באילו מקרים ניתן למנוע את זכות חקירת העדים?

בית המשפט דן בשאלה באילו מקרים ניתן למנוע את זכות חקירת העדים?

 

 

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 

 

רע"א 37347-06-22 קרביץ (1974) בעמ ואח' נ' א.כ. ואח'

 

 

 

 

לפני

כבוד השופטת  חדוה וינבאום וולצקי

 

 

המבקשות

 

1.קרביץ (1974) בע"מ

2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

 

נגד

 

 

המשיבים

 

1.א.כ.

2.שירביט חברה לביטוח בע"מ

 
     

 

 

פסק דין

 

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב- יפו (כבוד השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין) בת"א 60958-05-07 מיום 14.4.22, לפיה קבע כי המבקשות לא יכולות לחקור את מי מהעדים שיוזמנו לדיון וכן כי אינן יכולות להגיש ראיות חדשות מטעמם.

 

מבוא:

 

  1. המשיב 1, כ.א (להלן: "המשיב 1"), יליד 1978, נפגע בתאונה שאירעה לו ביום 14.6.15 (להלן: "התאונה").

 

  1. בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה, הגיש המשיב 1 לבית משפט קמא תביעה כנגד מעסיקתו, המבקשת 1, קרביץ (1974) בע"מ (להלן: "קרביץ" ו/או "המבקשת 1") וכנגד המבטחת שלה, המבקשת 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת 2") ( להלן יקראו שתיהן : "המבקשות"), מכוח העילות הקבועות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

 

 

  1. בכתב התביעה נטען כי ביום התאונה, עת עבד המשיב 1 כנהג חלוקה אצל המבקשת 1, הוא העביר משטחים מתוך המשאית עליה נהג לרמפה. לפתע הרמפה נטתה על צידה, נוצרו הפרשי גובה וכתוצאה מכך המשטח המשוחרר נע לעברו של המשיב 1, אשר בניסיון להיחלץ מפגיעה, נפל מגובה של כמטר.

 

  1. כתוצאה מהנפילה, נחת המשיב 1 בעוצמה על רגלו הימנית כאשר רגלו השמאלית נתקעה בין המשטח לג'ק שנותר על הרמפה ונגרמו לו חבלות קשות.

 

  1. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה ולמשיב 1 נקבעו נכויות רפואיות בשיעור של 19%.

 

  1. המבקשות כפרו בכתב הגנתן בחבותן לפיצוי המשיב 1 וטענו כי יש לסווג את התאונה כתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"). לצורך ביסוס טענתן כי לא נעשה שימוש בכח המכני של הרכב, צירפו את חוות דעתו של המומחה אינג' אריק יודלא ( להלן: "אינג' יודלא").

 

  1. למקרה שעמדתן לא תתקבל, הגישו המבקשות הודעת צד ג' כנגד יוניברסל משאיות ישראל בע"מ (להלן: "יוניברסל" ו/או "צד ג'"), שהייתה הבעלים של המשאית, ממנה חכרה המבקשת 1 את המשאית.

 

  1. צד ג' הגישה הודעת צד ד' כנגד מסגריית האחים אבו (להלן: "המסגריה" ו/או "צד ד'"), אשר הייתה החברה האחראית על ייבוא ובניית ארגזים ודפנות הידראוליות ובניית רמפות והתקנתם במשאיות, לרבות המשאית שנטען כי הייתה מעורבת באירוע.

 

  1. בית משפט קמא מצא לפצל את הדיון כך שתחילה תידון שאלת סיווג התאונה.

 

  1. ביום 17.4.19 התקיים דיון ההוכחות בו העידו המשיב 1, אינג' יודלא ומר מאיר אבו.

 

  1. ביום 6.8.19 ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה מצא בית משפט קמא כי התאונה אינה עומדת בהגדרה של "תאונת דרכים" על פי החוק, וכי יש לנהל את התביעה מכוח פקודת הנזיקין.

 

  1. המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רע"א 28366-09-19). הבקשה הובאה בפניי ומצאתי להעבירה לדיון בפני הרכב.

 

  1. ביום 19.11.20, לאחר שהתקיים דיון בהרכב, בראשות כב' סגנית הנשיאה, השופטת שבח, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט המחוזי, לפיה תבוטל החלטת בית משפט קמא בשאלת סיווג התאונה והתובע יגיש כתב תביעה מתוקן על דרך הוספת חברת הביטוח שביטחה את המשאית בביטוח חובה.

 

  1. ביום 22.11.20 הגיש התובע את כתב התביעה המתוקן והוסיף כנתבעת 3 את איילון חברה לביטוח בע"מ, מבטחת משאית מ.ר 43-760-79 (להלן: "איילון"), עליה נטען, על ידי המבקשת 1  כי זו המשאית שבה עשה המשיב 1 שימוש במועד התאונה.

 

  1. ביום 4.10.21 התקיים דיון הוכחות. במהלך חקירתו של המשיב 1 הועלו ספקות בקשר למספר המשאית שבה עשה שימוש ביום התאונה והמבטחת שלה. המשיב 1 העיד כי מספר הרישוי של המשאית שבה עשה שימוש ביום התאונה הוא 32-395-32. משאית זו הייתה מבוטחת בביטוח חובה אצל שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שירביט").

 

לאור עדותו זו של המשיב 1, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו התביעה תתוקן פעם שנייה תוך הוספתה של שירביט, המבטחת של המשאית החדשה, כנתבעת נוספת.

 

  1. ביום 10.4.22 התקיים קדם משפט במסגרתו הודיעה שירביט כי היא עומדת על הגשת ראיות מטעמה וכן על חקירת המומחה מטעם המבקשות, אינג' יודלא. עוד הודיעה כי היא מבקשת לחקור את כל מי שהעיד בתיק.

 

  1. המבקשות הודיעו גם הן כי ברצונן להגיש ראיות, כאשר הכוונה היא להגיש חוות דעת מתוקנת שתתייחס למשאית הנכונה.

 

  1. צד ד' עתרה לקבל פסק דין חלקי הדוחה את התביעה נגדה או לחילופין עתרה לקדם את הדיון בשאלת האחריות, תוך שבית המשפט יורה לצדדים להגיש ראיות פוזיטיביות התומכות בטענותיהן; איילון עתרה לדחות את התביעה כנגדה לאור עדותו של המשיב 1 בה טען כי המשאית שבה עשה שימוש ביום התאונה, היא לא המשאית שהייתה מבוטחת על ידה.

 

  1. ביום 14.4.22 ניתנה החלטת בית משפט קמא במסגרתה הוכרעו בקשות הצדדים.

החלטת בית משפט קמא

 

  1. בית משפט קמא ציין כי המשיב 1 אישר בחקירתו כי המשאית שבה עשה שימוש ביום התאונה, אינה המשאית שמבוטחת על ידי איילון. משכך הורה למחוק את התביעה נגדה. (בהמשך קיבל בית משפט קמא את בקשתה של איילון והורה על דחיית התביעה נגדה).

 

  1. בנוגע לבקשתה של צד ד' להורות על סילוק התביעה נגדה, קבע בית משפט קמא כי מוקדם להכריע בשאלה זו.

 

  1. לעניין בקשתה של שירביט קבע בית משפט קמא כי יש לאפשר לה לנהל את ההליכים שעמדו לשאר הצדדים ומשכך התיר לה בלבד לחקור את העדים שכבר העידו בחקירה נגדית.

 

  1. לעניין בקשת המבקשות להגיד חוות דעת מתוקנת דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שקבע כי גם חוות הדעת המקורית שהוגשה על ידן, לא היה מכוונת למשאית מסוימת, אלא לדגם מתקן ההרמה ולפיכך קבע כי אינו מוצא סיבה לגרום עוד לסרבול הדיון, לעינוי דין לצדדים ולסחבת בתיק.

 

  1. בית משפט קמא קבע את התיק להוכחות לשמיעת ראיות לעניין סיווג התאונה.

 

  1. על החלטת בית משפט קמא לאפשר למשיבה 2 בלבד לחקור את העדים שכבר נחקרו ולא לאפשר למבקשות להגיש חוות דעת מתוקנת מטעם המומחה, אינג' יודלא, מוגשת הבקשה שבפניי.

 

טענות המבקשות

 

  1. החלטת בית משפט קמא מונעת מהן את זכותן הבסיסית להליך הוגן.

 

  1. דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה עלולה לגרום לנזק של ממש.

 

  1. חוות הדעת המקורית שהוגשה על ידן מתייחסת למשאית ספציפית שמספרה 43-760-79. לחוות הדעת צורפו מסמכים רלוונטיים לרמפה הספציפית של משאית זו.

 

  1. לאור העובדה כי המשיב 1 טען בפעם הראשונה בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 4.10.21, כי ביום האירוע נהג על משאית מ.ר 32-395-32, וזאת בניגוד לנטען על ידו בכתב התביעה שהגיש, הרי שישנו צורך ואף חובה על המבקשות לצרף חוות דעת חדשה של אינג' יודלא, המתייחסת למשאית מ.ר  32-395-32, לרבות כל הנספחים של חוות הדעת (אסמכתאות בדבר סוג דופן ההרמה של המשאית, ניצול הכוח המכני של הרמפה, החיבור של הדופן למערכת החשמל וכו') זאת בתמיכה לטענה לפיה האירוע נשוא התביעה התרחש עקב "ניצול הכוח המכני" של דופן ההרמה של משאית מ.ר  32-395-32.

 

  1. לאור תיקון כתב התביעה והטענה החדשה שהעלה המשיב 1, לפיה נהג על משאית מ.ר 32-395-32, אין כל מקום למנוע מהמבקשות לחקור את המשיב 1 ו/או כל עד אחד שיוזמן לעדות בכל הנוגע לשאלות השנויות במחלוקת.

 

  1. החלטת בית משפט קמא מונעת מהן את הזכות הבסיסית להליך הוגן ואפשרות להוכחת מלוא טענותיהן.

 

  1. לאף צד לא ייגרם כל נזק כתוצאה מכך שתוגש חוות דעת מתוקנת של אינג' יודלא, שכן דיון הוכחות קבוע ליום 25.1.23 ולצדדים די זמן להיערך בהתאם.

 

  1. מטרתו של כל ההליך לעשות צדק וגלות את מלוא האמת.

 

טענות המשיב 1

 

  1. המבקשות עושות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. מדובר בניסיון להאריך ולסרבל את ההליך. למבקשות, בהיותן המעביד של המשיב 1 ובעלות הרישומים המדויקים אודות השימוש במשאיות בחזקתן, היה ידוע, או ביכולתן היה לדעת, לאורך כל ההליך, מה מספר המשאית הנכון שבו עשה המשיב 1 שימוש ביום התאונה והיכן היא בוטחה בביטוח חובה.

 

  1. חוות הדעת אותה מבקשות המבקשות לצרף למוצגים זהה ל"הבהרה" לחוות הדעת שהוגשה על ידן. אין כל הבדל בין דופן ההרמה שהותקנה על המשאיות השונות. השוני היחיד הוא מספר הרישוי של המשאית המעורבת באירוע וחברת הביטוח שביטחה את המשאית בביטוח חובה.

 

  1. חוות הדעת הראשונה אינה מתייחסת למשאית ספציפית והמשאית שהיתה במרכז הדיון אז (מ.ר. 43-760-79) לא היתה כלל זמינה לבדיקה. המבקשות והמומחה מטעמן, אינג' יודלא, התעקשו במהלך הדיון מיום 17.4.19 כי אין חשיבות לאיזו משאית נבדקה, שכן דגם דופן ההרמה והמנגנון זהה בכל המשאיות שבשימוש המבקשת 1.

 

  1. גם בסיכומים שהוגשו על ידי המבקשות ביום 26.6.19, חזרו המבקשות על טענתן כי חוות הדעת מתייחסת לדופן ההרמה ואופן פעולתה.

 

  1. הן ה"הבהרה" והן חוות הדעת המתוקנת מתייחסות, בין היתר, לממצאים ונתונים שלא היו קיימים בחוות הדעת שהוגשה על ידן במועד שנקבע לפני תחילת הראיות.

 

  1. מדובר בניסיון להעמיד בפני בית משפט קמא חוות דעת חדשה שיש בה התייחסות לנקודות הבעייתיות בטענות המבקשות, וזאת לאחר שניתן להן כבר יומן בבית המשפט ולאחר שהן כבר יודעות את החולשות בטענותיהן כפי שפורט בהחלטה על סיווג התאונה.

 

  1. החלטת בית משפט קמא הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וככלל אין להתערב בה.

 

טענות המשיבה 2

 

  1. החלטת בית משפט קמא הינה החלטה הנמנית על ההחלטות בהן לא תינתן רשות לערער וזאת בהתאם לסעיפים 5 ו- 6 לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט- 2009 (להלן: "צו בתי המשפט").

 

  1. המבקשות מיצו את החסד הראייתי שעשה עימן בית המשפט המחוזי על מנת לדון בשאלת ניצול הכוח המכאני של המשאית.

 

  1. לא ברור איזה צורך בהתאמה ראייתית גורר אחריו שינוי מספר הרישוי של המשאית.

 

  1. כבר מלכתחילה המבקשות ידעו או היו יכולות לדעת באיזו משאית עשה המשיב 1 שימוש ביום התאונה ואגב כך היו יכולות לבצע את כל בדיקותיהן ביחס למשאית זו.

 

  1. הדגש בתיק זה אינו על מאפייניה המיוחדים של משאית שירביט לעומת משאית איילון.

 

  1. אינג' יודלא לא בדק את משאית איילון, אלא משאית זהה.

 

  1. במסגרת הדיון בבר"ע על סיווג התאונה, לא דנו הצדדים בשאלת המשאית הספציפית המעורבת, אלא דנו בשאלת ניצול הכוח המכאני בשימוש ברמפה.

 

  1. גם בחוות הדעת המתוקנת, אותה מבקשות המבקשות להגיש עתה, משאית שרביט כלל לא נבדקה, אלא נבדקה אותה משאית שנבדקה בחוות הדעת הראשונה שהוגשה.

 

  1. למקרא חוות הדעת המתוקנת נמצא כי אינג' יודלא, שכבר נחקר על חוות דעתו שהוגשה באותו נושא, ערך תהליך של הפקת לקחים לאחר חקירתו הנגדית, ולאחר חקירתם של יתר העדים, ובעקבות כך שיפץ את חוות דעתו על מנת לחדד, להבהיר או לתקן את הטעון תיקון.

 

  1. בחוות הדעת המתוקנת המומחה אפילו מרשה לעצמו לנתח את תוכן העדויות שנשמעו בחקירה נגדית.

 

  1. אין לצד להליך זכות להגיש מספר חוות דעת מטעמו, בדיוק באותו עניין.

 

  1. אין לצד להליך זכות לתקן את חוות הדעת לאחר חקירתו הנגדית של המומחה מטעמו.

 

  1. יש ליתן לערכאה המבררת את הכלים הנאותים לערוך את הבירור הראייתי תוך יעילות דיונית.

 

דיון

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובות, בתשובה לתגובות, בפרוטוקולים, בחוות דעת אינג' יודלא ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה.

 

  1. מקובלת עליי טענת המשיבים 1 ו-2 כי ההחלטה נשוא בקשה זו הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך וככזו, אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, אלא במקרים חריגים, שכן מלאכת ניהול המשפט מופקדת בידי שופט הערכאה הדיונית. (ראו למשל דברי כבוד השופט דנציגר ברע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' יורם בן לולו ואח', ניתן ביום 4.5.15 וברע"א 7167/13 גד ליבמן נ' בנק דיסקונט בע"מ, ניתן ביום 24.10.2013).כעת יש לבחון כיצד ליישם את ההלכה על המקרה שבפניי.

 

מניעת זכות חקירה למבקשות

 

  1. באשר להחלטת בית משפט קמא כי הוא מתיר למשיבה 2 בלבד לחקור את העדים, אני סבורה כי מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה.

 

  1. משמעותה של החלטה זו היא מניעת זכות דיונית של צד לחקור בחקירה נגדית. גם אם היה למבקשות יומן בבית המשפט, והן חקרו את העדים הנדרשים, הרי שמרגע שהתיר בית משפט קמא למשיב 1 לתקן את כתב התביעה בשנית ובהתאם לכך גם התיר למשיבה 2 להגיש ראיות מטעמה ולשוב ולחקור את העדים שכבר נחקרו, לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי לא ניתן לאפשר לצד שכבר חקר את העדים, את האפשרות לחוקרם בשנית, ככל שיעלה צורך בכך.

 

  1. ברי כי בית משפט קמא יוכל לבחון בזמן אמת האם מדובר בשאלה נדרשת אם לאו ובהתאם ליתן החלטה. אולם קביעה גורפת כי הוא מתיר אך ורק למשיבה 2 לחקור את העדים בחקירה נגדית, היא החלטה שאינה יכולה לעמוד.

 

  1. מיום שתוקן כתב התביעה קמות לנתבעים זכויות להתגונן. ייתכן שהעיכוב בניהול ההליך היה נמנע לו הייתה מצורפת מבטחת הרכב בביטוח חובה, כנתבעת נוספת, מיד לאחר שעלתה טענת המבקשות כי עסקינן בתאונת דרכים. אז לא היה צורך להשיב את הדיון לבית משפט קמא לצורך תיקון כתב התביעה. ייתכן שגם הצורך בתיקון כתב התביעה בשנית היה נמנע לו היה המשיב 1 מציין בכתב התביעה הראשון באיזו משאית מדובר והיה נוקב במספר הרישוי שלה. שהרי הוא זכר את המספר ולא נדרש למידע מהמבקשות בעניין זה.

 

יתרה מכך טרם הוברר אם המשיבה 2 לא תבקש להגיש חוות דעת נגדית לזו של אינג' יודלא ואם כך מדוע שלא תהיה למבקשות הזכות לתקן את הגנתן כפי שניתן למשיב 1 לתקן את תביעתו? בעיקר כאשר בית משפט של הערעור סבר שאכן מדובר בשאלה נכבדה ושהמענה לשאלות שעלו במסגרת הדיון בפניו אינו חד משמעי.

 

  1. אכן בתי המשפט נדרשים לפעול לייעול הדיונים אך אין בכך כדי לאיין את הדרישה להגיע לחקר האמת ולנסות לעשות צדק. לעניין זה די אם אפנה לתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018: "... ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך."

 

במקרה כאן אכן חל עיכוב בדיון אך ישנם גם מקרים כאלה שאינם תמיד בשליטת בית משפט ובכל זאת אין בכך כדי למנוע מצדדים להליך את זכויותיהם הדיוניות. ושוב, לו הייתה מצורפת המבטחת בחובה כבר לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם המבקשות, כל סרבולו של ההליך היה נמנע.

 

לכן במקרה כאן יש לאפשר למבקשות לחקור כל עד שיתייצב לחקירה.

 

מניעת הגשת חוות דעת מתוקנת

 

  1. בכל הנוגע להחלטת בית משפט קמא שלא להתיר למבקשות להגיש חוות דעת מתוקנת מטעמו של אינג' יודלא, לא מצאתי כי מדובר בהחלטה שאינה סבירה וכי יש מקום להתערב בה.

 

  1. מתוך עדותו של אינג' יודלא עלה כי חוות דעתו הראשונה לא ניתנה על סמך בדיקה של משאית ספציפית שבה נטען תחילה כי המשיב 1 עשה שימוש ביום התאונה, אלא הבדיקה נעשתה עם משאית אחרת עליה מורכב אותו דגם של משטח הרמה אחורי, אשר זהה לגבי כל המשאיות של המבקשת 1:

 

"... חוות הדעת אומרת במפורש שהתבקשתי לחוות את דעתי לגבי שיטת הפעולה של דופן ההרמה והקשר בינה לבין שימוש במנוע המשאית. חוות הדעת מתבססת על מגוון של נתונים. היא מצטטת מספר נתונים מתוך מסמכי בית- דין, מתייחסת לבדיקה, מתייחסת להיבטים הטכניים של דופן הרמה כזאת.

...

...

חוות הדעת שלי מדברת על דגם משאית מסוים, דגם משאית מסוימת, שעליה מורכבת דופן הרמה מסוימת שאת נתוני דופן ההרמה האלה ניתן לזהות בתסקירי בדיקה שצורפו למסמכי בית- דין.

...

...

ש. ...אם בסופו של דבר אתה סומך את חוות הדעת על מספר משאית לא נכון ומכאן נגזר דגם לא נכון, אז כל הבדיקה שלך על משאית זהה ודומה לא רלוונטי לענייננו כי אתה לא באמת בדקת את הדגם של המשאית שהתובע נהג בה.

ת. לא, אני בדקתי דגם של דופן הרמה הידראולית שהיא, זה , שזה דגם שהוא זהה למאוזכר במסמכי התביעה..." (ראה עמ' 13 לפרוטוקול).

 

  1. מר מאיר אבו, הבעלים של צד ד', אישר בחקירתו כי בכל המשאיות של המבקשת 1 מותקנת אותה דופן הרמה:

"הדגם של המשאית יכול להיות דגם אחר, אבל הדופן אותו דבר שהייתה במקרה. (ראה עמ' 24 לפרוטוקול).

...

...

תראי, כל הרכבים שאני עושה להם זה אותו דבר, לחלוטין (ראה עמ' 25 לפרוטוקול).

...

...

ש. אתה מכיר גם את כל המשאיות שבעצם, של קרביץ, שאת דופן ההרמה שאתה מתקין להן אותם, נכון?

ת. כן, כן.

ש. היה איזושהי משאית עם דופן הרמה שונה מדופן הרמה כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעת של המומחה מטעם הנתבעות (המבקשות – ח.ו.ו)?

ת. כל, כל הדפנות אותו הדבר, מהיום מהיום הראשון שהתחלתי לעבוד עם קרביץ, וזה , אותו הדבר, עד היום. היום, גם היום אני עושה להם אותו, יש לי 4 רכבים בעבודה כרגע, של קרביץ, אותו דופן אני עושה.

ש. אותו דופן , וכמובן גם, אותם חיבורים למצב של הרכב וכו'.

ת. אותו הדבר. הדופן הזאת היא דופן גרמנית. הם לא עושים שום שינויים בפעולה של הדופן." (ראה עמ' 30- 31 לפרוטוקול).

 

  1. יתרה מכך, עיון בשתי חוות הדעת של אינג' יודלא מעלה כי חוות דעתו השנייה אינה נסמכת באופן מיוחד על בדיקת המשאית שבה טוען המשיב 1 כי ארעה התאונה. נהפוך הוא, הוא מציין שאין שינוי בקביעותיו גם מקום שמדובר במשאית זו. כל שהוא מבקש לעשות בחוות הדעת המתקנת הוא להוסיף ולנמק את קביעתו וכן להתייחס לאמירות של עדים שהעידו בהליך בראשיתו ולהשיב להן. מדובר במקצה שיפורים בלבד.

 

  1. למקרא העדויות מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא,  כי למעשה לא חל כל שינוי בחוות הדעת למעט מספר הרישוי של הרכב ועל כן לא ניתן לומר כי החלטת בית משפט קמא חורגת ממתחם הסבירות.

 

  1. משכך, בכל הנוגע להחלטה זו של בית משפט קמא לא מצאתי מקום להתערב. כמובן שאם תובא חוות דעת נגדית מטעם המשיבה 2 כי אז יהיה מקום לשקול בקשה להגיב אליה.

 

  1. למעלה מן הצורך, אומר כי איני מקבלת את טענת המשיבה 2 כי ההחלטה נשוא ענייננו נופלת לתוך סוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור. סעיף 5 לצו בתי המשפט קובע:

 

"החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת.".

 

סעיף 6 לצו קובע כי:

 

"החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית.".

 

  1. ההחלטה נשוא בקשה זו אינה עוסקת בזימון עדים, סדר שמיעתם או שאלות המוצגות להם, אלא ההחלטה מונעת מהמבקשות את עצם הזכות לחקור עדים שכבר נחקרו על ידה בעבר ואשר כעת צפויים להיחקר על ידי המשיבה 2.

 

יתרה מכך, ההחלטה נשוא בקשה זו אינה מתירה למבקשות להגיש חוות דעת מתוקנת מטעמו של אינג' יודלא ומשכך מדובר בהחלטה על דחיית בקשה להגיש ראיה, אשר למקרא הוראת סעיף 5 לצו בתי המשפט, מדובר בהחלטה שניתן להגיש בגינה בקשת רשות ערעור.

סוף דבר

 

  1. מצאתי לקבל את בקשת רשות הערעור בחלקה.

 

  1. המבקשות (וגם כל אחד מהצדדים האחרים), יהיו רשאיות לחקור את העדים שייחקרו לבקשת המשיבה 2.

 

  1. המבקשות אינן רשאיות להגיש את חוות הדעת המתוקנת מטעמו של אינג' יודלא.

 

  1. לאור תוצאות החלטתי לא מצאתי לחייב בהוצאות.

 

  1. הפיקדון שהופקד על ידי המבקשות יוחזר לידיהן באמצעות בא כוחן.

 

 

ניתן היום,  ח' אלול תשפ"ב, 04 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

 

חדוה וינבאום וולצקי