כיצד סחרחורות משפיעות על הנכות התפקודית של מוזיקאי המנגן בכלי נשיפה?

בית המשפט דן בשאלה כיצד סחרחורות משפיעות על הנכות התפקודית של מוזיקאי המנגן בכלי נשיפה?

 

 

 

 

בית משפט השלום בחיפה
ת"א 7784-02-18

 

 

לפני כבוד השופט אחסאן כנעאן
התובעת	א.ת.
נגד
הנתבעים	1. ____ 2. מדינת ישראל

 

פסק דין

 

 

לפניי תביעה לנזקי גוף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת גובה הנזק בלבד, כפי שיפורט להלן.

 

טענות הצדדים

 

1. התובעת, ילידת 15.10.1998, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.2.2017, עת נדרסה על ידי רכב משטרתי. התובעת העידה לפניי כי פגיעת הרכב המשטרתי הייתה קשה, כאשר הרכב המשטרתי פגע בה מספר פעמים והיא הועפה ונחבלה בראשה, בצלעות ובגב. ממקום אירוע התאונה הובהלה התובעת  באמבולנס לבית חולים בנהריה, שם אושפזה במחלקה כירורגית. במהלך אשפוזה התובעת טופלה בגין חבלה בראש, חזה, גב וברכיים, כאשר היא שללה איבוד הכרה או הקאות. התובעת אובחנה כסובלת מהמטומה תת עורית בראש, רגישות במישוש הצוואר, בצלעות יותר מימין ובעצם הסטרנום, רגישות בבטן תחתונה. עוד אובחנה התובעת כסובלת מהגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומותני. ביום 20.2.2017 שוחררה התובעת מבית החולים עם המלצות לנטילת משככי כאבים, מנוחה במשך שבוע ופנייה לטיפול רפואי במקרה של החמרה. בהמשך התלוננה התובעת על כאבים בגב מותני עם הגבלה בתנועות בשינוי תנוחות או בישיבה ממושכת, כאבים באזור סטרנלי בעיקר בעת התעטשות, כאבים בגב מותני לסירוגין ונזקקה לקבלת טיפול רפואי, לרבות טיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה ללא הטבה. במעקב נוירולוגי התלוננה התובעת על סחרחורות.

 

          מטעם בית המשפט מונו שני מומחים. בשטח הנוירולוגי מונה ד"ר רון פלד, אשר קבע שהתובעת סבלה מזעזוע מוח קל מאוד בגין התאונה. לאחר מכן סבלה התובעת מכאבי ראש, סחרחורות, הפרעות בריכוז ובזיכרון והפרעות שינה עם סיוטים. המומחה התרשם מאמינותה ומצא כי התובעת מודאגת ומתוחה, אך הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה. התובעת סבלה בילדותה מבעיית קשב וריכוז ו-3 שנים לפני התאונה סבלה מתגובה נפשית למות אביה. לסיכום, ובהתחשב בפרטי התאונה ותוצאותיה, המומחה היה בדעה שהתובעת סובלת מתסמונת פוסט טראומטית לאחר חבלת ראש עם חשד לזעזוע מוח קל ולכן נכותה במישור הנוירולוגי היא בשיעור 5% לצמיתות. עוד קבע המומחה, כי דרגת אי כושר המלא בתחום הנוירולוגי היא מיום התאונה ועד ליום 31.3.2017. בתחום האורתופדי מונה ד"ר חאלד אסלאן, אשר בדק את התובעת וקבע שלא נותרה הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. יחד עם זאת, קבע המומחה נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה של 3 חודשים. המומחים לא נחקרו על חוות דעתם.

 

2. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת 2 חייבת לפצות את התובעת בגין נזקיה. הצדדים חלוקים ביניהם בעיקר בשאלת הנכות התפקודית שנותרה לתובעת כתוצאה מהתאונה, כאשר התובעת טוענת כי נכותה מפריעה לה בביצוע עבודתה כמוזיקאית, ואילו הנתבעת טוענת שהתובעת מבצעת את עבודתה ללא שם קושי ואין כל השפעה על תפקודה כמוזיקאית. בנוסף חלוקים הצדדים בשאלה לפי איזה בסיס שכר יש לפסוק לתובעת את נזקיה: האם לפי השכר הממוצע במשק כטענת התובעת, או לפי שכרה עובר לאירוע התאונה כפי שטוענת הנתבעת.

 

הכרעה ודיון

 

3. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה ולחשב את נזקי התובעת בגין הפסדי השתכרות לעתיד לפי שכר ממוצע במשק. בנוסף אני סבור שיש היבטים תפקודיים בנכות הנוירולוגית שנקבעה לתובעת, המשפיעים על עבודתה כמוזיקאית ומגבילים אותה במידת מה לבצע את עבודתה בצורה מלאה. להלן אפרט ואנמק.

 

          התובעת העידה לפניי כי בזמן התאונה הייתה בת 18, כאשר עבדה בעבודות מזדמנות. לאחר מכן החלה לימודיה בתחום המוזיקה ולמעשה היא טרם סיימה את התואר, כאשר במקביל היא המשיכה לעבוד בעבודות שונות. התובעת העידה לפניי כי כיום היא סובלת מחרדות, חלומות בלילה, איבוד זיכרון, כאשר היא לא סבלה מבעיות אלה עובר לאירוע התאונה. בנוסף טענה כי היא סובלת מעצבנות יתר וסחרחורות, דבר אשר גרם לה להפסיק את עבודתה בחנות קסטרו, עבודה בה עבדה עובר לאירוע התאונה. לטענתה, היא לא תפקדה בצורה תקינה מאחר והייתה קמה בבוקר עם סחרחורות ולכן הייתה מאחרת לעבודה. התובעת אמרה בעדותה: "אני ישנה על שתי כריות בלילה, שהגוף יהיה גבוה ושלא יהיו סחרחורות" (עמוד 11 שורות 1-2). ד"ר פלד מטעם בית משפט קבע את הנכות הצמיתה בגין כאבי הראש, חוסר ריכוז, סחרחורות והפרעות שינה, כאשר הוא קושר תלונות אלה לתאונה.

 

4. אני סבור כי המגבלות מהן סובלת, התובעת ואשר פורטו לעיל, מגבילים אותה בביצוע עבודתה כמוזיקאית. התובעת מנגנת ומלמדת על סקסופון, שהוא כלי נשיפה. אין לי ספק כי הסחרחורות מהן סובלת התובעת מגבילות אותה בנגינה. התובעת העידה לפניי כי עובר לאירוע התאונה הייתה בידיה תעודת בגרות שלמה. בנוסף למדה 15 יחידות מוזיקה, ובין היתר, היא מנגנת על סקסופון ופסנתר. ברור כי התובעת בחרה במקצוע כמוזיקאית עוד לפני אירוע התאונה בשים לב לאמור לעיל, ועל כן יש לפסוק את הפיצויים לתובעת על סמך מקצועה כמוזיקאית. בנוסף התובעת העידה לפניי כי היא מסיימת יום עבודה כאשר היא סובלת מעייפות בשל המגבלות שציינתי לעיל. עדותה אמינה עליי והתובעת לאורך כל עדותה השתדלה להעיד בכנות מלאה  ולספר את האמת, גם בנוגע לבעיות שהיו לה לפני אירוע התאונה.

 

          ב"כ הנתבעים טען כי התובעת סבלה עוד לפני התאונה מבעיות של קשב וריכוז. אכן עניין זה עלה, הן בעדותה והן בחוות דעתו של ד"ר פלד, אך שוכנעתי כי עברה האמור היה עניין חולף ולא השפיע על תפקודה ללא קשר לתאונה. כפי שהתובעת העידה לפני, מדובר בעניין שעלה כאשר הייתה בת 6 שנים. מאז לא הוצגה שום אינדיקציה כי הדבר נתן אותותיו על התובעת. התובעת כאמור סיימה בגרות מלאה בנוסף על 15 יחידות מוסיקה ולכן ברי כי לא הייתה השפעה משמעותית בעניין זה על תפקודה. יתרה מכך, מידע זה עמד לנגד עיני ד"ר פלד והוא לא יחס לנכות תרומה מהעבר. הנתבעים ביכרו שלא לחקור את ד"ר פלד על חוות דעתו ולכן הם מקבלים את מסקנותיו.

 

          לסיכום האמור לעיל, הנכות שנקבעה לתובעת היא בעלת השלכה תפקודית על התובעת  לאור מקצועה וטיב מגבלתה. מאידך בשים לב לשיעור הנכות אין לערוך חישובים אקטואריים ויש להעריך את הפסדי השכר של התובעת על דרך האומדנא מאחר ואין אינדיקציה ברורה עד כמה נפגע כושרה של התובעת לעבוד.

 

5. באשר לבסיס השכר לדעתי יש לחשב את נזקיה של התובעת על בסיס השכר הממוצע במשק. התובעת הייתה צעירה בתחילת דרכה. עבודתה של התובעת בזמן התאונה, הגינה השתכרה משכורת זעומה, אינו מעיד על פוטנציאל השתכרותה. התובעת באותה תקופה, כמו כל בני הנוער בגילה, עבדה עבודות מזדמנות, ואף הייתה במסלול לקראת לימודים אקדמאיים. לא מדובר בעבודה במשרה מלאה ולא ניתן לקחת עבודה זו כבסיס לחישוב הפסדי עתיד. הנתבעים בחקירתם ניסו לרמוז כי עבודה כמוזיקאית אינה עבודה מכניסה אולם לא הובאו ראיות לכך. לכן לא נסתרה החזקה לפיה החישוב יעשה בהתאם לשכר הממוצע במשק. הנתבעים הפנו אותו לפסק דין שניתן על ידי כבוד השופט פרידמן בת"א (שלום חיפה)598-03-16 פלונית נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' בו סטה בית משפט מחזקת השכר הממוצע במשק, כאשר לטענתם נסיבות הנפגעת שם דומות לנסיבות התובעת כאן.

 

          אומר מיד כי פסק הדין שהובא על ידי הנתבעים אינו דומה בנסיבות לענייננו. שם הנפגעת סבלה מלקות למידה ולא קיבלה תעודת בגרות. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי היא מפקדת מתחת לנורמה ובחקירתה בבית המשפט הותירה רושם של הפרזה. לכן חישב בית המשפט את הפסדיה לפי שכר של 8,000 ₪. אין זה המקרה בענייננו. התובעת כאן השלימה בגרות מלאה ואף לומדת לקבלת תואר במוזיקה. התובעת העידה בכנות מלאה ולא הפריזה בתיאוריה. לכן ענינה של התובעת שונה ויש לחשב את הפסדיה בהתאם לשכר הממוצע במשק.

 

נזקי התובעת

 

כאב וסבל

 

6. אני סבור כי במקרה זה יש לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק הפיצויים, על יד פסיקת פיצוי בגין כאב וסבל, לפי 10% מהסכום המקסימאלי בתוספת ריבית מיום התאונה. התובעת אושפזה למשך יומיים בבית חולים. נסיבות התאונה כפי שהעידה לפני היו טראומטיים. לתובעת נקבעה נכות זמנית בשיעור 100% למשך שלושה חודשים בגין כאבי גב תחתון ולכן כל אלה מצדיקים פסיקת פיצוי בגין כאב וסבל כאור לעיל. לכן אני פוסק סך של 18,189 ₪.

 

הפסד שכר מלא לעבר

 

7. בהתאם לחוות דעתו של ד"ר אסלאן אי הכושר המלא הוא לתקופה של 3 חודשים.  התובעת עבדה עובר לאירוע התאונה ברשת "קסטרו". התובעת הציגה תלושי שכר לחודשים פברואר 2017 (חודש התאונה) וחודש מרץ ובהתאם לתלושי שכר אלו היא לא נעדרה מהעבודה. לכן לא אפסוק בגין הפסדי שכר מלאים לעבר.

 

הפסד שכר חלקי לעבר

 

8. התובעת למדה במכללת ירושלים מוסיקה ועבדה במקביל בעבודות מזדמנות ולאחר מכן במוסיקה בעבודות חלקיות. בהתחשב בכך, אני פוסק לתובעת על דרך האומדנא בגין הפסדי שכר חלקיים לעבר סך של 5,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.

 

עזרה והוצאות לעבר

 

9. התובעת טענה כי לאחר התאונה נזקקה לעזרת אמה לצורך ביצוע פעולות יומיות ועד לתקופת החלמתה. כן צירפה התובעת קבלות בסכום מצטבר של 3,895 ₪. לכן בגין עזרה והוצאות אני פוסק סכום כולל על דרך האומדנא סך של 8,000 ₪.

 

 

 

הפסד כושר השתכרות לעתיד

 

10. בהתחשב באמור לעיל, בנכותה של התובעת, במקצועה, בשכר הממוצע במשק אני פוסק על דרך האומדנא סך של 110,000 ₪  בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד.

 

הפסד תנאים סוציאליים

 

11. לפי 12.5% מסך הכל הפסדי השכר לעבר ולעתיד מגיע לתובעת בגין הפסד תנאים סוציאליים סך של 14,375 ₪.

 

סיכום

 

12. לסיכום אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 155,564 ₪. לסכום זה יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% + מע"מ וכן אגרה ראשונה בסך של 704 ₪.

 

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

 

 

ניתן היום,  כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

 

אחסאן כנעאן