איזו תשתית עובדתית יש להעביר למומחה רפואי מטעם בית הדין?

בית הדין האזורי לעבודה דן בשאלה איזו תשתית עובדתית יש להעביר למומחה רפואי מטעם בית הדין?

 

 

 

 

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
	ב"ל 56354-11-18

 

18 מאי 2021

לפני:

כב' השופט דורון יפת

נציגת  ציבור (עובדים) גב' אורלי מלי

נציג ציבור (מעסיקים)  מר נתן רוזנבוים

 

התובע:	_____
-
הנתבע:	המוסד לביטוח לאומי

החלטה

מבוא

1. מהי התשתית העובדתית שיש להעביר למומחה הרפואי מטעם בית הדין, על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע במהלך תקופות העסקתוכקצב לבין הליקוי ביד ימין (CTS)? זו השאלה אשר עלינו להכריע בה כעת. כתבנו כעת משני טעמים.
2. הטעם הראשון, כי לכתחילה, ביום 17.12.2017, דחה הנתבע את התביעה ביחס לשתי הידיים (מ/11), אך נוכח החלטת בית הדין מיום 3.1.2019 והודעת הנתבע מיום 31.1.2019 אליה צורף מכתב מתקן של הנתבע מיום 28.1.2019, הועמדה הדחייה עלCTS ביד ימין בלבד, כך שתביעת התובע ככל שהיא נוגעת ליד שמאל התייתרה.
3. הטעם השני, כי ביום 21.3.2021, בהמשך לדיון ההוכחות הראשון מיום 14.7.2020, כמו גם דיון ההוכחות השני מיום 16.2.2021 והחלטות בית הדין שניתנו בין לבין, הסכים הנתבע להעביר עובדות מוסכמות לבחינת המומחה הרפואי וזאת לתקופה שבין השנים2012-2017 במסגרת עבודתו של התובע בעוף ירושלים (ראה גם סעיפים 59 ו-60 לסיכומי הנתבע), אך זאת בהתאם לתשתית עובדתית שונה מזו לה טוען התובע.
4. לפיכך עלינו להכריע, האם התובע הוכיח כי הועסק כ-30 שנה מדי יום ביומו כקצב, החל משנת 1983, תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות מידי יום, הדומות במהותן אחת לשניה ואשר הביאה לתסמונת ה-CTSגם בידו הימנית של התובע, או שמא כטענת הנתבע, התובע לא הוכיח את תביעתו הנטענת למעט העובדות שהוצעו על ידו כאמור בהודעתו מיום 21.3.2021.

דיון והכרעה

5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית ואת כלל החומר שבתיק, זאת בהמשך לצפייה בסרטונים במהלך הדיון ביום 16.2.2021, התרשמנו מהעדויות שבפנינו,וחזרנו ועיינו שוב בהחלטות בית הדין, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח באופן חלקי את טענותיו הן ביחס לתקופות העסקתו והן לגבי מיהות עבודתו. נבאר את עמדתנו, תוך שנחלק את תקופת העסקתו של התובע לשלוש תקופות עיקריות, כל תקופה בתורה.

א.       לגבי תקופה העסקתו של התובע עד שנת 2012

6. עיון בדוח תקופות עיסוק (ת/2; נ/1) מגלה, כי במהלך חצי שנת 1983 הועסק התובע ב"מעדני דן"; במשך ארבעה חודשים בשנת 1984 ב"כובש"/תעשיית שימור; במשך כשלוש שנים וחצי בין מאי 1984 לבין דצמבר 1987 ב"מעדני דן"; במשך כחודשיים בשנת 1988 ב"זוכביצקי"; בהמשך כשנה ב"אלפא תעשיות בשר"; לאחר מכן כשנה ב"דקסקור תעשיות בשר"; בהמשך כשנה ב"ישראמיט"; בדצמבר 1992 ב"מעדני הגדי"; במחצית השניה של 1993 ב"טופ מיט בשר"; במחצית השניה של 1994 ובשליש הראשון של 1995 ב"פר בקר תעשיות"; בשליש האחרון של שנת 1995 ועד לאוקטובר 2004 בחברות נוספות למוצרי בשר, למעט ברבעון הראשון של שנת 1998 ובמשך שלושה חודשים בשנת 2000; בשנת 2005 ב"קרל ברג ייצור", באפריל 2006; חודשיים בתחילת שנת 2007; מחודש מאי 2008 ועד מאי 2009 וכן במחצית השניה של 2010 ב"שלום מוצרי בשר".
7. כלומר,במשך כ- 20 שנה, בחלק הארי של תקופות העסקתו, התובע הועסק ברצף בחברות בתחום הבשר (ע' 2 ש' 10-34) וגרסתו בעניין עצם העסקתו בתחום לא נסתרה (סע' 7 לסיכומי התובע).
8. דא עקא, כי לטענתהנתבע, עצם העסקתו בתחום אין משמעו כי התובע הועסק בפועל כקצב. שכן מדובר בעדות יחידה של בעל דין לו אינטרס ברור בקבלת התביעה, כאשר לא הובאה ראשית ראיה מצדו – לא באמצעות מי ממעסיקיו לשעבר או עובדים שעבדו עמו בתקופה שעד מרץ 2012. בנוסף, אין זה הגיוני שאותם תנאים התקיימו הן במהלך תקופות העסקתו בחברות השונות עד למרץ 2012 והן במסגרת תקופת העסקתו בעוף ירושלים, החל מחודש מרץ 2012 אליה נדרש בהמשך. כמו כן, טענותיו של התובע כעת אינן עולות בקנה אחד עם הצהרותיו בזמן אמת בפני הוועדות הרפואיות אשר נדרשו בעבר לעניינו (נספח ג' לכתב התביעה, הודעת התובע לבית הדין מיום 3.1.2019)(סע' 8-9 ו -13-31 לסיכומי הנתבע). מנגד, לטענת התובע, אשר סיכומיו התמקדו לכתחילה בעבודתו בעוף ירושלים, אך בהמשך, נוכח החלטת בית הדין מיום 19.4.2021, בסיכומי תשובתו הוא נדרש לעניין זה, תוך שהפנה לתצהירו (סע' 3-5 ו-21), לעדותו בפרוטוקול הדיון מיום 17.7.2020 כי החברות אינן קיימות עוד (ע' 6 ש' 30-31), כמו גם לתשובותיו בשאלון (ת/5) וכי עיון בפרוטוקולי הוועדה הרפואית מגלה כי עבודתו היתה כקצב וכי נפצע במהלכה פעם אחר פעם, עת שימש כקצב ונדרש לתקופות החלמה.
9. כפי שיבואר להלן, הגענו לכלל מסקנה כי התובעלא הוכיח כי עבד ברצף בכל התקופה שבין שנת 1983 ועד למרץ 2012 כקצב, אך בניגוד לנטען על ידי הנתבע, איננו סבורים כי התובע לא הוכיח כי אפילו בחלק מהתקופה שעד לשנת 2012 הוא לא עבד כקצב. נבאר.
10. ראשית, כידוע, נטל ההוכחה כי אירעה תאונה בעבודה ובכלל זה להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה רובץ לפתחו של התובע ומוטלת על שכמו בלבד.
11. מעבר לעדותו היחידה של התובע בתצהירו ובעדותו בפנינו, כמו גם פרוטוקולי הוועדות הרפואיות אליהן נדרש מייד, לא הובאה מטעמו של התובע כל ראיה נוספת, כך שהלכה למעשה מדובר בעדות של בעל דין לו אינטרס ברור בקבלת התביעה. התובע אשר היה מיוצג בהליך דנא, לכל אורכו, לא הביא כל ראיה אובייקטיבית לחיזוק טענותיו בדמות עובד שעבד עמו, מעסיק שעבד אצלו, משום מקום עבודהעובר לתקופת העסקתו בעוף ירושלים (והיו הרבה כאלה כאמור).
12. דומה כי התובע בחר לעשות כן, שכן במסגרת מכתב מיום 20.12.2017 שנשלח על יד'י בא כוחו דאז, עו"ד רמי בן יוסף (ת/9), נכתב כי "...מרשנו אינו נמצא בקשר עם מעסיקיו הקודמים ואין הוא יכול להשיג מהם אישורים. בנוסף לכך שמעסיקיו הקודמים לא ימציאו עבורו מסמכים בידיעה שהם יכולים להיתבע בעתיד." במילים אחרות, התובע היה ער לצורך בזימון עדים ו/או אישורים מטעמו אך ביכר שלא לעשות כן. התובע לא ביקש מבית הדין לזמן עובד שעבד עמו או מעסיק שעבד אצלו. בכך יש לזקוף את הדבר לחובתו.
13. בזיקה לכך יצוין, כי טענת התובע שהחברות שהועסק אצלן בעבר אינן קיימות עוד, ממילא אינה מתכתבת עם מכתבו של בא כוחו דאז שהתובע אינו בקשר עם מעסיקיו וכי לאחרונים אין אינטרס לסייע לו, ולא בכדי זו לא עוגנה במסמכים, לרבות מרשם החברות. יותר מכך, כאשר נשאל בעדותו בפנינו, "למה לא הבאת עדויות לגבי העבודות שלך בחברות הקודמות", הוא השיב "לא רוצה להגיד 80 אחוז אבל 90 אחוז מכל החברות שעבדתי הן כבר לא קיימות" (ע' 6 ש' 30-31). ושוב מדוע לא מצא לנכון לתמוך את טענותיו בראיות אף לגבי 10% מהחברות (ככל שמדובר ב-10% בלבד)?
14. שנית, עיון בשאלון (ת/ה') מיום 23.11.2017 מלמד, כי תחת פרטים על "מקומות עבודה קודמים" ציין התובעששה מקומות שהועסק בהם בתחום הבשר (הגם שנדמה כי הועסק במספר רב יותר של מקומות), כאשר תחת פרק ב' לשאלון ציין, בין היתר, כי מבצע אותה עבודה "במשך למעלה מ-30 שנה". כך גם צוין על ידו בתצהירו "עבדתי למעלה מ-30 שנה בתחום עיבוד הבשר לרבות בשר קפוא, ובכלל זה עבדתי בידיים עם מוצרים קפואים תוך שביצעתי פעולות של אחיזה בידיים (GRIP), נשאתי בידיי משקלים כבדים, עבדתי עם כלים רוטטים, ביצעתי פעולות חוזרות ונשנות עם הידיים ו/או כפות הידיים...פעולות אלו בוצעו על ידי משך כל יום העבודה. אני סבור שהרמתי ביד 6-7 טונות של בשרים ביום עבודה ממוצע" (סע' 3-6 לתצהיר התובע).
15. בהקשר זה יודגש, כי עצם העסקה בחברה בתחום מוצרי הבשר, אין כדי להסיק בהכרח אודות תנאי עבודתו של התובע בפועל, כאשר לא מן הנמנע, כי תנאי עבודתו בחברה פלונית ואופי עבודתו על המכונות אינם זהים בהכרח לחברה אלמונית, בפרט שאף לדידו של התובע, אגב הסרטונים שהוצגו בפנינו, במהלך השנים, אמנם בעוף ירושלים, השתנו המכונות בשנים 2014, 2018, 2019 ו-2020, כאשר אלו אינן משקפות את המכונות הרוטטות עליהן עבד התובע לאורך השנים (סע' 16 לסיכומי תשובה של התובע). כך בדיון ההוכחות מיום 16.2.2021 (ע' 17 ש' 1-9), טען התובע לראשונה כי המכונה כלל לא הוחלפה בשנת 2009 אלא בשנת 2012 (ע' 16 ש'35-36).
16. משכך, טענות התובע כי במפעל בשר יש תהליך עבודהרוטיני שחוזר על עצמו מידי יום ואינו משתנה (ע' 3 ש' 3-11), הינו נכון בחלקו, וברי כי אינו נכון בהכרח לכל תקופת העסקתו של התובע (גם אם הועסק לכל אורך תקופת העסקתו כקצב). 
17. שלישית, במשך תקופת העסקתו של התובע עד לשנת 2012, התובע עבד במקומות עבודה שאינם קשורים כלל ועיקר למוצרי בשר (ת/2), כדוגמת, נייזר ותנובה (בתחום הדגים), פוליבה (בתחום השמן), נש שירותים (שמירה) וגולדמן תעשיות בטון. טענת התובע לגבי תקופת העסקתו בלוביסנקי (תחום הרכב), במהלך חודש אוגוסט 1984 –עולה בקנה אחד עם דוח עיסוקים, שכן "הייתי גם בבוקר בבשר ובערב הייתי משלים הכנסה ועובד שם (לובינסקי- ד.י.)(ע' 2 ש'15-16). בנוסף קיימות חברות נוספות הנזכרות בדוח עיסוקים שלכאורה אין להן קשר לתחום הבשר (מעבר ל-20 שנה).
18. רביעית, דוחות הוועדות הרפואיות אשר צורפו להודעת התובע לבית הדין מיום 3.1.2019 תומכות בגרסתו, כי למצער,בחלק מתקופת העסקתו עד למרץ 2012 הוא הועסק כקצב.

(1)  ביום 6.5.1990 נפגע התובע בכף יד ימין עת עבד כקצב (סע' 8 לסיכומי התשובה). באותה עת הועסק ב"דקסקור תעשיות בשר". בסעיף 20 לטופס "וועדה רפואית" מיום 3.9.1990 הצהיר התובע כי חזר לאותו מקום עבודה אחרי הפציעה אך לא כקצב או כמעבד בשר כטענתו כיום אלא "כעוזר במקצוע כסוכן" (נספח ג' לכתב התביעה; סעיף ג' לפרוטוקול).

(2)  ביום 5.7.1996 נפגע התובע בכף ידו השמאלית. שם נרשם כי הועסק כ"קצב".

(3)  ביום 1.9.2003 (כעבור למעלה משבע שנים) הגיש התובע את תביעתו לקביעת דרגת נכות מהעבודה ולתשלום גמלת נכות מהעבודה, שם נטען על ידי התובע כי "עבדתי נהג מונית כחודשיים ואחרי זה עברתי לעבוד כסדרן עבודה במפעל בשר בירושלים...".

(4)  ביום 16.3.2004 בועדה רפואית לערערים הצהיר התובע בפני הוועדה בסעיף 21 כי "עובד 80% כפקיד ו-20% סדרן עבודה". בועדה נקבע כי "הוועדה מבקשת....האם מסוגל לחזור לעבודתו כקצב...".

(5)  ביום 15.6.2004 התובע הצהיר בוועדה הרפואית, תחת סעיף 25 לנימוקי הערעור כי "הנכות מגבילה אותו במקצוע נכות תפקודית אפילו איבד את מקצועו הפסיק לעבוד כקצב...למעשה כתוצאה מהמחלה ומאובדן המקצוע".

19. אכן, צודק הנתבע, כי התובע, אשר נפגע בידו הימנית, במסגרת תצהירו, לא הזכיר כלל ועיקר את דבר פציעתו ביד ימין והשלכותיה על תנאי עבודתו, במשך מספר שנים בהם עבד לכאורה כסדרן, עת נטען על ידו כעת כי עבד לאורךכל התקופה כמעבד בשר או כקצב. רק במסגרת סיכומי התשובה התייחס התובע לכך לראשונה. טענות התובע בסיכומי התשובה, כי לאחר כל תאונה נדרש התובע לתקופת החלמה עד אשר שב לעבודתו בתחום עיבוד הבשר אינן מניחות את הדעת, כאשר אין זה ברור בהכרח כי לאחר כל פציעה חזר בהכרח לעבודתו כקצב וכי עבד ברצף.
20. כידוע, הצהרה מסוימת לצורך הטבה מסוימת והצהרה סותרת לעניין אחר, מטילה ספק רב בהצהרות, שכן ברי כי אלו נמסרות בהתאם למטרה שבכוונתן להשיג ולאו דווקא בהתאם למציאות ולעובדות כהוויתן (עב"ל (ארצי)9026-06-12 חגית מוסאיף נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 11.7.2013); בשינויים המחויבים ראה גם: ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים (מיום 27.8.2002), סע' 12; ע"א 782/86 חברת אוטובוסים מטאר אל-קודס נ' מנהל מס ערך מוסף (מיום 10.8.1989), סע' 13).
21. חמישית, אנו ערים לטענת התובע (סע' 9 לסיכומי התשובה), לפיה, "כיצד ייתכן כי אותם תנאי העסקה, המערבים את השימוש בשתי הידיים במשך עשרות בשנים, מזכים את התובע בהכרה ב-CTS ביד שמאל, אבל אינם מזכים בהכרה ב-CTS ביד ימין". אך דומה כי טענה זו הוכרעה במובלע כבר ביום 5.3.2019 על ידי כב' סגנית הנשיא (כתוארה דאז), השופטת יהלום עת נקבע על ידה כי התיק יעבור להוכחות בפני מותב, כאשר הפלוגתא הראשונה שנוסחה על ידה האם התובע הניח תשתית עובדתית למיקרוטארומה לעניין CTS מימין. כלומר, אין זה מובן מאליו כי לעבודה מסוימת קשר ישיר לליקוי של פלוני בכל אחת מידיו.
22. נוכח כללם דברים, הגענו לכלל מסקנה כי לגבי תקופת העסקתו של התובע עד למרץ 2012 יש להכליל אך חלק הימנה כעבודת התובעכקצב וזאת על פי אומדנה, במשך כ- 12 שנים (מתוך כ- 20 שנים שהועסק בחברות בתחום הבשר); ולגבי תנאי עבודתו ואופי עבודתו, ולא בלי התלבטות, התשתית העובדתית שתונח בפני המומחה הרפואי תהא בהתאם לעבודתו כקצב כפי שהוכחה בתקופת העסקתו בעוף ירושלים, שכן נדמה כי שינויי העתים והתמורות הטכנולוגיות אך הביאו להקלה בפעולותיו ועבודתו כקצב.

ב.       בהתייחס לתקופת העסקתו של התובע בעוף ירושלים בין מרץ 2012 ועד לחודש מרץ 2017

23. ראשית, שוכנענו כי התובע עבד עבודה פיזית בתחום עיבוד הבשר לרבות בשר קפוא בעוף ירושלים, וליבת גרסתו (סע' 3-5 ו-21), בכל הנוגע לתקופה שבין מרץ 2012 ועד מרץ 2017 לא נסתרה. אמנם הכמויות השתנו בהתאם להזמנות שיש במפעל (ע' 3, ע' 4, סע' 40 לסיכומי הנתבע), אך עדיין מדובר בכמויות נכבדות ביותר. מכל מקום, עצם פעולת ההפשרה והמיון ביום קודם או בתחילת היום, אין משמעה שמדובר בעבודה מגוונת לאורכו של כל יום העבודה (סע' 41 – 44 לסיכומי הנתבע).
24. שנית, מדובר בעבודה רוטינית, החוזרת על עצמה מדי יום (שאלון התובע ותצהירו), כפי שנתמכה בעדותו של מר אלבז בפנינו, "עבודה במפעל היא רוטינית. כל יום. אבל הכמות משתנה" (ע' 7 ש' 27-28; ע' 8 ש' 1).
25. שלישית, עבודה זו כללה הרמת משקלים כבדים בכפות ידיו, והנחתם על המסוע ו/או בתוך המכונה, דחיפת בשר למכונות, ניסור, טחינה, גריסה במכונות רוטטות, והכל בהתאם למכונה בה עבד (סע' 10 לסיכומי התובע; סע' 13 לסיכומי תשובה מטעם התובע; ע' 4 ש' 18 -27, ע' 5 ש' 3, 30-32, ע' 6 ש' 5-8). בלשונו של מר אלבז, "הרמת הנפה של גושי בשר גדולים...אבל צריך להגיש את זה למסור. כשזה מגיע למכונה צריך להרים את זה...צריך להוציא את הבשר מתוך הכלי שהוא נמצא בו ולהגיש אותו למכונה בין אם זה כתישה או ניסור...אם הוא מנסר אותו אז הוא מחזיק את הגוש של הבשר בסמוך למסור ומפעיל. אם הוא גורס אז הוא מחזיק את הבשר בזווית כזאת על מנת שהבשר לא יעוף וזה עבודה עם רטט. זה רוטט. אם אתה לא מיומן זה יכול לעוף לך..." (ע' 7 ש'10-26). לגבי פעולת הטחינה והניסור השיב מר אלבז, "זה יכול נוע בין שעה לחמש שעות על מכונה מסוימת זה יכול היות מסור מגרסה או מערבל. תלוי מה הוא מעבד. יכול היות שביום עבודה של 8 9 שעות הוא בילה ליד שתיים שלוש מכונות" (ע' 8ש' 2-4).
26. בזיקה לכך יוער, כי צודק הנתבע כיעצם "פעולת אחיזה בבשר" (GRIP) או נגיעה בבשר קפוא אינה מהווה כלל פעולה לצורך בסיס תשתית עובדתית למיקרוטראומה (סע' 46-57 לסיכומי הנתבע).
27. רביעית, עבודתו של התובע התבצעה בתנאי קור בטמפרטורות שונות עת מדובר בבשר קפוא (20 עד מינוס 40 מעלות) ועת מדובר בבשר טרי (0 עד 4 מעלות) (סע' 12, 15 ו-44 לתצהיר התובע; ע' 4 ש' 13,16-17).
28. חמישית, התובע נעזר בכפפות מבודדי קור (ע' 8 ש'18-21).

ג.       אשר לתקופה העסקתו של התובע בעוף ירושלים החל מחודש מרץ 2017 ואילך

29. התובע לא הוכיח כי הועסק החל ממרץ 2017 בעבודה פיזית בתחום עיבוד הבשר, שכן החל מחודש מרץ 2017 ועד לסיום העסקתו הוא עבד בתפקיד ניהולי. נפרט.
30. ראשית, בשאלון שמילא התובע (ת/ה'), בסעיף 8 טען התובע כי "מחודש 3/17 אני בתפקיד שהואיותר ניהולי אך עדיין עובד פיזית...(מנהל –ד.י) 50 עובדים". בתצהירו של התובע לא מצאנו התייחסות לעניין זה.
31. שנית, במכתב המעסיק מר אלבז מיום 10.1.2018 (ת/יב) נכתב כי "בתוקף תפקידך כמנהל ייצור, ובנוסף למטלות האירגוניות והמנהליות הנגזרות מתפקידך, הרי שבמהלך שלבי הייצור השונים הנך גם באבמגע פיזי עם חומרי הגלם- קרי, בשר ותבלינים, נובע מהצורך לחוש ולהעריך, באופן בלתי אמצעי את המרקם והתחושה של המוצר שבתהליך. מזה קרוב לשנה שמר ורשבסקי מדווח על מוגבלות בתחושה ועקב כך נעזר באנשים אחרים לצורך מילוי תפקידו בקטע של מגע עם חמרי הגלם".
32. בעדותו בפנינו טען מר אלבז כי יששוני בין עבודת התובע כמנהל ייצור לבין פעילותו בשנות עבודתו הראשונות, ובלשונו של מר אלבז, "כמנהל ייצור הוא עדיין נדרש להפעיל עבודה פיזית אבל הרבה הרבה פחות...הדברים שעשה קודם כמנהל הוא רק סייע. רוב העבודה הפיזית נעשית על ידי אחרים אבל בהדרכה ונוכחות שלו" (ע' 8ש' 14-17).
33. אנו לא שוכנעו כי התובע הניח תשתית עובדתית למיקרוטרואמה לגבי התקופה החל מחודש מרץ 2017 בעוף ירושלים, שכן התובע לא הצביע על תנועות חוזרות ונשנות שבוצעו על ידו בתקופה זו, בין היתר לנוכח היותו מנהל האחראי על 50 עובדים ועת לדידו של המעסיק נדרש "לחוש ולהעריך" את מרקם הבשר (בלבד). התרשמנו כי בעדותו של מר אלבז הוא מיקד את עדותו לגבי תקופת העסקתו הראשונית של התובע. מכל מקום, בתקופה זו התובע עבד כמפקח על העובדים ואחראי על סידור העבודה אך לא פועל בקו הייצור, כך שממילא לא עבד בעבודה פיזית אשר בעטיה ניתן להעביר תשתית מינימלאית ומסודרת למומחה.

סיכום

34. אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי יש להעביר למומחה הרפואי את התשתית העובדתית כדלקמן:

א.       התובע יליד 1960.

ב.       היד הדומיננטית היא ימין.

ג.        התובע הועסק כשבע עשרה שנים בסך הכל כקצב ומעבד בשר קפוא (בטמפרטורות של מינוס 20 עד מינוס 40 מעלות) ובשר טרי (בטמפרטורה של 0 עד 4 מעלות), כאשר בחמש השנים האחרונות מתוכן ברצף בעוף ירושלים (בין חודש מרץ 2012 ועד לחודש מרץ 2017).

ד.       התובע עבד עם כפפות מבודדות קור.

ה.       במסגרת עבודתו נדרש לעבד גושי בשר גדולים בין 15 עד 25 ק"ג, במכונות רוטטות לעיבוד בשר קפוא, כאשר מדובר במאות ק"ג בשר ליום.

ו.        התובע נדרש כל יום לעבוד עם שתיים - שלוש מכונות רוטטות, כאשר לצד כל מכונה נדרש התובע לעבוד ברצף כשעתיים. בין עבודה על מכונה אחת רוטטת לשנייה התובע לא עבד ברצף שכן נדרש, בין היתר, לשאת מספר שקי תבלינים, לשפוך לתוך גושי הבשר. לעתים נדרש לערבב או לדחוף את הבשר לתוך המכונה.

ז.        התובע נדרש להרים גושי בשר גדולים מהאמבטיות בגובה כ- 70 ס"מ שעומדת ליד המכונה למכונה בגובה מטר עשרים –מטר וחצי (100 עגלות שעמדו ליד המכונה שלא נדרש מרחק נשיאה) עליה הוא עבד למכונת העיבוד עצמה, ולדחוף את גושי הבשר ידנית אל המכונות הרוטטות ואף לדחוף תוך כדי עבודת המכונה עצמה וזאת לצורך חיתוך גריסה ועיבוד, בהתאם למכונה עליה הוא נדרש לעבוד.

ח.       לתובע הוכרה פגיעה מסוג CTS יד שמאל עקב אירוע תאונתי בשנת 1996.

35. החלטה למומחה תנתן בנפרד בהתאם לקביעתנו בסעיף 34 לעיל.
36. המזכירות תזמין לאלתר את החומר הרפואי שנתבקש על ידי הנתבע מקופת חולים מכבי כבר ביום 3.7.2019 אשר טרם הומצא לתיק בית הדין.
37. לעיון ביום 6.6.2021.

 

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, (18 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

 

                                                                            

נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן רוזנבוים		דורון יפת, שופט		נציג ציבור (עובדים) גב' אורלי מלי