לפני:
כב' השופטת מירב קליימן
התובע:	____
הנתבע:	המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

האם כדין דחה הנתבע את תביעת התובע להעביר חלק מכספי היוון הגמלה לבא כוחו – זו השאלה הניצבת במוקד ההליך^[1].

רקע עובדתי נדרש ופירוט ההליכים

1. התובע, יליד 1.2.1959, עובד זר מסודן אשר הועסק בחברת שמש חי אחזקות בע"מ.
2. ביום 2.7.2014 נפגע במהלך יום עבודה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. בשל הפגימה באצבעותיו נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 82% וזאת החל מיום 11.3.2015. כמו כן נקבע לתובע זכאות לגמלה מיוחדת החל מחודש אוקטובר 2014 ברמת סיוע מרובה.
3. ביום 11.9.2017 הגיש התובע תביעה להיוון לנפגע עבודה וציין כי הוא מבקש היוון מלא לאורך חיים לאור העובדה שהוא מתעתד להגר לאתיופיה.
4. בכתב התביעה שהוגש בהליך, ביקש התובע לבצע היוון בשתי פעימות, פעימה ראשונה בשיעור של 25% והשניה בשיעור 75%. ביום 4.1.2021 הודיע הנתבע כי החליט לאשר את ביצוע היוון הגמלאות וזאת לאחר שיעזוב את הארץ.
5. ביום 25.1.2021 נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש. המחיקה בוטלה לבקשת התובע וביום 18.5.2021 התקיים דיון מקדמי בפני כבוד השופטת מזרחי. במהלך הדיון ביקש ב"כ התובע כי סכום שכ"ט (בסך 271,988 ₪) שחייב לו התובע ישולם ישירות אליו.
6. עדות מוקדמת של התובע נשמעה ביום 28.9.2022. דיון נוסף התקיים ביום 6.12.2022 במסגרתו נעשה ניסיון להגיע להסדר אשר לאופן תשלום שכה"ט. הצדדים ביקשו שהות על מנת לבוא בדברים ביניהם וזו ניתנה. מהשהות לא הובילה לפיתרון הסוגיה, הוגשו סיכומים וכעת זמן הכרעה.
7. הסעד המבוקש במסגרת הליך זה הוא מתן פסק דין המורה על העברת חלק מכספי ההיוון ישירות לחשבון בא כוח התובע ולחלופין להורות לנתבע להקפיא אצלו חלק מכספי הגמלאות המהוונות עד לגובה חוב שכה"ט.

טענות הצדדים בהליך

1. התובע מבקש כי בית הדין יורה לנתבע להעביר חלק מכספי ההיוון ישירות לחשבון הח"מ. לטענתו, התובע רשאי להמחות את זכותו לקבלת כספי היוון הגמלאות למשרד ב"כ לצורך גביית חוב שכר הטרחה. לטענת בא כוחו, אין לקבל פרשנות שגויה של סעיף 303א לחוק הביטוח הלאומי ויש לפרשו באופן שיגשים באופן המיטבי את מטרת המחוקק. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, התובע מעוניין בכך וכך עלה מחקירתו. כספי חוב שכ"ט שנוצרו לצורך לגיטימי של מיצוי מלוא זכויותיו לקבלת הגמלאות אותם הא זכאי להוון כיום.
2. לטענת ב"כ התובע, קבלת פרשנות אחרת תקשה על עובדים זרים לקבל ייצוג הולם, שכן אלו יחששו שלא יצליחו לגבות את שכה"ט. עוד מטעים ב"כ התובע כי אף מבחינת אוצר המדינה יש לאמץ פרשנות זו של הסעיף, שכן כך מסים המתקבלים מהכנסות עורכי הדין ימצאו את דרכם לאוצר המדינה ולא יהפכו לחוב אבוד. ב"כ התובע עומד על התנהלות הנתבע בתיק שלטעמו חזר בו מהסכמות שניתנו בהליך ולא שיתף עימו פעולה, כאשר מהנחיותיו הפנימיות של הנתבע משתמע כי ניתן לבצע היוון גמלאות לצורך כיסוי חובות המבוטח שהינן בבחינת מטרה לגיטימית לצורך שיקום המבוטח.
3. הנתבע סבור כי החלטתו שלא להעביר חלק מכספי הגמלה ישירות לבא כוחו התקבלה כדין, נוכח הוראות סעיף 303 (א) לחוק הקובעות כי זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה לאדם אחר, כי אם לזכאי הגמלה בלבד. הנתבע מזכיר כי על תשלום הגמלה חלות ההוראות הכלליות של פרק י"ד לחוק ובכלל זה הוראת סעיף 303, שתכליתה היא הגנה על הגמלה כך שתשמש לצרכי כלכלת הזכאי בלבד. ההגנה היא הן כלפי חוץ והן כלפי הזכאי עצמו, המנוע מלהעבירה לגורם אחר, כאשר זו כותרת סעיף החוק. בפסיקה נקבע כי מדובר בהוראת דין ספציפי שגובר על חוק לשכת עורכי הדין ועל כן אין לאשר העברת גמלה לעורך דינו של המבוטח, אלא אך ורק לידי המבוטח. מבחינת הרציונאל מטעים הנתבע כי המחוקק ביקש למנוע את העברת הגמלה לאחר מתוך הנחה כי הגמלה מיועדת לכלכלת הזכאי ואינה בבחינת רכושו של אדם, אלא מיועדת למלא צורך מסוים.
4. הנתבע עומד על כך כי בארץ חיים עובדים זרים רבים, חלקם זכאים לגמלאות וכל אלה מצאו את הדרך להבטיח תשלומים כאלה ואחרים מבלי שהנתבע נדרש לסוגיה.
5. הנתבע מבקש כי בית הדין יתן משקל נמוך לעדות התובע בפני בית הדין, לאור העובדה כי המתורגמן שהוזמן היה מתורגמן מטעמו של התובע, ב"כ התובע דיבר עם המתורגמן לפני הדיון, כי לפי עדות התובע הוא אינו יודע כמה כסף הוא אמור לקבל מהנתבע, אינו יודע מה גובה שכה"ט ומה גובה הסכום שיוותר אצלו לאחר ביצוע ההיוון. הנתבע אף מבהיר כי בקשת ההיוון התקבלה, כי לא ניתן לבצע היוון מדורג ועל כן אין אפשרות להקפיא חלק מהסכום. עוד טוען הנתבע כי לא ברורה עמדת התובע לבקשות המוגשות בשמו לאחר יציאתו את הארץ/ לתביעה שממשיכה להתנהל בהעדרו.
6. במסגרת סיכומי תשובה שהוגשו מטעם התובע, מבקש זה לאבחן את רע"א 1839/23 העוסק בהעברת מלוא הגמלה לה זכאי התובע לחן נאמנות של בא כוחו, כאשר שם אף לא ניתנה הסכמת התובע להעברת מלוא כספי הגמלה להם היה זכאי, כאשר בהליך זה חתם התובע על תצהיר המאשר זאת ואף העיד כך בפני בית הדין. עוד טוען ב"כ התובע כי הנתבע לא הבהיר מדוע אין לבצע היוון מדורג, כך שלפחות חלק מסכום הגמלאות המהוון יוקפא עד לגובה סכום חוב שכה"ט, עד אשר ידאג התובע להעביר למשרד הח"מ את יתרת החוב מחשבון הבנק.

דיון והכרעה

1. כאמור, אין חולק כי התובע זכאי להיוון הגמלאות. כעולה מכתב הסיכומים של הנתבע, זה הודיע לאחר עדותו המוקדמת של התובע שעזב את הארץ ופתח חשבון בנק באתיופיה, אין מניעה להוון את הקצבה ולהעבירה לחשבון הבנק שפתח. בא כוחו סירב להעברה.
2. בחנתי את טענות ב"כ התובע ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת הוראות החוק, סברתי כי אין בידי להעניק לתובע/לבא כוחו את הסעד הנדרש בהליך, על חלופותיו.
3. סעיף 303 (א) לחוק שכותרתו – מניעת העברת זכות – קובע כי :

" זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך".

1. סעיף 304 לחוק שכותרתו – מינוי מקבל גמלה – קובע את התנאים בהם רשאי המוסד למנות את מי שבחזקתו או בהשגחתו נמצא הזכאי כמקבל הגמלה. וכך קובע הסעיף -

נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.

1. אשר לבקשה להעביר חלק מכספי הגמלה לחשבון בא כוחו. הוראת סעיף 303 (א) לחוק ברורות הן ולא ניתן להעניק להן פרשנות שונה מזו הכתובה. אין מדובר בהוראה עמומה שיש ליצוק לה תוכן לפי תכליות ראויות ככל שתהיינה, כאשר לשון החוק ברורה וקובעת כי זכות לגמלה אינה ניתנת להעברה. בהעדר מקור חוקי המאפשר העברת חלק מכספי הגמלה לבא כוחו – יהא הטעם לדבר אשר יהא – אין בידי להורות כן.
2. האבחנה שנערכה ביחס לפסק הדין רע"א 1839/23 אין אף בה כדי לסייע לתובע. בית המשפט העליון עמד במסגרת פסק הדין על העיקרון של חוסר היכולת להעביר גמלה לאחר – כך שאין נפקות לשאלה אם מדובר בגמלה כולה או בחלק הימנה כפי שמבקש התובע בענייננו ללמוד. לעניין הסכמת המבוטח /העדרה - מעבר לכך כי אין מקום לדון בשאלת ההסכמה, שעה שישנה הוראת חוק מפורשת שאינה מאפשרת זאת, שאלת הסכמת המבוטח להעברת כספי הגמלה ונפקותה אף לא נדונה במסגרת פסק הדין ועל כן לא ניתן להסתייע בכך.
3. להשלמת התמונה אציין כי סעיף 304 אינו חל בעניינו, שכן אין המדובר בבקשה להעברת כספי גמלה למי שהמבוטח נמצא בחזקתו או הרשאתו ואין המדובר במקרה בו המבוטח אינו יכול לגבות את הגמלה.
4. אשר לבקשה להורות לנתבע לבצע היוון מדורג – שתכליתה תכלית זהה והיא הבטחת תשלום שכר הטרחה לבא כוח התובע - מעבר לכך כי אין מדובר בפלוגתא בהליך ודי בכך כדי לא להעניק את הסעד המבוקש, התובע אף לא הצביע על מקור המאפשר זאת, כאשר לא ברורה עמדתו של התובע בהקשר זה וכאשר לא הובהר על בסיס איזה מקור נורמטיבי עלתה דרישה זו ומדוע החלטתו של הנתבע שלא לאפשר היוון מדורג אלא היוון מלא, ניתנה שלא כדין.
5. במאמר מוסגר אציין כי שעה שהתובע טוען כי שעה שאין מחלוקת כי התובע זכאי להיוון מלא של הגמלאות להן הוא זכאי; כי נתן הסכמה מלאה להעברת חלק מכספי הגמלה לבא כוחו לצורך הסדרת תשלום שכר טרחתו ובהינתן כי פתח חשבון בנק באתיופיה, הדעת נותנת כי התובע ובא כוחו ישכילו להסדיר ביניהם את תשלום שכר הטרחה.
6. סוף דבר – לאור הוראות החוק הברורות, אין בידי בית הדין להעניק את הסעד הנדרש בהליך.
7. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
8. ערעור כדין.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ג, (02 ספטמבר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

 

1. פסק הדין ניתן בדן יחיד בהמשך להחלטת בית הדין מיום 6.12.2022. ↑