מהם השיקולים שעל בית המשפט לקחת בעת מינוי מומחה שיקומי?

בית המשפט העליון דן בשאלה מהם השיקולים שעל בית המשפט לקחת בעת מינוי מומחה שיקומי?

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) בת"א 50051-10-17 מיום 24.6.2020, בגדרה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: המשיב) למינוי מומחה שיקומי מטעם בית המשפט.

2. המשיב, יליד 1999, הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיב 2 ונגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, היא המבקשת (להלן: קרנית), לקבלת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 18.9.2016 (להלן בהתאמה: התביעה והתאונה).

3. במסגרת הדיון בתביעה מינה בית המשפט המחוזי מומחים מטעמו בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והכירורגיה של כלי הדם, אשר העריכו את נכותו הצמיתה של המשיב כדלקמן: בתחום האורתופדיה העריך המומחה את נכותו של המשיב בשיעור של 60% (30% בגין שיתוק חלקי בינוני של העצב הרדיאלי, 10% בגין פגיעה בשריר לטיסימוס, 10% בגין הגבלת טווחי מרפק, 7% בגין הגבלת טווח אמה, 5% בגין פגיעה קלה בעצב האולנרי ו-5% בגין פגיעה קלה בעצב המדיאני), בצירוף 15% נכות בגין צלקות מכוערות; בתחום הנוירולוגיה העריך המומחה כי למשיב נותרה נכות בשיעור של 40% בגין פגיעה עצבית ביד ימין, 15% בגין החמרה בהידרוצפלוס וסיבוכי הטיפול ו-40% בגין מוגבלות שכלית שקדמה לתאונה; ואילו המומחה בתחום כירורגיית כלי הדם העריך כי למשיב לא נותרה נכות בתחום מומחיותו. בהתאם לאמור, הועמדה נכותו הצמיתה משוקללת של המשיב על 66%. בהמשך לכך, נשלחו למומחים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה שאלות הבהרה מטעם קרנית ומטעם בית המשפט המחוזי, הנוגעות להשלכותיה התפקודיות של הנכות שנגרמה למשיב עקב התאונה, ולהשלכות המוגבלות השכלית ממנה סבל המשיב קודם לתאונה.

4. ביום 6.5.2020 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי מומחה שיקומי. בתשובתה לבקשה טענה קרנית כי המומחים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה התייחסו זה מכבר לצרכיו של המשיב בעקבות התאונה – הן במסגרת חוות דעתם והן במענה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליהם. נטען כי עמדותיהם האמורות של המומחים, כמו גם עיון בתיקו הרפואי של המשיב, מלמדים כי אין מקום למינוי מומחה נוסף בתחום השיקום. נטען עוד כי הלכה היא שמינוי מומחה שיקומי לא ייעשה כדבר שבשגרה, ומכל מקום, יש לעשות כן אך לאחר חקירת המומחים האחרים שמונו מטעם בית המשפט. בענייננו, כך נטען, בקשת המשיב הוגשה בטרם נחקרו המומחים, ואף לפני שהלה הפנה אליהם שאלות הבהרה.

5. בהחלטה מיום 24.6.2020 קיבל בית המשפט המחוזי, כאמור, את בקשת המשיב. נקבע כי פגיעתו הקשה של המשיב, כמו גם המוגבלות ממנה הוא סובל ללא קשר לתאונה, תומכים במינוי מומחה שיקומי אשר יעריך את השלכות הפגיעה האמורה על תפקודו הכללי של המשיב, את צרכיו בגין פגיעה זו, וכן את השלכות המוגבלות השכלית בה לוקה המשיב על כושר השתכרותו ועל יכולתו לטפל בעצמו במנותק מהתאונה. כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי את טענת קרנית לפיה ניתן להסתפק בנדון בתשובות המומחים מטעם בית המשפט לשאלות ההבהרה שהופנו אליהם.

          על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

6. בבקשתה שבה קרנית, בעיקרו של דבר, על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי, וטוענת כי הלכה למעשה, יש לראות בהחלטתו כהחלטה בדבר מינוי מומחה נוסף, וזאת מבלי שהתקיימו התנאים לעשות כן. עוד נטען, בין היתר, כי אין בפגיעה שנגרמה למשיב, כשלעצמה, כדי להצדיק מינוי מומחה שיקומי; וכן כי המוגבלות השכלית ממנה סובל המשיב אינה רלוונטית למינוי מומחה כאמור, שכן נכותו בעקבות התאונה היא בתחום האורתופדי, ולכן צרכיו בגינה אינם שונים מצרכיו של כל ניזוק הסובל מפגיעה דומה. קרנית מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי לא הבהיר כיצד החלטתו מתיישבת עם ההלכה לפיה מומחה שיקומי ימונה אך לאחר חקירת המומחים הרפואיים אשר מונו זה מכבר.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לקבל תשובה.

8. כלל נקוט הוא בידינו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי מומחים, וכי אך במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעת זה (ראו: רע"א 1448/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (25.2.2019); והשוו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקה 13 (17.12.2017)). לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק התערבות חריגה כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

9. למעלה מן הצורך, יצוין כי השאלה אם למנות מומחה שיקומי ובאיזה שלב של ההליך למנותו תלויה בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, ונתונה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת. ככלל, בית המשפט ישקול את מינויו של מומחה שיקומי רק לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים, שכן חוות דעת אלה מהוות חלק מהתשתית הרפואית עליה, בין היתר, נסמך המומחה השיקומי. זאת, למעט במקרים חריגים, בהם עסקינן בנכויות קשות ומורכבות במיוחד, שאז שיעור הנכות הכוללת ומצבו הרפואי של הניזוק ידועים דרך כלל ואינם שנויים במחלוקת. במקרים קשים אלה, ניתן לעיתים להקדים את מינויו של המומחה השיקומי שכן עיקר הדיון מתמקד בהיקף צרכיו של הנפגע, אופיים וטיבם (ראו: רע"א 3044/01 קרייזל נ' פלוני, פסקה 2 (10.5.2001); רע"א 7224/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (5.12.2001)).

10. ודוקו: לאחר שמוגשות חוות דעת המומחים הרפואיים, ובניגוד לטענת קרנית בבקשה דנן, בית המשפט אינו מחויב להמתין עם מינוי המומחה השיקומי עד לאחר חקירתם. אדרבה, במקרים מורכבים בהם סובל הניזוק מנכויות מרובות, הנטייה תהא למנות מומחה שיקומי עוד בטרם חקירת המומחים הרפואיים. זאת, ככל שבית המשפט  סבור שחוות דעתם של מומחים אלה אינן מספיקות לשם קביעת צרכיו השיקומיים של הניזוק, או כאשר חוות דעת שיקומית נדרשת לשם בחינת מכלול הנכויות שנגרמו לניזוק והשפעתן הכוללת על מצבו (ראו: עניין קרייזל, שם; והשוו: רע"א 5124/93 "ציון" – חברה לביטוח בע"מ נ' זועבי, פסקה 2, צלטנר 1761). עוד יוער כי לעתים קרובות מינוי מומחה שיקומי דווקא בשלב מוקדם, לאחר מתן חוות דעת המומחים האחרים אך עוד טרם חקירתם, עשוי לייעל את ההליך, לייתר בסופו של דבר את חקירת המומחים האחרים, ואף לסייע לצדדים לסיים את התיק בפשרה (ראו והשוו: רע"א 5530/13 פלוני נ' עזבון רשיד, פסקה 6 (23.9.2013)).

11. לא למותר לציין כי במקרים בהם קיים בלבו של בית המשפט ספק בדבר נחיצות מינויו של מומחה שיקומי, למשל כאשר מונה מומחה רפואי יחיד ושיעור נכותו של הניזוק אינו גבוה, אזי ניתן כמובן להמתין עם ההכרעה בנדון עד לאחר חקירת המומחה האחר – הכול, כאמור, בהתאם לנסיבות המקרה ולהתרשמותה הבלתי-אמצעית של הערכאה הדיונית (ראו: עניין זועבי, בפסקאות 3-2; עניין עזבון רשיד, שם; אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 679-678 (מהדורה רביעית, 2011)).

12. בענייננו, לא ראיתי טעם מבורר להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי המצויה בליבת שיקול דעתו, ולפיה פגיעתו הקשה של המשיב, כמו גם המוגבלות השכלית ממנה הוא סובל ללא קשר לתאונה, אינם מאפשרים להסתפק בחוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט, ומצדיקים מינוי מומחה שיקומי כבר בשלב זה.

13. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

          משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

          ניתנה היום, ל' באב התש"ף (20.8.2020).

י' וילנר