מהי מידת החיסיון שחל על דו"ח חקירה מטעם חברת ביטוח?

בית הדין האזורי לעבודה דן במידת החיסיון שחל על דו"ח חקירה מטעם חברת ביטוח?

 

 

 

 

 

בית הדין האזורי לעבודה חיפה
	ב"ל 20870-12-19

 

28 פברואר 2022

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

התובע:	____
הנתבע:	המוסד לביטוח לאומי

 

החלטה

(בקשת התובע לעיון במסמכים שבידי צד ג')

 

1. התובע עבד במועדים הרלוונטים לתביעה בשירות עיריית קרית ביאליק. על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 22.7.18, נסע התובע במשאית בה נהג העובד באדר (להלן -באדר) לצורך איסוף גזם וגרוטאות, ובשעות הצהריים, בעת שירד מהמשאית, נחבל בכתפו השמאלית (להלן – האירוע). התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע כתאונת עבודה, כמשמעות המונח בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 3.10.19, ומכאן התביעה שבכותרת.

 

2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו עוד ביום 30.7.20, וביקש לזמן את באדר כעד מטעמו. באדר לא התייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 2.3.21, ובסופו של יום לא נשמעה עדות התובע וזאת לבקשת הנתבע שלא לפצל את העדויות.

          גם לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 2.11.21 לא התייצב העד באדר וב"כ התובע הסביר שהעד לא זומן וניתן לטעמו להסתפק בעדות התובע (פרו: 2; ש: 26). בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.11.21 עתר התובע לזימון העד באדר למתן עדות, ולשם כך נקבעה ישיבה נוספת ליום 4.1.22, בכפוף לכך שלעד באדר תימסר הזמנה במסירה אישית ויוגשו אסמכתאות בעניין זה. לישיבה שנקבעה ליום 4.1.22 לא התייצב העד באדר על אף שזומן כדין, ולפיכך ניתן צו להבאתו ונקבע מועד לישיבה נוספת ליום 3.5.22.

 

3. התובע טען (פרו' מיום 2.3.21) שמגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן -חברת הביטוח) שילמה לידיו תגמולי ביטוח בגין האירוע, שהוכר כתאונת דרכים.  התובע טען כי יש בעמדת חברת הביטוח כדי לחזק את גרסתו בדבר עצם קרות התאונה ונסיבותיה, וכי ההחלטה לשלם תגמולי ביטוח התקבלה לאחר שחברת הביטוח ערכה חקירה. בהמשך הוסבר כי בידי חברת הביטוח דו"ח חקירה של העד באדר (פרו' מיום 4.1.22, ש' 11 – 12).

בהסכמת הצדדים ניתן ביום 2.3.21 צו המופנה לחברת הביטוח (מחלקת רכב ביטוח חובה), המורה לה להמציא לתיק בית הדין בתוך 30 ימים מיום שיתקבל הצו במשרדיה, את כל החומר הרלוונטי שיש בידה והנוגע לתביעה מס' 10219144928, בו היה מעורב התובע, ואשר בגינו שילמה תגמולי ביטוח על יסוד פוליסה מס' 25515086217 (להלן –תביעת תגמולי הביטוח). עוד צוין בהוראות הצו כי ככל שחברת הביטוח מתנגדת לגילוי המסמכים, עליה להגיש בקשה מנומקת בעניין זה עד למועד שנקבע למילוי הוראות הצו.

בהמשך ניתן צו נוסף (החלטה מיום 4.1.22) המורה לחברת הביטוח להמציא את כל החומר הרלוונטי שיש בידה (לרבות דו"חות חקירה ותרשומות שיחה) בנוגע לתביעת תגמולי הביטוח. גם בצו הנוסף נקבע כי ככל שחברת הביטוח מתנגדת לגילוי איזה מהמסמכים עליה להגיש בקשה מנומקת בעניין זה.

 

4. חברת הביטוח טוענת (העמדה צורפה להודעת התובע מיום 6.2.22) שאין מקום לחייבה לחשוף את דו"ח החקירה שנערך לצורך ניהול תביעת תגמולי הביטוח (להלן –דו"ח החקירה). התיעוד הרלוונטי, פרט לדו"ח החקירה, הועבר זה מכבר לב"כ התובע. מטרתו העיקרית של דו"ח החקירה היתה לצורך ההכנות לקראת ניהול תביעת תגמולי הביטוח, וככזה, חל עליו חיסיון. חברת הביטוח הדגישה כי לא ויתרה בשום שלב בניהול התביעה על חיסיון דו"ח החקירה.

 

5.       התובע טוען כי אין בסיס לטענת החיסיון. לשיטתו, החיסיון יחול רק על תיק שהטיפול בו טרם הסתיים בעוד בירורה של תביעת תגמולי הביטוח הסתיים זה מכבר. מכאן שאין מניעה בשלב זה להעביר את דו"ח החקירה לעיונם של בית הדין והצדדים.

          גם הנתבע תמה מדוע מעלה חברת הביטוח טענת חיסיון, לאחר שבינה לבין התובע נחתם הסכם פשרה ושולמו לתובע תגמולי ביטוח בגין האירוע. עוד נטען כי אין מדובר בחיסיון מוחלט כך שניתן להורות על הסרתו ולו באופן חלקי.

 

דיון והכרעה

6. בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין להורות על גילוי מסמכים לפי בקשת בעל דין וזאת כדי לאפשר חיסכון בהוצאות וקיומו של דיון יעיל. מטרת ההוראה המאפשרת גילוי מסמכים היא להבטיח כי הדיון יתנהל ביעילות ובקלפים פתוחים,  תוך חשיפת האמת באמצעות גילוי רחב של המידע הרלוונטי לשאלות שבמחלוקת.

          בבוא בית הדין להכריע בשאלת גילוי או חשיפה של מסמכים, על בית הדין לבחון האם מדובר במסמכים רלוונטיים ומתקיימת זיקה בין טענות בעל הדין המבקש את חשיפת המסמכים לבין גילוי אותם מסמכים, כמו גם מה תרומתם האפשרית של המסמכים לקיום דיון יעיל.

          אם יוכרע כי המסמכים שעיון בהם מבוקש הם מסמכים רלוונטיים, יהיה מקום לבחון אם קיימים אינטרסים נוגדים המצדיקים הימנעות מגילוי המסמכים, ואם יש בכוחם של אינטרסים אלה כדי לגבור על זכותו של בעל הדין להשיג ראיות שיכולות לתמוך בעניינו.

 

7. בנסיבות המקרה כאן, הצדדים לא טענו בשאלת הרלוונטיות של דו"ח החקירה, ונראה לכאורה שמדובר במסמך שיכול להיחשב כרלוונטי לשם בירור נסיבות האירוע. בירור נסיבות האירוע עשוי לתרום לבירור השאלה העיקרית שבמחלוקת בהליך זה והיא – האם מדובר באירוע שאירע במהלך ועקב העבודה.

          בשלב זה לא ניתן לקבוע מה מידת התרומה האפשרית של דו"ח החקירה לבירור השאלה שבמחלוקת. נראה לכאורה שאם אכן, כטענת התובע, דו"ח החקירה התבסס על דברים שמסר העד באדר, הרי שתרומתו האפשרית של דו"ח החקירה אינה עולה על התרומה של עדותו הישירה של באדר עצמו, שזומן למתן עדות לדיון שנקבע ליום 3.5.22.

 

8. לאחר שקבענו שדו"ח החקירה הוא מסמך רלוונטי לבירור השאלה שבמחלוקת, הנחת המוצא שיש להורות על גילויו. אלא שבמקרה כאן הועלתה טענת חיסיון ונטען שיש להעדיף את החיסיון על-פני אינטרס הגילוי. לפיכך יש לבחון כעת את טענת החיסיון שהעלתה חברת הביטוח, ולקבוע האם יש בטענה כדי להצדיק הימנעות מגילוי המסמך, וזאת בין השאר בהתחשב בתרומתו הפוטנציאלית של דו"ח החקירה לבירור השאלה שבמחלוקת.

 

9. החיסיון לו טוענת חברת הביטוח, חיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט, הוא חיסיון יציר המשפט המקובל או הפסיקה, שהטעם לו הוא לאפשר לאדם או לגוף הנתבע לדין לאסוף חומר להגנתו באין מפריע ובלי חשש שדבריו יתגלו ליריבו, ועל מנת שלא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו  (י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, תשס"ח, עמ' 263, 267 ואילך; רע"א 400-21 מושב נהלל איחוד עוסקים נ' מס ערך מוסף נצרת (26.9.21); להלן- עניין נהלל). הלכה זו חלה הן לעניין מסמך שהוכן בטרם הוגש ההליך המשפט, והן לעניין מסמך שהוכן שעה שההליך היה תלוי ועומד.

          תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנת המסמך היתה ההכנה לקראת משפט, כך שמסמך שהיה נערך בין כה וכה מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון גם אם יש בו תרומה אפשרית למשפט צפוי (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2)516).

 

10. בנסיבות המקרה כאן, אנו קובעים כי דו"ח החקירה הוכן על-ידי חברת הביטוח או מי מטעמה לקראת התדיינות משפטית או בשל צפי לניהול משפט בנוגע לזכאות התובע לתגמולי ביטוח. חזקה היא שכאשר חברת ביטוח מעסיקה חוקרים מטעמה לברר נסיבות תאונה, הרי שהדבר נעשה כצפי להליך משפטי על מנת לבחון את מהימנות גרסתו של המבוטח (ענייןנהלל, פס' 18 לפסק הדין של כב'  השופט עמית). מכאן שלפי מבחן המטרה הדומיננטית מדובר במסמך שהוכן לקראת משפט, ומכאן שהחיסיון חל.

 

11. כעת יש לקבוע אם מדובר בחיסיון מוחלט או יחסי, וככל שמדובר בחיסיון יחסי – מה היקפו והאם נסיבות העניין מצדיקות את חשיפת המסמך.

          כאמור, המסמך הוכן לקראת הליך משפטי שאינו ההליך המתברר בפנינו, והליך משפטי צפוי זה הסתיים בהסכמה בין התובע לחברת הביטוח. אלא שאין בעובדות אלה כדי להוביל בהכרח למסקנה שהחיסיון לא יחול עוד. משנקבע שמתקיימים התנאים להחלת החיסיון, החיסיון יחול גם ביחס להליכים אחרים, גם אם ההליך שבמסגרתו ניתן החיסיון הסתיים זה מכבר, ואף יוסיף לחול גם ביחס להליכים משפטיים עתידיים. אלא שבנסיבות שכאלה יש לקבוע שמדובר בחיסיון יחסי, שאת היקפו יקבע בית המשפט בהתחשב, בין השאר, בעוצמת הרלוונטיות של המסמך המדובר להליך הנוכחי, בזיקה שבין ההליכים השונים ובזהות הצדדים (עניין נהלל, בפסקאות 37 ו- 42 לפסה"ד של כב' השופט גרוסקופף).

 

12. במסגרת איזון האינטרס של גילוי האמת מול האינטרס העומד ביסוד החיסיון ראוי לבחון מה הראיות שיש בידי הצדדים, והאם יש בידי הצדדים כלים להוכיח את טענותיהם חלף גילויו של מסמך חסוי, כמו למשל באמצעות זימון עדים (בר"ע (ארצי) 20470-12-20אורלי סלע – אלמונית (5.12.21).

בנסיבות המקרה כאן, העד באדר עתיד להעיד, כך שעדותו הישירה בנוגע לנסיבות האירוע היא בעלת תרומה פוטנציאלית ומשקל ראייתי רב יותר בהשוואה לדו"ח חקירה אשר על –פי הנטען מבוסס על דברים שהעד באדר מסר לחוקר של חברת הביטוח. נסיבות אלה תומכות במסקנה שאין להורות על גילוי המסמך.

          לאמור אוסיף, שחברת הביטוח אינה צד להתדיינות כאן ולכן הנטיה של בית הדין היא להימנע ככל הניתן מפגיעה באינטרסים מוגנים של צד ג', אלא אם צפויה פגיעה ממשית ביכולת של מבקש הגילוי לנהל את ההליך (עניין נהלל בפסקה 40 לפסק-הדין של כב' השופט גרוסקופף; רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, בפסקה 6 (17.4.2013)). כמפורט לעיל, בידי התובע דרך חלופית להצגת המידע הנדרש בפני בית הדין וזאת באמצעות עדותו של באדר, עד ישיר לאירוע, ומכאן שהימנעות מגילוי דו"ח החקירה שבידי חברת הביטוח אין פירושה פגיעה ממשית ביכולת לנהל את ההליך.

 

13.     סוף דבר – דין עמדת חברת הביטוח להתקבל, ולפיכך אין לחייבה למסור לתובע את דו"ח החקירה.

 

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשפ"ב, (28 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

 

דניה דרורי