מה בין טענה להתרשלות במעשה או במחדל אשר ביצע רופא במסגרת טיפול רפואי וטענה להתרשלות בדרך של הפרת חובת הגילוי המוטלת על רופאים?

בבית   המשפט העליון

רע"א  4371/19

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופטת י' וילנר

המבקשים:

1. פלוני

2. מכבי שירותי בריאות

נ  ג  ד

המשיבים:

1. פלוני

2. פלונית

3. פלוני

4. פלוני (פורמלי)

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א   12182-02-19, מיום 30.5.2019 שניתן על-ידי כב' השופטים ב' בר-זיו, ח' שרעבי ו-ש'   שטמר

בשם   המבקשים:

עו"ד   לאון לופט

בשם המשיבים   3-1:

עו"ד   ירון קרו

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.       בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ב' בר-זיו, ח' שרעבי ו-ש' שטמר) בע"א 12182-02-19 מיום 30.5.2019, בגדרו התקבל ערעור שהגישו המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת א' זכריה) בת"א 41493-01-15 מיום 3.2.2019, בגדרו התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

רקע והליכים קודמים

2.       המשיב 1 (להלן: המשיב), יליד שנת 1997, הגיש ביום 20.1.2015 לבית משפט השלום באמצעות הוריו, הם המשיבים 3-2, תביעת נזיקין נגד המבקשים והמשיב הפורמלי 4 בעילה של "חיים בעוולה". בכתב התביעה נטען, בעיקרו של דבר, כי המשיב נולד כשהוא סובל ממום לבבי מסוג Tetralogy of Fallot (TOF), וזאת בעקבות התנהלות רשלנית של ד"ר להב, הוא המבקש 1 (להלן: המבקש) ופרופ' דגני, הוא המשיב 4, אשר טיפלו באמו של המשיב (להלן: המשיבה) במהלך ההיריון. בתוך כך, נטען כי המבקש התרשל בביצוע בדיקת סקירת מערכות למשיבה בקופת החולים מכבי שירותי בריאות, היא המבקשת 2 (להלן: קופת החולים), ולפיכך כשל באבחון המום הלבבי. המשיבים צרפו לכתב התביעה, בין היתר, את חוות דעתו של המומחה ד"ר ערן אהרון, לתמיכה בטענותיהם לגבי מחדליו של המבקש והכשל באיתור המום הלבבי.

3.       כעבור כשנתיים וחצי מיום הגשת התביעה המקורית, ביום 25.6.2017, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף חוות דעת רפואית משלימה של ד"ר אהרון, המתייחסת, בין היתר, להתנהלותו של ד"ר יעקב מרקוביץ ז"ל (להלן: ד"ר מרקוביץ) – רופא נוסף, אשר לטענתם ביצע מעקב אחר היריון המשיבה מטעם קופת החולים (להלן: הבקשה או הבקשה לתיקון כתב התביעה). לפי האמור בכתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה ובחוות הדעת המשלימה, ד"ר מרקוביץ הפר את חובת הגילוי כלפי המשיבה בכך שלא יידע אותה על כך שסקירת המערכות של קופת החולים היא בסיסית בלבד, וכי באפשרותה לבצע באופן פרטי סקירת מערכות מורחבת יותר גם בשליש השני של ההיריון. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה טענו המשיבים, בין היתר, כי תיקון כתב התביעה והוספת חוות הדעת המשלימה נחוצים לשם "חידוד" הטענות בכתב התביעה המקורי.

המבקשים התנגדו לבקשה לתיקון כתב התביעה, וטענו, בין היתר, כי כתב התביעה המתוקן כולל טענות עובדתיות חדשות אשר לא הוזכרו בכתב התביעה המקורי, וכי במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה טענות אלה התיישנו.

4.       בהחלטתו מיום 23.1.2018 נעתר בית משפט השלום לבקשה לתיקון כתב התביעה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מזכויות המבקשים להעלות טענות התיישנות ביחס לרכיבי התביעה אשר נוספו בכתב התביעה המתוקן. בית משפט השלום הורה, בנוסף, כי הצדדים לתביעה יעלו טענותיהם בנוגע לסוגיית ההתיישנות, על-מנת שזו תוכרע עובר לשמיעת ההליך לגופו.

5.       בהמשך לכך, ביום 8.7.2018 הגישו המבקשים כתב הגנה מתוקן, ובצדו פירוט טענות בנוגע להתיישנות. בתוך כך, נטען, בין היתר, כי העלאת הטענות הנוגעות להתנהלותו של ד"ר מרקוביץ בשלב זה, בחלוף תקופת ההתיישנות, מהווה עילת תביעה חדשה אשר התיישנה זה מכבר, ומשכך יש לדחותה על הסף.

בתשובתם מיום 11.7.2018 שבו המשיבים על טענתם כי הוספת הטענות נגד ד"ר מרקוביץ היא בבחינת השלמה וחידוד של הטענות הכלליות אשר נטענו נגד קופת החולים בכתב התביעה המקורי, לפיהן המום הלבבי לא אותר במסגרת מעקב ההיריון בשל התרשלות המבקשים.

פסק הדין החלקי של בית משפט השלום

6.       בפסק דינו החלקי קיבל בית משפט השלום את הבקשה לסילוק על הסף של הטענות בדבר הפרת חובת הגילוי על-ידי ד"ר מרקוביץ, וזאת מחמת התיישנותן. בתוך כך, נקבע כי בעוד שכתב התביעה המקורי התמקד בהתרשלות המבקשים באבחון המום הלבבי במסגרת הכלים שעמדו לרשותם, הרי שכתב התביעה המתוקן כולל טענות המבססות, מבחינה מהותית, עילת תביעה חדשה ביחס להפרת חובת הגילוי במהלך מעקב היריון שבוצע על-ידי גורם אחר מזה הנזכר בכתב התביעה המקורי. עילת תביעה חדשה זו, כך נקבע, התיישנה זה מכבר. עוד צוין, כי המשיבים לא הציגו הסבר מניח את הדעת לכך שלא העלו במסגרת התביעה המקורית טענות חדשות אלה.

על פסק הדין החלקי הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו שבו על עיקר טענותיהם אשר נטענו בפני בית משפט השלום.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

7.       בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי הוספת הטענות החדשות לכתב התביעה המתוקן אינה בגדר הוספת עילת תביעה חדשה. בתוך כך, נקבע כי טענות אלה תומכות בעילת התביעה המקורית – "חיים בעוולה", ומתייחסות אף הן להתרשלות המבקשים במהלך ביצוע מעקב ההיריון של המשיבה. כן נקבע, כי עילת התביעה כפי שעולה מכתב התביעה המתוקן, עודנה מכוונת כנגד קופת החולים, ולא כנגד גורם אחר. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי כתב התביעה המקורי כולל "סעיפי סל" של רשלנות, העשויים להכיל בתוכם את הטענות שנוספו כנגד התנהלותו של ד"ר מרקוביץ ומחדליו.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

8.       המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מנוגד לדין וכי הוא עלול להוביל להשלכות רוחב בלתי רצויות, ומשכך יש לקבל את בקשת רשות הערעור. לגופם של דברים, נטען כי משעה שבמסכת העובדתית אשר פורטה בכתב התביעה המקורי כלל לא נזכרו העובדות המבססות את הטענה בדבר הפרת חובת הגילוי על-ידי ד"ר מרקוביץ, הרי שמדובר בעילת תביעה חדשה.

המשיבים סומכים ידיהם על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ומוסיפים כי בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לתביעה, ומשכך יש לדחותה. עוד טוענים המשיבים, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בטרם חלפו 25 שנים מיום היוולדו של המשיב, קרי בתוך תקופת ההתיישנות – ומשכך הטענות הנוגעות להתנהלותו של ד"ר מרקוביץ ממילא לא התיישנו במועד זה, ואף משכך יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

9.       כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלות בעלות השלכות רוחב, שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי". לפיכך, מצאתי לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על-פיה, כאמור בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי. אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל – כפי שיבואר להלן.

10.     בפתח הדברים אעיר כי אמנם בית משפט השלום התיר את תיקון כתב התביעה ורק לאחר מכן דן בטענות המבקש לסילוק הטענות שהתווספו על הסף מחמת התיישנותן. ואולם, דרך המלך הייתה לדון כבר בשלב הבקשה לתיקון כתב התביעה בשאלה האם תיקון התביעה כולל הוספתה של עילה חדשה שהתיישנה, וככל שהמסקנה הייתה חיובית – היה על בית משפט השלום לדחות את בקשת התיקון ביחס לטענות אלה כבר בשלב זה, והכל כמפורט להלן.

11.     נקודת המוצא לדיוננו היא ההלכה הידועה לפיה אין להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו באופן אשר עולה כדי הוספת עילת תביעה חדשה, ככל שבעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה עילה זו התיישנה (ראו למשל: ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 132-131 (1980); רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו, פסקה 5 (5.10.2009) והאסמכתאות שם). הטעם המרכזי לכך נעוץ בשאיפה לשמור על האינטרסים של הנתבע המוגנים במסגרת "הגנת ההתיישנות" המתקיימים גם כאשר התובע מבקש להוסיף עילת תביעה חדשה לתביעה שהגיש זה מכבר (ראו: 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 352-350 (מהדורה שביעית, 1995)).

12.     למען הסר ספק, אבהיר כבר עתה, כי בניגוד לטענות המשיבים בנדון, כלל עילות התביעה האפשריות הנובעות ממעשים או ממחדלים שאירעו במהלך הריונה של המשיבה – התיישנו עוד לפני שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה. המקרה דנן נמנה עם קבוצת המקרים שבהם בעת מתן פסק הדין בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2013) טרם הוגשה תביעתו של המשיב, ותביעת הוריו התיישנה. משכך, בהתאם להוראת המעבר שנקבעה ברע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (28.8.2014) – מועד ההתיישנות להגשת תביעתם חל ביום 28.5.2015, לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה (וראו גם ההבהרה וההרחבה בעניין זה ברע"א 398/18 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' פלוני (15.3.2018)).

13.     לנוכח האמור, אפנה עתה לבחון האם בגדר הבקשה לתיקון כתב התביעה בענייננו התבקשה הוספת עילת תביעה חדשה (שהתיישנה זה מכבר, כאמור), ומשכך לא היה מקום להתיר את התיקון, או שמא מדובר אך בבקשה להוספת טענות התומכות בעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה המקורי.

"עילת תביעה" מהי?

14.     ההגדרה המקובלת למונח "עילת התביעה" היא "מסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה, על-פיהן מבקש התובע סעד" (ראו: יואל זוסמן, בעמוד 345). ואולם, נקבע כי הגדרה זו אינה מתאימה לסוגיות המתייחסות לתיקון כתב תביעה, שכן החלתה במקרים אלו תוביל לתוצאה בלתי סבירה, לפיה כל תיקון של העובדות המנויות בכתב התביעה המקורי יחשב כהוספת עילת תביעה חדשה (ראו: רע"א 1137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל, פסקה 4 (21.3.2006); זוסמן, בעמודים 346-345).

15.     לפיכך, נקבע בפסיקה כי בבקשות שעניינן בתיקון כתב תביעה, יש לבחון האם הטענות בכתב התביעה המקורי ובבקשת התיקון נובעות מאותו "מעשה או עסקה המובאים לדיון" (ראו: ע"א 702/86 איטונג בטרום נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 166 (1989); עניין מחאמיד, בפסקה 10; רע"א 7488/12 דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 10 (17.2.2014)); או לחילופין האם מדובר באותן עובדות המתייחסות לזכות העיקרית, שבגין הפגיעה בה טוען התובע כי הוא זכאי לקבלת הסעד (ראו: רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ג'ברה, פסקה 7 (28.1.2007); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 475 (2015)).

16.     כך למשל, נקבע כי כאשר עילת התביעה המקורית נסבה על נזק שנגרם לאיבר מסוים, והבקשה לתיקון כתב התביעה כוללת טענות בדבר נזק שנגרם לאיבר אחר – יש לקבוע כי מדובר בעילת תביעה חדשה (ראו: רע"א 3051/17 פלונית נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פסקה 11 (6.7.2017)). במקרים אחרים, שבהם במסגרת התביעה המקורית הועלו טענות ביחס להתנהלות צוות רפואי במסגרת טיפול מסוים בתובע, ולאחר מכן נתבקש תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת טענות ביחס לטיפול אשר ניתן בפרק זמן אחר, נקבע כי מדובר בהוספת עילת תביעה חדשה, גם אם הטיפול האחר ניתן באותו מוסד רפואי וביחס לאותו איבר (ראו: עניין מחאמיד, שם; והשוו: רע"א 4699/18 פלוני נ' בית חולים העמק, פסקה 6 (15.8.2018)).

מן הכלל אל הפרט

17.     יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי בבקשת תיקון כתב התביעה ביקשו המשיבים, הלכה למעשה, להוסיף עילת תביעה חדשה שהתיישנה, ומשכך בדין דחה בית משפט השלום את הבקשה.

כאמור, המשיבים בענייננו העלו במסגרת כתב התביעה המתוקן טענות חדשות הנוגעות להתרשלותו של ד"ר מרקוביץ אשר ביצע, לשיטתם, את מעקב ההיריון של המשיבה מטעם קופת החולים, בכך שהפר את חובת הגילוי כלפיה. אין חולק כי טענות אלה, כמו גם המסכת העובדתית הרלוונטית ביחס אליהן, לא הוזכרו בכתב התביעה המקורי, אשר התמקד, כאמור, בהתרשלות המבקש בביצוע בדיקת סקירת המערכות בקופת החולים.

18.     הנה כי כן, הטענות בכתב התביעה המקורי והטענות בבקשת התיקון אינן נובעות מאותו "מעשה ... המובא לדיון", אלא הן מתייחסות למעשים ומחדלים שונים: כתב התביעה המקורי מתייחס למעשיו של המבקש במסגרת בדיקת סקירת המערכות שערך למשיבה, ואילו בקשת התיקון מתייחסת למחדלו הנטען של ד"ר מרקוביץ בהפרת חובת הגילוי כלפי המשיבה.

19.     יתר על כן, כבר נאמר בעבר כי טענה להתרשלות במעשה או במחדל אשר ביצע רופא במסגרת טיפול רפואי וטענה להתרשלות בדרך של הפרת חובת הגילוי המוטלת על רופאים הן שתי עילות תביעה עצמאיות ומובחנות (ראו: ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פסקאות 12 ו-16 (5.3.2012)). האבחנה בין העילות באה לידי ביטוי, בין היתר, במבחנים הרלוונטיים השונים החלים עליהן: כך, בעוד שהוכחתה של התרשלות בטיפול נבחנת לאור מבחן "הרופא הסביר", הרי שהיקפה של חובת הגילוי נקבע על-פי המידע הנחוץ ל"חולה הסביר" לשם קבלת החלטה מושכלת (ראו: ע"א 3108/91 רייבי נ' וייגל, פ"ד מז(2) 497, 511 (1993); עניין קדוש, בפסקה 17; ע"א 8710/17 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 17 (6.8.2019)).

20.     זאת ועוד, למול עילות התביעה האמורות עומדות זכויות שונות של המטופל, אשר הפגיעה בהן מצמיחה עבורו זכות לפיצוי. כך, חובת הזהירות המחייבת הימנעות מטיפול רפואי רשלני נועדה להגן על זכותו של המטופל לחיים ולשלמות הגוף, ואילו חובתו של רופא לגלות למטופל מידע רפואי נובעת מזכותו של המטופל לאוטונומיה ולבחירה חופשית ומושכלת בכל הנוגע להתנהלותו הרפואית (ראו: עניין פלונית, בפסקה 14 והאסמכתאות שם).

21.     בהקשר זה אציין עוד כי אין לקבל את הטענה לפיה "חיים בעוולה" היא עילת תביעה לצורך תיקון כתבי טענות. על-מנת שתקום עילת תביעה בנזיקין, על התובע להצביע על קיומה של חובה כלפיו, על הפרתה של החובה, ועל כך שנגרם לו נזק כתוצאה מן ההפרה (ראו: ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535, 555 (2000)). כפועל יוצא מכך, תחת עילת התביעה "חיים בעוולה" יכולות להיכלל טענות רבות כנגד גורמים שונים אשר טיפלו באם, בתקופות שונות, וביניהן טרום ההיריון ומהלך ההיריון עצמו; וכן לגבי נזקים שונים אשר נגרמו כתוצאה מכך. אין להלום מצב שבו ככל שהעלה התובע בכתב התביעה המקורי את העילה "חיים בעוולה", הוא יוכל להוסיף, בכל עת, טענות אשר עשויות להיכלל באמתחתה של עילה זו, אף אם אלה מתייחסות לגורם אחר, למעשה אחר או לנזק אחר מאלה שהועלו בכתב התביעה המקורית. קביעה זו מנוגדת גם לפסיקתו של בית משפט זה, כפי שפורטה בהרחבה לעיל.

22.     לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל, לרבות החיוב בהוצאות שנפסק בפסקה 24 לפסק הדין המחוזי. פסק דינו החלקי של בית משפט השלום עומד בעינו.

בנסיבות לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ח' באלול התשע"ט (‏8.9.2019).

י' עמית, ד' מינץ, י' וינלנר