האם סרטון מעקב שהציגה נתבעת, ובו תיעוד בדבר פעולה אשר ועדה רפואית של משרד הביטחון הניחה שהתובע אינו מסוגל לעשות, יכול להוות עילה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה?

בית המשפט דן בשאלה האם סרטון מעקב שהציגה נתבעת, ובו תיעוד בדבר פעולה אשר ועדה רפואית של משרד הביטחון הניחה שהתובע אינו מסוגל לעשות, יכול להוות עילה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה?

1. לפניי בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של משרד הביטחון  (להלן: הועדה), בתחום האורתופדיה,  בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה לצורך קביעת נכותו של הנפגע ידעי מור (להלן: הנפגע).

2. יוער כי הבקשה התייחסה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה באופן כללי ואולם טענות הנתבעת התרכזו אך ורק בנכות שנקבעה בכף ידו הימנית של הנפגע ולכן החלטה זו תתייחס להבאת ראיות לסתור אך ורק לגבי הנכות שנקבעה לנפגע בכף יד ימין.

3.  הנפגע,  יליד 1990, נפגע בתאונת דרכים ביום 9.11.2011 בעת שהיה חייל בשירות חובה בצה"ל. הועדה קבעה לתובע את הנכויות הבאות: 30% בשורש כף יד ימין; 10%  ברצועה הצולבת ברגל שמאל; 10% ירידה במיקוד;  10% ליקוי שמיעה וטנטון ; 10% חרשות באוזן שמאל; 10% פגיעה בלסת; 5%  ירידה בתחושה; 10% צלקות; 20% פוסט טראומה ו- 20% חבלת ראש. סה"כ הנכות המשוכללת שנקבעה היא : 76% נכות.

4. הנכות הצמיתה של הנפגע בכף ידו הימנית נקבעה על ידי הועדה לאחר ערר שהגיש הנפגע על קביעותיה של ועדה רפואית קודמת שדנה בעניינו. 

5. הועדה הרפואית הראשונה שבדקה את הנפגע ביום 15.3.2012 ציינה לגבי יד ימין כך "יד ימין - כאבים באצבע 1,2, תנועה מלאה של המפרקים, קפיצת אגרוף ויישור אצבעות תקין, צביטה אגודל כנגד שאר האצבעות תקין, ללא דלדול שרירים בכף יד ימין". בהמשך לכך נקבע כי נכותו הזמנית של הנפגע בכף יד  ימין היא בשיעור 1% עקב כאבים באגודל (ראו מכתב מאגף השיקום לנפגע מיום 17.4.2012).

6. הנפגע נבדק שוב על ידי ועדה רפואית ביום 10.12.2012, וכן הוצג לוועדה צילום רנטגן של כף היד. הועדה ציינה לגבי הצילום כי "קיצור האולגה משטחים מפרקיים בשורש כף היד שמורים. אין לראות שבר" ולגבי הבדיקה של יד ימין ציינה "בדיקה קלינית תקינה ולא נותרה מגבלה המקנה אחוזי נכות".

7.  הנפגע השיג על החלטת הועדה רפואית מיום 10.12.2012 בפני הועדה. הועדה בדקה את הנפגע ביום 19.3.2014 וציינה כך: "כף יד ימין - הגבלה בתנועות של שורש כף היד - יישור של שורש כף היד כ- 10 מעלות הגבלה בתנועות של אגודל - כפוף 5 מעלות בלבד. סטייה אולנארית 10 מעלות. סטייה רדיאלית 20 מעלות. חולשה ניכרת באצבעות. לא מסוגל לפתוח בקבוק ולאחוז בחפץ. צביטה שמורה עד אצבע 3 בלבד. לא מסוגל לאגרף את היד עד הסוף. חולשה ניכרת של כף יד ימין". בהמשך  לכך ציינה הועדה:  "כף יד ימין  - חבלה בגפה עליונה ימנית עם הפרעות תפקודיות קשות ועם הגבלה בתנועות והפעלת כף היד עצמה", וקבעה כי לנפגע 30% נכות צמיתה בכף יד ימין בהתאם לסעיף 35(1)(ד) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 - "ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות".  

8.   הנתבעת טוענת כי הנפגע הציג בפני הועדה תמונה תפקודית שונה לגמרי מן התמונה שהציג לוועדות הרפואיות הראשונות שבדקו אותו לפני שהיה מיוצג על ידי עורך דין.  כמו כן טוענת הנתבעת כי מצבו הרפואי של הנפגע השתפר והוא אינו תואם באופן קיצוני את הנכות שנקבעה לו על ידי הועדה. את טענותיה מבססת הנתבעת  על סרטון מעקב מיום 4.8.2020 בו לטענתה נצפה הנפגע כשהוא מתפקד היטב עם כף יד ימין באופן המעיד על  פער קיצוני ומטריד בין מצבו של הנפגע לבין הקביעות של הועדה. כך למשל נצפה הנפגע כאשר הוא פותח וסוגר את תא המטען של רכבו באמצעות יד ימין וכן מיישר לחלוטין את כף ידו ומאגרף אותה.  

9.   התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת  כי אין בעובדה  שהנפגע מצליח לפתוח ולסגור תא מטען של רכב כדי להעיד על התנועתיות של כף היד שהרי גם קטוע יד יכול לעשות כן. כן טוענת הנתבעת כי אין די בספק ספיקא לקיומו של פער בין קביעות הועדה רפואית וסרטוני חקירה כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור שכן גם אם הנפגע נפגע באופן קשה אין זה אומר שהוא אינו יכול לתפקד. 

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף להם, וצפיתי מספר פעמים בסרטון המעקב באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

11.  כפי שצויין לעיל, הועדה מצאה בבדיקתה כי הנפגע "לא מסוגל לאחוז חפץ"  וכן "לא מסוגל לאגרף את היד עד הסוף".  צפייה בסרטון מעלה כי התובע מסוגל לאחוז בדלת תא מטען של רכב  ואף להפעיל כוח מסויים על מנת לסגור את תא  המטען. אמנם ייתכן שבכך כשלעצמו לא היה כדי להיענות לבקשה שכן היכולת לאחוז חפץ איננה זהה בהכרח ליכולת לאחוז בדלת תא מטען. אולם הצפייה בסרטון מעלה בבירור כי הנפגע מסוגל לאגרף את כף יד ימין עד הסוף בדיוק באותו האופן שהוא מאגרף את היד השנייה. ממצא זה שונה באופן משמעותי וניכר מן הממצא שעל בסיסו נקבעו לנפגע 30% נכות.

12. נתתי דעתי לכך שלעיתים התרשמותם של המומחים הרפואיים איננה זהה להתרשמות שלנו ההדיוטות, וכאשר בהערכה קלינית עסקינן, אין לתת משקל רב להתרשמותם של מי שאינם מומחים רפואיים. נתתי דעתי גם לכך שלעיתים, נפגע מצליח לסגל לעצמו תנועות או פעילויות שיאפשרו לו לתפקד למרות מגבלותיו ולכן אין בעובדה שהנפגע מצליח לתפקד עם כף יד ימין כדי ללמד על העדר נכות. אלא שבענייננו, הממצאים האובייקטיבים, שאינם קשורים בהערכה או התרשמות, העולים מן הסרטון, מעלים בבירור כי הנפגע מצליח לעשות פעולה שהועדה הניחה שהוא אינו מסוגל לעשותה. לזאת אוסיף כי הנצפה בסרטון מתאים יותר לממצאים של הועדות הראשונות שבדקו את הנפגע וקבעו כי אין לו מגבלה באגרוף כף היד ("קפיצת אגרוף ויישור אצבעות תקין"),  מאשר לממצאים של הועדה שאת קביעותיה מבוקש לסתור.  

13. ההלכה היא כי הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון תותר רק  במקרים מיוחדים ובנסיבות יוצאות דופן. "תחת אותם חריגים חוסה קבוצת המקרים בהם לא עמדו לפני ועדת המל"ל עובדות חשובות ומהותיות בדבר מצבו של הניזוק עובר לתאונה או אחריה, העשויות היו להביא את ועדת המל"ל לשנות ממסקנתה" (רע"א 8908/17 קרנית נ' פלונית, פסקה 11 (10.11.2018)). בעניין זה הודגש כי "לא כל אימת שמתגלה מידע כלשהו על מצב רפואי קודם (או מאוחר) של הניזוק, יינתן היתר להביא ראיות לסתור, רק 'במצב דברים בו לא הונחו בפני הועדה הרפואית עובדות רלוונטיות וחשובות הקשורות במצבו של הנפגע קודם לתאונה או אחריה, יכול הדבר להצדיק היתר להבאת ראיות לסתור את קביעתה' " (רע"א 7950/19 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתא שם (‏30.12.2019)) .

14. בענייננו, הנפגע נצפה כשהוא עושה פעולה שהוועדה הניחה שהוא איננו מסוגל לעשותה. מדובר בעובדה רלוונטית וחשובה שבהחלט עשויה היתה להביא את הועדה למסקנה שונה כפי שהיא הביאה את הועדות הרפואיות הראשונות למסקנה שונה . לכן קמה עילה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה ולמנות מומחה שיבחן האם נותרה לנפגע נכות בכף היד ואת שיעורה.

15. יצויין, המובן מאליו, כי למרות המוצג בסרטון אין להוציא מכלל אפשרות כי בסופו של יום ייקבע כי לנפגע יש חולשה ניכרת בכף היד, וחולשה זו מצדיקה את הנכות שקבעה לו הועדה. לו נקבעה הנכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט, ניתן היה להציג לו את הסרטון על מנת שיחווה דעתו באשר להשפעת הנצפה בסרטון על הנכות שנקבעה. בהעדר אפשרות לבחון את הסרטון אל מול הועדה, ולנוכח הפער המשמעותי והניכר בין הנצפה בסרטון ובין קביעות הועדה, אין בידי בית המשפט כלים לקבוע את נכותו של הנפגע. 

16. בהמשך לאמור, אני מתירה לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעות הועדה בקשר עם הנכות בכף יד ימין. בהתחשב בראיות שהובאו, אני קובעת כי קביעות הועדה בתחום זה נסתרו ולפיכך יש למנות מומחה בתחום האורתופדיה (בקשר לנכות בכף יד ימין).

17. החלטת המינוי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"א, 24 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

מרים אילני