האם ניתן להביא ראיה בשלב הערעור ולבקש תיקון הודעת ערעור שכנגד, וזאת על רקע פטירתו של ניזוק?
האם ניתן להביא ראיה בשלב הערעור ולבקש תיקון הודעת ערעור שכנגד, וזאת על רקע פטירתו של ניזוק?
בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן להביא ראיה בשלב הערעור ולבקש תיקון הודעת ערעור שכנגד, וזאת על רקע פטירתו של ניזוק?
|
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
|
ע"א 3033/19 |
|
|
וערעור שכנגד |
|
|
לפני: |
כבוד השופט י' עמית |
המערערים |
1. פלוני |
והמשיבים שכנגד: |
2. פלונית |
|
נגד |
המשיבות |
1. פלונית |
והמערערות שכנגד: |
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
בקשה להבאת ראיה בשלב הערעור, ובקשה לתיקון הודעת ערעור שכנגד |
החלטה |
בקשה להבאת ראיה בשלב הערעור ובקשה לתיקון הודעת ערעור שכנגד, וזאת על רקע פטירתו של ניזוק, התובע בהליך קמא והמערער בהליך דנן.
- המערער 1 (להלן: המערער), יליד 8.2.1955, נפגע ביום 9.10.2014 בתאונת דרכים עת רכב על אופנועו והתנגש ברכב בו נהגה המשיבה 1 (להלן: המשיבה). כתוצאה מהתאונה המערער נפגע באורח קשה, והמל"ל קבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 100%.
- היות והאופנוע לא היה מבוטח, המערער ורעייתו הגישו תביעה נגד המשיבה וחברת הביטוח שביטחה את הרכב לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן יחד ובהתאמה: המערערים והמשיבות). ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא התמקד בטענת המשיבות לאשם תורם מצד המערער ושאלת גובה הנזק. בפסק דין מיום 13.3.2019, דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' פורג) את הטענה לאשם תורם והעמיד את הפיצוי למערערים על סך 3,926,750 ₪ לאחר ניכויי המל"ל.
- המערערים הגישו ביום 2.5.2019 ערעור על פסק הדין בו הלינו על סכום הפיצוי שנפסק להם בראשי נזק שונים, ואילו המשיבות הגישו ערעור שכנגד ביחס לראשי הנזק של עזרת צד ג' וכאב וסבל.
- בחודש אוקטובר 2019, לאחר הגשת הערעור והערעור שכנגד ובטרם נשמעו טענות הצדדים, הלך המערער לבית עולמו. מכאן בקשות המשיבות (והמערערות שכנגד) המונחות לפניי, בגדרן מבוקש להגיש את תעודת הפטירה של המשיב כראיה בשלב הערעור ולתקן את הודעת הערעור שכנגד. נטען כי פטירתו של המערער משליכה על גובה הפיצוי שנפסק, שחלקו הארי הוא פיצוי לתקופת העתיד, ומהווה שינוי נסיבות קיצוני המשמיט את הקרקע תחת חישוב הפיצויים. בגדרי הבקשה לתיקון הערעור שכנגד התבקשה הוספת טענה לביטול כל החיובים העתידיים שנפסקו לחובת המשיבות החל מיום פטירתו של המערער; הפחתת גובה הפיצוי בגין כאב וסבל גם בשל פטירת המערער; ותיקון כותרת הודעת הערעור שכנגד, כך שתחת המערער יבואו יורשיו – רעייתו וילדיו.
- המערערים (והמשיבים שכנגד) התנגדו לתיקון הודעת הערעור שכנגד והבאת ראיות נוספות בעניינים אשר אינם נכללים בהודעת הערעור המקורית. נטען כי החיובים בגינם לא הוגש ערעור שכנגד הפכו לחלוטים ולגביהם אין מדובר בהליך ערעורי "תלוי ועומד". לשיטתם, היעתרות לבקשה לתיקון הודעת הערעור כמוה כניהול ההליך מראשיתו, ויש בכך כדי לחתור תחת העיקרון של סופיות הדיון. עוד נטען כי תוחלת חייו המוגבלת של המערער כפי שנקבעה על ידי הערכאה קמא היתה מותנית בקבלת טיפול רפואי הולם שלא התאפשר נוכח התארכות ההליכים המשפטיים והפיצוי הנמוך שנפסק. המערער נפטר כתוצאה מהחמרה במצבו הרפואי שנבע מהתאונה, ובמצב דברים זה אין לאפשר את התיקון המבוקש.
- לאחר עיון בבקשות ובתגובה, מצאתי כי דינן להתקבל.
- הפסיקה הכירה בכך שניתן להתיר הבאת ראיות נוספות בערעור במשפטי נזיקין, מקום בו מתברר כי הבסיס לחישוב הפיצויים התערער: "המדובר במקרה שבו חל [...]'שינוי נסיבות קיצוני', שינוי בלתי צפוי אשר משמיט את הקרקע מתחת לחישוב הפיצויים כפי שנערך בערכאה הראשונה" (ע"א 597/89 טויטו נ' כמאל, פ"ד מז(2) 874, 878 (1993) (להלן: עניין טויטו), וראו גם ע"א 724/90 אבישר נ' פייזקום (ישראל) בע"מ, בפסקאות 8-7 (6.4.1994) (להלן: עניין אבישר); ע"א 5220/90 אטאס נ' שלום, בפסקה 7 (1994) (להלן: עניין אטאס); ע"א 6996/98 שבשוביץ נ' "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית, בפסקאות 12-9 (28.8.2000); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: הערעור האזרחי)). כזה הוא מקרה של פטירת הניזוק-התובע עוד קודם לשמיעת הערעור, שהוכר כשינוי נסיבות שעשוי להצדיק הבאת ראיות בשלב הערעור (ראו והשוו לעניין טויטו; עניין אטאס; ע"א 4234/02 דולב חברה לבטוח בע"מ נ' עזבון נאמן, בפסקה 4 (17.5.2004); ע"א 10457/04 אטריק נ' החברה לתפעול החוף השקט 1998 בע"מ, בפסקה 12 (17.4.2007) ע"א 5856/05 ג'זמאווי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (17.6.2013); ע"א 8312/04 יורשי שני נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, בפסקה 8 (12.8.2008)).
- דומה כי המערערים לא חולקים על הלכה זו, אך לשיטתם, אין לאפשר הבאת ראיות נוספות ותיקון הערעור שכנגד בעניינים עליהם המשיבים לא ערערו. בהקשר זה הפנו המערערים לעניין אטאס, שם נדחתה בקשה להבאת ראיות ותיקון ערעור שכנגד עקב פטירת הניזוק, ביחס לענייניים לגביהם לא הוגש ערעור. אלא שאין הנדון דומה לראיה. בעניין אטאסהתבקש התיקון ביחס לעניינים לגביהם הצדדים הגיעו להסכמה בערכאה הדיונית, ובית המשפט המחוזי נתן להם תוקף של פסק דין. בית המשפט העליון לא אפשר את תיקון הודעת הערעור שכנגד מן הטעם שהשגות המבקשים שם היו כנגד ההסכם שביסוד פסק הדין. נקבע כי הדרך לתקיפת ההסכם היא הגשת תובענה לביטולו וטענותיהם אינן ניתנות לבירור והכרעה במסגרת הערעור. בכך שונה המקרה מענייננו, וברי כי ביסוד דחיית הבקשה בעניין אטאס הסכמת הצדדים בהליך קמא.
לדידי, את בקשת המבקשים בהליך שלפניי יש לבחון מן הפריזמה של תיקון הודעת ערעור על רקע התחשבות הפסיקה בפטירתו של ניזוק (על השיקולים שיש לשקול ביחס לתיקון הודעת ערעור ראו ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון, פסקה 5 (3.12.2009); ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון, פסקאות 13-12 (20.6.2010(; הערעור האזרחי, עמ' 294). בנסיבות המקרה ובהתחשב בשלב הדיוני בו מצוי הערעור, אני סבור כי יש להורות על קבלת הבקשה לתיקון הערעור שכנגד. מובן כי במצב דברים זה יש לאפשר גם למערערים תיקון הודעת הערעור מטעמם, ובכך ישמר השוויון הדיוני בין בעלי הדין.
- ודוק, אין מדובר במצב בו ניתן כבר פסק דין בערעור והוא הפך לחלוט, או שמתבקשת הארכת מועד לנקיטת הליך שאלמלא פטירת הניזוק כלל לא היה מוגש (ע"א 2005/03ברנר נ' ברנר (13.9.2005) [דחיית בקשה להבאת ראיה בדבר פטירתו של ניזוק לאחר מתן פסק דין בערעור]; בש"א 3401/02 הרץ נ' עיזבון המנוח מנטל, פ"ד נו(4) 589 (29.5.2002) [דחיית בקשה להארכת מועד לקיום דיון נוסף עקב פטירת הניזוק]). משהוגש ערעור וערעור שכנגד, והפסיקה הכירה בכך שפטירת הניזוק מהווה שינוי נסיבות בו ניתן להתחשב, אין הצדקה להגבילו רק לעניינים שנכללו בהודעות הערעור או הערעור שכנגד המקוריות.
- המערערים טענו כי היעתרות לבקשת המשיבות תעודד הגשת ערעורים על ידי מזיקים, בהנחה כי בכך המזיקים "קונים זמן נוסף" במהלכו יתכן וידרדר מצבו של הנפגע. מנגד, דחיית הבקשה יכולה להוביל לכך שערעורים שיוגשו יכללו התייחסות להיבטים שלא היו טעם וכוונה לערער עליהם מלכתחילה, וזאת נוכח החשש שאם ילך הניזוק לבית עולמו במהלך שמיעת הערעור לא יתאפשר תיקון הערעור. משכך, גם אין בטענה זו של המערערים כדי להוביל לקבלת עמדתם.
- סוף דבר, שהבקשות להבאת ראיה ולתיקון הערעור שכנגד מתקבלות. נוכח התוצאה אליה הגעתי ולבקשת המערערים, ניתנת למערערים הרשות לתקן את הערעור מטעמם בסוגיות הנובעות מפטירתו של המערער. הודעות הערעור והערעור שכנגד המתוקנות יוגשו כל אחת תוך 30 ימים.
כאמור בהחלטתי מיום 7.12.2019, הרשם יוציא צו לסיכומים והתיק יועבר לשמיעה בפני הרכב.
אין צו להוצאות בגין בקשה זו.
ניתנה היום, כ"ב בסיון התש"ף (14.6.2020).
י' עמית
|
|
ש ו פ ט |