בית המשט המחוזי דחה בקשת נתבעת שלא להותיר הגשת חוות כלכלית לענין הפסד נכס הוני, הערוכה על ידי ד"ר תמיר לוי, לאחר שנכשל הליך גישור ונקבע מועד לקדם משפט מסכם

בית המשפט המחוזי דן בשאלה האם להותיר הגשת חוות כלכלית לענין הפסד נכס הוני, הערוכה על ידי ד"ר תמיר לוי, לאחר שנכשל הליך גישור ונקבע מועד לקדם משפט מסכם? בית המשפט התיר הגשת חוות הדעת

 

 

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

 

 

ת"א 65587-05-19 פלוני נ' שירותי בריאות כללית מחוז דן

 

 

 

בפני

כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, סג"נ

 

 

התובע

 

פלוני

ע"י עו"ד דורית פילו

 

נגד

 

הנתבעת

שירותי בריאות כללית מחוז דן

 

החלטה

     

 

  1. לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות דעת נגדית של פרופ' אורן פרוכטר, מומחה למחלות ריאה ולרפואה פנימית (להלן: "פרופ' פרוכטר"), צירוף חוות דעת כלכלית נגדית בנושא הפסדי השתכרות, ערוכה על ידי ד"ר תמיר לוי (להלן: "ד"ר לוי"), ותיקון את כתב התביעה כך שיכלול גם ראש נזק של "אבדן נכס הוני".

 

  1. מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, שהוגשה כנגד שירותי בריאות כללית כמפעילת בתי החולים "מאיר" ו-"בילינסון".

התובע הופנה לחדר המיון בבי"ח מאיר בשל כאבים בחזה. לטענתו, בי"ח מאיר התרשל בטיפול בו בכך שנאמר לו שהבדיקות תקינות חרף העובדה שתוצאות בדיקות דם ובדיקת CTA היו חריגות, לפיכך הוא ביקש להשתחרר לביתו. בשל הישנות הכאבים, התובע שב ואושפז בבי"ח מאיר. לטענתו, בי"ח מאיר התרשל בכך שהוחלט לשחררו, ללא טיפול, תוך המלצה לביצוע מיפוי לב ובדיקת מאמץ בקהילה, זאת כאשר נוכח סימנים לאירוע לב כלילי, היה מקום לבצע צנתור במועד זה.

לאחר שביצע בדיקת מיפוי לב ונבדק על ידי קרדיולוג, התובע אושפז בבי"ח בילינסון שלטענתו התרשל בהחלטה לבצע צנתור לב כאשר במועד זה היתה התוויה לבצע ניתוח מעקפים.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של ד"ר רסין טובי, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה (להלן: "ד"ר רסין"), שלפיה נוכח האיחור בביצוע הצנתור וניתוח המעקפים, נגרמה החמרה במצבו של התובע שהשפיעה על מהלך ההחלמה מהניתוח ובשל כך נגרמה לו נכות לבבית צמיתה בשיעור של 10% ונכות בשיעור של 40% בשל פגיעה ריאתית כתוצאה מהניתוח המורכב. 

  1. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ותומכת את טענותיה להעדר אחריות והעדר קשר סיבתי  בחוות דעתו של פרופ' אלכסנדר בטלר, מומחה למחלות לב, שציין כי לא היתה התרשלות בטיפול בתובע וכי התובע נותר עם נכות לבבית בשיעור של 5% שאינה קשורה לטענות התביעה. כן הוגשה חוות דעתו של פרופ' יששכר בן דב, מומחה למחלות ריאה (להלן: "פרופ' בן דב"), שלפיה התובע סובל ממחלת ריאה רסטרקטיבית שהנכות בגינה היא בשיעור של 40%, אך אין קשר בין נכות זו לבין הניתוח שהתובע עבר.

 

  1. טרם הגשת חוות דעתו של פרופ' בן דב, ב"כ הנתבעת טענה כי ד"ר רסין אינו מומחה בתחום הריאות. ב"כ התובע טענה מנגד כי ד"ר רסין, שהתייחס לפגיעה בריאות הן בחות הדעת הן בחוות דעת משלימה, הוא בעל מומחיות מתאימה להעריך את הנכות בתחום הריאות (פרוטוקול ישיבת קד"מ מיום 19.1.2020). 

 

  1. לאחר הגשת חוות הדעת, הצדדים פנו להליך של גישור שלא צלח. בישיבת ק"מ מיום 28.1.2021 ניתנו הוראות בדבר הגת תצהירי עדות ראשית ותיקי מוצגים.

 

  1. ביום 1.4.2021 הוגשו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים מטעם התובע.

ביום 21.8.2021 הנתבעת הגישה תיק מוצגים הכולל חוות דעת כלכלית של ד"ר טל מופקדי, מומחה בכלכלה ובמנהל עסקים שחיווה דעתו בעניין הפסד ההכנסה שנגרם לתובע (להלן: "ד"ר מופקדי").

 

  1. בשלב זה, לאחר הגשת הראיות מטעם הנתבעת, הוגשה הבקשה דנן שבמסגרתה התובע עותר לתיקון התביעה על דרך של הגשת חוות דעת רפואית נגדית בתחום הריאות וחוות דעת כלכלית נגדית, הכוללת בין היתר טענה ל"אבדן נכס הוני".

 

  1. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין להתיר לתובע לערוך מקצה שיפורים לאחר הגשת הראיות, לאחר שנוהל הליך גישור ממושך שבו התובע נחשף לחולשת תביעתו ולאחר שנקבע מועד לקדם משפט מסכם.

לעניין חוות הדעת של פרופ' פרוכטר, לא מדובר בחוות דעת בסוגיית הנזק בלבד כטענת התובע אלא בחוות דעת המתייחסת גם לשאלת האחריות והקשר הסיבתי. חוות הדעת של פרופ' בן דב מטעם הנתבעת הוגשה זה מכבר והמועד להגשת חוות דעת נגדית מטעם התובע חלף, מה גם שב"כ התובע טענה כי ד"ר רסין הוא בעל מומחיות מתאימה לחוות דעה גם בתחום זה. 

לעניין חוות הדעת של ד"ר לוי, מדובר בניסיון להפוך את סדר הבאת הראיות ועריכת מקצה שיפורים. בנוסף, מדובר בהרחבת חזית וטענה לראש נזק חדש - "נזק הוני", שלא נזכר בתביעה ונועד "לנפח" את התביעה. תיקון התביעה בשלב זה של ההליכים יביא להארכת הדיון וסרבולו.

 

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ראיתי להיעתר לבקשה - ואפרט.

 

  1. צירוף חוות דעתו של פרופ' פרוכטר - משהנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה בתחום הריאות,  לכאורה, קמה לתובע זכות להגיש חוות דעת נגדית בתחום זה (תקנה 128(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כמו גם תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018); רע"א 1023/16 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19.6.2016)). ואולם, המועד להגשת חוות דעת נגדית בתחום הריאות, בתגובה לחוות הדעת של פרופ' בן דב, חלף זה מכבר. עוד יוזכר כי סוגיית הצורך בחוות דעת של מומחה בתחום הריאות, הועלתה ונטענה על ידי ב"כ הנתבעת עוד בתחילת ההליכים, ואולם ב"כ התובע טענה שד"ר רסין הוא בעל מומחיות מתאימה לחוות דעה בתחום זה.

ב"כ התובע מודה למעשה כי בתחילה סברה, גם מטעמים של חיסכון בעלויות, כי אין צורך בחוות דעת נוספת בתחום הריאות. אלא שנוכח מורכבותה של חוות הדעת של פרופ' בן דב, מבוקש בשלב זה להגיש את חוות דעתו של פרופ' פרוכטר.

למעשה אין מחלוקת בין המומחים בשאלת הנכות בגין הפגיעה בריאות והמחלוקת מתמקדת בשאלת סוג הנזק הריאתי והקשר הסיבתי בין הנכות לבין הניתוח שהתובע עבר. חוות דעתו של פרופ' פרוכטר אינה חורגת מעילת התביעה ומהשאלות שנדונו בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה בתחום הריאות ובכדי שלא לפגוע באפשרותו של התובע להוכיח את טענותיו, ראיתי להתיר את הגשת חוות דעתו של פרופ' פרוכטר, חרף האיחור בהגשתה. ראו לעניין זה, רע"א 8862/10 פלונית (קטינה) נ' ד"ר פרדי (27.3.2011), שם הותרה הגשת חוות דעת נוספת מטעם התובע בשלב מתקדם של ההליכים גם כשמדובר ב"מקצה שיפורים", מהטעם שמדובר בחוות דעת חיונית לביסוס חלק מהטענות הנטענות בתביעה. ובענייננו, משהנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה בתחום הריאות, מקל וחומר שראוי להתיר לתובע להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו בתחום זה, גם אם סבר בתחילה שניתן להסתפק בחוות דעתו של ד"ר רסין, כאשר על האיחור בהגשת חוות הדעת ניתן לפצות את הנתבעת באמצעות פסיקת הוצאות.

 

  1. הבקשה לצירוף חוות דעתו של ד"ר לוי, בתחום הכלכלי - לאחר הגשת הראיות מטעם התובע, הנתבעת הגישה חוות דעת כלכלית בשאלת הפסדי ההשתכרות שעל פי הנטען נגרמו לתובע. בנסיבות אלה, התובע זכאי מכוח תקנה 129 (א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כמו גם תקנה 180 (ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), להגיש חוות דעת נגדית, ראו לעניין זה, רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited  (9.11.2015). הצורך בהגשת חוות דעת כלכלית להוכחת הנזקים וההפסדים שנגרמו לתובע בגין פגיעתו, לא היה ברור וידוע מלכתחילה. לפיכך, משהנתבעת ראתה להגיש חוות דעת כלכלית, יש לאפשר לתובע להגיש חוות דעת כלכלית נגדית.

 

עם זאת, חוות הדעת הכלכלית מטעם התובע, אינה יכולה לחרוג מכתב התביעה ומראשי הנזק הנטענים בתביעה. בכתב התביעה נטען להפסדי השתכרות והפסד בגין מכירת המיניבוס שנרכש על ידי התובע כתוצאה מסגירת העסק (סעיפים 45 ו-47.5 לכתב התביעה). התובע לא טען להפסד בגין "אבדן נכס הוני" או להפסד בגין אי מכירת העסק כ"עסק חי". בנסיבות העניין, כאשר הוגשה חוות דעת כלכלית מטעם הנתבעת שבמסגרתה נטען בין היתר כי פעילותו העסקית של התובע שהיה בעל עסק להסעות קשישים, היתה נפסקת במילא עקב מגיפת הקורונה וכי ההפסד שהיה נגרם אילו התובע היה מוכר את המיניבוס בתקופת משבר הקורונה, היה גדול יותר, ראיתי כאמור להתיר הגשת חוות דעת כלכלית נגדית מטעם התובע. כן ראיתי להתיר את תיקון התביעה על דרך של הוספת טענה מפורשת בעניין "הפסד נכס הוני" הנובע מאי מכירת העסק כ"עסק חי". מדובר בטענה הנוגעת לראשי הנזק הנטענים שאינה חורגת מעילת התביעה כפי שנטענה בתביעה והיא מבוססת למעשה על הטענות שנטענו ופורטו בכתב התביעה. משהצורך בתיקון התביעה בעניין זה נובע מהגשת חוות הדעת הכלכלית, ראיתי להתיר את תיקון התביעה כמבוקש על דרך של הוספת טענה ל"הפסד נכס הוני".

 

  1. סיכומם של דברים, מהנימוקים המפורטים אני מתירה את תיקון כתב התביעה על דרך של צירוף חוות הדעת של פרופ' פרוכטר וחוות הדעת הכלכלית של ד"ר לוי, כן אני מתירה את תיקון התביעה על דרך של הוספת טענה בעניין ראש נזק של "אבדן נכס הוני".

 

ככל שהנתבעת מבקשת להגיש חוות דעת משלימה, תגיש בקשה מתאימה תוך 45 יום מהיום.

 

אשר לשאלת ההוצאות, בהתחשב בשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון התביעה על דרך של צירוף חוות דעתו של פרופ' פרוכטר במיוחד בהתחשב בכך ששאלת הצורך בהגשתה הועלתה על ידי ב"כ הנתבעת בשלב מוקדם של ההליכים ונוכח תיקון התביעה על דרך של הוספת ראש נזק נוסף בשלב זה של ההליכים, ראיתי לחייב את התובע בהוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪.

 

הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

 

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

 

בלהה טולקובסקי, שופטת
סגנית הנשיאה