מה ההבדל בין מסירת עותקים לעיון לבין עיון בהם במשרד ב"כ אחד הצדדים?

בית המשפט דן בהבדל בין מסירת עותקים לעיון לבין עיון בהם במשרד ב"כ אחד הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 4294-01-18 אלחנן ויניצקי ושות' נ' שינה

לפני כבוד השופט עדי הדר

התובעת:       אלחנן ויניצקי ושות'

נגד

הנתבע:         שרון שינה

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע לעיון במסמכים (מבלי להעתיקם).
2. בדיון מיום 1.11.18 נדונו לפני כב' השופטת ניצה מימון שעשוע, מבית משפט השלום בפתח-תקווה, טענות הצדדים ביחס לגילוי ועיון במסמכים. במסגרת אותו דיון נטען על ידי המבקש, כי על המשיבה לאפשר לו לעיין במסמכים שנמצאים ברשותה.
3. בסוף הדיון מאותו יום, נקבע כי ניתנת לצדדים האפשרות להגיש השלמת טיעון בעניין הליך הגילוי עד ליום 20.12.18.
4. לאחר שהתיק עבר לבית משפט השלום במחוז תל אביב ולטיפולו של מותב זה, הגישו הצדדים השלמת טיעוניהם ביחס להליך הגילוי ועיון במסמכים.
5. במסגרת סיכומיו עתר המבקש לאפשר לו לעיין ולהעתיק את כל המסמכים, כשמנגד התובעת הסכימה להעברת המסמכים ככל שיפקיד הנתבע את סכום התביעה בקופת ביהמ"ש, כשטענתה העיקרית הינה זכות עיכבון של המסמכים העומדת לה.
6. בדיון מיום 26.3.19 ולאחר עיון בטענות הצדדים, נקבע כי המשיבה תגלה המסמכים בכפוף להפקדת הסך של 46,800 ₪ תוך 14 יום. עוד נקבע כי ככל שלא יוגש אישור הפקדה יראו את המבקש כמי שזנח את הבקשה.
7. אישור הפקדה לא הוגש על ידי המבקש והסכום לא הופקד בקופת ביהמ"ש.
8. ביום 2.5.19 נקבע כי ככל שלא תוגש בקשה מקדמית עד יום 10.5.19, ביהמ"ש יקבע כי מוצו ההליכים המקדמיים, ויורה על הגשת ראיות.
9. ביום 11.5.19 ומשלא הוגשה כל בקשה מקדמית, נקבע כי מוצו ההליכים המקדמיים, וביהמ"ש הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
10. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובהתאם נקבע מועד לדיון לצורך הכנת שמיעת הראיות.
11. בדיון מיום 24.9.19 ולקראת סוף הדיון, ביהמ"ש כמנהגו פנה לצדדים ושאל אותם האם יש עניינים נוספים שברצונם לדבר עליהם, רק אז העלה לפתע המבקש את סוגיית הליך הגילוי ועיון שנדונה בדיון מיום 26.3.19.
12. ביהמ"ש ציין לפני המבקש, כי היה מצופה שככל שישנה בקשה שכזו, הרי שזו הייתה צריכה להיות מוגשת בכתב זמן סביר לפני מועד הדיון על מנת שיהא בידי הצד שכנגד להגיב לה.
13. ביום 22.10.19 ובחלוף כחודש ימים ממועד הדיון, הגיש המבקש בקשה זו, בה הוא עותר לאפשר לו עיון במסמכים מבלי להעתיקם, כשלטענתו אין בעיון המבוקש במסמכים משום פגיעה בטענת המשיבה לקיומה של זכות עיכבון.
14. מנגד, המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי זכות העיכבון חלה גם על עיון במסמכים.

דיון והכרעה

1. המבקש, תחת למלא אחר ההחלטה מיום 26.3.19, בחר שלא להפקיד את הסכום שנקבע, ובהתאם להחלטה שניתנה ולכן יש לראותו כמי שזנח את בקשתו בעניין גילוי המסמכים.
2. המבקש בחר להמתין תקופה של כשבעה חודשים עד להגשת בקשה זו, לאחר שכבר נקבע כי מוצו ההליכים המקדמיים והוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים.
3. המבקש לא טרח לתת כל הסבר או נימוק לשיהוי הרב בהגשת הבקשה. לכן, לא ברור מדוע בקשה זו לא הוגשה סמוך להחלטה מיום 26.3.19. כמו כן, לא ברור מדוע ככל שהמבקש סבור שיש עדיין מקום לאפשר לו עיון במסמכים ללא חיובו בביצוע הפקדה, לא טרח להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 26.3.19.
4. בנוסף, לא ברור מדוע בקשה זו לא הוגשה בסד הזמנים שנקבע בהחלטת בימ"ש מיום 2.5.19, בה נקבע כי ככל שלא תוגש בקשה מקדמית, יראה ביהמ"ש את הצדדים כמי שמיצו את ההליכים המקדמיים, וכאמור כך נקבע בהחלטה מיום 11.5.19, כאשר לא הוגשה כל בקשה על ידי מי מהצדדים.
5. יש להבחין בין שתי טענות. בין טענת לקוח כי זכאי לקבל מסמכים בהם מחזיק עו"ד שסיים ייצוגו לבין טענה כי זכאי לעיין במסמכים לצורך ברור האמת במחלוקת בין עו"ד לבינו.
6. לעניין הטענה הראשונה, לעו"ד זכות עיכבון מרגע שטוען לחוב והגיש תביעה נגד הלקוח. בימ"ש קבע כי עומדת למשיבה זכות העיכבון עד לברור תביעתה וככל שתמצא מוצדקת, עד לסילוק החוב. החלטה זו הינה חלוטה.
7. לעניין הטענה השניה, מתברר שהמבקש שטח הבקשה לגילוי המסמכים בעל פה במסגרת דיון בבימ"ש ביום שהתקיים ביום 1.11.18 וכך אמר "אני לא אמור לפנות ולחפש את המסמכים. משעה שהמסמכים גולו על ידיה היא חייבת לתת לי אותם.
8. הטענה השניה היא לעכבון - אם חברתי סבורה שהמסמכים שהם רלוונטיים לצורך הכרעה בתיק זה, שהיא סבורה שבית משפט אמור להסתמך עליהם לצורך הכרעה בהיותם רלוונטיים, ולמרות זאת היא לא רוצה לאפשר לי לעיין בהם, עליה להגיש בקשה בענין לבית משפט שיאשר לה לעשות זאת.
9. אני סבור שאין כל זכות לעכבון."
10. כאמור לעיל, לאחר שבימ"ש דן בבקשה והכריע בה, והמבקש לא נקט הליך ערעורי, ביום 24.9.19, המבקש טען כלהלן: "יחד עם זאת, אנחנו זכאים, גם על פי הפסיקה, לעיין במסמכים הללו מבלי לקבלם לידינו". מכאן שהמבקש ניסה, שלא כדין, לעקוף ההחלטה הקודמת של בימ"ש שהפכה לחלוטה בטענה שבעבר ביקש לקבל המסמכים ולכן ההחלטה הקודמת, אינה נוגעת לבקשה הנוכחית שהיא לעיין במסמכים.
11. אולם, טענה זו אינה נכונה. הבקשה לעיין במסמכים ללא קבלתם כבר עלתה לפני שבימ"ש דן בבקשה והכריע בה כמפורט לעיל, ולא מועלית כביכול כעת לראשונה במובחן מהבקשה המקורית. כאמור לעיל, לו סבר המבקש שבימ"ש טעה כאשר חייב אותו בהפקדת ערבון לצורך עיון, ולא רק קבלת המסמכים, היה עליו לנקוט הליך ערעורי.
12. אולם, גם אם בימ"ש יתעלם מהניסיון לעקוף החלטה חלוטה, והוא לא מתעלם, גם לגופה דינה להידחות. הסוגיה האם זכות העיכבון כוללת לא רק מסירת המסמכים, אלא גם עיון בהם, נדונה והוכרעה ברעא 4733/06 עו"ד עצמון נ' גב ארי.
13. 24.  בימ"ש העליון מפי כבוד השופטת ארבל אישר הקביעה "כי מסירת המסמכים לעיון המשיב מצריכה מתן בטוחה כלשהיא למבקש".
14. ברור שמסירת המסמכים לעיון הינה מסירת עותקים לעיון ובימ"ש העליון קבע שמסירה זו כפופה למתן בטוחה.
15. המבקש טוען שיש להבחין בין קבלת עותק לעיון לבין עיון במשרד ב"כ המשיבה.
16. על המבקש היה לטעון שיש להבחין בין מסירת עותקים לעיון לבין עיון בהם במשרד ב"כ המשיבה, לפני מתן החלטת בימ"ש ולבקש כסעד חלופי עיון במשרד ב"כ המשיבה.
17. אולם, גם אם בימ"ש יתעלם ממחדל נוסף זה, והוא לא מתעלם, מהותית, אין לקבל הטענה. זאת, מכיוון שאותו היגיון, העומד בבסיס העיכבון שנועד ליתן לעו"ד כלי גביה ביחס למסירת עותק לעיון, כפי שמתואר בהחלטת בימ"ש העליון בהרחבה, חל גם על עיון ללא קבלת עותק.
18. יתכן שגובה הבטוחה הנדרשת לצורך עיון ללא קבלת עותק אמור להיות נמוך מגובה הבטוחה הנדרשת לצורך עיון לאחר קבלת עותק, אולם, אין לקבל העלאת הטענות לעניין העיון לסירוגין, מדי מספר חודשים, טלאי אחר טלאי.
19. חזקה על המבקש שלו סבר שאם תשלל ממנו גם הזכות לעיין ללא קבלת עותק, שכלל לא ביקש מלכתחילה, יגרם לו עיוות דין בעת ברור האמת בתובענה זו, שהיה עומד על ברור הסוגיה לפני מיצוי ההליכים המקדמיים. אופן ועיתוי הגשת הבקשה מלמד שמדובר בהתחכמות גרידא ושימוש לרעה בהליכי משפט.
20. סיכומו של דבר, אין מקום להתיר למבקש לחמוק מכיבוד החלטת בימ"ש לפיה אם מבקש לעיין במסמכים שמעוכבים, בעותק שיקבל, במשרדו, או ע"י עיון במשרד ב"כ המשיבה, ללא קבלת עותק, עליו להעמיד הבטוחה שנקבעה.
21. אשר על כן, דוחה הבקשה ומחייב המבקש בתשלום שכ"ט ב"כ המשיבה בסך של 10,000 ₪.

ניתנה היום, י"ג חשוון תש"פ, 11 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.