האם קמה למל"ל זכות שיבוב עקב פגיעה במהלך ביצוע עבודות שירות?

• הדפסה
• דואל

האם קמה למל"ל זכות שיבוב עקב פגיעה במהלך ביצוע עבודות שירות?

ע"א  5886/12

לעיון בפסק הדין

אדם הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ). במהלך עבודות השל"צ נפצע האדם, ונמצא זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל). האם קמה למל"ל זכות שיבוב כלפי מי שהעניק את המסגרת לביצוע עבודות השירות? זו השאלה בה דן בית המשפט העליון

מפסק הדין:

זכות השיבוב - כללי

5.            המסע המשפטי יחל בבדיקת סעיפי חוק המל"ל, שמקים בנסיבות מסוימות זכות שיבוב למל"ל. זכות זו מוסדרת בסימן ד' לפרק י"ד לחוק, שכותרתו "תביעות נגד צד שלישי". סעיף 328(א) קובע:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין [...], רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב, אשר הוזכר קודם לכן, מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע כי אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד. כדי להבין את ההצדקה לפטור ניתן להיעזר בהגדרת מעביד (סעיף 82(ב) לפקודה): "החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח". פקודת הנזיקין יוצרת קשר ישיר בין תשלום דמי הביטוח לבין הפטור מתביעת שיבוב: המעביד חייב לפי חוק בתשלום דמי ביטוח, כך שהוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע. למעשה, רואים את המעביד כמי ששילם למל"ל – במסגרת הביטוח - עבור הסיכון שיצר, ובכך העביר את החבות למל"ל (ראו: רע"א 686/97 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח משה תמר ז"ל, פ"ד נג(5) 145, 157-156 (1999); ע"א 4084/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סגרון (5.11.2006)).

זכות השיבוב - מעניק מסגרת למתנדב

6.            ומה באשר למי שמעניק מסגרת למתנדב? האם אף הוא חסין מתביעת שיבוב? כאשר מדובר במתנדב, מעניק המסגרת אינו נושא בתשלום דמי ביטוח. ממילא, על פי ההיגיון שהוצג, נראה שישנו קושי במתן פטור מתביעת שיבוב מכוח סעיף 82 לפקודת הנזיקין. השאלה היא האם, לחלופין, ניתן להסיק מהוראות חוק המל"ל שיש לפטור משיבוב את מעניק המסגרת להתנדבות.

            עיון בהוראות חוק המל"ל מלמד על מטרת המחוקק: לעודד מוסדות לשמש כמעניקי מסגרת להתנדבות. למשל, מתנדב הוא גם מי שממלא ללא שכר חובת אבטחה לפי חיקוק, חבר שלא בשכר במגן דוד אדום, ועוד כאלה העוסקים בפעילויות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודן (ראו סעיף 287 לחוק המל"ל). ביטוי נוסף הוא בסעיף 291 לחוק המל"ל, הקובע כי אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב. המשמעות היא שהמל"ל משמש כידה הארוכה של המדינה לתשלום התגמולים למתנדבים. טעם הדבר הוא פשוט: המחוקק ראה חשיבות בכך שהמדינה תעודד את פעילותם של מתנדבים, ומשום כך הטיל עליה את החובה לשאת בנטל התגמולים. מסיבה זו מעניקי מסגרת שירות למתנדבים אינם חייבים בתשלום דמי ביטוח; אילו הוטל עליהם חיוב שכזה, היה עלול להיפגע התמריץ שלהם לקלוט מתנדבים.

            מדברים אלו ניתן היה להסיק, לכאורה, שמעניק המסגרת למתנדב – חסין מפני תביעת שיבוב. עסקינן בסוג פעילויות שהמדינה חפצה לעודד. ממילא, אך טבעי הוא שנטל תשלום התגמולים יוסר מעל כתפי מעניק המסגרת, ויעבור אל כתפי המדינה (מכוח סעיף 291). יוער כי אמנם נקבע בסעיף 292 שאם זכה המל"ל בפיצויים "לפי הוראות סימן ד' לפרק י"ד", דהיינו: מכוח תביעת שיבוב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. ברם, אין להסיק מכך בהכרח שלמל"ל יש זכות שיבוב כנגד מעניק המסגרת למתנדב. נראה יותר שסעיף 292 מכיר בזכות המל"ל להגיש תביעת שיבוב כנגד צד שלישי, כאשר נגרם נזק למתנדב, אך לאו דווקא כנגד מעניק המסגרת למתנדב.

זכות השיבוב - מעניק מסגרת לשל"צ

7.            סעיף 71ו לחוק העונשין קובע כי "מי שחויב בשירות לציבור לפי סימן זה לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות". מכאן ברור שבין מבצע השל"צ לבין מעניק המסגרת לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. ממילא, הפטור למעביד שהוזכר לעיל - מכוח סעיף 82 לפקודת הנזיקין – איננו חל על מעניק מסגרת של"צ.

            האם יש לראות במבצע השל"צ "מתנדב"? הקושי בכך הוא ששירותו נגזר מפסק דין מחייב. ברם, כאמור, לצורך חוק הביטוח הלאומי המחוקק הביע עמדה מפורשת. סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהו "מתנדב" לעניין הזכאות לגמלה, וכולל בסעיף קטן (4) גם "מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי סימנים ב'1 או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין".

            המסגרת הנורמטיבית של מבצע של"צ מטבעה רחבה יותר ממתנדב רגיל. וכוללת את ההוראות הנוגעות למבצעי של"צ בסימן ד'1 לחוק העונשין. בדברי ההסבר לסעיף 71ו לחוק העונשין, אשר קובע כאמור כי בין מבצע השל"צ לבין מעניק המסגרת לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, נאמר כך:

"לקביעה כי אין במתן צו שירות כדי ליצור יחסי עובד ומעביד, בין מי שמאפשר את השירות לבין מבצע השירות, השלכות בתחומים רבים, כולל ביטוח לאומי, אחריות מעביד, חובות מעביד וזכויות עובד ביחסי עבודה. קביעה זו נועדה בעיקרה להגן על מאפשרי השירות (בתי חולים, מגן דוד אדום וכדומה) - שיש להניח שיהיו בבחינת 'מתנדבים' שברצונם הטוב תעמוד או תיפול היכולת לאפשר לאנשים לפעול במסגרת צווי השירות - ולהבטיחם מפני נטילת אחריות העשויה להרתיעם ממעורבות בענין, מה גם שהמעמד הנוצר שונה במהותו מיחסי עובד ומעביד" (תיקון מספר 8 לחוק העונשין, ה"ח 1357, עמ' 285).

דברים אלו מלמדים מדוע המחוקק ראה במעניק המסגרת מעין "מתנדב". החשש היה שמא כפיית יחסי עובד-מעביד תרתיע מוסדות מ"להתנדב" לקלוט מבצעי של"צ. כפיית יחסי עובד-מעביד אף היתה מחייבת את מעניקי המסגרת בתשלום דמי ביטוח למל"ל - תמריץ שלילי נוסף לקליטת מבצעי של"צ. בראייה זו, עולה כי הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ.

            מאחר ואלה הם פני הדברים, נראה כי כוונת המחוקק היתה שלא להכיר בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת לשל"צ. המחוקק, בקובעו את סעיף 71ו לחוק העונשין, הבהיר כי יש לעודד את מעניקי המסגרת לקבל לשורותיהם מבצעי של"צ. הוא ראה במעניקי המסגרת מעין "מתנדבים", ולשם כך קבע כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד. הכרה בזכות שיבוב כלפי מעניקי המסגרת עשויה להעמידם במצב פחות טוב, בכל מה שקשור לתגמולים, מאשר אילו הוכרו כמעבידים של מבצעי השל"צ (שאז היו נהנים מהפטור הקבוע בסעיף 82 לפקודת הנזיקין).