האם עיון מחדש בחומר רפואי על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מצדיק דחיית מסקנות המומחה?

בית הדין האזורי לעבודה דן בשאלה האם עיון מחדש בחומר רפואי על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מצדיק דחיית מסקנות המומחה?

 

 

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 22867-01-20

 

 

לפני: כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן נציג ציבור (עובדים): מר דוד לוי נציג ציבור (מעסיקים): מר אלישע שחם
התובע	_____
-
הנתבע	המוסד לביטוח לאומי  ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

 

 

פסק דין

 

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 23/10/19, לדחות את תביעת התובע להכיר באירוע מיום 3/8/17 כפגיעה בעבודה, כאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

 

2. בהחלטה מיום 21/4/21, ובהסכמת הצדדים, מונה ד"ר גבריאל כרמון כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע בעין שמאל לבין אירוע מיום 3/8/17 .

 

3. העובדות הרלוונטיות והמוסכמות אשר הונחו לפני המומחה:

            א.        התובע יליד 1963.

ב.         בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע עבד כשכיר בעיריית בית שאן בתפקיד מנהל מחלקת תעבורה, רישוי עסקים ופיקוח.

ג.         ביום 3/8/17, בין התובע והנהלת העירייה התנהל וויכוח אשר גרם לו לסטרס וכעס רב, והחל מיום 4/8/17 התובע החל להרגיש כאבי ראש חזקים והיה במצב רוח ירוד.

ד.         ביום 5/8/17, יום שבת בבוקר, התובע התעורר וראה שהוא מאבד את הראייה בעינו השמאלית, ומיד בצאת השבת פנה לבית החולים "העמק" בעפולה שם עבר סדרת בדיקות ואובחן כסובל מ- AION.

4. למומחה הופנו השאלות אשר יפורטו להלן, וחוות דעתו נתקבלה בבית הדין ביום 8/6/20, במסגרתה השיב על השאלות כדלקמן:

א.        מהי המחלה או מהו הליקוי הרפואי ממנו סבל המערער באירוע מיום 3/8/17, כפי שפורט בסעיף 3 לעיל?

תשובת המומחה:

"התובע אובחן כסובל מירידה חדה בראייתו בעין שמאל עקב הופעה של AION (ACUTE NONARTERITIC ISCHEMIC OPTIC NEUROPATHY) כלומר הופעה חדה של אוטם ללא רקע דלקתי של ראש עצב הראייה בעין שמאל. זה מצב שמופיע בדרך כלל באנשים זקנים על רקע מחלות קודמות סיסטמיות כגון יתר לחץ דם הפרעות קרישה ומצב כללי ירוד של כלי הדם. המחלה מופיעה בדרך כלל בצורה פתאומית ופוגעת באספקת הדם של כל ראש העצב או לעתים בחלק של ראש עצב הראיה. כתוצאה מפגיעה זאת באספקת הדם נוצר נזק קבוע (שבצורה השכיחה יותר בה אין עדות לקיום מצב דלקתי) של הנימים באזור ואין למעשה טיפול. נוצר נזק קבוע בשדה הראיה שגודלו וצורתו תלויה בממדי הנזק הווסקולרי. נדיר ביותר לראות מצב כזה באנשים צעירים אלא אם יש רקע נכבד של פגיעה מתועדת בכלי הדם. מקובל בכל מקרה כזה לערוך ברור כללי ובראש וראשונה לבדוק את מצב אספקת הדם לעיניים ולגולגולת ולשם כך לבצע בדיקת תקינות זרימת הדם בעורקי הצוואר על ידי DOPPLER ULTRASOUND וכן לבצע בדיקת תקינות תפקוד הלב על ידי ECHO לב. כל זאת כמובן בנוסף לצילום על ידי חומר ניגוד של מחזור הדם ברשתית (FLUORESCEIN ANGIOGRAPHY)- FA בנוסף לבדיקות שגרה של רמות סוכר ושומנים בדם וכן תפקודי קרישה. בדיקה נוספת שחיונית בכל מקרה כזה כוללת תיאור מדוקדק של צורת עצב הראיה לשלול אנומאליות של המבנה שיכולות להסביר הופעת מצב של AION.".

 

ב.         האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע?

            אם כן – נא לפרט את הנתונים הקליניים המוכחים תוך הפנייה למסמכים רפואיים.

תשובת המומחה:

"התובע מתאר כסבל מ- CROWDED DISC. ראש עצב הראיה ה- DISC הנו מבנה עגול שמכיל את כל הסיבים AXONS שיוצאים מתאי העצב ויוצרים צרור שמתחיל ומגיע למוח האחורי. מבנה זה יש לו שקע במרכז שגודלו משתנה בין האנשים ויש לו גודל מסוים שמוכר לכל מומחה למחלות עיניים.

                        בחלק מהאנשים העצב גדול מהממוצע ובמיעוטם ראש העצב קטן מהממוצע.

            בלי קשר לגודל ראש העצב במבנה זה חייבים לעבור כל 7 המיליונים! של הסיבים שמהווים את עצב הראיה. במקרה של עצב קטן מהממוצע הסיבים צפופים יותר ולכן לפי הספרות לעין כזאת יש סיכוי גדול יותר סטטיסטית של פגיעה בנימי הדם שעוברים בתוכו ולכן בעין כזאת שהספרות הרפואית האמריקאית מתארת כ- " CROWDED DISC"- מתוארים יותר מקרים של הופעת AION. מעיון בתיקו הרפואי של התובע יוצא שהוא סבל מרמת שומנים מעט גבוהה ללא צורך לקבל טיפול על ידי תרופות. לא מצוינת סכרת לא מצוין יתר לחץ דם. בדיקת ה- US DOPPLER שבוצעה מיד אחרי המקרה שללה קיום הפרעות בזרימת הדם. לא מצאתי עדות לקיום בעיות קרישה.".

 

ג.         האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזה מידה?

תשובת המומחה:

"במקרים של התרחשות עם STRESS קיצוני  באנשים מסוימם תתכן הופעת תהליך פתולוגי שבסופו נוצר מצב של AION תוך מספר שעות. דבר כזה יכול להתרחש באנשים עם נזק ומצב מעורער קיים של מחזור הדם עם עליה חדה בלחץ הדם. קשה לי להעריך את המצב הכללי של התובע באותו יום. התיאור שקראתי בחומר ובהחלטת בית המשפט בהעדר רקע מחלתי קודם כפי שציינתי מקשה לקבל את האפשרות של השפעה בטוחה של המקרה. על כל פנים, כמו שהסברתי בגילו של התובע זאת מחלה לא שכיחה ללא ספק.".

5. ביום 8/6/21, הגיש התובע הודעה במסגרתה ביקש לאמץ את האמור בחוות דעתו של המומחה ולקבל את התביעה. ואילו הנתבע הגיש ביום 12/7/20 סיכומים במסגרתם ביקש לדחות את התביעה בשל העדר קשר סיבתי.

 

6. ביום 16/7/21, ניתנה ההחלטה הבאה: "לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר גבריאל כרמון, וכלל החומר אשר בתיק, לרבות עמדת הצדדים ומסקנותיהם באשר לאמור בחוות הדעת, הנני מוצאת מקום לקיום דיון מוקדם בתיק...".

 

7. ביום 10/9/21 התקיים דיון במסגרתו העלו ב"כ הצדדים את טענותיהם באשר לעולה מחוות דעתו של המומחה, והודיעו כדלקמן: "מוסכם עלינו כי בית הדין ינסח שאלות הבהרה מטעמו ואשר יכללו התייחסות באחוזים הן לעניין הקשר הסיבתי והן לעניין ההשפעה.".

 

8. אי לכך, בהחלטה מיום 22/9/20 הופנו למומחה שתי שאלות הבהרה אשר נוסחו על ידי בית הדין, בהתאם להסכמת הצדדים כאמור, ותשובות להן נתקבלו ביום 11/10/20, כפי שיפורט להלן:

א.        בהתאם לעובדות המוסכמות אשר הונחו לפניך, ביום 3/8/17 התובע היה מעורב בוויכוח אשר גרם ל- "סטרס וכעס רב", כשלמחרת התחיל להרגיש כאבי ראש חזקים והיה במצב רוח ירוד, וביום 5/8/17 פנה לטיפול בבית חולים העמק.

            האם לדעתך קיימת סבירות, בשיעור מעל 50% לפחות, לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע מיום 3/8/17, אשר גרם כאמור ל-"סטרס וכעס רב" אצל התובע, לבין הופעת הירידה החדה בראייה בעין שמאל עקב הופעת AION?

תשובת המומחה:

"בעיון מחודש בחומר הרפואי שהוגש לי מצאתי מספר עובדות שמתארות את מצבו הרפואי של התובע זמן רב לפני האירוע נושא הדיון שלנו. בתאריך 26/08/2004 בהיותו בן 41 בלבד-ללא ציון כל מחלות כרוניות הוא התלונן על כאבים לוחצים בבית החזה עם הקרנה לגב ובתרשים א.ק.ג. ECG נמצאו שינויים של עליות ST המעידות על מצב של איסכמיה של שריר הלב והופנה עם חמצן למיון עם אבחנה של SUBACUTE ISCHEMIC HEART DISEASE. פרושו של דבר פגיעה חריפה באספקת הדם לשריר הלב. בתאריך 29/08/2011 בהיותו בן 48 נמצאו אצלו רמות גבוהות של טריגליצרידים ורמות מעל הנורמה של כולסטרול ועל כן אובחן כסובל מיתר טריגליצרידים עם מתן תרופה להורדת רמת השומנים הללו (אלה שומנים שרמתם עולה באנשים שמועדים לפתח סוכרת). כן הומלץ לו לשמור על פעילות גופנית ולהוריד תצרוכת שומנים בדיאטה. עובדות אלה חשובות במקרה שלנו כי הן מצביעות על קיום רקע פתולוגי של המטבוליזם המשפיע על נטייה של הפרעות זרימת הדם בכלי דם הקטנים בגוף. כפי שהסברתי בחוות דעתי בגילו של התובע הופעה AUON מאוד לא סבירה אלא אם יש רקע קודם של פגיעה וקיימים גורמים ווסקולריים להופעת הפרעה בזרימת הדם. במקרה שלפנינו רקע זה אכן היה קיים ולכן קיימת סבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין האירוע נושא הדיון שלנו לבין הופעת הליקוי AION בעינו של התובע.".

 

ב.         במידה ותשובתך לשאלה שלעיל חיובית – נא להשיב על השאלה שלהלן:

האם השפעת האירוע מיום 3/8/17 על הופעת הליקוי בעין היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות המבנה של crowded Disc אליו הנך מפנה בתשובה ב' לחוות דעתך?

            שימת לב המומחה לכך שבהתאם להלכה הפסוקה, די במידת השפעה בשיעור של 20% של האירוע מיום 3/8/17 על הופעת הליקוי בעין, על מנת לקבוע קיומה של השפעה משמעותית בין האירוע לבין הליקוי.

תשובת המומחה:

"בבדיקת עינו של התובע צוין קיום של CROWDED DISC  כלומר ראש עצב הראיה שהנו קטן יחסית מהממוצע ולכן תאי הגנגליון GANGLION CELL AXONS  שעוברים דרכו ומהווים את תחילת עצב הראיה הם צפופים יותר ולכן יש יותר סיכוי להופעת AION. במקרה שלפנינו בעין של אדם עם רקע מוכח של בעיות ווסקולריות למרות גילו הצעיר שעבר אירוע טראומתי מאוד מבחינתו שגרמה לו ל "סטרס וכעס רב" לפי החלטת בית המשפט החל תהליך של הפרעה במעבר האימפולסים דרך ה- AXONS של ראש עצב הראיה שגרם לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון של ראייתו באותה עין.

יש לא מעט אנשים עם CROWDED DISC וה-AION היא תופעה לא שכיחה ובוודאי לא באנשים צעירים. במקרה שלפנינו התקיימו שני דברים נוספים- קיום הרקע הקודם של בעיות ווסקולריות וקיום אירוע טראומטי מאוד מבחינת האדם עם STRESS רב שהחלה את המנגנון של הופעת ה- AION יש לדעתי מעל 20% השפעה של האירוע על מאזן כל הגורמים שהתקיימו במקרה שלפנינו.".

 

9. בהחלטה מיום 18/12/20, נתקבלה בקשת הנתבע מיום 19/11/20 להפניית שאלות הבהרה נוספות ותשובות המומחה להן נתקבלו ביום 14/1/21, כמפורט להלן:

א.      בספרות המקצועית והעכשווית, מתואר הגיל של קבלת המחלה NAIONA מעל 50, כמובן עם שכיחות יותר גדולה בגילאים יותר מבוגרים, אך יש מקרים שהמחלה מתפרצת בגיל צעיר יותר. הספרות מלאה עם הכרזה זאת, להלן מס' דוגמאות בעניין:

Berry Shauna- Eye Brain, 2017,9,23-28

Raizada K: Stas Pearls pub1,20,jan

Ju- yeun Lee: Br.J.Ophth,2018,102(7), 936

Eye – wiki

Patil M :J. Ophthal,2016,6,158-163]

האם אתה מסכים שהתובע בזמן האירוע מיום 3/8/17 היה בגיל המתאים (54.5) לחלות במחלה NAION כפי שנטען לעיל?

            תשובת המומחה:

"הספרות הרפואית והניסיון של כל רופא עיניים יודעים כי ה NAION שכיחותו עולה עם הגיל והופעתו סביב גיל 50 תתכן אך נדירה ועצם העובדה שמוזכרים פה ושם מקרים שאדם מפתח מצב כזה בשנות ה 50 לחייו הנו יוצא מהכלל שמצריך הסבר והסבר זה הנו היות האדם עם רקע של מחלות וסקולריות לרוב אחדות."

 

ב.         למרות שפטוגנזה מדויקת של ה- NAION לא הוכחה עד כה והיא נראית כמו מחלה מולטיפקטוריאלית, יש אסכולה מוסכמת כלל, שמדברת על גורמי סיכון שמרביתם קיימים אצל התובע:

-          גיל מעל 50.

-          רמה מוגברת של שומנים בדם.

-          רקע קודם של פגיעה וסקולרית ( IHD).

-          קיום של 2222 "DISC at risk" (Crwoded Disc).

בתשובתך הנך מתייחס לכל הגורמים הנ"ל אך בסיכום מגיע למסקנה שהגורם של היווצרות של ה- NAION הוא הסטרס מהאירוע.

היות שאין אסכולה מוכרת שמדברת על תפקיד של הסטרס כגורם של NAION ואין זכר בספרות המקצועית לעניין זה, האם יותר סביר לחשוב שהמחלה נגרמה על ידי תנאים תחלואתיים שבהם גורמי הסיכון האלה משחקים תפקיד חשוב?

תשובת המומחה:

            "העובדות המצוטטות בשאלה נכונות אך משום מה לא כוללות גורם נוסף שמוזכר במאמר והוא יתר לחץ דם. (מופיע בפרק CONCLUSIONS של המאמר המצוטט והמצורף לחומר שלנו). עובדה זו שידועה היטב שנים רבות לכל רופאי העיניים שטיפלו בחולים עם NAION חשובה והיא בעצם מסבירה מדוע באדם שהנו VASCULARELY COMPROMISED בתנאי STRESS קשה כאשר עולה לחץ הדם תיתכן הופעת NAION!!!".

 

ג.         בספרות המקצועית נקבע:

            "Nonarteritic Anterior ischemic optic neuropaty (NAION) is the most common from of ischemic optic neuropathy and  the second most common optic neuropathy (after glaucoma)".

(Ophthalmology, 2011,118/5) Michel S.L מוצא ש- NAION היא ה- OPTIC הכי שכיחה אחרי גיל 50 עם שיעור היארעות (incidence) שנתי של 2.3-10.2/100,000

האם סביר יותר לקבוע שהתובע לקה במחלתו בעינו השמאלית בשל שכיחות המחלה, ללא קשר לאירוע מיום 3/8/17?

            תשובת המומחה

"מאמר זה אכן קובע כי שכיחות ה NAION הוא בין 2.3 עד 10 מקרים בכל 100.000 אנשים שגילם מעל 50 שנה. ברצוני להבהיר כי כל בר דעת מבין שמדובר בשכיחות קטנה למדי. קטנה במיוחד כאשר שכיחות זאת היא ממוצע מיוחסת לכל טווח הגילים בין 50 ל 82-84 שהנה תוחלת החיים בארצות המפותחות כאשר כפי שנאמר השכיחות קטנה יותר משמעותית סביב 50 ועולה עם ההתקדמות בגיל.

ברצוני להזכיר שוב כי מצב כזה באדם מעט יותר מבוגר מהתובע במקרה שלנו הוכר כנפגע עבודה על ידי בית הדין לעבודה בארץ כאשר עקב STRESS פיתח NAION ."

 

10. ביום 18/2/21, הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף. לאחר שנתקבלה תגובת התובע לבקשה, ניתנה ההחלטה מיום 26/3/21, במסגרתה נדחתה בקשת הנתבע האמורה.

 

11. עיקר טענות התובע – בסיכומיו, טוען התובע, בין היתר, כי בחוות דעתו המומחה הסביר בהרחבה כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעינו לבין האירוע, וכי בתשובותיו לשאלות הבהרה המומחה חזר על עמדתו. בנוסף, התובע הפנה להחלטת בית הדין מיום 26/3/21 וטען כי יש לקבל את התביעה.

 

12. עיקר טענות הנתבע – בסיכומיו טוען הנתבע, בין היתר, כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בעינו השמאלית של התובע לבין האירוע מיום 3/8/17, וכי הליקוי הינו תוצאה של גורמים תחלואתיים ו/או גורמים אחרים שאינם קשורים לאירוע.

            לטענת הנתבע, קביעת המומחה לפיה קיימת סבירות של מעל 50% לקיומו של קשר סיבתי, סותרת את הרישומים הרפואיים והספרות הרלוונטית. בנוסף, המומחה השתמש במילים מעוררות ספק "תתכן", "קשה לי", ורק עיון מחדש בחומר הרפואי הביאו אותו לתת תשובות ברורות וחד משמעיות בדבר קיומו של קשר סיבתי.  עוד טוען הנתבע כי תשובות המומחה מיום 11/10/20 לשאלות ההבהרה הנוספות מתחמקות ולא ברורות, כשהמומחה השיב על השאלות בחיוב ללא כל הרחבה ונימוק, תוך שחרג מהעובדות המוסכמות, העצים את האירוע בציינו כי התובע "עבר אירוע טראומתי מאד", על אף שבעובדות המוסכמות נקבע כי האירוע גרם ל- "סטרס וכעס רב". לטענת הנתבע, תיאור המומחה אינו עולה בקנה אחד עם תיאור "הסיטואציה של התובע ושל העדויות שנגבו", כאשר לטענתו קיים פער משמעותי בין אירוע טראומטי שהוא אירוע שכולל סכנת חיים או סכנת פגיעה משמעותית, בשלמותו הפיסית של האדם עצמו או אחרים, לבין אירוע שגרם לסטרס וכעס רב. הנתבע אף הפנה ל- "הודעתו של מנכ"ל העירייה" לפיה, כך לפי הטענה, "לא היה ויכוח שונה באופיו מוויכוחים קודמים ולכן עוצמתו כאירוע טראומתי מוטל בספק". בנוסף, הנתבע טוען כי בתשובותיו לשאלות ההבהרה הנוספות, המומחה "לא הצליח לשכנע את הנתבע שהסטרס הוא הגורם המרכזי של גרימת התופעה של NAION" (ההדגשה במקור), כאשר מהמאמרים אליהם הופנה המומחה ניתן לראות ש- NAION  היא מחלת עצב הראיה הכי שכיחה של מבוגרים מעל גיל 50 . הנתבע הוסיף וטען כי הציג לפני בית הדין ספרות מלאה אשר תומכת בטענה לפיה יש מקרים שהמחלה מתפרצת בגיל יותר צעיר. כן, הנתבע טען כי מינוי מומחה רפואי נוסף יכול היה להטיל אור נוסף על עובדות האירוע, כשבליבו של הנתבע מתעורר ספק לגבי חוות דעת המומחה אשר רק לאחר שאלות ההבהרה התבונן ביתר קפידה בחומר הרפואי, וכן עולה כי הוא בחר להתעלם מהעובדות ומהחומר הרפואי והתייחס באופן לקוני ולא מנומק וכן התבצר בעמדתו. לבסוף, הנתבע טען כי על אף ההלכה הפסוקה בנוגע למעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, חוות דעתו מהווה חלק מהראיות ואינה מחייבת, כשהקביעה מסורה לבית הדין, ומכאן ביקש לדחות את התביעה.

 

13. המסגרת הנורמטיבית – בכל הקשור להלכה הנהוגה באשר למשקלה של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, נפסק: "חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, מיום 26/2/97).

 

בעב"ל 1035/04 דינה ביקל – המל"ל (מיום 6/6/05) נפסק: "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

 

וכן נפסק כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, מיום 2/11/99 וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, מיום 23/9/99).

 

14. דיון והכרעה – לאחר בחינת מלוא החומר המונח לפנינו, לרבות סיכומי הצדדים, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

 

15. כפי שכבר נקבע בהחלטה מיום 26/3/21, בנסיבות העניין – שימוש המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 8/6/20, במונחים כגון "תתכן", "קשה לי" או "מקשה", אין בה כדי להביא לדחיית מסקנותיו, זאת מאחר ומדובר בחוות דעת אשר ניתנה, כמובן, בטרם הופנו למומחה שאלות הבהרה, בשני סבבים, ובטרם שניתנו תשובותיו אליהן. כפי שפורט לעיל, למומחה הופנו שאלות הבהרה בסבב ראשון אשר עניינן מסקנותיו בנוגע לקיומו או העדרו של קשר סיבתי בין הליקוי בעין שמאל לבין האירוע מיום 3/8/17, ושאלת מידת ההשפעה. בסבב השני, הופנו שאלות הבהרה, לבקשת הנתבע, אשר עניינן, בעיקר, הספרות הרפואית המקצועית בנוגע לליקוי מסוג AION, אשר אובחן אצל התובע. במסגרת תשובות המומחה לכלל שאלות ההבהרה אשר הופנו אליו, הובהרו הסוגיות אשר היו טעונות הבהרה, דבר אשר משקף את מטרתו של הליך הפניית שאלות הבהרה.

בחוות דעתו מיום 8/6/20, התייחס המומחה לרקע הרפואי של התובע, תוך שציין כי סבל מרמת שומנים "מעט גבוה", ללא טיפול תרופתי, ללא סכרת או לחץ דם וכן ציין כי בדיקת הדופלר לאחר האירוע שללה קיומן של הפרעות בזרימת הדם או בעיות קרישה. מכאן, על רקע נתונים רפואיים אלה, קבע המומחה כי הוא מתקשה לתת תשובות לשאלות אשר הופנו אליו בהחלטה מיום 21/4/21, אם כי הדגיש כי מדובר בליקוי שאינו שכיח ללא ספק בגילו של התובע.

עם מתן תשובותיו לשאלות ההבהרה, המומחה מצא לנכון להדגיש כי הוא שב ועיין מחדש בחומר הרפואי הנוגע לתובע, וכי באותו שלב עלה כי בעברו פגיעה חריפה באספקת הדם לשריר הלב, ורמות טריגליצרידים וכולסטרול אשר מאפיינת אנשים המועדים לחלות בסכרת. היינו, בשלב זה עלה כי הרקע הרפואי עליו התבסס המומחה בחוות דעתו מיום 8/6/20, הורחב וכלל נתונים רפואיים נוספים אשר לא עמדו לנגד עיניו עם מתן חוות הדעת. המומחה הבהיר כי מדובר ברקע פתלוגי של מטבוליזם המשפיע על נטייה של הפרעות זרימת הדם בכלי הדם הקטנים בגוף, כך שקביעתו בחוות דעתו לפיה התובע נעדר רקע מחלתי קודם השתנתה, תוך שהבהיר כי הדבר נבע מעיון מחודש, וכנראה מעמיק יותר, בחומר הרפואי אשר הונח לפניו.

 

16. מכאן, אין לקבל את עמדת הנתבע לפיה עצם העובדה לפיה המומחה עיין מחדש בחומר הרפואי, ואף הדגיש זאת מפורשות, יש בה כדי לפסול את עמדתו הרפואית ולדחות את מסקנותיו. לעמדתנו, מתפקידו של מומחה הממונה מטעם בית הדין לשוב ולעיין בחומר הרפואי בכל נקודת זמן בה מועבר אליו עניינו של מבוטח. וכן, מתפקידו, ואף מחובתו, של המומחה להפנות לנתונים רפואיים אשר נעלמו מעיניו בהזדמנות קודמת, מסיבה זו או אחרת, ולשקול מהי השפעתם של אותם נתונים רפואיים והאם יש בהם כדי לשנות ממסקנות קודמות. בנסיבות העניין, העובדה לפיה המומחה עיין מחדש בחומר הרפואי והעלה זאת במפורש במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, אין בה כדי לפגום במסקנותיו ואין אנו שותפים לספק אשר התעורר בליבו של הנתבע, לטענתו, לגבי משקל מסקנותיו של המומחה בנסיבות העניין.

 

17. יש לדחות את הטענה לפיה המומחה חרג מהעובדות המוסכמות – העובדה לפיה האירוע מיום 3/8/17 גרם לתובע "סטרס וכעס רב", כפי שנקבע בעובדות המוסכמות, שזורה לרוחב ואורך חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, וברור כי עובדה זו עמדה בבסיס מסקנותיו הרפואיות. העובדה לפיה המומחה ציין כי האירוע היה טראומתי "מבחינתו" של התובע, משקפת את הבנתו לאותם ""סטרס וכעס רב" אשר ליוו את האירוע אשר הונח לפניו. יש לציין כי איננו מקבלים את הפרשנות לה טוען הנתבע בכל הנוגע לצורך בקיומה של סכנת חיים דווקא או סכנת פגיעה משמעותית, על מנת שיתקיים אירוע של "טראומה". בנוסף, אין לקבל את טענת הנתבע בכל הנוגע לרמת אותו וויכוח מיום 3/8/17, ואף הפנייתו לראייה אשר לא הוגשה כלל ומן הסתם לא הוכחה. ונזכיר - בתיק לא התקיימה ישיבת הוכחות ולא נשמעו עדויות, כשהעובדות המוסכמות נוסחו והוגשו על ידי הצדדים עצמם, ובהם נקבע כי אירוע הוויכוח מיום 3/8/17 גרם לתובע "סטרס וכעס רב", עובדה אשר הונחה לפני המומחה מטעם בית הדין ועליה התבסס במתן מסקנותיו.

 

18. בנוסף, טענת הנתבע לפיה המומחה לא הצליח לשכנעו שהסטרס הוא הגורם המרכזי של גרימת תופעת ה- AION, דינה להידחות. אכן, הנתבע הפנה למומחה שאלות הבהרה אשר עניינם ספרות מקצועית שצורפה, אך מעיון בתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי המומחה נתן תשובות ברורות, מפורטות ומנומקות, תוך הפנייה לכך שגם מהספרות הרפואית וגם מניסיונו כרופא עיניים, הופעת הליקוי האמור סביב גיל 50, היא נדירה ויוצאת מהכלל, וכי הרקע הרפואי שפורט בעניינו של התובע, הביא אותו למסקנה לעניין קיומו של קשר סיבתי.

           

19. אם כן, עולה כי לעמדת המומחה, הרקע הרפואי של התובע כולל רקע מוכח של בעיות ווסקולריות, למרות גילו הצעיר, וכי עת עבר אירוע טראומתי מבחינתו - סטרס וכעס רב, הדבר הביא לתהליך של יצירת הליקוי אשר נגרם לעין שמאל ואשר גרם לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון בראייה. מכאן, קבע המומחה קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי לבין האירוע מיום 3/8/17 . באשר למידת ההשפעה, המומחה הפנה לכך שהצטרפות הרקע הפתולוגי לאירוע מיום 3/8/17, הביאה אותו למסקנה של השפעת האירוע בשיעור מעל 20% באיזון כלל הגורמים.

 

20. באשר לטענת הנתבע לפיה יש מקום למינוי מומחה רפואי נוסף, אין לנו אלא להפנות להחלטה מיום 26/3/21, ולנימוקים אשר פורטו בה.

 

21. כפי שכבר נקבע בהחלטה מיום 23/3/21, על פניו, הנתבע מעלה לפנינו טיעונים רפואיים כנגד מסקנותיו של המומחה מטעם בית הדין. אך הנתבע לא הניח לפנינו ראיה כלשהי לקיומה של אסכולה אחרת התומכת בעמדתו הרפואית, ואשר נחשבת למקובלת. כבר נפסק כי "'אסכולה רפואית' נחשבת לדעה מקובלת, שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, כמו גם בעיתונים רפואיים ראשיים ובאתרי המידע המקוונים העיקריים" (עב"ל 38573-08-13 לסק – המל"ל, מיום 9/11/14), והדרך להוכחתה היא באמצעות חוות דעת כבדת משקל או בהפניה לפסיקה קודמת שאימצה אסכולה אחרת. בענייננו, הנתבע לא תמך את עמדתו הרפואית בחוות דעת כלשהי או בהפניה לפסיקה רלוונטית אשר אימצה את עמדתו הרפואית. כשמנגד, בשלושת חוות הדעת המונחות לפנינו מטעמו של המומחה, עולה כי מסקנותיו נתקבלו לאחר בירור מעמיק בנתוניו האישיים-רפואיים של התובע, תוך מתן הסבר מפורט ומנומק לאותן מסקנות.

 

22. כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה מטעמו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה. קביעות המומחה התבססו על העובדות הרלוונטיות והמוסכמות אשר הונחו לפניו, החומר הרפואי הנוגע לתובע ונבעו משיקול דעתו המקצועי.

 

23. לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.

אי לכך, האירוע מיום 3/8/17, מוכר כפגיעה בעבודה כאמור בסעיף 79 לחוק.

 

24. בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

25. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

 

ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"א, (09 מאי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

                      

_________________        ___________________             ____________________

        מר דוד לוי                לובנא תלחמי סוידאן                  מר אלישע שחם

 נציג ציבור עובדים                  שופטת                             נציג ציבור מעסיקים