בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 43503-12-20 ___ בע"מ ואח' נ' חברה לביטוח              תיק חיצוני:

 

 

בפני	כבוד השופט מאזן דאוד
המערערים		1. _____ 2. _____
נגד
המשיבה		הכשרה היישוב חברה לביטוח

 

פסק דין

 

 

1. מונח לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הדס שכטר-ישראלי) בתיק 57577-08-18, מיום 21.11.20.

 

          במוקד המחלוקת יש לענות על השאלה האם בהיעדר קבלה המעידה על התשלום למוסך בגין התיקון בפועל- חרף קיומה של חוות דעת לא שנויה במחלוקת וחשבונית מס כדין שהונפקה מהמוסך- יש לדחות את התביעה  בשל היעדר קבלה.

 

ההליכים בבית משפט קמא;

 

2. המערערים הגישו תביעה לפיצוי בגין נזק רכוש אשר נגרם לרכבם, רכב מסוג אאודי 8 מספר רישוי 72-777-73 שנת ייצור 2011 (להלן "הרכב") בעקבות תאונה מיום 28.11.17, על סך 59,496 ₪.

 

3. במסגרת כתב התביעה נטען כי המערערת מס' 1 הינה חברה לשירותי ניהול ועיסוק בכלי ממכר וסחר בכלי רכב; המערער מס' 2 (מנכ"ל מערערת מס'1) , נהג ברכב בזמן הרלוונטי לתאונה. עוד עולה מכתב התביעה שביום 28.11.17, נהג המערער מס' 2 ברכב, במסגרת יום עבודתו וכחלק מעיסוקו, לשם שטיפת הרכב טרם פגישה עם לקוח פוטנציאלי לצורך מכירת הרכב.

 

4. בהמשך נטען כי אירעה תאונה והרכב ניזוק לכל אורכו בצדו הימני, עת ביצע הנהג - מערער מס' 2, פניה שמאלה ופגע ברכב שעמד מימין הדרך. המערערים הודיעו למשיבה על קרות התאונה למחרת.

 

5. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי כהן גבריאל, אשר ערך בדיקה ביום 29.11.17. חוות דעתו הינה חוות דעת מטעם המשיבה ואף חוות דעתו הופנתה למשיבה, כך עולה מכותרת חוות הדעת.

 

6. כעולה מחוות הדעת הוערך הנזק ב- 59,496 ₪. בעמוד 4 לחוות הדעת הצהיר השמאי כדלקמן: "בהתאם לבקשתכם ועל פי המצג שהוצג בפניי רכב שנפגע וניזוק והפרטים אשר נמסרו לי על ידי מי שהרכב ברשותו ולאחר שהבהרתי כי האחריות על טיב התיקון ואחריותו הינם באחריות המוסך המתקן והנחייתו של המנהל המקצועי במוסך, אמדתי את גובה הנזק המופיע בחוות דעתי.".

 

          אוסיף ואציין כי השמאי מטעם המשיבה, ציין בעמ' 4 את שם המוסך המתקן מרכז הפחחות העמק - באר שבע, וציין שהבדיקה בוצעה כעולה מהכותרת של הטבלה "בדיקות רכב" בוצעה במוסך.

 

7. בכתב ההגנה הכחישה המשיבה את עצם קרות התאונה, את הנזק לו טוענים המערערים וכי אירוע התאונה אינו מכוסה בפוליסת הביטוח, בנסיבות בהם, לשיטתה, הרכב שימש למטרות פרטיות ולא לשם סחר.

 

8. בית משפט קמא ולאחר ששמע ראיות הצדדים קבע שהמערערים הוכיחו את קרות מקרה הביטוח וקבע כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע בהתאם לתנאי הפוליסה.

 

9. בית משפט קמא קיבל את גרסתו של המערער 2 ביחס להתרחשות התאונה, וקבע כי מסר עדות אמינה, עדות מתיישבת גם עם לוח הזמנים שמסר בעדותו ( סעיף 12 לפסק הדין) ;עוד קבע כי החוקר מטעם המשיבה ביצע בדיקה מקיפה בכל הקשור לקיומה או העדרה של תחנת דלק כמו זו שתוארה על ידי המערער 2, וביחס לעדות קבע  בעמ' 7 לפסק הדין שגרסתו של המערער מס' 2 הייתה קוהרנטית, עקבית ועדותו הייתה אמינה. 

 

10. בהמשך, ולאחר שבית משפט קמא קבע כי התאונה התרחשה כפי שטען המערער מס' 2, קבע כי קיים כיסוי ביטוחי במסגרת הפוליסה שהוציאה המשיבה, זאת בהתבסס על עדותו של המערער מס' 2, וכך ציין בית משפט קמא (סעיף 17 לפסק הדין):

 

          "מעבר לכך שעדותו היתה קוהרנטית ומצאתי לתת בה אמון, מוצאת גרסתו חיזוקים במספר נתונים, ובכללם: ההודעה שמסר לחברת הביטוח בסמוך לאחר קרות המקרה; ההודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבעת ובדיקת הרכב על ידי שמאי מטעם התובע בסמוך למועד בו אירעה התאונה".

         

          על מנת להעמיד דברים על דיוקם, בדיקת הרכב בוצעה על ידי שמאי מטעם המשיבה ולא מטעם המערער ,כפי שקבע בית משפט קמא.

 

11. משהגיע בית משפט קמא לבחון את סוגיית הנזק קבע כי המערערים לא עמדו בנטל בכל הקשור להוכחת שיעור הנזק. בית משפט קמא הוסיף וציין כי תובע רשאי להוכיח את נזקו באמצעות חוות דעת ואינו חייב לתקן את הנזק כתנאי לקבלת פיצוי; אולם, מעת שתוקן הרכב לא ניתן להסתפק עוד בחוות דעת השמאי בלבד, ושומה על התובע את נזקו להציג ראיות באשר לעלויות התיקון בפועל, וזאת כדי למנוע מצב של פיצוי ביתר, ולוודא שהפיצוי שיינתן לו הוא בשווי נזקיו בלבד.

 

12. בית משפט קמא המשיך וציין כי פיצוי ניזוק על פי חוות דעת שמאי בלבד, בנסיבות העניין בו עסקינן, ובפרט כשידוע כי הרכב תוקן, יכול להביא למצב של פיצוי יתר.

 

13. אין מחלוקת כי אכן הרכב תוקן.

 

          המערער מס' 2 צירף לתביעתו חוות דעת מטעם המשיבה, חשבונית מס 7103 נושאת תאריך 17.12.17, אך לא צירף קבלה בגין התשלום שבוצע בפועל. במעמד הדיון ניתנה, כפי שמלמד פרוטוקול הדיון, למערערים להציג קבלה כאמור, וזו לא הוצגה, אף במסגרת הסכומים הקבלה לא צורפה חרף הודעת מערער מס' 2 כי יש קבלות.

 

14. מערער מס' 2 הודה בחקירתו הנגדית שהרכב נמכר (עמ' 9 שו' 5-6), ובאת כוחו במהלך הדיון ציינה שאינם מעוניינים להגיש את הסכם המכר (עמ' 16 שו' 24), בית משפט קמא הסיק מאי הצגת הסכם המכר את המסקנה הבאה:

 

          "אין זאת אלא, שהסכם המכר הוא ראיה מהותית לשם הוכחת שיעור הנזק, שכן ממנו ניתן היה לעמוד על פרטי המכירה ועל נתונים רלוונטיים נוספים ובכלל זה על הפחתה שהייתה, ככל שהייתה, ממחיר המחירון, לרבות בגין ירידת ערך". 

 

          עוד הוסיף בית משפט קמא כי הימנעות המערערים מלהציג ראיות אשר לטענתם קיימות ברשותם וזאת להוכחת נזקיהם, פועלת מבחינה ראייתית לחובתם, וכי מערערת מס' 2 הינה חברה שעיסוקה בממכר וסחר בכלי רכב וזאת בשונה מאדם פרטי, והמשיבה, כך ציין בית המשפט עומדת על התשלום שבוצע בפועל ובכך חוות הדעת אינה מהווה ראיה מספקת במקרה זה.

 

15. בית משפט קמא תהה על כך שהמערער 2 לא מסר את הפרטים הדרושים ולא הגיש את הראיות ההכרחיות, התנהלות זו אומרת דרשני, ועל כן המערערים לא עמדו לטעמו של בית משפט קמא, בנטל להוכחת כימות הנזק ולא ביססו את הוכחת הנזק אשר נגרם לטענתם. מכאן, קבע בית משפט קמא, בהעדר הוכחה כדין בדבר שיעור הנזק - דין התביעה להידחות, ללא צו להוצאות.

 

16. המערערים לא השלימו עם פסק הדין, והגישו את הערעור שלפניי.

 

דיון והכרעה

 

17. לאחר שעיינתי בפסק הדין, בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון ובכל המסמכים, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, אני סבור שדין הערעור להתקבל.

 

18. בית משפט קמא קבע שאין די בהצגת חוות דעת שמאי בצירוף חשבונית מס כדין כדי לבסס הוכחת הנזק לאחר תיקון הרכב ובשל אי המצאת קבלה המעידה על התשלום בפועל, דין התביעה להידחות. בית משפט קמא ביסס הכרעתו, בפסקה 21, כדלקמן:

 

          "באשר לחובה שיש בהוכחת עלויות התיקון בפועל, והחובה שיש בצירוף קבלות בגין התשלום אפנה לפסק הדין המנחה שניתן בע"א (מחוזי מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שירותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (23/02/15), שם אבחן כב' השופט שינמן בין מצב בו הרכב תוקן לבין מצב בו הרכב לא תוקן, ופירט באשר לראיות הדרושות לשם הוכחת הנזקים."

 

          ובהמשך:

 

          " 17. ... צדק בית המשפט קמא שקבע כי:

          " משתוקן הרכב, שומה היה על התובעת להמציא אסמכתאות להוצאות שנדרשו לשם תיקונו הלכה למעשה ולא להסתפק בחוות דעת שמאי מטעמה המציגה נתונים המרוחקים מהדיוק העובדתי המתבקש" (סעיף 20 לפסק הדין)."

         

           בית משפט קמא הוסיף וציטט מפסק דין אוטו שי בפסקה 21:

 

          "עוד קבע בית המשפט קמא בצדק בהמשך:

          "משתוקן הרכב, ומשלא ברור מה העלות אליה נדרשה התובעת בשל תיקון הרכב, דין העתירה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב – להידחות. לא ראיתי לנכון להידרש לאומדנה דדיינא בהיבט זה ואף לא הוצגו לי נתונים שיאפשרו זאת" (סעיף 21 לפסק הדין). ""

 

19. פסק הדין ב-ע"א (מחוזי מרכז) 33147-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (23.02.2015) (להלן: "פרשת אוטו שי"), שבו נשלל הפיצוי      מהתובעת לאחר שלא הגישה האסמכתאות בגין התשלום שבוצע עבור תיקון רכבה, יש        לקרוא על רקע נסיבותיו        המיוחדות ולבסס עליו הכרעה במקרה המתאים.

 

          ראשית, בפרשת אוטו שי שם הונחה לפני בית המשפט רק חוות דעת אחת, מטעם התובעת, חברת ההשכרה, חוות דעת שהחברה עצמה אישרה כי אינה מייצגת את העלות     שהייתה לה בפועל בגין תיקון המכונית.

 

          שנית, בפרשת אוטו שי חברת ההשכרה סירבה בתוקף ובאופן שיטתי (ולא רק באותו תיק)           מלהציג ראיות המעידות על התיקון ועלותו אף שלא הייתה מחלוקת כי הנזקים תוקנו וכך       קבע בית המשפט בפרשת אוטו שי, בפסקה 14:

 

          "אין זה המקרה הראשון בו המערערת נתקלת בדרישה זו של בתי המשפט, אך משום מה      היא מסרבת באופן שיטתי, להציג את אותן החשבוניות כדי להוכיח מה הייתה עלות          התיקונים בפועל. המערערת נסמכת בכל תביעותיה על שמאי רכב הקובע, את גובה הנזק        מבלי שבית המשפט יודע אם הרכב תוקן בפועל בכלל, והחשוב מכך - אם אכן הערכות        השמאי תואמות את העלות שהייתה בפועל למערערת בעת התיקון. המערערת עצמה מבלי משים הודתה בעיקרי הטיעון שלה שככל שמדובר בחברות השכרה   וחברות ליסינג,     חוות דעת השמאי אינה מייצגת נכונה את העלות שהייתה בפועל למערערת,    וכך אמרה וכתבה "ברחל בתך הקטנה" בעיקרי הטיעון בערעור זה:

           "כידוע בתביעות רבות של חברות ליסינג בית המשפט נוהג לפסוק על דרך האומדנה   ולהתחשב בהנחה בין 30% - 20% מהסכומים הרשומים בדוחות השמאיים" (סעיף 34      לעיקרי הטיעון).

           אם המערערת עצמה מאשרת כי חברות הליסינג זכאיות להנחה בשיעור של 30%              מהמחירים הנקבעים על ידי שמאי הרכב, הרי יש בכך הודאה מפורשת לכך שהסכום       שננקב          בחוות דעת השמאי איננו תואם את הסכום שהוצא בפועל ובלאו הכי את סכום   הנזק שנגרם  לה."

 

          למקרא פסק הדין רואים שהעובדות שהביאו את בית המשפט לפסוק את אשר פסק-דחיית      התביעה , מבוסס על עובדות פרטניות מיוחדות הקשורות בתובעת שם והם: (1) הצגת חוות           דעת שמאי פרטית מטעמה, (2) מסרבת באופן שיטתי בכל ההליכים שהיא מנהלת להציג        ראיות תומכות בסכום שנאמד בחוות הדעת כסכום הנזק; (3) התובעת שם הודתה גם           בהליך בפני בית המשפט המחוזי  כי הסכומים המצוינים בחוות הדעת השמאיות המוגשות מטעמה         גבוהים          מעלות התיקון בפועל.

 

20. המקרה שהונח לפתחי שונה בתכלית השוני מהעובדות שבפרשת אוטו שי ולא היה נכון ליישמו על ההליך שלפנינו.

 

           ראשית, מאחר והוצגה חוות דעת שנערכה בהתאם להוראות הפוליסה ובידי המשיבה ולא   בידי המערערים (חוות הדעת מופנית להכשרת הישוב עצמה), ולא מדובר בחוות דעת     מטעמם של המערערים.

 

          שנית, המשיבה ויתרה על חקירת השמאי תוך הצהרה ברורה שהם מסכימים למה שנקבע        בחוות הדעת באומרה בעמוד 14 שורה 22: " לא ביקשתי את השמאי כי אני לא חולק על           הנזק."

         

          שלישית, הוצג מסמך תומך בחוות הדעת המוסכמת חשבונית מס 7103 , המאשרת את        מלוא העלות המפורטת בחוות דעת השמאי.

 

21. כאמור לעיל, מקרנו שונה מהעובדות שהובאו בפרשת "אוטו שי" שכן המערערים לא הסתפקו בהגשת חוות דעת שמאי שאינה שנויה במחלוקת, אלא הוסיפו חשבונית מס כדין,      שיש לה משמעותית ראייתית . קיים הבדל בין חשבונית מס לבין חשבונית עסקה. חשבונית      מס היא מסמך, שעוסק מורשה חייב להוציא בגין כל עסקה שהוא עושה עם לקוחותיו.

         

          הוצאת חשבונית מס, וזה העיקר,  יוצרת חיוב של בעל העסק לשלם לרשויות המס את גובה      המע"מ          שהוא גבה מהלקוח כפי שמפורט בחשבונית המס. חשבונית עסקה היא מסמך     המתעד את דרישת התשלום בגין העסקה שנעשתה מול הלקוח. חשבונית עסקה נועדה      לתיעוד בלבד, ומשמשת את הלקוח כהוכחה לכך שהעסקה אכן הוסכמה בינו לבין בעל           העסק. מבחינת בעל העסק היא מהווה דרישת תשלום מפורטת.

 

           משכך הוצאת חשבונית על ידי המוסך מלמדת כי המוסך יצר חיוב כדי לשלם מע"מ בגינה   והיא מהווה תוספת ראייתית לא מבוטלת לכך שחוות הדעת-שגם כך אינה שנויה במחלוקת, אכן הוא המדד לסכום הנזק והיקפו. לכן, לטעמי דחיית התביעה בנסיבות אלו        לא הייתה מוצדקת.

 

22. גם סקירת פסקי דין של בתי משפט המחוזיים שעסקו בסוגיה זו לא הלכו בדרכה של פרשת 'אוטו שי', נוכח נסיבותיה המיוחדת, אלא פסקו את סכום הנזק גם כאשר לא צורפה חשבונית או קבלה. בגישה זו פסעה פסיקתה של כב' השופטת אביגיל כהן גם ב-ע"א (מחוזי     ת"א) 51991-10-18 יעקב דן נ' ש. שלמה רכב בע"מ (18.04.2019), וכדבריה:

 

           "אני סבורה, כי אין הצדקה לדחות תביעה רק בשל היעדר חשבונית, כאשר הוכח מהו     הנזק כתוצאה מהתאונה. הוכח כי בוצע תיקון בפועל, והוגשו ראיות שיתמכו בסכום הנזק       שנגרם          כתוצאה מהתאונה. בהעדר קבלה על תשלום בפועל, אין מקום לפסוק את רכיב           המע"מ שננקב          בחוות דעת השמאי בנוגע לסכום הנזק" (שם, פסקה 8(ב)).

 

           ראו קביעות דומות של כב' השופטת כהן במקרים נוספים: ע"א (מחוזי ת"א) 24423-03-    18 שומרה חברה לביטוח בע'מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ; רת"ק (מחוזי ת"א)         6338-12-17 אברהמי ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ ואח'.

 

23. אם לא די בנימוקים שהובאו לעיל, הרי במסגרת הליך הערעור עתרו המערערים לצרף ראיה בהליך הערעור –הקבלות המעידות על תשלום חשבונית מס' 7103.  תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: 'התקנות') קובעת:

 

          "ראיות נוספות בערעור

          (א) בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני   בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות    שצריך          היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין,       או מכל           סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט        שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.

 

          (ב) התיר בית המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש          את הענינים שבהם יש לצמצם את הראיות".

 

          הנחת המוצא היא, כי בית המשפט שלערעור מעביר את פסק הדין מושא הערעור תחת שבט הביקורת, על סמך החומר שהיה מונח לפני הערכאה הדיונית, ובהתאם לתקנה 453     לתקנות: "בכפוף להוראות פרק זה בדבר קבלת ראיות נוספות, יפסוק בית המשפט       בערעור על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני        בית המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט".

 

           הכלל  הוא שבית משפט שלערעור יסרב לקבל ראיות חדשות. אף על פי כן, כאמור בתקנה    457, רשאי בית המשפט גם בשלב הערעור להתיר הגשת ראיות חדשות, אם ראה לנכון        להורות כן. אולם, בית המשפט שלערעור מתיר את הגשת הראיות הנוספות, כיוון   שהוא המותב שמנהל את התיק.

 

          תקנה 457(א) מתייחסת הן לראיות חדשות שברצון המערער להגישן במסגרת ערעורו והן           לראיות אשר הוצגו לפני הערכאה המבררת. לטעמי נוכח העובדה כי בית משפט קמא דחה    את התביעה אך ורק מהנימוק שלא הוצגה קבלה המעידה על תשלום שבוצע בידי    המערערים לסכום הנזק המפורט בחשבונית, ראוי להתיר את קבלת הראיה החדשה שכל      כולה הצגת אסמכתא לכך שסכום הנזק שולם.

 

          אני סבור כי נוכח נימוקי בית משפט קמא  הראיה החדשה-הקבלה היא בעלת חשיבות         ניכרת להכרעה בערעור או נחוצה, לשם כך החלטתי לקבלה. (ראו: תקנה 457(א) לתקנות      סדר הדין האזרחי; ע"א 105/05 דהאן נ' קסון, פסקה 4 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל   (10.11.2005); רע"א 4543/07  אביסדריס נ' קצין התגמולים, פסקה 5 (6.12.2007)).

 

24. גם יישום התקנות החדשות מוביל לאותה מסקנה, וזאת בהתאם לתקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: 'התקנות החדשות'), הנחזית כמקבילתה של תקנה       457 (א) לתקנות (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1024-1023 (מהדורה 13, 2020)),       משמיעה בזו הלשון:

 

          "בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; אולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות          הערעור..."

 

25. בחנתי את הקבלות שצורפו ואכן עולה מהן שהן מהוות פירעון חשבונית 7103 על סך 53,060 ₪ ששולמו בשתי פעימות: קבלה 2964 על סך 17,702 ₪ ששולם 19/2/2018 וכן קבלה נוספת         4073 המעידה על תשלום של 36,060 ₪ בגין אותה חשבונית, דבר שמוכיח כי אין הבדל בין           עלות התיקון בפועל לבין חוות דעת השמאי שאינה שנויה במחלוקת, ואי לכך יש לקבל את     התביעה על מלוא סכום הנזק.

 

26. באשר לסוגית מכירת הרכב;

 

          הנזק הוא זה שהתגבש במועד התאונה ומועד קביעת הנזק    הוא מועד התאונה ובעניין זה   מקובלים עלי לחלוטין דבריו של כב' הש' טאהא, ע"א (מחוזי-נצרת) 36576-04-19        אסלוין נ' ג.א.ן תברואה את מוטי זיבאי בע"מ ואח' (7.8.2019):

 

          "השאלה היא, האם מכירת קטנוע הטי-מקס והתאונה לקטנוע הקימקו, שאירעו לאחר         התאונה נשוא התביעה שהתבררה בפני בית המשפט קמא,  שוללות את חוות הדעת של        השמאי ומאיינות את זכותו של המערער לתבוע פיצוי על פיהן. התשובה לכך שלילית.        עילת התביעה של המערער התגבשה במועד אירוע התאונה, ובמועד זה הוא היה זכאי           לקבל את הפיצוי בגין עלות התיקונים שנגרמו לקטנועים. אילו המערער היה מגיש את         תביעתו במועד אירוע הנזק והיה מוכיח את עלות התיקון במועד  זה, הוא היה זוכה למלוא          הנזקים שנגרמו      לו בתאונה, ללא שום קשר לשאלה מה נעשה עם הקטנועים לאחר מכן."

 

 

          סוף דבר;

 

26. לפיכך, אני קובע כי המערערים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם והוכיחו את הנזקים שהוסבו לרכבם בעקבות התאונה נשוא התיק דנן.

 

27. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מקבל את התביעה ומחייב את המשיבה, לשלם למערערים  את הסך של – 59,496 ₪ (הנזק הישיר שנגרם לרכב וירידת הערך) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה, ה- 28.08.2018, ועד התשלום המלא בפועל.

 

28. בנוסף, אני מחייב את המשיבה, לשלם למערערים שכ"ט עו"ד בסך של – 15,000 ₪ (כולל מע"מ), בגין שתי הערכאות .

 

29. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן – הם יישאו הפרשה הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

          הפיקדון יושב לידי המפקיד באמצעות בא כוחו.

 

ניתן היום, י"ז אייר תשפ"א, 29 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

 

מאזן דאוד