האם ראוי כי שופט יחזור בו מן ההחלטה לפסול עצמו מלדון בתיק?
בית המשפט העליון קיבל ערעור כנגד החלטת שופטת אשר חזרה בה מן ההחלטה לפסול עצמה מלדון בתיק?
|
לפני:
|
כבוד הנשיאה א' חיות
|
|
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב בת"א 5868-04-14 ובת"א 25648-11-17 שניתנה ביום 14.2.2021 על-ידי השופטת א' גזית;
תגובה מטעם המשיב מיום 25.3.2021;
בקשה למתן רשות להגשת תשובה מטעם המערערת מיום 8.4.2021
|
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת א' גזית) מיום 14.2.2021 בת"א 5868-04-14 ובת"א 25648-11-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
- המערערת יוצגה בעבר על ידי המשיב, עורך-דין במקצועו, אשר הגיש נגדה תביעה בעניין שכר טרחתו (ת"א 5868-04-14). המותב הראשון שאליו נותב ההליך פסל עצמו מלדון בהליך ביום 16.10.2014, בשל קרבה משפחתית לעד שהתברר כי עשוי להעיד בהליך. המותב השני שאליו נותב ההליך פסל עצמו מלדון בהליך ביום 24.11.2014, מאחר שעורך-דין שעבד בעבר אצל המערער ושהתעתד להעיד בהליך, החל לעבוד כעוזר משפטי של המותב (להלן: העוזר המשפטי). המותב השלישי שאליו נותב ההליך פסל עצמו מלדון בהליך ביום 19.7.2015, לאחר שהתברר לו שהעוזר המשפטי צפוי להעיד, ומאחר שהוא יושב בסמוך ללשכת המותב שאצלו עובד העוזר המשפטי וקיימת ביניהם היכרות אישית. בנסיבות אלה, ביום 20.7.2015 הועבר הטיפול בהליך למותב הנוכחי (להלן: המותב).
ביום 12.11.2017 הגישה המערערת תביעה נזיקית נגד המשיב (ת"א 25648-11-17), בנוגע לנזקים שלטענתה גרם לה במסגרת ייצוגה, והדיון בשני ההליכים אוחד בפני המותב.
- ביום 27.11.2019 התקיים דיון הוכחות בו העיד העוזר המשפטי. ביום 5.12.2019 הגישה המערערת בקשה (להלן: בקשת ההבהרה) בה טענה כי במהלך הדיון "כאשר נודע לכב' השופטת אודות זהות העד, אמרה כי לאור העסקתו כיועץ משפטי, עניין עדותו ייבדק ותינתן החלטה נפרדת לעניין עדותו". המערערת טענה כי דברים אלה הושמטו מהפרוטוקול וביקשה, בין היתר, כי המותב יציין מהי תוצאת הבדיקה שערך בעניין עדות העוזר המשפטי; יודיע לצדדים מהי מידת היכרותו עם העוזר המשפטי; ויתייחס למידת הקרבה בין מקום ישיבתו של העוזר המשפטי ובין לשכת המותב.
- ביום 8.12.2019 נתן המותב את ההחלטה הבאה:
"לאור נימוקי הבקשה ולמען הגילוי הנאות:
בית המשפט ראה לראשונה את [העוזר המשפטי] בדיון ביום 27.11.19 כאשר העיד והודיע לפרוטוקול [את תפקידו בבית המשפט] [...] כמו-כן יצוין, כי [העוזר המשפטי] העביר הדרכה, בה השתתפתי, ביום 28.11.2019 לשופטי המחלקה האזרחית [...] בנסיבות אלה, ובהעדר היכרות אישית – לא מצאתי מקום לפסול את עצמי מלדון בתיק".
המערערת לא הסתפקה בהבהרה זו, וביום 11.12.2019 הגישה בקשה נוספת בה ציינה כי המותב התייחס לבקשת ההבהרה כאל בקשת פסלות, בעוד שהיא ביקשה רק את מתן ההבהרות. המערערת שבה על בקשתה כי המותב יבהיר מה היו תוצאות הבדיקה בעניין עדות העוזר המשפטי ויתייחס למקום ישיבתו. ביום 12.12.2019 דחה המותב את הבקשה בקבעו כי "אין מקום להבהרה נוספת מעבר להחלטה שניתנה".
- ביום 25.12.2019, לאחר דיון שבו התייחסה ב"כ המערערת פעם נוספת לאמור בבקשת ההבהרה, הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב. בבקשה זו טענה, בין היתר, כי היה על המותב להביא לידיעת הצדדים את העובדה שהעוזר המשפטי העביר הדרכה בה נכח, וזאת מבלי להמתין להגשת בקשת ההבהרה. המותב דחה את בקשת הפסלות באותו היום, ובהתייחס לטענות בדבר היכרותו עם העוזר המשפטי הפנה לאמור בהחלטתו מיום 8.12.2019.
- ההליכים המשיכו להתנהל בפני המותב, וביום 30.9.2020 הגישה המערערת תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים והלינה, בין היתר, על כך שהמותב לא נתן לצדדים גילוי נאות בעניין נוכחותו בהדרכה שהעביר העוזר המשפטי, ועל כך שהמותב נמנע מלמסור את הפירוט שהתבקש בבקשת ההבהרה.
- לאחר קבלת תגובות המשיב והמותב, ביום 15.12.2020 קבע הנציב כי התלונה מוצדקת בחלקה. בהחלטתו קבע הנציב, בין היתר, כי ראוי היה לתעד בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 27.11.2019, שבו אמר המותב כי יקיים בדיקה לעניין עדות העוזר המשפטי, את מהלך הדברים ואת ההתבטאויות בעניין. עוד ציין הנציב כי לא ברור מדוע לא ניתן היה לברר את הפרטים שצוינו בבקשת ההבהרה ולהתייחס בהחלטה לשאלת מקום ישיבת העוזר המשפטי, אף שעניין זה היה טעם מרכזי בבסיס פסילתו של המותב הקודם שדן בהליכים. לבסוף קבע הנציב כי אף שאין חולק כי המידע על אודות השתתפות המותב בהדרכה שהעביר העוזר המשפטי הוא "רלבנטי לגילוי הנאות", המותב לא מסר את המידע אלא עד לאחר שהמערערת הגישה את בקשת ההבהרה מטעמה.
- בעקבות החלטת הנציב, הגישה המערערת בקשת פסלות נוספת ביום 25.1.2021, בה הפנתה לקביעות הנציב וטענה כי על המותב לפסול עצמו, ולו למען מראית פני הצדק. לחלופין טענה המערערת כי על המותב להבהיר את הפרטים הנוגעים להיכרותו עם העוזר המשפטי, ובפרט להתייחס למקום מושבו של העוזר המשפטי בבית המשפט.
ביום 31.1.2021 נתן המותב החלטה לפיה "אכן, בהחלטת כבוד נציב תלונות הציבור על השופטים נמצאה התלונה מוצדקת [...] בנסיבות אלה, ולמען מראית פני הצדק, אני פוסלת עצמי מלדון בתיקים שבכותרת" (להלן: החלטת הפסילה).
- המשיב לא השלים עם החלטת הפסילה, וביום 2.2.2021 הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה וטען, בין היתר, כי המותב שגה בכך שהחליט לפסול את עצמו לפני שקיבל את תגובתו, וכי לפי הפסיקה העובדה שתלונה שהוגשה לנציב נמצאה מוצדקת אינה מבססת כשלעצמה עילת פסלות. עוד טען המשיב כי גם לגוף הדברים אין לבקשת הפסילה על מה שתסמוך, נוכח הבהרת המותב שהוא אינו מכיר את העוזר המשפטי. לפי המשיב, די בכך שהמותב יבהיר את הפרטים שאליהם התייחס הנציב בהחלטתו, ובהקשר זה הפנה המשיב לכך שגם המערערת ביקשה זאת כסעד חלופי לפסילת המותב.
לאחר קבלת תגובה ותשובה לתגובה לבקשה לעיון מחדש, ביום 14.2.2021 קיבל המותב את הבקשה לעיון מחדש וביטל את החלטת הפסילה. בהחלטתו קבע המותב, בין היתר, כי לפי הפסיקה אין די בהשערות או בתחושות מצד בעל דין כדי להצדיק את פסילת המותב, אלא נדרש חשש ממשי למשוא פנים, שאינו מתקיים בנסיבות העניין. המותב ציין כי לפי הפסיקה, מקום שבו אין חשש ממשי למשוא פנים – אין גם הצדקה לפסילה בשל מראית פני הצדק; וכן הפנה לפסיקה שלפיה תלונה לנציב שנמצאה מוצדקת, אינה מבססת עילת פסילה כשלעצמה.
- המערערת הגישה ביום 24.2.2021 בקשה לעיון מחדש בביטול החלטת הפסילה. לטענתה, המותב כלל לא היה מוסמך לשנות את החלטת הפסילה לאחר שזו כבר ניתנה, ולגוף הדברים החלטת הפסילה הייתה מוצדקת.
ביום 3.3.2021 נתן המותב החלטה בה צוין כי החלטת הפסילה בוטלה מאחר שלא ניתנה למשיב אפשרות להגיב לבקשת הפסילה. המותב הוסיף כי החליט לבטל את החלטת הפסילה לאחר שמיעת שני הצדדים, ומשכך אין הצדקה לעיין בהחלטתו זו מחדש. המותב הדגיש כי אין לו כל היכרות אישית עם העוזר המשפטי ואין "כל מניעה שבדין" שידון בהליכים.
- מכאן הערעור שלפניי, בו טוענת המערערת, בין היתר, כי קביעותיו של הנציב בענייננו מצדיקות את פסילת המותב. עוד לפי המערערת, משעה שהמותב עצמו קבע כי שיקולי מראית פני הצדק מצדיקים את פסילתו, הדבר מעיד על התקיימות עילת פסלות מבחינה סובייקטיבית ואובייקטיבית כאחת.
המשיב הגיש תגובה לערעור בה הוא טוען כי דינו להידחות, בין היתר, מאחר שהפסיקה קובעת שהגשת תלונה לנציב אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות אף כשהתלונה נמצאת מוצדקת. עוד לפי המשיב, כאשר אין חשש ממשי למשוא פנים, גם אין הצדקה לפסילה בשל מראית פני הצדק. בענייננו, כך המשיב, משעה שהמותב הבהיר שאין לו היכרות עם העוזר המשפטי, אין חשש ממשי למשוא פנים ובהתאם אף אין הצדקה לפסילת המותב בשל מראית פני הצדק.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בערעור ובתגובה על נספחיהם, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. אמנם, הגשת תלונה לנציב אינה מצדיקה כשלעצמה את פסילת המותב, וזאת אף אם התלונה נמצאה מוצדקת, ככל שלא הוכח חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 9408/17 שיבלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי, פסקה 6 (13.12.2017)). זאת, בין היתר, בשים לב לתכליות השונות של הליכי הפסלות לעומת הליכי תלונה לנציב (ראו: ע"א 7329/06 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.11.2006); רע"פ 9017/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (2.7.2018); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 110 (2006)). משכך, אכן אין בהחלטת הנציב בעניין המותב כדי להצדיק את פסילתו מניה וביה. יתר על כן, סעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 קובע מפורשות כי החלטה שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא תשמש ראיה בהליך משפטי. לפיכך, אין מקום לניסיונה של המערערת להסתמך על החלטת הנציב בערעור דנן כראיה המצדיקה כשלעצמה את פסילת המותב.
חרף האמור, כפי שפורט לעיל, המותב הגיע לידי מסקנה כי מראית פני הצדק מצדיקה את פסילתו מהמשך הדיון בהליכים, וכבר נפסק כי כאשר עסקינן בהחלטתו של מותב לפסול עצמו, נקודת המוצא היא שהחלטה כזו אינה דבר שבשגרה ויש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של המותב (ראו: ע"א 7384/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (30.12.2019); ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 5 (11.6.2018)). בהחלטתו לבטל את החלטת הפסילה ציין המותב כי מאחר שלא קם חשש ממשי למשוא פנים אין פגיעה במראית פני הצדק – אך הוא לא התייחס בהחלטתו לכך שהוא עצמו סבר, כשבועיים קודם לכן, כי שיקולי מראית פני הצדק מחייבים אותו להימנע מלהמשיך ולדון בהליכים. הוא אף לא נימק מה היו הנסיבות שהובילו אותו לשנות ממסקנתו זו. מבלי להכריע בשאלת סמכותו של המותב לבטל את החלטת הפסלות לאחר שזו ניתנה, ומבלי להתייחס לשאלה אם בנסיבות העניין מידת ההיכרות בין העוזר המשפטי והמותב היה בה כדי להצדיק כשלעצמה את פסילתו, אני סבורה כי משעה שהמותב סבר שמכלול השיקולים מוליך למסקנה שמראית פני הצדק מחייבת אותו להימנע מהמשך הדיון בתיק, לא ראוי היה בנסיבות העניין כי המותב יחזור בו מהחלטתו זו בהיעדר שינוי נסיבות המצדיק זאת.
- נוכח האמור, דין הערעור להתקבל וההליכים שבכותרת יועברו לטיפולו של מותב אחר. בשים לב לכך שעסקינן במותב הרביעי שנפסל מלדון בהליכים אלה, מן הראוי כי נשיא בתי משפט השלום במחוז תל-אביב יפו ייתן דעתו לנושא טרם מינוי המותב המיועד לדון בהם.
בנסיבות העניין ובהינתן העובדה שקבלת הערעור נעוצה בנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי שלא לחייב את המשיב בהוצאות המערערת.
ניתן היום, א' באייר התשפ"א (13.4.2021).