האם זכאית קרנית לטעון לחיסיון לגבי חלק מהחומרים האובייקטיביים של החקירות, וכן לגבי דוחות החוקרים?

בית המשפט דן בשאלה האם זכאית קרנית לטעון לחיסיון לגבי חלק מהחומרים האובייקטיביים של החקירות, וכן לגבי דוחות החוקרים?

1. התביעה הנדונה היא תביעת עזבון מנוח בגין נזקי תאונת דרכים שבה קופדו חייו של אותו אדם בפגיעת רכב ברוכב אופניים (להלן: "התאונה", "הרכב" ו-"המנוח", בהתאמה).
2. התביעה הראשית סולקה בפסק דין (חלקי) שניתן ביום 28.11.21, הנותן תוקף להסכם פשרה לפיו חלקו הנתבעות 2 ו-3, הפניקס וקרנית, בחלוקה שווה את מימון הביניים של סכום הפשרה מול התובעים, תוך שמירת טענותיהם.
3. להשלמת התמונה, אוסיף כי ביום 25.1.21 ניתן גם פס"ד מותלה נגד הצדדים השלישיים 1 ו-2 – בהיעדר הגנה.
4. לפני מספר חודשים ביקש הצד השלישי 3 בנדון להורות למודיעה, קרנית, שמכתב הגילוי שהוגש מטעמה יומר בתצהיר גילוי מסמכים כדין, והודיע על כוונתו לעמוד על דרישות עיון מסוימות.
5. בהחלטה מיום 12.4.22, שהיא החלטה מקדימה להגשת הבקשה הנדונה בענייננו, הוריתי כי טרם דיון במחלוקות הדיוניות בנדון – תחילה, תמסור קרנית לצד השלישי 2 תצהיר גילוי מסמכים, ותאפשר לצדדים עיון בכל המסמכים שאיננה טוענת לגביהם חסיון; והוספתי: "מעיון בפנייה זו, בזהירות אזכיר, שלכאורה כל מסמך שמוכן על ידי חוקר לקרנית בהקשר של דרישה או תביעה שהוגשה נגד קרנית מוכן לצרכי ניהול המשפט, ועומד במבחן המטרה העיקרית. השאלה היותר רלוונטית בענייננו, בחדותה, היא האם קרנית זכאית לטעון לחיסיון לגבי חלק מהחומרים האובייקטיביים של החקירות (שעה שגילתה ואפשרה עיון במרביתן), וכן – האם היא זכאית לטעון לחיסיון לגבי דוחות החוקרים (להבדיל - מתוצרים אובייקטיביים של החקירות)".
6. מנספחי הבקשה והתגובה עולה כי קרנית אכן מסרה תצהיר גילוי מסמכים מטעמה, שבו גילתה שישה דוחות חקירה על נספחיהם - ממועדים שונים בחודשים פברואר, מרץ ואוקטובר 2018, שלגבי כולם הבהירה: "חסוי מאחר והוכן לצרכי משפט". למול חסיון זה, בחרה קרנית לסייג מהחיסיון - ארבעה "נספחים" שמקורם בשתי חקירות שונות. "נספחים" שהם בעצם הקלטות ותמלולים (נחזים להיות תוצרי חקירות החוקרים), שניים מהם מוצגים כשיחות (של חוקר פרטי, מן הסתם) עם הנהג, אחד מהם כשיחה עם הנהג ואמו, והאחרון כשיחה עם מי שלפי שמה קשורה בעליל משפחתית לצד השלישי 3 (לפי עיון בתמלול שהוצג במצורף לבקשת הצד השלישי, נראה כי מדובר באשתו של הצד השלישי). מהתכתובות עולה כי הקלטות והתמלולים הועברו לעיון הצד השלישי 3 טרם הגשת הבקשה הנדונה.
7. עתה לפניי בקשה שהוגשה בנדון מטעם הצד השלישי 3, מי שנטען מטעם המודיעה, קרנית, שהוא "הבעלים ו/או המחזיק של הרכב" שנטען בכתב התביעה שפגע באדם וגרם למותו, וכי "הוא ו/או מי מטעמו התירו את השימוש בו במישרין ו/או בעקיפין, כאשר אין לרכב ביטוח...". ודוק; לא נטען כי הצד השלישי 3 הוא הבעלים הרשום של הרכב (זה נטען נגד הצד השלישי 2), ולא - שנהג ברכב (זה נטען נגד הצד השלישי 1, שהוא גם הנתבע 1).
8. הצד השלישי 3, שמכחיש בכתב ההגנה מטעמו כל קשר לרכב הנדון או השימוש בו, מבקש בבקשה הנדונה שבית המשפט יורה לקרנית, הנתבעת 3 והמודיעה לצדדים השלישיים, על תיקון תצהיר גילוי מסמכים שניתן מטעמה בנדון, "כך שירשם בו תיאורו ותאריך עריכתו של כל מסמך כנדרש על פי הדין. במסגרת זו מבוקש להורות לנתבעת 3 לפרט כל נספח הנלווה לדוחות החקירה ובכלל זה תאריכיהם ומהותם, כגון האם מדובר בהודעות שנגבו, קלטות או תמלילים נוספים, ממי נגבו הודעות אלה ומה הם מועדי ביצוע החקירות".
9. הבקשה מפנה לפסיקה שלטעם הצד השלישי 2 מקימה לו, בנסיבות, זכות לקבל את המבוקש מטעמו.
10. קרנית מתנגדת לבקשה, כשהיא מפנה לכך ש"התוצרים האובייקטיביים" הרלוונטיים של חקירות המומחים בענייננו גולו בפירוט בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, ואף הוצגו לעיון הצד השלישי (הקלטות על תמליליהן), ולכך, שלעמדתה - לפי הפסיקה הרלוונטית האחרונה (שהיא מפרטת), יש לאפשר לקרנית לעשות שימוש ראייתי רק בחלק מתוצרי חקירות המומחים מטעמה, ולהותיר תחת חסיון מסמכים אחרים שנערכו כהכנה למשפט. קרנית מבהירה בתגובתה גם כי השימוש במילה "נספחים" בתצהירה (להוציא מקרה אחד שפירטה) מכוון ל"הקלטות (קבצי קול דיגיטאליים), ואין "הנספחים" כוללים, למשל, תמונות, סרטי וידאו וכד'".
11. אם כן, לשון אחר, לפניי בקשה מטעם הצד השלישי 3 לעיון במסמכים ספציפיים, שיפורטו תחילה בתצהיר מתוקן מטעם קרנית. מדובר בבקשה התוקפת את החסיון החלקי שבוחרת קרנית לנקוט, תוך דרישה לעיון בדוחות החקירה, וגם ב"נספחיהם".
12. אתייחס תחילה למהות שבבסיס המחלוקת. אזכיר, כי חוקר פרטי איננו מעיד בתיק אזרחי לתוכנם של הדברים מידיעה. החוקר מהווה אך "כלי" להבאת ראייה אחרת; ראייה שיש לה מימד אוביקטיבי, כגון: הקלטה ותמלול או צילום או הסרטה. אף שהחוקר נותן שירות למי ששלח אותו, אופי הראייה שהוא מציג לבית המשפט הוא, אובייקטיבי במהותו (כמובן, התובע זכאי לכפור ב"אובייקטיביות" הזאת, ולנסות לקעקע אותה באמצעות חקירת החוקר בבית המשפט).
13. על כן, לטעמי, הדיון בהקשר של הגילוי והעיון המבוקשים - בדוחות החקירה, והדיון – בהקשר לגילוי ועיון ב"נספחיהם", הם שני דיונים נפרדים במהותם. דו"ח החקירה הוא עדות שמועה (על פי רוב של מה שנשמע בדיעבד, לאחר האירוע מושא התביעה) שנותן החוקר, מי שבעצם איננו מהדמויות של סיפור המעשה; כך שמדובר בעדות שרק מלווה את העשייה המקצועית של החוקר בשטח. אזכיר כי, עקרונית, כי גם אם חוקר פרטי שמע במו אוזניו דברים מפי התובע (במסגרת חקירתו), לא די בעדותו של החוקר שיצהיר שכך שמע (שמע בדיעבד, כאדם שבעצם לא מעורב בסיפור המעשה "מזמן אמת") - על מנת להפוך את תוכן הדברים שהוא מספר לראיה קבילה. הוא יכול לתאר בדו"ח חקירה בפרוטרוט את הנאמר, אך ללא הראייה האובייקטיבית  (ההקלטה עצמה, הצילום) - אין בכך אלא עדות שמיעה ושמועה. "הנספחים", לעומת זאת, הם עקרונית תוצרי חקירה שיכולים לשמש כראייה. זאת, כמובן, בכפוף להתקיימות מספר תנאים, לרבות - תמיכת עדות המקליט או המצלם – החוקר, והצהרת המתמלל. כך, למשל, על מנת להגיש את התמלולים או ההקלטות שקרנית בחרה להציג כחלק מראיותיה בנדון ולאפשר עיון בהם, יהיה על קרנית לצרפם לתצהיר החוקר שיוכל לאמת ולגבות את אופן ומועד נטילתם/גבייתם/ צילומם (הלכת שניר).
14. האם עומדת לקרנית בענייננו טענת חיסיון דוחות החקירה, שעה שהיא עושה שימוש בחלק מתוצרי החקירות (ולפחות - לגבי הדוחות שנספחיהם גולו)? והאם עומדת לקרנית טענת חסיון של חלק מ"הנספחים"– אותו הודיעה שהיא חוסה (לצד מספר "נספחים" שלא מצאה לחסות, כאמור)?
15. טרם דיון לגופו, כהמשך להקדמה לעיל בענין המהות של המטריה בה אנו עוסקים, אתייחס גם למיפוי האינטרסים והסיכונים. יש לזכור כי קרנית מוחזקת כגוף ציבורי שיש לו אינטרס מובנה להשיג אופציות מקבילות לפעול למול חייבים על פי הדין - לגביית שיפוי ("לחזור" - כלשון החוק); זאת – מול כמה שיותר "כיסים" אפשריים. לצד האמור, גם נכון ויעיל יותר לוודא שכל מי שיכול שיש לו חבות יהיה בתמונה למניעת טענות של "אכיפה בררנית".
16. אם כן, בתיקים מהסוג הנדון בענייננו, כשגרה, קרנית טורחת לתבוע ולהוכיח תביעות (הודעות לצדדים שלישיים) נגד כמה שיותר גורמים שניתן לכאורה לקשור אותם "באשם" כלשהו להיעדר ביטוח או רישיון נהיגה. כך, כשגרה פועלת קרנית להודיע לצדדים שלישיים את דרישתה מהם, כגון: הנהג, הבעלים הרשום, מי שיכול להיות הבעלים (ואינו רשום), ומחזיקים ונותני היתר למיניהם. כך שבראייה העקרונית קרנית איננה מוחזקת כמי שיכולה להיות בעלת אינטרס כלשהו בהסתרת ראיות אובייקטיביות שגבו חוקריה כדי "להגן" על כל חייב פוטנציאלי אפשרי; לרבות – בענייננו הצדדים השלישיים 1 ו-2.
17. החשש הלכאורי שאולי נרמז ברקע בקשת הצד השלישי 3 הוא – האפשרות שבידי קרנית ראיה או ראיות אובייקטיביות שהושגו על ידי מי מחוקריה, שיכול שיכולים לסייע להגנת הצד השלישי 3 או לבסס אותה. אך - לבד מהכחשה גורפת של קשר לרכב המדובר, אין הצד השלישי טוען לידיעה או השערה מסוימת קונקרטית לגבי התנהלות קרנית בענייננו, אלא ניתלה באופן גורף בזכותו הנטענת לכך שיתנהלו מולו ב"קלפים גלויים". אין טענה מטעם התובע כי קרנית פעלה בחוסר תום לב, בתרמית או תוך ביצוע קנוניה; ובכל מקרה – לא הוצגה ראשית ראייה לכך.
18. אזכיר כי בניגוד לחברת ביטוח המבטחת את השימוש התחבורתי ברכב, קרנית נכנסת לתמונה מבלי ש"המבוטח" חייב לה חוזית בחובות גילוי מוקדם ומלא כעולה מהפוליסה ומהוראות חוק חוזה הביטוח. החוקרים ששולחת קרנית הם "עיניה" ו"אוזניה" (עניו ואוזניו של הציבור) בכל הקשור להתכוננות לקראת ניהול המשפט. כך שהחזקת קרנית כחשודה אוטומטית - כל אימת שהיא בוחרת לגלות רק חלק מתוצרי החוקרים, נוגדת את חזקת "תקינות המעשה המינהלי", שאמורה לעמוד לקרנית בהיותה גוף ציבורי הפועל לפי דין.
19. משהנחנו את התשתית המהותית והצבענו על האינטרסים המתמודדים ברקע בקשה זו, אקדים ואומר, כי מצאתי שבנסיבות ענייננו, בהתחשב בדין ובניהול הנכון של זמנו של הציבור במטרה לשמור על גם על האינטרס הציבורי (לצד האינטרסים של הצדדים), ולצורך שמירה על "איזון ראוי" יש בשלב זה ליתן הוראות מסוימות לקרנית, על מנת לייצר כלי לבחון  מקדמית עד כמה מבוסס חשש הצד השלישי כי האינטרסים שלו נפגעים בשל השימוש החלקי שמבקשת קרנית לעשות בתוצרי החקירות שבידה. 
20. כמפורט להלן, הדין מייחס משקל לאינטרסים הנוגדים בענייננו (לא בהכרח שווה ערך), ומכוון את בית המשפט - למציאת "איזון ראוי". בענין רע"א 3670/19 פלוני נ. קרנית (פורסם; 28.7.19), במקרה דומה, הבהיר כב' השופט עמית ש"קיימת מעין חזקה, שניתנת לסתירה, כי כאשר חברת ביטוח מעסיקה חוקרים מטעמה לברר נסיבות תאונה, הרי שהדבר נעשה כצפי להליך משפטי על מנת לבחון את מהימנות גרסתו של המבוטח", היינו קיימת חזקה לגבי דו"ח חקירה שהזמינה חברת ביטוח (או קרנית) ותוצריו "שבעת גיבוש המסמך התקיימו "צפי לניהול משפט" ו"זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי" (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2) 634, 648 (2006))".
21. בענין רע"א 4263/19 פלוני נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם; 4.9.19), נדון מקרה בו קרנית ביקשה לעכב עיון בהקלטות ותמלולים במתווה סוויסה, והמחלוקת היתה האם יש להורות לה לאפשר עיון גם בדו"ח החקירה שברקע ההקלטה והתמלול ודוחות חקירה נוספים. באותו ענין נקבע: "זאת ועוד. בית המשפט המחוזי הסיר את החיסיון לגבי חלק מן החומרים, וקבע כי משעה שהמשיבה ויתרה על החיסיון באופן חלקי וביקשה להסתמך על שיחות שנערכו עם חלק מהגורמים שנחקרו, עליה לגלות למבקש את תוכנן של כל השיחות שנערכו עם גורמים אלו (מהחלטת בית המשפט עולה כי אף המשיבה הסכימה כי יש לעשות כן – שם בפס' 9). איזון זה הוא איזון ראוי. מחד גיסא, בכוחו למנוע מהמשיבה לברור חלקים מסוימים מתוך דבריו של עד פלוני שיוגשו כראיה, תוך הסתרת חלקים אחרים מדבריו של אותו העד; ומאידך גיסא, אין בו כדי להפקיע את חיסיון כלל דוחות החקירה ותוצריהם שהוכנו לצורך המשפט, שעל חשיבותו איני רואה להכביר מילים (ראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2) 634 (2006))" (ההדגשות בקו – הוספו).
22. לכאורה, אף שקרנית תוהה בתגובתה על עצם סמכותו של בית המשפט לכך, אני סבור שעקרונית ניתן היה לבית המשפט בענייננו ליטול מזמנו של הציבור, לקבל מקרנית את כל מסת החקירות שביצעה, ולעבור עמוד עמוד ולוודא שהצד השלישי 3 לא ניזוק כתוצאה מהחיסיון (לגבי אותם פריטים) עליו הודיעה קרנית. אך לטעמי, מעיון בפסיקה, כאמור, בנסיבות ענייננו - פעולה כזאת תהיה פעולה לא מידתית. אין להוציא מזמנו של הציבור על מנת לבחון אפשרות רחוקה, במקרה בו המבקש לא מצביע על חשש או חשד קונקרטי [לענין חשיבותו של האינטרס הציבורי – ראה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018].
23. אם כן, בשלב זה אינני מקבל את בקשת הצד השלישי 3 לתיקון תצהיר גילוי המסמכים מטעם קרנית, באופן שהתבקש. עם זאת, (בהמשך להצהרת ב"כ קרנית, שכל הנספחים שלא גולו הן הקלטות, להבדיל – ממסמכים, למעט מסמכים שמנה בתגובת קרנית), ככלי לשמירת "איזון ראוי" - אני מורה כי קרנית תגיש עד ליום 30.9.22 - תצהיר שיהווה חלק ממצג גילוי המסמכים מטעמה בנדון (להלן: "תצהיר השלמה"), שיבהיר:

• א. כמה שיחות אחרות שהוקלטו בחקירות שבוצעו בעניינה של התאונה הנדונה על ידי מי מהחוקרים - לא גולו (מתוך כל "הנספחים" שבתצהיר גילוי המסמכים בכל ששת ימי החקירות).
• ב. האם מי מההקלטות של השיחות האחרות הללו - הוקלטה באותם ימים שבהם הוקלטו ההקלטות שגולו ונמסרו לעיון (הכוונה – האם נספחי החקירות של אותם יומיים – נמסרו לעיון במלואם).
• ג. האם בידי קרנית הקלטות של שיחות נוספות (שלא הוצגו מטעמה לעיון הצדדים) עם: הנהג או אמו או אשת הצד השלישי 3; מה מועדיהן, ומדוע שלא יוצגו.
• ד. האם בידי קרנית הקלטה של שיחה/ות עם הצד השלישי 2; מה מועדה, ומדוע שלא תוצג.
• ה. האם בידי קרנית הקלטה של שיחה/ות עם הצד השלישי 3; מה מועדה, ומדוע שלא תוצג.

24. משיוצג תצהיר משלים זה מטעם קרנית, אאפשר לצד השלישי 3 להתייחס, ורק לאחר כמן - יינתנו הוראותי; שוב, תוך התחשבות בזמנו של הציבור.
25. אם כן, הבקשה מתקבלת באופן המסוים שהתוויתי לעיל.
26. בנסיבות, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לחייב מי מהצדדים בהוצאות.
27. לעיוני ביום 1.10.22.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.