בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ת"א 4446-03-22 פלונית נ' ___

 

 

 

לפני	כבוד השופטת יעל ייטב
התובעת		פלונית
נגד
הנתבע		______

 

 

החלטה

 

מבוא

1. בקשת התובעת לפטור אותה מתשלום חלקה בשכר טרחת המומחה הרפואי אשר בכוונת בית המשפט למנות לשם בחינת מצבה הרפואי, וכפועל יוצא בקשתה להשית את שכרו של המומחה במלואו על כתפי הנתבע.
2. התובעת, יליד 6.6.2001, הגישה את תביעתה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- "פקודת הנזיקין"), בשל נזקים שנגרמו לה בעקבות מעשיו של הנתבע.
3. בכתב התביעה פורט כי בשנת 2014, עת התובעת הייתה כבת 13, ביצע בה הנתבע, שהיה באותה העת כבן 55, במספר אירועים שונים ונפרדים, עבירות של מעשים מגונים בקטינה והטרדות מיניות. בגין מעשים אלה הוגש נגד הנתבע כתב אישום בת"פ 17978-02-17. במסגרת הסדר טיעון, הודה הנתבע והורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין"), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ובנסיבות סעיף 345 (א)(1) בחוק העונשין, ובעבירה של הטרדה מינית, לפי סעיפים 3(א)(6)(א) ו- 5(א) בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998. בית המשפט גזר על הנתבע 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪.
4. לכתב התביעה צירפה התובעת העתק של כתב האישום שהוגש נגד הנתבע, ושל גזר הדין שניתן ביום 2.1.2019.
5. התובעת הגישה חוות דעת של ד"ר דינה קוטליאר, מומחית רפואית מטעמה בתחום הפסיכיאטריה, אשר קבעה כי בעקבות האירועים נשוא התביעה, נותרה לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור 30%. הנתבע הגיש מנגד את חוות דעתו של  ד"ר צבי קירש, אשר העריך כי בעקבות האירועים לא נותרה לתובעת נכות נפשית צמיתה. יחד עם זאת העריך ד"ר קיש הייתה לתובעת נכות זמנית בשיעור 10% בתקופה שמיום האירוע ועד חודש מאי 2018. מחצית מנכות זמנית זו ייחס ד"ר קיש למצב קודם.
6. הצדדים הביעו הסכמתם למנוי מומחה מטעמו של בית המשפט, נוכח הפערים בין חוות דעת של המומחים מטעם הצדדים. יחד עם זאת, ביקש כל אחד מהצדדים: הן התובעת, הן הנתבע, להשית את שכר טרחתו של המומחה הרפואי שימונה על הצד השני. לטענת התובעת, לאור חבותו הברורה של הנתבע יש להשית על הנתבע את שכר טרחת המומחה, בעוד שהנתבע טען כי בשל האמור בחוות הדעת שהוגשה מטעמו, לפיה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה, יש להשית על התובעת את שכר טרחת המומחה.

 

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שיש להיעתר לבקשתה של התובעת, ולהשית על הנתבע את תשלום שכר הטרחה של המומחה הרפואי שימונה על ידי בית המשפט, במלואו, כמימון ביניים.
8. תקנה 92(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת-

 

"בית המשפט רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבית המשפט ולהטילם על בעלי הדין או על מי מהם".

 

9. התקנה האמורה מקנה אפוא לבית המשפט את הסמכות להטיל את שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט על אחד מהצדדים.
10. הטעם לכך שבתביעה המוגשת על פי פקודת הנזיקין מושת, בדרך כלל, שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט על הצדדים בחלקים שווים, כמימון ביניים, נעוץ בקיומה של מחלוקת כפולה בין הצדדים, הן באשר לאחריות והן באשר לנזק. נוכח קיומה של מחלוקת שכזו, נוטה הכף להשתת שכר הטרחה על כלל הצדדים, כמימון ביניים.
11. לא זה המצב בענייננו. בסוגיית החבות סיכויי התביעה גבוהים, בשל הכרעת בית המשפט בהליך הפלילי (ת"פ 17978-02-17) שבגדרו הורשע הנתבע כאמור ונגזר דינו.
12. אשר למחלוקת בנושא הנכות, מעבר לחוות הדעת שהגישה התובעת, המעידה על נכות לכאורה שנותרה לה בעקבות מעשיו של הנתבע, גם המומחה מטעם הנתבע הכיר בכך שהתובעת סבלה מנכות נפשית בעקבות מעשיו של הנתבע, אף שלדעתו הייתה זו נכות זמנית. לא מדובר אפוא בטענת סרק בדבר קיומה של נכות, כי אם בהסכמה על עצם קיומה של נכות, ובמחלוקת על שיעורה ועל משכה. במצב דברים זה קיים יסוד ממשי לכאורי לתביעתה של התובעת נגד הנתבע, ולמינוי מומחה רפואי, גם אם לבסוף תתקבל עמדת המומחה מטעם הנתבע לכך שהנכות זמנית בלבד (ראו לעניין זה למשל רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון אייזנבך, (מיום 8.5.12)).

 

סיכום

13. אשר על כן אני נעתרת לבקשתה של התובעת ומורה כי הנתבע יישא בשכר טרחתו של המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה שימונה מטעם בית המשפט, כמימון ביניים.
14. הנתבע יפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 ימים, 7,000 ₪ בצירוף מע"מ, לשם הבטחת שכר טרחתו של המומחה שימונה.
15. הנתבע ישלם לתובעת את הוצאותיה בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

 

ניתנה היום, ה' אדר תשפ"ג, 26 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.