחה "בינו לבין עצמו". לגבי החלק הראשון, אינני סבור כי יש מניעה להעבירו לצדדים. לא כך פני הדברים לגבי התיעוד שכולל "הרהורים" והערות של המומחה, שניכר כי נועדו לאוזניו בלבד. הואיל ולא ניתן להפריד את החלקים מבחינה טכנית, תיקבע על ידי דרך להתגבר על משוכה זו.

 

  1. התוצאה היא אפוא כלהלן:

 

אני מורה למומחה להעביר לצדדים עותק של קובץ שמע מספר 005_190320, תוך 15 ימים.

אשר לקובץ שמע 007_190320. אני מורה למומחה לתמלל את הקובץ ולהעביר את התמלול לעיון בית המשפט בלבד תוך 15 ימים. לאחר קבלת התמלול, יועבר לצדדים לאחר שיושמטו ממנו החלקים שאין להעבירם לצדדים, בהתאם לקביעתי בהחלטה זו. ככל שתמלול הקובץ יהיה כרוך בהוצאות, יהיה זכאי המומחה לדרוש את החזר ההוצאות מהנתבעת והנתבעת תשלם לו הוצאות אלו תוך 30 ימים מיום הדרישה.

 

 

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים וכן למומחה ד"ר שי פריימן. 

 

 

ניתנה היום, ז' טבת תשפ"א, 22 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.