תובע עתר לתשלום כספים שהיו צבורים בפוליסת ביטוח על שם מנוח, מכח היותו המוטב בפוליסה. הנתבעת טענה כי הכספים הצבורים שולמו ליורש היחיד. האם יש לצרף את היורש כנתבע נוסף במסגרת ההליך?

בית המשפט דן בשאלה תובע עתר לתשלום כספים שהיו צבורים בפוליסת ביטוח על שם מנוח, מכח היותו המוטב בפוליסה. הנתבעת טענה כי הכספים הצבורים שולמו ליורש היחיד. האם יש לצרף את היורש כנתבע נוסף במסגרת ההליך?

10 פברואר 2020

לפני:

כב' הרשמת ערמונית מעודד

החלטה

1. התובעת עתרה לתשלום הכספים שהיו צבורים בפוליסת ביטוח מנהלים על שם המנוח, אלכסנדר נוה ז"ל (להלן – המנוח) מכח היותה המוטבת והשאירה בפוליסה.
2. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הכספים שהיו צבורים על שם המנוח שולמו לבנו היחיד והיורש היחיד, מר דן נוה (להלן גם – היורש), בהתאם להוראות הדין.
3. האם יש לצרף את היורש כנתבע נוסף במסגרת הליך זה? לטעמי התשובה לכך שלילית ואפרט טעמיי בקצרה.
4. סעיף 24(א) (3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע כי לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון ב"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה".
5. לטענת הנתבעת, יש להורות על צירוף היורש כנתבע נוסף, שכן בהתאם לפסיקה יש ליתן פרשנות רחבה לסמכות הייחודית של בתי הדין לעבודה בתביעות נגד קופות גמל  והואיל והיורש בא בנעלי המנוח, הרי שלבית הדין יש סמכות עניינית לדון בתובענה.

התובעת התנגדה לצירופו של היורש כנתבע נוסף וטענה כי לבית הדין אין סמכות לדון במערכת היחסים בינה לבין היורש, כי אין לה כל עילה משפטית כנגדו וכי אין נחיצות בצירופו כדי להכריע בשאלות הכרוכות בתובענה.

6. לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום, בשלב זה, להורות על צירופו של היורש כנתבע נוסף בתובענה מהטעם שעילת התביעה של התובעת כנגדו אינה בתחום סמכותו של בית דין זה, שכן אין המדובר בתביעה של "חברים או חליפיהם" כנגד קופת הגמל.
7. צודקת הנתבעת כי היורש הוא צד דרוש בהליך הואיל והוא עלול להיפגע מתוצאותיו וכי נוכחותו דרושה להכריע בשאלות המתעוררות בהליך ואולם, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש לצרפו כנתבע נוסף, שכן עילת התביעה כנגד הנתבעת מבוססת על מעמדה של התובעת כחליפת המנוח לעניין מערכת היחסים בינו לבין קופת הגמל, ואילו טענת הנתבעת היא שהיורש מחזיק בכספים, אשר יתכן ושייכים לתובעת בשל אותה מערכת יחסים ועל כן, על פני הדברים, היריבות בין התובעת לבין היורש (שני חליפים של המנוח) אינה בתחום סמכותו של בית דין זה.
8. יצויין, כי שאלה זו לא הייתה מתעוררת לו הנתבעת הייתה מגישה את ההליך (בין אם בטרם העברת הכספים ובין אם לאחריהם), שכן אז ניתן היה לקבוע כי ההליך הוא בין קופת הגמל לבין חבר או חליף ואולם לא כך הדבר בענייננו.

לכך יש להוסיף, כי הכספים שהועברו לידי היורש הם חלק קטן מהסכום הנתבע בהליך זה, שכן לטענת התובעת הנתבעת לא הייתה רשאית לקזז סכום כלשהו מהכספים הצבורים. מכאן, כי אין זהות בין טענות התובעת אשר לזכאותה לבין הכספים שהועברו בפועל לידי היורש.

9. אציין, כי ברעא 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (14.3.16), אליו הפנתה הנתבעת, עמד בית המשפט העליון על הפרשנות המרחיבה שיש ליתן לסמכות הייחודית של בתי הדין לעבודה תוך שנפסק כי "כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק, אין להידרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוציאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן נכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות".
10. הנה כי כן, בית המשפט העליון הרחיב את הפרשנות הנוגעת למהות המחלוקת (לעילה) בין הצדדים ואולם אין בכך כדי להרחיב את שאלת הסמכות העניינית הנוגעת לזהות הצדדים ועל כן, אין בפסיקה זו כדי להוביל למסקנה אחרת.
11. עוד אציין, כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, צירוף נתבע נוסף לבקשת נתבע קיים חרף התנגדות התובע תיעשה במשורה ובצמצום (ברע (ארצי) 40796-09-17 נגרית בן איתי בע"מ נ' גולן בן ברוך (27.9.17)). אין מקום בנסיבות העניין לחרוג מכלל זה.
12. על אף האמור, הואיל והיורש עלול להיפגע מההליך, שכן ככל שהתובעת תזכה בדין, הנתבעת עשויה לעתור להשבת הכספים שהועברו ליורש, אני סבורה כי יש ליידע את היורש על קיומו של הליך זה, לצרף אותו כצד דרוש ולאפשר לו להגיש עמדתו במסגרת הליך זה, בהתאם לסמכותי כמפורט בתקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991.
13. לפיכך, הנתבעת תמציא לידי מר דן נוה את כתבי בי-דין בתיק זה וכן החלטה זו, בתוך 21 יום מהיום ותגיש את אישור המסירה לתיק.
14. ככל שיסבור מר דן נוה שיש מקום להגשת תגובה מטעמו, הוא רשאי לעשות כן בתוך 21 ימים.
15. התיק יעלה לעיוני ביום 10.3.20.

ניתנה היום, ט"ו שבט תש"פ, (10 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.