האם הגשת ערר וחזרתו של התובע מהערר על פי הזכות המוקנית לו בתקנות המל"ל נמנית על המקרים החריגים להבאת ראיות לסתור?

בית המשפט דן בשאלה האם הגשת ערר וחזרתו של התובע מהערר על פי הזכות המוקנית לו בתקנות המל"ל נמנית על המקרים החריגים להבאת ראיות לסתור?

 

 

 

 

בית משפט השלום בקריות
ת"א 23678-12-20

 

 

			מספר בקשה:2
בפני	כבוד השופט בן ציון ברגר
מבקשים		ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
נגד
משיבים		פלוני

 

 

החלטה

 

לפני בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל לפי ס' 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תגובת המשיב הוגשה.

תמצית העובדות הרלבנטיות:

1. התובע נפגע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו כטרקטוריסט.
2. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ובפגיעה:"שבר במסרק 5 כף יד ימין".
3. לתובע נקבעו נכויות זמניות וביום 19.5.20 קבעה ועדת המל"ל (ועדה ראשונה) את נכותו של התובע בשיעור 14.5% המורכבים מ-10% בגין הפגיעה באצבע 5 ו-5% בגין פגיעה באצבע 4.
4. התובע הגיש ערר על קביעה זו בפני וועדת ערר וזו לאחר בדיקת התובע ועיון במסמכים סברה שיש להפחתי נכותו לשיעור של 5% בשל הנימוקים שלהלן: התובע לא נפגע באצבע 4 בתאונה, מצבו של התובע השתפר. בהתאם לתקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) הודיעה ועדת הערר לתובע על עמדתה ונתנה בידו אפשרות לחזור בו מהערר .
5. התובע ניצל את זכותו על פי דין, חזר בו מהערר ולכן, נכותו נותרה בשיעור 14.5% משוקלל.

 

תמצית טענות המבקשת:

6. המבקשת עותרת להבאת ראיות לסתור ומבססת טעמיה על שני עיקרים המבוססים על מסקנות וועדת הערר:

א.1. הוועדה מדרג ראשון טעתה בקביעת נכות בגים הפגימה באצבע 4 שכן, התובע לא נפגע באצבע 4

א.2. הפגימה באצבע 4 היא כתוצאה מפגם מולד שכן היא זהה לפגימה שיש לתובע באצבע 4 ביד האחרת (יד שמאל).

ב. מצבו של התובע השתפר מאז קביעת הוועדה מדרג ראשון.

תמצית טענות המשיב

7. המשיב טוען כי נפגע ביד ימין ובעיקרון הצוות הרפואי מטפל קודם כל בפגיעה העיקרית ולכן הפגיעה באצבע 4 אף היא כתוצאה מהתאונה.
8. מסקנות וועדת הערר אינן רלבנטיות מעת שהתובע חזר בו מהערר ולכן הן כהחלטות ביניים שאינן מהותיות לקביעת הועדה מדרג ראשון.

דיון

9. שני הצדדים פירטו בהרחבה את ההלכות הנוהגות בעניין המקרים בהם מתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, בית המשפט הופנה לפסיקה ענפה מצד שני הצדדים.
10. אין חולק, שהבאת ראיות לסתור לפי ס' 6(ב) לפלת"ד הוא החריג ופרשנות המקרים המאפשרים הבאת ראיות לסתור פורשה באופן מצמצם (רע"א 683/19 שלמה חב' לביטוח בע"מ נגד פלונית). יחד עם זאת נקבע שאין מדובר ברשימה סגורה של מקרים (רע"א 3784/14 איילת ויינברג נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול).
11. אקדים ואומר, ולמניעת כל ספק עצם הגשת הערר וחזרתו של התובע מהערר על פי הזכות המוקנית לו בתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) היא כשלעצמה אינה נמנית על המקרים החריגים להבאת ראיות לסתור (ראה רע"א 683/19 לעיל). לכן, לא זו השאלה העומדת לדיון.
12. כבוד השופטת יעקובוביץ שלומית מבהירה בפסק דין שניתן על ידה בהקשר דומה לענייננו את מטרת ס' 6(ב) לפלת"ד :

"בבסיס ההוראה שבסעיף 6ב' רישא לחוק מונח הרציונל לפיו ניתן וראוי לייתר מינוי מומחה רפואי בהתאם להוראת סעיף 6א' לחוק מקום בו נקבעה לנפגע נכות בקשר סיבתי לחבלה בתאונת הדרכים מכוח הדין על ידי גורם אובייקטיבי (המוסד לביטוח לאומי נפגעי עבודה (להבדיל מנכות כללית), קצין התגמולים על פי החוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959), כל זאת מתוך הנחה מתחייבת ולפיה הנכות שנקבעה על פי הדין האחר משקפת אל נכון את מצבו הרפואי של הנפגע, הוא התובע על פי החוק. מקום שבהנחת יסוד זו נבקעים בקיעים אין עוד מקום, לדידי, ליתן תוקף ובכורה לקביעה שבסעיף 6ב' רישא לחוק אלא קמים אותם טעמים להפעלתו של המנגנון שבסעיף 6ב' סיפא לחוק, קרי; הבאתן של ראיות לסתור את הקביעה על פי דין".

רע"א (ת"א) 22199-09-18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נגד פלוני.

 

כפי שציינתי לעיל, בענייננו, המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ובפגיעה בשבר 5 ביד ימין.

וועדת הערר גם אם לא סיימה את עבודתה שקפה את הבקיעים הראשונים לקביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון שבחנה את שיעור נכותו בגין אצבע 4 למרות שלכאורה המל"ל לא הכיר בפגיעה זו הנובעת מהתאונה שכן, כאמור לעיל, הפגיעה היחידה שהובאה בהכרת המל"ל לתביעת התובע להכיר בתאונה כתאונת עבודה הייתה הפגיעה באצבע 5 ביד ימין.

זאת ועוד, הספק הנוסף שמעלה וועדת הערר שהממצא באצבע 4 ביד ימין זהה לממצא באצבע 4 ביד שמאל כך שאין מדובר בממצא טראומתי.

דומני, שיש ממש בטענת הנתבעת שמסקנות אלו של וועדת הערר נכנסים לגדר המקרים החריגים המאפשרים הבאת ראיות לסתור.

13. מבלי למעט מהאמור לעיל, וועדת הערר אף העלתה בנימוקיה שמצבו של התובע השתפר באופן משמעותי באצבע 5 ביד ימין מאז קביעת הוועדה מדרג ראשון.

 

14. על כן, משהוטל ספק בקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה מדרג ראשון של המל"ל והיא אינה משקפת את נכותו האמיתית של התובע בגין התאונה יש להורות על הבאת ראיות לסתור.

 

 

יפים לעניין זה דברי כב' הש' יעקובוביץ בעניין הפול (ראה לעיל):

" דומה עלי כי גם אם מהלך זה של הנפגע – משיכת הערר – הוכר כמהלך לגיטימי בשים לב לתכליתו הסוציאלית ולא נמצא בו כל פסול או פגם של אי חוקיות, עדיין יש ליתן לו את הנפקות המתבקשת בכל הנוגע להחלתה של הוראת סעיף 6ב' רישא לחוק.

 

12.1    הכוח שניתן בידי הנפגע למשוך את הערר ולקבע את קביעת הנכות המחייבת בתביעה על פי החוק על זו של הדרג הנמוך, מביא לידי מצב בו "הקביעה על פי דין" אינה עוד קביעה המשקפת את מצבו הרפואי "האמיתי" ולמעשה כך נשמט הבסיס תחת הוראת סעיף 6ב' רישא לחוק, אשר כל ייעודה היה לייתר מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהתאם להוראת סעיף 6א' לחוק על דרך של הסתמכות על קביעה מקצועית ראויה ונכונה שנעשתה על פי הדין האחר.

 

12.2    האפשרות שהועמדה לנפגע למשוך את הערר אינה אלא יכולת שליטה מלאה ובלתי מסויגת בכל הנוגע לקביעה אשר תשמש בסיס לתביעתו על פי החוק ובזו יש כדי לגרוע מזכויותיו של הנתבע בהליך האזרחי ואף לפגוע בחקר האמת ובמלאכת עשיית הצדק.

נוכח משיכת הערר נותרת על כנה קביעתה של הועדה הרפואית מדרג ראשון, כ"קביעה על פי דין", זאת הגם שלאור קביעת ועדת העררים, אשר לא הושלמה בהחלטה, מצביעה, על פניה, שהנכות שנקבעה בועדה הרפואית מדרג ראשון אינה משקפת את מצבו הרפואי של המשיב לאשורו.

 

12.3    כל אלה, לדידי, טעמים כבדי משקל שלא להותיר את קביעת הועדה הרפואית מדרג ראשון כקביעה המחייבת בתביעה על פי החוק בהיותה "קביעה על פי דין" ולהתיר הבאתן של ראיות לסתור.

 

(להחלטות ברוח זו ראו: ת.א. (ת"א) 54019-04-15 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (14.7.2016), ת.א (ת"א) 7906-12-13 לירון חרדון נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) (11.2.2015), ת.א. (נצ') 5901-08-14  מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' וליד עיאש (29.12.2014), ת.א. (קריות) 33001-02-12 דראושה נ' נאסר (22.10.2014))".

 

 

15. אשר על כן, אני נעתר לבקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור על דרך של מינוי מומחה רפואי אורתופדי מומחה לכף יד.

אאפשר לצדדים להודיע לבית המשפט תוך 14 יום מהיום האם קיימת הסכמה על זהות מומחה רפואי כאמור לעיל. בהעדר הסכמה ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

 

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

 

 

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

 

בן ציון ברגר