בית המשפט דן בשאלה מהו סדר קבלת קביעות מומחים רפואיים - שעה שמתנהלים מספר הליכים במקביל - הן במלל והן בבית משפט?
|
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
15 יוני 2022 |
|
רע"א 39261-03-22 פלוני נ' ב. ואח'
|
|
|
בפני |
כב' הנשיא רון שפירא |
|
|
מבקש/מערער |
פלוני |
|
|
נגד
|
||
|
משיבים |
1. מ. ב. 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ |
|
|
פסק דין |
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת נסרין עדוי-ח'דר) שניתנה ביום 06.02.2022 במסגרת ת.א. 44915-11-17, אשר במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") ונקבע כי מאחר ששיעור הנכות הצמיתה של המבקש בתחום הפלסטי נקבע על ידי הוועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה עוד בטרם מונו מומחים כלשהם מטעם ביהמ"ש, ומאחר שחוו"ד המומחה בתחום הנפשי מטעם ביהמ"ש הוגשה לתיק לאחר קביעת שיעור הנכות הצמיתה בתחום הנפשי על ידי המל"ל, שיעור הנכות בתחום הנפשי שנקבע במל"ל – ענף נפגעי עבודה, הוא המחייב ואין משקל לחוו"ד המומחה בתחום הנפשי מטעם ביהמ"ש. יצוין כי בהחלטתו הפנה בימ"ש קמא לדברי כב' השופט פרידמן בת"א (חי') 28000-12-16 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (01.09.2019).
הרקע לבקשה והחלטת בימ"ש קמא:
המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), זאת בגין תאונה שאירעה לו בעת שעבד בקרבת המשיב 1 אשר עסק בהרמת והורדת צינורות או ציוד באמצעות משאית מנוף. נטען כי אחד הצינורות התנתק ונשמט מהמנוף ונחת על ראשו של המבקש. המשיבה ביטחה את השימוש במשאית. המשיב 3 הינו המל"ל שתביעתו נגד המשיבים בגין התגמולים אותם שילם ועתיד לשלם למבקש עקב התאונה אוחדה עם תביעת המבקש. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה כבר בשנת 2014, אך ההליך מול המל"ל התמשך וכלל תביעות שונות, עררים וערעורים לבית הדין לעבודה.
עם הגשת התביעה שבנדון בשנת 2017 עתר המבקש למינוי מומחים בתחומים הנוירוכירורגי, הנפשי, האורתופדי ופלסטי. המשיבה הסכימה למינוי מומחה בתחום האורתופדי בלבד וביקשה למנות מומחים מטעמה. בהמשך נימקה התנגדותה למינוי יתר המומחים בכך שהמסלול שצריך לצעוד בו הוא בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק. לאחר שהתקיים דיון ובימ"ש קמא הורה על השלמת טיעון, עיינה המשיבה בתיק המלא במל"ל והגישה השלמת טיעון בה התנגדה למינוי המומחים וטענה כי החלטת ועדת העררים מיום 03.11.15 הינה החלטה על פי דין בהתאם לסעיף 6ב' לחוק. המבקש הגיש תגובה להשלמת הטיעון ובצדה בקשה חלופית להבאת ראיות לסתור. באותה תגובה הטעים המבקש מדוע אין לראות בקביעת הוועדה הרפואית קביעה על פי דין והדגיש כי תנאי ראשון לתחולה של סעיף 6ב' לחוק הוא שדרגת הנכות שנקבעה מתייחסת לנכות יציבה. נטען כי הוועדה מיום 03.11.15 לא קבעה נכות יציבה ולכן אין מדובר בקביעה על פי דין. לחילופין ולצרכי זהירות ביקש המבקש היתר להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית בתחום הנוירוכירורגי.
בימ"ש קמא קיבל בהחלטתו מיום 26.04.19 את בקשת המבקש למנות מומחים בתחומים האורתופדי, הפסיכיאטרי והנוירוכירורגי. בהחלטתו ציין בימ"ש קמא כי לאחר ששמע את טענות הצדדים ועיין בתיעוד שהוצג מתיקי המל"ל וכן בתיק התביעה שהתבררה בבית הדין האזורי לעבודה ובחומר הרפואי שהוצג בפניו, שוכנע כי דין בקשת התובע (המבקש כאן) להתקבל, וזאת מכלל הנימוקים שהועלו בטיעוני התובע בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום הנפשי (צוין כי טעמי יעילות הדיון נוטים לטובת מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה) ומכלל טיעוניו בבקשה להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירוכירורגי, ומכאן הורה בימ"ש קמא על מינוי המומחים הנ"ל. המומחים מונו וניתנו חווה"ד, אך בתחום הנפשי חווה"ד התעכבה בשל הצטברות נסיבות. חווה"ד של המומחה בתחום הנפשי ניתנה לאחר החלטת הוועדה הרפואית מיום 10.08.20 ולכן המשיבה הגישה בקשה לקבוע כי הנכות הנפשית שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית היא המחייבת.
בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור קבע בימ"ש קמא, כאמור, כי החלטת הוועדה הרפואית של המל"ל בענף נפגעי עבודה היא המחייבת לעניין נכותו הנפשית של המבקש וכפועל יוצא מכך לחוו"ד המומחה הפסיכיאטרי אותו מינה בימ"ש קמא, אין כל משקל.
טענות הצדדים בתמצית:
המבקש טוען כי בקביעתו קבע בימ"ש קמא כי נכויות המבקש מורכבות משעטנז בין קביעות מומחים אותם מינה לבין קביעות הוועדה הרפואית של המל"ל. נטען כי זהו מצב אבסורדי וההחלטה הינה מוטעית ונוגדת את ההלכה שנקבעה על ידי ביהמ"ש העליון בעניין והבה, לפיה מועד שמיעת הראיות מתחיל עם הגשת חווה"ד הרפואית הראשונה, ללא קשר לתחום שבו ניתנה. נטען כי לבימ"ש קמא הוגשו זה מכבר, וזמן רב לפני ההחלטה הרלוונטית של הוועדה הרפואית, שתי חוו"ד מומחים אותם מינה בימ"ש קמא (אורתופדית ונוירוכירורגית). לכן נטען כי שמיעת הראיות בתביעה כבר החלה וממועד זה לא יכולה להיות נפקות להחלטת הוועדה הרפואית, למעט בסוגיית ניכויי תגמולי המל"ל, ולא ניתן לקבוע כי היא מהווה נכות על פי דין בענייננו. נטען כי הדין וההלכה לא התכוונו ליצור במקרה של ריבוי נכויות בתחומים שונים מרוצים בין המומחים השונים של הוועדות הרפואיות לבין המומחים שהתמנו על ידי ביהמ"ש. המרוץ, בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק הוא בין ההחלטה הקובעת נכות כוללת יציבה של הוועדה הרפואית לבין חווה"ד הראשונה שניתנת על ידי מומחה של ביהמ"ש. משהוגשה חוו"ד ראשונה לתיק בטרם ניתנה החלטה של הוועדה הרפואית הקובעת נכות יציבה, המרוץ מוכרע וקביעת הנכות תהיה לפי מומחי ביהמ"ש. נטען כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא סותרת את הרציונל מאחורי ההסדרים שנקבעו בסעיף 6א' ו-6ב' לחוק.
עוד טוען המבקש כי העובדה שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה נכות צמיתה לצד נכות זמנית מאיינת כל משמעות לנכות הצמיתה משקביעת הוועדה עדיין לא הייתה בגדר נכות יציבה. כן נטען כי הנכות הפלסטית בוטלה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל שדנה בנכויות היציבות לאחר תום הנכות הנפשית הזמנית. נטען כי עובדה זו נשמטה, ככל הנראה, מעיני בימ"ש קמא, ומשהמצב העכשווי הוא כי אותה נכות פלסטית בוטלה, הרי שהיסוד עליו מושתתת החלטתו נשמט ולכן דינה להתבטל. נטען כי דין ההחלטה להתבטל אף אילולא הייתה הנכות הפלסטית מתבטלת על ידי הוועדה הרפואית, שכן אין אח ורע בפסיקה למצב בו נכותו של תובע תהיה אוסף אקלקטי של נכויות מחוות דעת מומחים מחד וקביעות של ועדות רפואיות מאידך. נטען כי ההחלטה של בימ"ש השלום בחיפה (השופט פרידמן), עליה התבסס בימ"ש קמא בהחלטתו, בוטלה במסגרת בר"ע שהוגשה עליה וממילא נסיבות אותה החלטה שונות מנסיבות ענייננו, שכן שם הנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית הייתה נכות צמיתה והייתה נכות על פי דין. נטען כי במסגרת החלטתו של בימ"ש קמא למנות שלושה מומחים, ככל שהנכות הפלסטית אכן היוותה נכות על פי דין, הרי במסגרת החלטתו למנות את המומחים אישר בימ"ש קמא למבקש להביא ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית ומאותו מועד להכרעות הוועדה הרפואית אין כל נפקות, זולת לעניין הניכויים והמסלול שננקט הינו המסלול של סעיף 6א' לחוק. נטען גם כי מחוות הדעת הנוירולוגית עולה כי חוות הדעת בתחום הנפשי דרושה כדי לקבוע את מצבו של המבקש מבחינה נוירולוגית.
המשיבה מתנגדת לבקשת רשות הערעור וטוענת כי הערכאה הדיונית היא זו שצריכה לבחור בדרך הדיונית הטובה ביותר לקידום ההליך ויש לה שיקול דעת נרחב בעשותה כן. נטען כי במקרה זה ההחלטה מאוזנת ונמצאת בגדר הדין הנוהג. נטען כי המבקש צירף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים ולא דיווח לביהמ"ש כי הגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו בפני הוועדה הרפואית של המל"ל, כי נבדק על ידי וע"ר ואף נקבעה לו נכות. רק לאחר שפירט והציג מסמכים ביחס להליכי המל"ל נודע כי נכותו כבר נקבעה. נטען כי לאחר שהמבקש הגיש תביעה לבית הדין לעבודה להכרה בפגיעתו הנוירולוגית כנובעת מהתאונה, מאחר שפקיד התביעות של מל"ל קבע כי הפגיעה הנוירולוגית הינה כתוצאה מהחמרת מחלת הסכרת, התקיים הליך שלם וממצה בסוגיה זו בבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה הכריע בתביעה וקבע כי תלונות המבקש אינן אורגניות באופיין וכי הרופאים שבדקו אותו סברו שהן מצריכות הערכה פסיכיאטרית. בית הדין קבע על יסוד חוות דעת המומחה כי יש לדחות את התביעה של המבקש וכך עשה. נטען כי פרט לבירור המקיף שנערך בבית הדין לעבודה בנושא הנוירולוגי, נושא זה נדון גם על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל – ענף נפגעי עבודה – במסגרת הליכים מקבילים שניהל המבקש בבקשתו לקביעת דרגת נכות עקב התאונה. שם נקבע כי לא נותרה נכות נוירולוגית עקב החבלה בתאונה ומדובר במחלה שככל הנראה הולכת ומחמירה מסיבות אחרות. לאור זאת המשיבה טענה כי זוהי קביעה על פי דין שלא נותרה נכות נוירולוגית עקב התאונה. נטען כי הנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית נקבעה עוד טרם הגשת התביעה לבימ"ש קמא וזוהי קביעה על פי דין במשמע סעיף 6ב' לחוק – שנקבעה שנתיים לפני שהתביעה באה אל העולם. נטען כי הנכות היחידה שנקבע כי הינה זמנית הינה הנכות הפסיכיאטרית ותוקפה נקבע עד ליום 30.06.16. נטען כי דרגת הנכות בתחום הפלסטי היא קביעה שהייתה כבר במועד הגשת התביעה קביעה על פי דין. העובדה שלימים במסגרת ההליכים הנמשכים בוועדות הרפואיות חל שינוי בסעיף קביעת הנכות בגין הצלקת וכיום הנכות ניתנה בגין חסר עצם בגולגולת אינה מעלה ואינה מורידה.
לטענת המשיבה, בפסיקה נקבע כי מקום בו תובע בחר לנהל תביעתו מנוע הוא מלפנות למסלול החלופי (עניין והבה. אמנם שם נדונה שאלת האפשרות לדלג מסעיף 6א' לסעיף 6ב', אך הרציונאל הוא אותו רציונאל גם במצב הפוך). נטען כי הערכאה הדיונית לא קיבלה טענת המשיבה והחליטה למנות מומחים בתחום אורתופדיה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה, אך ההחלטה מיום 26.04.19 אינה מנומקת ואף מציינת טענה לא נכונה כאילו המשיבה הסכימה למינוי אורתופד. נטען כי הבקשה להבאת ראיות לסתור לא התקבלה ולא הייתה כל הכרעה או הנמקה. נטען כי כשנתיים ימים לפני שהמבקש הגיש בקשתו למינוי מומחים הוא כבר נבדק על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל ונקבעו לו נכויות. בתחום הנפשי נקבעה לו נכות זמנית כך שבימ"ש קמא קבע שיש למנות מומחה. בתחום הנוירולוגי קבע בימ"ש קמא כי הנושא לא נבחן על ידי הוועדה הרפואית היות ופקיד התביעות לא הכיר בפגימה זו ועל כן מונה מומחה מטעם ביהמ"ש. עם זאת, לא מונה מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. כלומר, בימ"ש קמא קיבל קביעה זו בהתאם לסעיף 6ב' לחוק והנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית נקבעה על 10% לצמיתות. הנכות היחידה שנקבע במל"ל כי הינה זמנית הינה הנכות הפסיכיאטרית. המבקש בחר להקפיא את ההליכים לקביעת נכות זו במל"ל ולכן בימ"ש קמא החליט לקבל את הבקשה מטעמים של יעילות דיונית ומינה מומחה בתחום הפסיכיאטרי. נטען כי במקרה שלפנינו, בניגוד לעניין והבה, הקביעה הראשונה הייתה קביעת המל"ל בנושא הנכות בתחום הכירורגיה הפלסטית ולכן אין תחילת שמיעת ראיות עם הגשת חווה"ד האורתופדית אלא שעטנז בין מסלול של 6ב' לבין זה של 6א' כאשר במסלול של 6ב' החלה שמיעת הראיות קודם לכן. נטען כי פסק הדין של כב' השופט פרידמן לא בוטל בביהמ"ש המחוזי כפי שטוען המבקש וכי הוא רלוונטי לענייננו, שכן קביעת המל"ל בתחום הנפשי כנכות על פי דין גוברת על קביעת מומחה ביהמ"ש, היות והנכות על פי דין בתחום זה נקבעה עוד בטרם הוגשה חוות דעתו של המומחה ביהמ"ש בתחום הנפשי, לא הייתה הסכמה דיונית לילך במסלול של סעיף 6א' ואף איננו נמצאים במישור של הלכת והבה, שם הוגשה חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש בטרם קביעת נכות על פי דין בתחום מן התחומים. עוד נטען כי הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה למבקש נכות נפשית צמיתה וקביעה זו מוקדמת כרונולוגית למתן חוות דעתו של המומחה מטעם בימ"ש והינה קביעה של נכות צמיתה. לכן קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל בנושא הפסיכיאטרי היא זו המחייבת על פי דין. נטען כי לא היה כלל צורך במעבר למסלול של מומחים מטעם ביהמ"ש, קבלת שתי חוות דעת רפואיות (אורטופדיה ונוירולוגיה) וסיומו במרוץ בין קביעת ועדה רפואית בתחום הפסיכיאטרי שקדמה להגשת חוות דעת מומחה ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי.
בהשלמת טיעון מטעמה טענה המשיבה כי במסגרת ההליכים שניהל המבקש בענף נפגעי עבודה לקביעת נכויותיו, במסגרת ערר וערעור לבית הדין, ביקש המבקש לקבוע את הנכות בתחום הפלסטי ובוועדה מיום 13.04.22 נתקבלו טענותיו של המבקש והוועדה לעררים צירפה נכות זו לנכות הקיימת, בבחינת תיקון טעות. בוועדה המסכמת נקבעו הנכויות של המבקש כך: 10% בגין צלקת, 5% בגין חסר עצם בגולגולת, 15% נכות נפשית. סה"כ נכות רפואית צמיתה 28%. לכן, נטען, הנכות הפלסטית שנקבעה עוד קודם למינוי המומחים אושררה בוועדת הערר. כמו כן, בוועדה הרפואית של המשיב 3 נקבעה שוב נכות צמיתה.
במענה לתשובה מטעם המשיבה טוען המבקש כי לא השמיט מבקשתו כי הוא טען שביטול הנכות הצמיתה הינו טעות, שכן הוא צירף לבקשת רשות הערעור את פסק הדין של בית הדין לעבודה אשר קיבל את הערר על קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. נטען כי המבקש לא יכול להתייחס להכרעת ועדת העררים מיום 10.05.22 אשר ניתנה לאחר פסק הדין ולאחר הגשת בקשת רשות הערעור. כן נטען כי תיקון הטעות בעניין הצלקת אין בו כדי לפגוע בבקשת רשות הערעור. נטען כי העובדה שהערעור שהמבקש הגיש על החלטת ועדת העררים תיקן בדיעבד פגם בהתנהלות ועדת העררים והחלטתה אינה מרפאת את ההחלטה עצמה. כן נטען כי טענת הערעור המרכזית, שלגביה אין בפי המשיבה כל תשובה, היא כי אין כל עיגון חוקי ואין תקדים לקביעה לפיה הנכות הסופית תקבע על ידי ליקוט נכויות משני מסלולים. לכן להחלטה המאוחרת של ועדת העררים אין כל רלוונטיות. המבקש טוען שוב כי בענייננו שלב הבאת הראיות החל עם הגשת חוו"ד אורטופדית, כאשר באותה עת טרם נקבעה נכותו הצמיתה של המבקש, ובכך נקבע כי המסלול הוא המסלול של סעיף 6א'. נטען כי קו פרשת המים של האירועים הוא החלטת בימ"ש קמא מיום 26.04.19, אשר הורתה על מינוי מומחים מטעמו, מומחים אשר שתיים מחוות הדעת שלהם הוגשו לתיק עוד בטרם נקבעה הנכות היציבה של המל"ל. המשיבה לא ביקשה לערער על החלטה זו, אך מצאה לנכון להעלות לגביה במסגרת תגובתה טענות ערעוריות שאין מקום לשמען במסגרת הליך זה. נטען כי אין לקבל טענת המשיבה שלאור העובדה שהנכות הפלסטית שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית מיום 03.11.15 הייתה יציבה, הרי שיש לנו קביעה על פי דין. נטען כי טענה זו מנוגדת לדין וכי נכות הכוללת נכות זמנית, אף אם היא כוללת מרכיב שהוא לצמיתות, אינה נכות יציבה. נטען כי החלטת השופט פרידמן, עליה הסתמך בימ"ש קמא, היא ההחלטה היחידה אי פעם שקבעה נכויות משני המסלולים והיא בוטלה על ידי ביהמ"ש המחוזי. כן נטען כי שם, להבדיל מענייננו, לא כללה קביעת המל"ל, אשר קדמה לחווה"ד הראשונה שהוגשה לתיק, מרכיב של נכות זמנית ולכן נקבע שם כי היא היוותה נכות על פי דין.
דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטת בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות את הערעור. לא מצאתי כי בהחלטה שנגדה הוגשה בקשת רשות הערעור נפל פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין.
ראשית, יצוין כי ככלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית בכל הנוגע לאופן ניהול ההליך בפניה [ראו: רע"א 8597/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני (21.02.2022); רע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (8.6.2006); רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.07.2018); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (18.09.2019); רע"א 6857/19 יוסף שחם נ' רו"ח יואב כפיר (03.11.2019); רע"א 4339/19 קילקר נ' נועם (27.08.2019); רע"א 10142/17 גולד נ' ברגמן (28.01.2018); רע"א 9934/16 אירג' קרמנשהאצ'י נ' טיזאבי ביזאן (18.01.2017)]. סבורני כי במקרה זה הערכאה הדיונית אכן פועלת בתנאים לא פשוטים לאור ההליכים המתנהלים במקביל בכל הנוגע לפגיעותיו של התובע ובסופו של דבר הערכאה הדיונית היא זו שצריכה לבחור בדרך הדיונית הטובה ביותר לקידום ההליך. בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש מקום להתערב באופן ניהול ההליך על ידי הערכאה הדיונית.
סעיף 6א' לחוק עוסק במינוי מומחים על ידי ביהמ"ש שדן בתביעה שהוגשה על פי החוק. זהו המסלול הרגיל של קביעת דרגת נכות בתביעה לפי החוק. במסלול זה ביהמ"ש הוא שממנה את המומחים הרפואיים, כדי שאלה יחוו דעתם בכל עניין רפואי, לרבות בעניין דרגת נכות הנפגע.
סעיף 6ב' לחוק עוסק בקביעת דרגת נכות לפי חוק אחר וקובע כי "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". סעיף 6ב' קובע חריג לדרך הרגילה לקביעת דרגת הנכות הרפואית בתביעות לפי החוק, וזאת כשמתקיימים כל התנאים הנזכרים בסעיף זה. רק קביעת דרגת נכות "על-פי כל דין" שנעשתה לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי החוק, תחייב לצורך תביעה כזו. המחוקק ראה לנגד עיניו את האפשרות שיתקיימו הליכים לקביעת דרגת נכות לפי שני החוקים, הן על פי החוק והן על פי כל דין אחר, ורק אם הקביעה לפי האחרון תקדים את שמיעת הראיות בתביעה לפי החוק, רק אז תגבר ותחייב קביעה כזו [רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו, פ"ד מז(4) 89 (1993)]. תכליתו של סעיף 6ב' לחוק הינה למנוע את העלויות הכרוכות במינויו של מומחה רפואי נוסף, כאשר דרגת נכותו של הנפגע כבר נקבעה על פי דין. במקרים שבהם כבר מונה מומחה שבדק את הנפגע והגיש את חוות דעתו לביהמ"ש, עלויות אלה אינן נחסכות ואין סיבה שתצדיק שביהמ"ש לא יסתמך על חוות דעת של רופא שנתמנה על ידיו [רע"א 5392/01 מוצטפא גבר נ' נאדל נסאסרה, פ"ד נו(1) 535 (2001)]. מדובר בשני מסלולים שונים.
ב-רע"א 8598/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (05.12.2007) נקבע כי מועד הגשת חוו"ד של מומחה רפואי לתיק ביהמ"ש הוא המועד הקובע לתחילת שמיעת הראיות לצורך סעיף 6ב' לחוק וכי החל ממועד זה חוות דעתו היא שמחייבת לעניין קביעת דרגת נכותו של הנפגע בביהמ"ש. סעיף 6ב' קובע עדיפות לקביעה שהתקבלה על פי דין רק ככל שזו התקבלה לפני שמיעת הראיות בתביעה בתיק. כן נקבע שם כי הגשת חוות דעת בתחום כלשהו שוללת את תוקפה של קביעת נכות חיצונית על פי דין גם בכל תחום אחר. לכן, אם הוגשה חוות דעת מומחה אחת, בכל תחום שהוא, זהו מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב' לחוק ביחס לקביעת דרגת נכות בכל התחומים ויחול המסלול של סעיף 6א'. לכן גם ההיפך הוא הנכון, אם התקבלה קביעת המל"ל (לגבי נכות יציבה) עוד בטרם הוגשה ולו חוות דעת אחת של אחד המומחים בתיק כי אז יחול המסלול של סעיף 6ב' וקביעת המל"ל תחייב.
עם זאת, בענייננו, בניגוד למקרה והבה, כפי שטוענת המשיבה, הייתה קיימת קביעה של המל"ל לגבי הנכות בתחום הפלסטי עוד טרם הגשת התביעה לבימ"ש קמא וזוהי קביעה על פי דין במשמע סעיף 6ב' לחוק – שנקבעה שנתיים לפני שהתביעה באה אל העולם. אמנם לגבי הנכות הפסיכיאטרית נקבעה נכות זמנית שתוקפה נקבע עד ליום 30.06.16, אך לגבי הנכות הפלסטית מדובר בקביעה יציבה. יצוין לעניין זה כי יש לקבל טענת המבקש לפיה קביעה זמנית אינה מחייבת בהליך לפי החוק, שכן קביעת דרגת נכות על פי דין הינה קביעת דרגת נכות יציבה, להבדיל מדרגת נכות זמנית [ע"א 8511/02 פלוני נ' חברת הביטוח "המגן" בע"מ (05.01.2003)]. עם זאת, כאמור, לגבי הנכות הפלסטית, שנקבעה על פי דין במשמע סעיף 6ב' לחוק שנתיים לפני שהתביעה באה אל העולם, מדובר בנכות יציבה.
בהחלטתו של בימ"ש קמא מיום 26.04.19, נקבע כי למרות ההליך שהתנהל מול המל"ל ובבית הדין לעבודה (אשר, כאמור, במסגרתו נקבעה נכות פלסטית יציבה כשנתיים לפני שהתביעה באה אל העולם), יש להורות על מינוי מומחים בתחום האורתופדי, הפסיכיאטרי והנוירוכירורגי.
יש לקבל טענת המשיבה כי הערכאה הדיונית פעלה במסגרת ההחלטות שניתנו על ידה על מנת לקדם את ההליך באופן שבו מחד יישמר עקרון עשיית הצדק ומנגד ניתן יהיה אופרטיבית להתקדם בבירור התובענה על מנת להגיע לסיום הדיון בה. במקרה דנן התנהלו מספר הליכים במקביל או לסירוגין ובסופו של דבר נראה כי בימ"ש קמא פעל לקידום ההליך ולצורך יעילות דיונית. מכיוון שבסופו של דבר ניתנה קביעה על פי דין בכל הנוגע לתחום הנפשי טרם הוגשה חוות דעתו של מומחה בימ"ש בתחום זה, נקבע כי יש לקבל את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל לעניין זה. מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית להביא לבירור יעיל של התובענה ואינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטה זו.
אין ספק כי מדובר במצב בעייתי כאשר מתנהלים הליכים שונים במקביל ולסירוגין כפי שאירע במקרה זה. עם זאת, כאמור, הלכת והבה אינה חלה בענייננו, מאחר שנקבעה נכות יציבה לפחות בתחום הפלסטי עוד טרם הוגשה התובענה.
בסיכומו של דבר, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות ואשר הינה החלטה דיונית שניתנה לצורך ניהול יעיל של התובענה בנסיבות שנוצרו.
אשר על כן, לאור המפורט לעיל, החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולדחות את הערעור. מעבר לאמור, יצוין כי בכל מקרה ניתן יהיה לערער על הקביעות שבנדון במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי שיינתן בהליך המתברר בבית משפט קמא. לאור הנסיבות שפורטו, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה בשלב זה של ההליך.
בשולי האמור אעיר כי החלטה בסוגיה מסוג זו, כפי שהוכרעה ע"י בית משפט קמא, ראוי היה להבהיר כבר בהחלטה שניתנה שם בצורה רחבה יותר ולא לתת את ההחלטה במסגרת מצומצמת ובפתקית. פתקיות נועדו להחלטות בעלות אופי טכני ולא להחלטות מהותיות. מעבר לכך, יתכן והבהרה מפורטת יותר הייתה חוסכת מהצדדים פניה בהליך של בקשת רשות ערעור, על כל המשתמע מכך.
בנסיבות העניין, ובשים לב לסוגיות שעלו בעת בירור בקשה זו, אני מורה כי הוצאות הליך יובאו בחשבון ויפסקו במסגרת פסיקת ההוצאות כאשר בית משפט קמא ישלים את הדיון בתביעה המתבררת בפניו ויפסוק את ההוצאות הכוללות לסיומו של ההליך.
ככל שהופקד עירבון במסגרת ההליך כאן הוא יוחזר למפקיד באמצעות ב"כ.
המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולתיק בית משפט קמא.
ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"ב, 15 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
|
רון שפירא, נשיא |