האם נתבע, אשר רצח את אמו בעת שהיה במצב פסיכוטי, זכאי להגנה המקנה לו פטור מנזיקין?

פרטים

קטגורית אב: ROOT

קטגוריה: חדשות משפטיות למנויים בלבד

האם נתבע, אשר רצח את אמו בעת שהיה במצב פסיכוטי, זכאי להגנה המקנה לו פטור מנזיקין?

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דן בשאלה האם נתבע, אשר רצח את אמו בעת שהיה במצב פסיכוטי, זכאי להגנה המקנה לו פטור מנזיקין? בית המשפט הגיע למסקנה שכן.

 

פסק הדין:

 

 

 

 

 

 

 

 

בפסק הדין להלן תדון שאלת גובה הפיצוי בגין הנזק שנגרם לעזבון המנוחה כתוצאה ממעשי הנתבע.

1.     התובע 1 (להלן: "התובע") בנה של המנוחה הגיש תביעה נזיקית בשם עזבון האם המנוחה (להלן: "המנוחה") כנגד אחיו (להלן: "הנתבע") בגין הנזקים שנגרמו ויגרמו לעזבון המנוחה על-ידי הנתבע, המוערכים בסך של כ-4 מיליון ש"ח.

רקע עובדתי והליכים קודמים:

2.     לפני כשש שנים רצח הנתבע את אמו, הגב' אלמונית ז"ל, בביתה ב- 66 דקירות סכין שדקרה בכל חלקי גופה. הנתבע הותיר את אמו להתבוסס בדמה והלך לבית אחיו, התובע, בכוונה לפגוע גם בו. טרם עזיבתו התקשר הנתבע למד"א אך מבלי למסור למוקדנית את כתובתה של המנוחה. מוקדנית מד"א התקשרה לטלפון הבית והמנוחה ענתה ותיארה את מעשי הנתבע, וכן מסרה את כתובתה. אנשי מד"א פינו את המנוחה בעודה חיה, אך היא נפטרה במהלך הנסיעה לבית החולים.

3.     האם המנוחה, גרושה, ילידת 4.11.50, נרצחה בהיותה בת כ-59.

4.     במסגרת ההליך הפלילי קבע בית המשפט המחוזי כי לאור הודאתו, הנתבע ביצע את מעשי העבירה, אך לאור חוות דעת פסיכיאטרית נקבע כי יש להפסיק כנגד הנתבע את ההליכים בשל אי אחריותו לביצוע המעשים מחמת מחלת נפש. בית המשפט המחוזי הורה על אשפוזו של הנתבע בבית חולים פסיכיאטרי, בו הוא מאושפז עד היום.

5.     עוד יצוין כי במסגרת בקשה למתן צו ירושה שהגיש התובע נקבע כי התובע הינו יורשה היחידי של המנוחה, וכי הנתבע אינו זכאי לרשת את אמו לאור כך שהרג אותה באכזריות במו ידיו. על פסק הדין הוגש ערעור אשר הדיון בו הופסק עד לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה הנזיקית.

6.     לשם בירור התובענה הנזיקית נדונה ראשית שאלת החבות בנזיקין, ונקבע כי הנתבע חייב בנזיקין, שכן אין די בקיומה של מחלת נפש בכדי לפטור מחבות, ומאחר ולא הוכח כי הנתבע היה נעדר שליטה פיזית בתנועות גופו.

7.     בפסק הדין הנוכחי תדון שאלת גובה הפיצוי בגין הנזק שנגרם לאם המנוחה ולעיזבון.

8.     התובע הגיש תחשיב נזק מטעמו, שמשמש אף כסיכומיו. הנתבע הגיש תחשיב נזק וסיכומים.  

טענות הצדדים:

9.     הצדדים הסכימו כי אין ברצונם לקיים דיון הוכחות וכי ניתן להכריע בשאלה זו על בסיס טענות בכתב.

10.  ב"כ התובע טען כי האם המנוחה הייתה אישה בריאה, אשר נכונו לה שנות חיים ארוכות ונעימות אלמלא נקטעו בצורה אכזרית על ידי הנתבע. המנוחה השתכרה בממוצע סך חודשי של 20,201 ש"ח, ובשערוך שכרה עמד על סך של 23,020 ש"ח לחודש. המנוחה נהנתה מתנאים סוציאליים נדיבים והייתה צפויה להשביח את שכרה.

11.  להלן חישוב הנזק לשיטת ב"כ התובע:

בגין הנסיבות המזעזעות של המקרה ולאור ייסורי הגוף והנפש שחוותה המנוחה מפציעתה על-ידי הנתבע ועד למותה, יש לפסוק סך של 2.5 מיליון ש"ח בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. לאור עיסוקה, בריאותה ותנאי עבודתה של המנוחה יש לפסוק סך של 1,272,858 ש"ח בגין הפסדי השתכרות עד גיל הפרישה, סך של 820,825 ש"ח בגין הפסדי השתכרות לאחר גיל הפרישה, וסך של 66,366 ש"ח בגין הפסד תנאי נלווים בשנים האבודות. בגין הוצאות קבורה, מצבה ואבלות יש לפסוק סך של  25,000 ש"ח.

סך כל הנזק לטענת התובע הינו 4,075,858 ש"ח.

12.  לטענת ב"כ הנתבע, הנתבע חסר אמצעים ואין לו כל רכוש, והוא מיוצג באמצעות עורך דין שמונה לו מהסיוע המשפטי כאפוטרופוס לדין. הנתבע מאושפז מזה 6 שנים בבית החולים שער מנשה, ומקבל קצבת נכות בשיעור של 100% בסך של כ-2,400 ש"ח אשר עוברת ברובה למוסד הרפואי המטפל בו, כאשר נותר לנתבע סכום של 400 ש"ח בלבד לשם רכישת מוצרים במזנון בית החולים.

ב"כ הנתבע חזר על טענותיו כי אין הוא חב בנזיקין שכן לא היה אחראי למעשיו, ולא פעל מתוך כוונה או רצון לרשת את אמו.

ב"כ הנתבע לא הציע תחשיב נזק מטעמו.   

 

 

דיון והכרעה:

13.  לשם חישוב הפסדי ההשתכרות של המנוחה, יש לחשב ראשית מהו השכר על בסיסו יעשו החישובים.

בסיס השכר לחישוב:

14.  המנוחה הייתה רופאה.

15.  להלן פירוט הכנסותיה בשנים שקדמו להירצחה:

• בשנת 2007 עמדה הכנסתה השנתית על סך של 237,247 ש"ח ברוטו (19,770 ש"ח בממוצע לחודש),
• בשנת 2008 עמדה הכנסתה השנתית על סך של 233,813 ש"ח ברוטו (19,484 ש"ח בממוצע לחודש),
• בשנת 2009 עמדה הכנסתה השנתית על סך של 215,785 ש"ח ברוטו (21,578.5 ש"ח בממוצע לחודש).

בממוצע השתכרה המנוחה סך חודשי של 20,277 ש"ח ברוטו.

16.  לאור השנים שחלפו מאז האירוע, לאחר הצמדת השכר החודשי נכון לחודש אוקטובר 2009, בסיס השכר לחישוב הינו סך של 21,788 ש"ח לחודש.

17.  בהתאם לטענת ב"כ התובע, ולצורך החישוב, יש לזקוף לעיזבון 1/3 מההכנסות (ראה ע"א 10990/05 דוד פינץ ואחר' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק – על 2006(2), 199).

18.  לאור כך, השכר על פיו יחושב הפסד ההשתכרות הינו 7,263 ש"ח לחודש. 

חישוב הפסד השתכרות לעבר:

19.  האירוע ארע ביום 9.10.09. מיום פטירת המנוחה ועד היום, חלפו 6.5 שנים.

החישוב: 78 חודשים X 7,263 ש"ח = 566,514 ש"ח.

20.  בצירוף ריבית מאמצע התקופה, הסך בגין הפסד השתכרות לעבר הינו 584,076 ש"ח.

 

חישוב הפסד השתכרות לעתיד:

21.  עד גיל הפרישה - בגין התקופה מהיום ועד גיל הפרישה של המנוחה (67) יש לקחת בחשבון מקדם היוון של 22 חודשים. בהיוון רגיל, לפי מקדם היוון של 21.386.

החישוב: 21.386 X 7,263 ש"ח = 155,327 ש"ח.

22.  אחרי גיל פרישה – בין התקופה מגיל הפרישה (67) ועד גיל 83 (תוחלת החיים בהתאם לנתוני הלמ"ס לשנת 2009) – 16 שנים, לפי מקדם היוון רגיל: 152.783. לפי מקדם היוון כפול לתקופה מהיום ועד גיל הפרישה: 0.947. 

23.  כמו כן, יש לחשב את סך ההפסד בהתאם לתקופה הנ"ל:

21,788 ש"ח X 70% = 15,251.6 (סך הפנסיה)

כפי שנטען ע"י ב"כ התובע, יש לצרף לסך האמור סך של 1,900 ש"ח בגין קצבת זקנה (ע"א 9209/03 עז' המנוח יניב ניסן ז"ל נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ [נבו, 16.11.08]).

סה"כ – 17,151.6 ש"ח. 

1/3 מהסך האמור -5,717 ש"ח, הוא סך הפסד ההכנסה לאחר גיל פרישה.

24.  החישוב: 5,717 X 152.783 X 0.947 = 827,196 ש"ח. 

25.  הסך הכולל בגין הפסד השתכרות לעתיד הינו 982,523 ש"ח.

נזק לא ממוני – כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים

26.  תכלית הפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים הינה מתן פיצוי בגין עצם הפגיעה, ללא קשר לסבל שנגרם. לצורך קביעת גובה הפיצוי יש לשקול את מספר השנים שאבדו על פי נתונים סטטיסטיים, ואת איכות החיים שהייתה צפויה למנוחה (ר' ת"א 2392/02 עזבון המנוח איתן מימון ז"ל נ' סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ [28.12.08]). תכלית הפיצוי בגין כאב וסבל הינה פיצוי בגין הסבל שנגרם בגין האירוע, עוצמת הפגיעה והשלכותיה (ר' (ראו: אליעזר ריבלין "פיצויים בגין נזק לא מוחשי ובגין נזק לא ממוני – מגמות הרחבה" ספר שמגר – מאמרים חלק ג' 21, 61 (2003); ת"א (תל אביב-יפו) 1056/00 יורשי עזבון המנוחה נילי דבוש ז"ל נ' עיריית תל אביב המחלקה לכיבוי אשר תק-מח 2003(3) 8890).   

27.  המנוחה נרצחה בהיותה בת כמעט 59 שנים, כאשר על פי נתוני הלמ"ס היא הייתה צפויה להאריך ימים עד לגיל 83.

28.  נסיבות הפטירה במקרה זה הינן מהמזעזעות ביותר. כפי שתואר בכתב האישום שהוגש כלפי הנתבע (ר' נספח ב'), הנתבע דקר את המנוחה בכוח בבטנה, בחזה, בגבה, במותניה ובגפיה. המנוחה נאבקה בו וניסתה להתגונן מהדקירות באמצעות ידיה. הנתבע הפיל את המנוחה על הארץ והמשיך לדקור אותה פעמים נוספות, בצווארה, באזנה ובשפתה. בעודו דוקר אותה התחננה המנוחה שיעזבה לנפשה ושיזעיק עזרה. לבסוף הסכים הנתבע להתקשר למד"א ועשה כן מבלי לציין את הכתובת המדויקת. הנתבע עזב את הבית והותיר את המנוחה מתבוססת בדמה ובגופה 66 דקירות. סמוך לאחר מכן התקשרה מוקדנית מד"א לטלפון הבית. המנוחה תיארה בפני המוקדנית את מעשי הנתבע ומסרה את כתובת מגוריה, ואף ביקשה מהמוקדנית ליצור קשר עם בנה על מנת להזהירו כי הנתבע בדרך לרצוח גם אותו. אנשי מד"א פינו את המנוחה בעודה בחיים אולם היא נפטרה במהלך הנסיעה לבית החולים. 

29.  הסכום לו עותר ב"כ התובע הינו גבוה ואין כל עיגון לכך בפסיקה. יצוין כי פסיקת ביהמ"ש אותה הביא ב"כ התובע מתייחסת לניזוקים צעירים יותר (בני 23, ו-28) וזאת בשונה מהמקרה שבפניי.

30.  לאור גילה של המנוחה, הרי שיש לפסוק סך של 250,000 ש"ח בגין קיצור תוחלת חיים. מנסיבות הפטירה הקשות כפי שהוצגו לעיל, עולה המסקנה כי יש לפסוק לעיזבון פיצוי בסך של 600,000 ש"ח בגין כאב וסבל. סה"כ פיצוי בגין הנזק הלא ממוני - 850,000 ש"ח.

הוצאות אבל, קבורה ומצבה

31.  התובע לא הביא כל הוכחה או טעם לפסיקת הסך הנטען על ידו. על דרך האומדנה בגין רכיב זה הריני פוסק סך של 10,000 ש"ח. 

הפסד תנאים נלווים בשנים האבודות

32.  התובע לא דרש בכתב התביעה פיצוי בגין רכיב זה, ואשר על כן, איני רואה לנכון לפסוק פיצוי. מה גם, שבכך שבסיס השכר הינו על פי שכר ברוטו למעשה נלקחים בחשבון גם התנאים הנלווים להם הייתה המנוחה זכאית.

שיקולי צדק

33.  לטענת ב"כ הנתבע הכנסת הנתבע מסתכמת בקצבת נכות בסך של 2,400 ש"ח המתקבל מהביטוח הלאומי ומועבר ברובו למוסד הרפואי בו מטופל הנתבע, ולנתבע נותר סך של 400 ש"ח בלבד, כאשר בסכום זה הוא רוכש לעצמו מוצרים במזנון בית החולים. נטען כי אין לחייב את הנתבע בפיצוי שכן הנתבע מצוי באשפוז כפוי וצפוי להיות מאושפז עוד זמן לא מבוטל, וכי כל פיצוי שיפסק על-ידי בית המשפט לא יוכל להיגבות ע"י התובע ורק יעצים את השבר הקשה והטרגי בין הצדדים.

34.  אין ספק כי על פי ההלכה ובהתאם להכרעתי בעניין חבותו של הנתבע בנזיקין, אין מקום לפטור את הנתבע מאחריות, שכן לא הוכח בפניי שהנתבע היה נעדר שליטה פיזית במעשיו. יחד עם זאת, סבורני כי בנסיבות העניין יש מקום להפחית מסך הפיצוי משיקולי צדק.

35.  בפרשת כרמי התייחסה כב' השופטת ארבל לאפשרות של פטור מפיצוי בהתחשב בשיקולי צדק (ר' רע"א 1272/05 גד כרמי נ' דניאל סבג [ נבו, 2.12.007]). ואלו דבריה: 

"לטעמי, התכלית הנזיקית מחייבת הטלת אחריות נזיקית על חולה נפש, גם אם עוול בעטייה של מחלתו, ואף אם הוכח כי לא יכול היה להימנע מעשיית המעשה. יחד עם זאת, אינני שוללת הכרעה לפיה בהתחשב בשיקולי צדק שונים, יהיו מקרים מסוימים בהם יהיה זה נכון לפטור את המזיק חולה הנפש מתשלום פיצויים. זאת, מתוך דאגה כנה לאוכלוסיית חולי הנפש ולאור החשיבות שאני רואה בהשתלבותם בקהילה (ראו והשוו: ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (טרם פורסם, 6.8.07); אריאל פורת "דיני הנזיקין: עוולת הרשלנות על פי פסיקתו של בית המשפט העליון מנקודת מבט תיאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו, 373, 391 (1996).

...

"ודוק: גם מקום בו שיקולי הצדק יצדדו במתן פטור מסויים למזיק חולה הנפש מחובת פיצויו של הניזוק, אין הכרח כי מדובר יהיה בפטור מלא."

36.  אל לנו לשכוח את הסיפור המשפחתי העצוב העומד ברקע המעשה האכזרי שעשה הנתבע. לאם המנוחה שני בנים, התובע והנתבע. הנתבע אובחן כבר בגיל 16 כסובל מתהליך סכיזופרני. הנתבע סירב לקבל טיפול נפשי ופיתח מחשבת שווא שאחיו ואמו מאיימים על קיומו בכך שהם רוצים באשפוזו. בגיל 26 רצח הנתבע את אמו ופנה לפגוע באחיו, במטרה להרגו. מאז אירוע הרצח, ומזה 6 שנים, מאושפז הנתבע בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה לאחר שנקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין. הכנסתו היחידה של הנתבע הינה קצבת הנכות המתקבלת לידיו מהמוסד לביטוח לאומי. לא ידוע מתי והאם בכלל ישוחרר הנתבע מבית החולים.

ודוק, עניינה של תביעה זו הינה פיצוי בגין הנזק שנגרם למנוחה, פיצוי שישולם לעיזבונה של המנוחה. בפסק הדין בעניין עזבון המנוחה נקבע כי בנסיבות העניין ובין היתר משיקולי צדק ומוסריות אין הנתבע זכאי לרשת את אמו, והתובע הינו היורש היחיד.

מאחר ונקבע כי הנתבע אינו זכאי לרשת את אמו, ולאור הכנסת הנתבע כיום, נראה כי לא יהיה זה צודק לחייבו במלוא הפיצוי, שכן נראה שישנו קושי אובייקטיבי שהנתבע ישלם או יעמוד בתשלום וכי בחיוב הנתבע במלוא הפיצוי תישלל מהנתבע כל אפשרות לשיקום בעתיד ולהשתלבות בקהילה, במידה ואכן יבוא יום והנתבע ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי. על כן, נראה כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות התחשבות בשיקולי צדק בהפחתה מסוימת מהפיצוי כפי שנקבע לעיל. לאחר ששקלתי את העניין בכללותו הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להפחית מתשלום הפיצוי בסך של 25%. 

אין באמור בכדי לאיין את הקביעה בדבר חבותו של הנתבע בנזיקין או להפחית מחומרת מעשיו.    

סיכום

37.  בהתאם לחישובים המפורטים לעיל, הפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר הינו  584,076 ש"ח, בגין הפסד השתכרות לעתיד- 982,523 ש"ח, בגין רכיב לא ממוני - 850,000 ש"ח, ובגין הוצאות קבורה סך של 10,000 ש"ח.

38.  לפיכך, על הנתבע לשלם לעזבון המנוחה פיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו בסך של 2,426,599 ש"ח.

39.  לאחר הפחתת 25% מהסך האמור, על הנתבע לשלם לעזבון המנוחה פיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו בסך של 1,819,949 ש"ח.

40.  בנוסף, על הנתבע לשלם לידי התובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ מהסכום הנ"ל.

41.  בנסיבות, איני רואה מקום ליתן צו להוצאות נוספות. 

42.  פסק הדין ישלח לצדדים.

43.  המזכירות תסגור את התיק.

 

 

 

 

ניתן היום,  י' שבט תשע"ו, 20 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

 

בנימין יזרעאלי