על מי הנטל להוכיח מי נהג ברכב שעה שהתובע נפגע כנוסע ברכב – האם על התובע או על המבטחת?

בית המשפט דן בשאלה על מי הנטל להוכיח מי נהג ברכב שעה שהתובע נפגע כנוסע ברכב – האם על התובע או על המבטחת?

 

 

 

 

בית משפט השלום בעכו
ת"א 16409-02-13 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

 

 

בפני	כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן
תובע		פלוני
נגד
נתבעת		המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
פסק דין

1. התובע, יליד 29.6.88, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975.

 

2. על פי הנטען על ידי התובע, ביום 16.9.11, נסע התובע, כנוסע, על גבי טרקטורון. במהלך הנסיעה נשבר הגלגל הקדמי השמאלי והטרקטורון התהפך. התובע נפגע, הובהל לבית החולים, ועל פי הנטען נגרמו לו נכויות צמיתות.

 

3. כתב התביעה אינו מפרט את נסיבות הנסיעה באותו טרקטורון או מי נהג בו. בכתב התביעה נכלל רק מספר הרישוי של הטרקטורון, 5839868 והוא הוגש כנגד המבטחת בלבד.

 

4. בכתב ההגנה הנתבעת המבטחת אינה מכחישה כי היא בטחה את הטרקטורון בעל אותו מספר רישוי, אולם, מכחישה את זיהוי הטרקטורון כטרקטורון המעורב  וטוענת כי התובע הוא אשר נהג בטרקטורון כאשר אין לו רישיון נהיגה תקף.

 

          נסיבות התרחשותה של התאונה

5. בישיבת קדם המשפט הראשונה אשר התקיימה לגופו של עניין, התברר כי התובע מסר לנתבעת עוד קודם לכן את שמו של הנהג הנטען על ידו. אומנם אין הוא מופיע בכתב התביעה, אך אין זה המקרה בו שמו נעלם מעיני הנתבעת, שעה בה היה ידוע לתובע. הנתבעת ביקשה לברר במשרד הרישוי פרטי רישיונו והתברר כי באותה העת היה בעל רישיון נהיגה תואם. עוד הובהר כי המדובר במר אסלים איאל ז"ל ת.ז. 200645943 בעל רישיון נהיגה מס' 8768855, אשר נפטר זמן קצר לאחר התאונה הנדונה, גם כן בתאונת דרכים.

 

6. עד לישיבת שמיעת הראיות, אשר נדחתה פעמים רבות בשל טעמים שונים, שני הצדדים כשלו בניסיונותיהם לאתר ולזמן את מנהל החברה בעלת הטרקטורון אותה עת, נושא לוחית הרישוי המוזכרת. תחילה הודיעה הנתבעת כי תזמנו, משוויתרה על זימונו עקב חוסר איתורו, הודיע התובע כי הוא מעוניין לזמנו, וגם הוא כשל בכך.

 

7. נמצא כי העד היחידי אשר העיד בדבר נסיבות התרחשותה של התאונה הינו התובע עצמו.

 

8. לבית המשפט הוגש תיק המשטרה אשר עניינו חקירתה של אותה תאונה.

 

דיון

 

נסיבות התרחשות התאונה

9. בתצהירו תיאר התובע, כי נפגע בתאונה בהיותו ישוב במושב האחורי. במהלך הנסיעה נשבר גלגל והטרקטורון התהפך. בתאונה זו נגרמו לו נזקי גוף, כפי שנקבעו על ידי מומחי בית משפט. בתצהירו זה התובע אינו מספר אודות זהות הנהג, כמו כן לא צוינו פרטים מזהים של הטרקטורון הספציפי בו נסע התובע בעת אירוע התאונה.

 

10. התובע אישר בעדותו כי היה בטיול בו עשו שימוש בכמה טרקטורונים (עמ' 24, ש' 27-28 לפר'). כל הטרקטורונים היו מאותו דגם והוא חושב שגם מאותו הצבע  "כן.  אני חושב כולם לבן שחור" (עמ' 24, ש' 27-32 לפר'). התובע אישר כי הוא לא יכול לדעת איזה מהם היה מעורב בתאונה (עמ' 24, ש' 33-35 לפר'). על פי עדותו, הכיר רק את המדריך (עמ' 23, ש' 35 לפר' עדותו מיום 17.9.18) שהיה חברו והתעניין והגיע אליו לבית חולים יום לאחר מכן (עמ' 24, ש' 15 לפר' עדותו).

 

11. בפתח שמיעת הראיות ביקש התובע להגיש את תיק המשטרה, במסגרתו נכלל מסמך  מיום 16.9.11 אשר עניינו "תיאור מפורט של האירוע". ביחס למסמך זה טענה הנתבעת, כי לא ניתן לדעת מי ערך אותו ועל ידי מי הוא חתום. על גבי המסמך ישנה חותמת של "כהן טרקטרוני אילת בע"מ" ולצידה חתימה כמו כן מופיע השם "אייל". ב"כ התובע טען כי המדובר במסמך מתיק המשטרה ולכן ראיה לאמיתות תוכנו. הנתבעת התנגדה לכך.

 

12. בהחלטתי במעמד הדיון מיום 17.9.2018 נקבע על ידי –

 

                    "מדובר בעדות שמועה אשר אין בפנינו אף לא נתונים מיהו האדם בשר ודם שערך את המסמך המצוין "דוח אירוע" ולפיכך בהעדר הסכמה לא יכול לשמש ראיה לאמיתות תוכנו.

                    ...

ניתן ללמוד מכך על קיומו של עד שצריך לברר את זהותו האמיתית והיה ניתן לזמנו כעד לביהמ"ש בין אם באמצעות גביית תצהיר או זימונו לביהמ"ש ואז ניתן היה לחקור אותו בחקירה נגדית שאלו ההליכים הבסיסיים בשיטת המשפט שלנו לבדיקת אמיתות התוכן".

 

13. ב"כ התובע טוען, כי האדם אשר חתום על המסמך, הוא "אייל" (אשר שמו מופיע תחת השורה- "חתימת המדריך" באותו מסמך) וכי הוא אשר נהג ברכב. מאחר והוא נפטר לא ניתן לזמנו. באשר לבעלי החברה, מר תמיר כהן, ביקשה הנתבעת לזמנו ולא עשתה כן. לבקשתו ובנסיבות שפורטו בהחלטתי מיום 17.9.2018 ניתנה הזדמנות לתובע לזמנו מטעמו.

 

14. בהודעת ב"כ התובע מיום 26.9.2018 וותר על זימונו של העד, שכן לא עלה בידו לאתרו. לטענת התובע, אין מניעה לקבל את המסמך כראיה משעורכו נפטר ובעדותו של מר תמיר כהן, אין בכדי לתרום לדרישת הגשת המסמך באמצעות עורכו.

 

15. לטענת הנתבעת, המדובר במסמך שלא הפך מעולם לחלק מן הראיות בתיק ועל כן אין להסתמך עליו.

 

16.     עיון במסמך "תיאור מפורט של האירוע" מיום 16.9.11 מלמד, כי על גביו מופיעה חתימה ידנית של "אייל" במקום המופיע לחתימת המדריך. המסמך כולו נושא חותמת "כהן טרקטורוני אילת בע"מ" וחתימה נוספת לצד החותמת שאינה מזוהה.

 

17. אין בידי לקבל טענות התובע באשר לאי רלוונטיות חקירתו של מר תמיר כהן על מנת להגיש את אותו מסמך. כפי שנקבע בהחלטתי מיום 17.9.18, יכול ובעדותו היה לסייע בנוגע לבירור זהותו של עורך המסמך וניתן אף היה לחקור אותו על אמיתות התוכן.

 

18. המצב הינו כי קיים מסמך, המצוי בתיק המשטרה, אשר מקורו אינו ידוע. הוא נחזה להיות חתום על ידי החברה  אשר בעליה לא אותר על ידי שני הצדדים והא נחזה להיות חתום על ידי "אייל" אשר התובע טוען כי הוא היה הנהג אך הוא נפטר.

 

19. אין מדובר במצב בו קיימת אמירה מוכחת של מי שלאחריה נפטר והשאלה היא האם בנסיבות אלו מדובר בעדות שמועה הקבילה כראיה לתוכנה. במקרה זה לא מוכח מי הוא אשר ערך את המסמך. לא ברור מי הוא "אייל" זה אשר חתימתו לכאורה מתנוססת על גבי המסמך ולא ברורהאם הוא עורך המסמך או שמא עורך המסמך הינו מי ממנהליה של החברה אשר למשל, יכול ורשם את שמו של אייל. כאשר כלל לא הובהר ומדובר בהשערות בלבד, האם המנוח ערך את המסמך, האם חתימתו היא אשר מתנוססת על גבי המסמך ואם כן- מה משמעותה, לא ניתן לקבל מסמך זה כראיה לאמיתות תוכנו.

 

20. נטל השכנוע להוכיח תביעתו מוטל על כתפי התובע. בתיקי פלת"ד על התובע לתבוע את הנהג ולזכות בפסק דין כנגדו, ולפיכך מוטל עליו להוכיח מי הוא אשר נהג ברכב. תובע אשר נפגע מרכב אינו יודע תמיד את זהות הרכב או זהות הנהג. אולם, במקרה זה התובע  ידע לאורך כל הדרך את זהותו של הנהג, אך לא תבע אותו יחד עם זאת  התובע הודיע לנתבעת את זהות הנהג הנטען.

 

21. סע' 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970 דורש פסק דין נגד הנהג המבוטח כתנאי לחיוב המבטחת. בע"א489/79 אליהו חברה לביטוח נ' עזבון המנוחה ויולט צאיג ז"ל ואח', פ"ד לה (2) 123 נקבע כי זהו המצב המשפטי אך ספק אם זהו המצב הרצוי. בסמכותו של בית המשפט להורות על צרוף נהג שלא צורף מלכתחילה כנתבע נוסף בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה, כדי לאפשר לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה (ראה גם ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' יצחק לוי ואח' , פ"ד מח (3) 45).

 

22. אילו המנוח, מר אוסמה אייל היה בחיים, היה על בית המשפט במקרה זה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו ולהורות על צירופו של הנהג כנתבע נוסף בתביעה. מאחר והנהג הנטען נפטר, אין טעם  בכך, ויש להמשיך בברור התביעה כפי שהוגשה. 

 

          זהות הנהג וזיהוי הטרקטורון

22. הנתבעת טוענת כי הנטל מוטל על כתפי התובע להוכיח זהות הנהג והזיהוי של הטרקטורון. התובע אינו זוכר את מספר הרישוי של הטרקטורון ומאשר כי הטרקטורונים כנראה היו דומים. בהתנהלות הרגילה של הדברים, ספק אם אדם בודק את מספר הרישוי של הטרקטורון עליו הוא עולה כנוסע או כנהג במהלך טיול.
23. באשר לזהותו של הנהג ישנה רק עדותו של התובע אשר אינה נתמכת בכל  ראיה חיצונית נוספת. מדובר בעדות יחידה של בעל דין.  שני הצדדים מטילים זה על זה את החובה להביא את מר תמיר כהן לעדות ובהתאמה את המשמעות הנגזרת כתוצאה מאי הבאתו לעדות.
24. אין מחלוקת כי התרחשה תאונת דרכים בה נפגע התובע, שעה בה נעשה שימוש בטרקטורון. הנתבעת לא חלקה על העבודה כי טרקטורון נושא מספר רישוי כמתואר בכתב התביעה אכן היה בשימוש של אותה חברת טיולים. טענת הנתבעת היא כי לא הוכח שהתאונה התרחשה עם אותו טרקטורון וכן לא הוכח כי לא התובע הוא אשר נהג בטרקטורון, שעה בה לא  היה לו רישיון מתאים.
25. נכון הוא כי ככלל כי נטל השכנוע מונח לפתחו של התובע. אולם, חזקה היא כי מי אשר נהג ברכב הינו בעל הרישיון ולא ההפך מכך. אם הנתבעת, המבטחת, חושבת כי מי אשר נהג ברכב הינו דווקא מי אשר נעדר רישיון נהיגה, התובע, הנטל מונח לפתחה להוכיח זאת. העדר רישיון הינו החריג למקרה הביטוח ולא הכלל ועל המבטחת להוכיח כי חל החריג. ראה למשל ע"א9096/11 קרנית נ. איברהים מוסטפא ג'בארין -

"זאת, מכוח ההנחה כי היעדר הרישיון הוא חריג למקרה הביטוח, ובשל כך חובת הראיה היא על המבטחת (השוו ע"א 304/10 ח'מיס נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 4 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (, 13.9.2010) (להלן: עניין ח'מיס))."

26. כך גם לעניין זיהויו של הטרקטורון. אין כל נוסע יודע בעל פה את מספר רישיון הרכב בו הוא נוסע וודאי כאשר הוא נוסע מזדמן. הנתבעת לא חלקה על כי ביטחה השימוש באותו טרקטורון וכי היה זה בשימושה של חברת טיולי הטרקטורונים. היה וטוענת הנתבעת כי החברה מסרה לתובע מספר רישוי של טרקטורון אחר, הנטל מוטל על כתפיה להוכיח זאת.
27. מכאן, ובהעדר מחלוקת בדבר התרחשותה של התאונה עצמה, בהעדר ראיה כי התובע הוא אשר נהג בטרקטורון ובהעדר ראיה כי בתאונה היה מעורב טרקטורון אחר, יש לקבוע כי הנתבעת נושאת בחבות הפיצוי בתביעה זו.
28. אעיר כי יתכן וכאשר יש בידי הנתבעת ולו ראשית ראיה להוכיח טענתה, יוחזר הנטל לכתפי התובע או לפחות נטל הבאת הראיה. אך איני נדרשת לדיון זה, שכן הנתבעת לא הציגה ולו ראשית ראיה לטענותיה.

          האם התאונה תאונת עבודה?

28. הנתבעת מפנה לכך כי התיעוד הרפואי מציין כי התאונה הייתה תאונת עבודה. יתכן וזו אחת הסיבות לחשדה של הנתבעת כי התובע הוא אשר נהג בטרקטורון. התובע מכחיש כי הייתה זו תאונת עבודה וסבור כי מקור הרישום בחדר המיון מקורו בטעות אשר לאחר מכן הועתקה למסמכי קופ"ח הראשונים. דעתו לא הייתה נתונה לכך.
29. התובע לא פרט בתצהירו היכן עבד בתקופה בה ארעה התאונה. בחקירתו הנגדית בבית המשפט נשאל אודות עבודתו אותה עת והשיב כי עבד באמצעות חברת כוח אדם בקוקה קולה באילת.

"ש.      בזמן התאונה הנטענת שלטענתך אירעה ביום 16.9.11 איפה עבדת בתקופה זו ?

ת.       עבדתי בקוקולה. עבדתי איתם דרך כוח אדם שהשם שלהם דרך כוח אדם. איני זוכר את שם החברה.

ש.       באיזה חודש זה היה  ?

ת.       מתחילת השנה עד שעשיתי את התאונה.

ש.       באיזה אזור עבדת בקוקקולה.

ת.       באילת.

ש.       בחודש אוגוסט 2011 אתה זוכר איפה עבדת."

          עדותו זו של התובע תואמת את תלושי השכר שצרף לתצהירו וכן את דו"ח הרציפות בעבודה של המל"ל אשר הוגש באמצעות תעודת עבוד ציבור. כל המקורות מציינים פרטים זהים. אומנם התובע בעדותו מציין כי אכן עבד במקומות שונים, עבודות מזדמנות, אולם, לא הזכיר בשום שלב עבודה בחברת הטיולים וגם הנתבעת לא הציגה כל ראייה לכך.

"ש.     באותו חודש עבדת בעוד מקום ?

ת.       אמרתי את זה קודם שהייתי עובד בכל מיני מקומות, אתה יודע מה זה אילת, בוא תעזור לי , תעזור לי בכדור בטיילת. עבדתי בכל מיני מקומות. יש מצב שבחודש הזה עבדתי בכמה מקומות."

30. מוצאת אני כי יש לקבל את הסברו של התובע כי הדבר נרשם ככל הנראה בטעות. בטיוטת מכתב השחרור מבית החולים יוספטל באילת נרשם בתחילה "...היה מעורב בתאונת דרכים ככל הנראה התהפכות טרקטורון לא מוסר פרטים נוספים." לעומת זאת בהמשך בפרק "לסיכום" נרשם "...החולה התקבל באופן דחוף דרך חדר המיון לאחר התהפכות טרקטורון בזמן עבודתו וחבלה..." לא ברור מה מקורה של התוספת.

המצב הרפואי

31. התובע פונה באמבולנס לבית החולים יוספטל באילת, התקבל בחדר המיון והועבר להשגחה בטיפול נמרץ. התובע היה בהכרה מלאה, סבל מקרע בכבד, ללא דימום, שברים בזיזים בעמוד השדרה חזה אוויר מינימאלי.  לאחר שלושה ימים בהשגחה בטיפול נמרץ הועבר למחלקה הכירורגית ושוחרר ביום 26.9.11, לאחר עשרה ימי אשפוז.  התובע היה בטיפולים ומעקבים רפואיים.
32. המומחה הרפואי שמונה בתחום האורתופדיה, פרופ' מיכאל סודרי, העריך בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה אקטיבית בתנועתיות בעמוד השדה המותני. המומחה לא מצא כי נותרה נכות הקשורה בעמוד השדרה הצווארי.

          המומחה קבע כי לתובע היו נכויות זמניות כמפורט-

100% מיום 16.9.11 ועד ליום 30.11.11

40% מיום 1.12.11 ועד ליום 31.1.12

30%מיום 1.2.12 ועד ליום 31.3.12

20% מיום 1.4.12 ועד ליום 31.5.12

33. בהתאם להמלצת פרופ' סודרי, האורתופד, מונה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, ד"ר מחאג'נה עאיד אשר לא מצא כי נותרה לתובע נכות בתחום רפואי זה.

תעסוקתו של התובע

34. התאונה ארעה שעה בה התובע היה כבן 23. עברו התעסוקתי באותה עת הצביע על עבודות שונות מזדמנות, או שנמשכו לתקופות קצרות של מספר חודשים. בעברו ריצוי מאסרים משמעותיים בין כותלי בתי הסוהר.

 

35. השתכרותו הנומינלית הממוצעת של התובע לפני התאונה הייתה  3,069 ₪ בחודש (על פי 4 חודשים קודמים). יוער כי לתצהירו צירף התובע תלושי שכר ממקור עבודה נוסף, אולם בעדותו הבהיר כי מדובר בתלושי שכר אשר הוצאו בטעות וכי הוא לא עבד שם באותה עת (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 30-35).
36. בתצהיר העדות הראשית מטעמו אשר נחתם על ידו ביום 19.9.16 הוא מצהיר בסעיף 11-

"... אילו הייתי עובד במקצוע הספרות, הרי שברור כי הדבר היה מחייב אותי לעמוד ממושכות שעות רבות ביום על הרגליים, ובעקבות כאבי הגב ברור שאינני יכול לעשות כן, ולכן נפסלתי ממקצוע יחידי זה, שיכולתי להתקיים במסגרתו בכבוד."

עוד הוא מפרט באותו סעיף בין היתר, כי אינו יכול לעבוד בענף השמירה והאבטחה, מאחר ולא שירת בצה"ל ומאחר והיה לו תיק פלילי. הוא מוגבל בהרמת משאות כבדים ובוגר 9 שנות לימוד בלבד. הוא מסכם בסעיף 15 לתצהיר-

"מאז ועד היום לא הצלחתי להשתלב בשוק העבודה בשל מגבלותיי התפקודיות- תולדה הנכות תאונה זו הפוגעות ביכולתו להתכופף ולהרים משקלים- עבדתי בעבודתו מזדמנות ולא הצלחתי להחזיק בשום מקום עבודה בשל מגבלותיו הרפואיות והקשיים הכרוכים במאמץ הפיזי." (השימוש המתחלף בגוף ראשון ובגוף שלישי- במקור).

37. באשר לרמת השתכרותו לאחר התאונה, תצהירו של התובע שותק. בפתח חקירתו הנגדית נשאל התובע על ידי ב"כ הנתבעת האם הוא מבקש להוסיף על תצהירו דבר מה לאור העובדה כי התצהיר נערך בשנת 2016, התובע השיב בשלילה.  בהמשך נשאל ישירות  והשיב-

"ש.     לא ראיתי בתצהיר שלך שאתה מפרט או ביקשתי שאתה תוסיף לתצהיר שלך, לא ראיתי שהוספת וסיפרת לביהמ"ש במה אתה עובד היום, במה אתה מתפרנס.

ת.       בתקופה הזו מאז התאונה ועד היום עברתי הרבה עבודות, המון. הלכתי למפעל שלושה ימים סיימתי, לעוד מפעל שלושה ימים וסיימתי. פניתי לבטוח לאומי עזרה. הביאו לי רופא מטעם בטוח לאומי. אז אמר הרופא שימצאו לי עבודה שאסור לי להרים יותר מ 10 ק"ג. מצאו לי עבודה בקניון בניקיון והחזקתי שנה פלוס. שם היה אירועים שהתחלתי להרים משקלים ושולחנות, היו לי כאבים וסיימתי את העובדה. עד היום אני עובד חודש כאן וחודש שם, מתגלגל."

          (פרוטוקול עמ' 19 ש' 17-24)

 

38. התברר כי אין זו התמונה המלאה.

          בתשובה לשאלה איפה למעשה הוא עובד היום השיב כי עובד אצל חבר שלו שיש לו עסק של תיווך סחורות  "הוא שולח לי לטלפון בתחום האלומיניום גם, גם עבודות. אתה רוצה לצבוע אז יוצא לי גרושים מזה.". מתברר כי הוא אינו שכיר אלא עצמאי, הוא מפרסם את עצמו בפייסבוק עם תמונות ומספר טלפון.  מדובר בתמונות של עבודות אשר בוצעו כבר שנה לפני עדותו בבית המשפט. ועל אף שתחילה הציג את העסק כתיווך טלפוני בלבד, התברר כי הוא גם מבצע עבודות, לכל הפחות  קלות.

 

"ש.      אתה לא עובד בעסק. רק טלפונים ותיווך.

ת.       אם עבודה קלה לפעמים אני מגיע לשטח ועובד. כמו יש וילה שתיווכתי למישהו מג'וליס שיש לו תיק ויש לו הכל. אמרתי לו שיש וילה אני יכול לקחת אותה. אמרתי לו שאתה צריך להביא חשבוניות. ביום האחרון הלכתי איתו ועשיתי קצת סיליקון.

ש.       לשאלת ביהמ"ש מה הכוונה אני יכול לקחת אותה.

ת.       אני כמו מתווך. אני הולך לבית הזה, אני לוקח מידות ואז אני יכול להגיד לבן אדם תבוא תיקח את העבודה. תן לי להרוויח."

 

התובע אישר את דף העסק שלו המופיע בחיפוש ברשת שם נרשם בין היתר-

 "ר.ע., אלומיניום ותריסים- האלוף באלומיניום כל עבודות הזכוכית, האלומיניום והתריסים מהחומרים הכי טובים! עבודה איכותית ומקצועית, יחד חם ואדיב, עמידה בזנים. צרו קשר!"

התובע עומת עם תוכן הפרסום שהעלה לדף הפייסבוק.

"ש.      כל זה פרסום שאתה העלית ?

ת.       כן.

ש.       אני מציג לך את אותן תמונות שאתה העלית. מה רואים פה ? אני מציג בפנייך את הטלפון הנייד שלי.

ת.       זה בחור מטבריה יוסף בלישה שעבדתי אצלו כעובד. העבודה שם התקנת אלומיניום. עבדתי שם והחזקתי שלושה ארבעה ימים.  זה היה שנה או שנתיים.

ש.       יש לך תלוש שכר שיכול לאמת את הדברים והעובדות שעבדת אצל אותו בחור בלישה.

ת.       הלכתי בתקופה האחרונה לבטוח לאומי להוציא דוח וזה לא יצא לי. אבל אני יכול להביא. "

39. התובע בחר שלא לחשוף את רמת השתכרותו הנוכחית. העובדה כי ידיעה זו מצויה תחת ידו והוא בוחר שלא להביאה בפני בית המשפט פועלת לרעתו בבחינת החזקה כי אילו הייתה פועלת לטובתו היה מביאה. מתקבלת תמונה כי התובע המשיך בעבודות זמניות, כפי שנהג לפני התאונה. הוא עובד במקביל גם כעצמאי ומתפרנס, מפה ומשם. עדות ברורה אודות גובה השתכרותו לא הונחה בפני בית המשפט.  לפיכך, לא ניתן לקבוע כי השתכרותו פחתה לאחר התאונה.

          כאב וסבל

40. בהתאם ל-10% נכות ו- 10 ימי אשפוז סך הכול 23,116 ₪ נכון להיום.

          הפסד השתכרות לעבר

41. השתכרותו הנומינלית הממוצעת של התובע לפני התאונה הייתה  3,069 ₪ בחודש (על פי 4 חודשים קודמים). בצרוף הפרשי הצמדה וריבית נכון הליום מדובר בסך של 3,483 ₪.
42. הפסד ההשתכרות בתקופת הנכויות הזמניות על פי שכר זה הינו כדלהלן-

% 100 מיום 16.9.11 ועד ליום 30.11.11     חודשיים וחצי   3,483 *2.5 =  8,707

40% מיום 1.12.11 ועד ליום 31.1.12 חודשיים          3,483 * 2 * 40%= 2,786

30%מיום 1.2.12 ועד ליום 31.3.12    חודשיים          3,483 * 2 * 30%= 2,089

20% מיום 1.4.12 ועד ליום 31.5.12   חודשיים          3,483 * 2 * 20%= 1,393

סך הכל לתקופת הנכויות הזמניות-  14,975 ₪.

43. באשר לתקופה מתום הנכויות הזמניות, קביעת הנכות הקבועה של 20% ועד היום, יערך חישוב גלובלי שכן אין זה המקרה המתאים לעריכת חישוב נומינלי של הפסד ההשתכרות. ראשית, המדובר ב- 10% נכות. שנית, התובע כאמור לא הביא ראיות אמינות או אפילו אחרות באשר לגובה השתכרותו וניכר כי בחר להסתיר התעסקותו ודברים נגלו רק בחקירתו הנגדית.
44. בהתחשב בפרק הזמן של למעלה מ- 8 שנים הנני מעריכה את הפיצוי לאחר תום תקופת הנכויות הזמניות בסך של 40,000 ₪.

          הפסד השתכרות לעתיד

45. כפי לעבר, כך גם לעתיד, מתאים לפסוק פיצוי גלובלי, בנסיבות מקרה זה.  יש להתחשב בכך כי התובע הינו כיום כבן 31, עתידו עדין לפניו. לא ברי מדוע כלל אינו עוסק במקצוע הספרות. גם אם לא יעסוק יום שלום מבוקר עד ערב, הרי אם עיסוק חלק מהזמן, גם יתפרנס. יתכן ופרנסתו היום מספיקה לו.
46. כך או אחרת, ברי הוא כי נפגעה יכולת השתכרותו במידה מסוימת ויש לפצותו על כך.
47. הנני קובעת פיצוי גלובלי בסך של 60,000 ₪ בגין הפסד כושר השתכרותו לעתיד. 

          עזרת צד ג' הוצאות והוצאות רפואיות

48. לא הוכחו הוצאות רפואיות חריגות לער אשר אינן מכוסות על פי חוק ביטוח בריאות. כך גם לעתיד. לפיכך אין פיצוי בגין ראש נזק זה.
49. באשר לעזרת צד ג' לעבר, ברי הוא כי אין קבלות על כך ויש להעריך את הפיצוי בהתחשב בימי אשפוזו והנכויות הזמניות בסך של 7,000 ₪.
50. באשר להוצאות לעבר יש גם כן ללכת על דרך האומדנה ולפסוק סך של 5,000 ₪.
51. באשר להוצאות לעתיד, הרי שהצורך בהן לא הוכח. גם נכותו אינה מצדיקה עזרת צד ג'.

          סך הכל

52. סך כל הפיצוי הינו 150,091 ₪. מסכום זה יש להפחית תשלום תכוף אשר שולם בסך של 8,800 ₪, ונותר לתשלום סך של 141,291 ₪.

 

53. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 141,291₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשעור של 13% בתוספת מע"מ, והוצאות משפט בסך 800.

 

הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, י"ג אלול תש"פ, 02 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

שושנה פיינסוד-כהן