מה בין נכות תפקודית ושיעור הגריעה מכושר השתכרות?
מה בין נכות תפקודית ושיעור הגריעה מכושר השתכרות?
מה בין נכות תפקודית ושיעור הגריעה מכושר השתכרות?
| מס' | פרטי ההליך | גיל התובע ומקצועו | עילת התביעה | נזק הגוף | הפיצויים שנפסקו | הצגה |
| 1 | תא 3782-11-11 תאריך: 01/01/2017 בית משפט: שלום בירושלים צדדים: טארק פריג נגד 1.אברהם אחימאיר 2. שומרה חברה לביטוח בע"מ שופטים: מוחמד חאג יחיא |
תובע שנת לידה: 1967 גיל בעת האירוע: 43 גיל בעת פסק הדין: 50 עיסוק: נהג מונית שכר: 2,822 ש"ח |
תאריך האירוע: 01/09/2010 סוג התאונה: תאונת דרכים, כתוצאה מ: התובע נפגע כהולך רגל. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. |
תיאור נזק הגוף: נ. רפואית: 16.6% נ. תפקודית: 8.2% נכות אורטופדית בשיעור 5% בגין פגיעה במרפק שמאל, 2.5% בגין כאבי קדמת ברך ימין. נכות נפשית בשיעור 10%, לפי סעיף 34(ב) בגין תסמונת פוסט טראומתית המלווה חרדה, קשיי תפקוד ומצוקה נפשית. נכות רפואית משוקללת בשיעור 16.6%. נכות תפקודית בשיעור 8.2%. בית המשפט קבע שיעור גריעה מכושר השתכרות של 25%. לעניין הנכויות ראה הערות 3 - 5 להלן. |
הפיצויים שנפסקו (ש"ח) הפסד שכר לעבר: 4,700 הפסד שכר לעתיד: 27,000 הפסד פנסיה: 3,800 עזרת הזולת / צד ג: 5,000 נזק לא ממוני: 27,500 פיצוי כולל: 68,000 |
   |
| הערות: 1. מפסק הדין: "8) הנתבעת טוענת בין השאר, כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים קודמת שאירעה ביום 25.1.2004 (להלן: "התאונה משנת 2004"). 9) בעקבות התאונה האמורה, נקבעו לתובע נכויות רפואיות צמיתות. בתחום האורתופדיה, נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין מגבלת תנועה בצוואר ובגב. בתחום אף-אוזן-גרון (אא"ג) נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5%. מומחה בפסיכיאטריה, ד"ר כהן, בדק את התובע והעריך את נכותו הנפשית בשיעור 20%, כאשר נכות זו חופפת את הנכות בתחום אא"ג. עקב התאונה משנת 2004 נקבע גם כי התובע לא יוכל לחזור לעבודתו כנהג מונית, ועדה רפואית במל"ל קבעה לתובע נכות נפשית בשיעור 20% בגין התאונה בשנת 2004." 2. מטעם הנתבעת הוגש תיק מוצגים שכולל תעודות עובד ציבור של המל"ל. לבקשת הנתבעת, זומן תיק בית המשפט, בעניין תביעה שהגיש התובע בעטיה של התאונה משנת 2004 [ת.א. (שלום - י-ם) 11321/04 פריג טארק נ הכשרת הישוב חב לביטוח] לעיון בפסק הדין 3. מפסק הדין לעניין הנכות התפקודית: "37) הנתבעת טוענת כי קביעת המומחית לא נכונה מאחר ולתובע נקבעה נכות נפשית בעבר, ומאחר והסתמכה המומחית על טענות התובע שאינן נכונות. גרסת התובע אינה מהימנה והוא למעשה ממחזר טענות מתאונה קודמת. המומחית אישרה בחקירתה כי יש הצדקה לשקול את מסקנותיה בשנית לאור העובדות החדשות שהתבהרו במהלך המשפט. הנתבעת סבורה כי אין לקבל את חוות הדעת הפסיכיאטרית ויש לדחותה. 38) לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולפלוגתה שביניהם לעניין קביעת שיעור הנכות הנפשית של התובע בעטיה של התאונה מושא התובענה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לסטות מחוות דעתה המקצועית של המומחית. 39) ראשית: לא הוכח כי עובר לתאונה הייתה קיימת נכות רפואית נפשית צמיתה... 40) שנית: כפי שעולה מתשובות המומחית מטעם בית המשפט לשאלות ההבהרה של הנתבעת, גם המומחית סבורה שנכותו הנפשית של התובע עקב התאונה משנת 2004 הייתה זמנית וחולפת, והיא נפסקה מאליה ללא צורך בהערכה פסיכיאטרית נוספת בחלוף תלונותיו הגופניות.... 41) שלישית: גם לאחר ששמעתי את עדות המומחית מזה ועדות התובע מזה, והתרשמתי מדבריהם, לא השתכנעתי כי מתקיימת תשתית ראייתית שמצדיקה סטייה מחוות דעתה המקצועית של המומחית...43) במקביל להליך דנן הגיש התובע תביעה למל"ל להכיר בתאונה כתאונת עבודה. מהודעת העדכון מטעם התובע (מיום 11.11.2014) - שלא נסתרה על-ידי הנתבעת - עולה כי המל"ל הכיר בנכותו הנפשית של התובע והעמיד את שיעורה על 10%... 48) על יסוד האמור, נראה כי קביעתה של המומחית היא סבירה בנסיבות העניין, מבוססת על החומר שהונח לפניה וכאמור, לא מצאתי הצדקה לסטות ממנה. לפיכך, נקבע בזאת כי נכותו הרפואית הנפשית של התובע עקב התאונה, היא בשיעור 10%." 4. מפסק הדין לעניין הנכות התפקודית: "הנכות האורתופדית: כאמור, הנכויות האורתופדיות קיימות במרפק ובברך, איברים שהם חיוניים ביותר לפעולות הפיזיות שמבצע הגוף במהלך היום...52) מצד שני, זולת עדותו, התובע לא הניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית ברורה ומשכנעת, שיש בה להעיד על השלכותיה התפקודיות של הנכות האורתופדית בחיי היומיום. כך למשל, לא זומנו עדים שיכולים להצביע על מגבלה תפקודית של התובע (בן משפחה, מכר, חבר מהעבודה וכו), לא הובאו ראיות שיש בהן להעיד על היזקקותו לסיוע פיזי של בן משפחה או אחר בפעילות היומיומית השוטפת, ועוד. 53) בנסיבות אלה, בשים לב לטיב הנכויות האורתופדיות, לשיעורה הזעיר יחסית, לעובדה לפיה נקבעו נכויות רפואיות נוספות לרבות מתקופת העבר, וכן בשים לב לגילו של התובע, סביר בעיניי להעמיד את שיעור נכותו התפקודית של התובע בהקשר זה על שיעור שמשקף 2/3 (שני שלישים) משיעור הנכות הרפואית האורתופדית." 5. מפסק הדין לעניין הנכות הנפשית: "גם בנדון דנן, לא השתכנעתי כי קיימת הלימה מלאה בין הנכות הרפואית שנקבעה לבין ההשפעה התפקודית על חייו של התובע... 56) בנסיבות העניין, בהעדר אינדיקציות ברורות להמשך טיפולים נפשיים של התובע ולאור המכלול, סביר בעיניי להעמיד את שיעור הנכות התפקודית הנפשית בעניינו של התובע בשיעור 1/3 (שליש) מהנכות הרפואית שנקבעה." 6. מפסק הדין לעניין שיעור הגריעה מכושר השתכרות: "64) לא אחת נפסק כי יש לדייק במינוחים ולהבחין בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית, ובין אלה לבין הגריעה מכושר ההשתכרות [רע"א 8532/11 שוש כהן נ עידו קרקובסקי, מיום 25.3.2012, פסקה 7], כאשר אין בהכרח זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית ובין אלה לבין הגריעה מכושר ההשתכרות של הניזוק וייתכנו פערים ביניהן, אם למעלה ואם למטה [ע"א 2577/14 פלוני נ המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, מיום 11.1.2015, פסקה 6]... 73) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בנושא זה, סבורני כי שיעור הגריעה מכושר השתכרותו של התובע הוא 25% ולכן אומדן הפיצוי יבוצע לפי 75% מחישוב אקטוארי מלא." 7. מפסק הדין לעניין הפסדי השתכרות בעתיד: "74) נפסק בזאת, אם כן, פיצוי לתובע בסך (מעוגל) של 27,000 ש"ח כאשר סכום זה מחושב לפי בסיס שכר 2,700 ש"ח (2,500 ש"ח צמוד להיום), מקדם היוון עד גיל 67 (162), שיעור נכות תפקודית 8.2% וכן גריעה מכושר ההשתכרות בשיעור 25%." 8. עזרת צד ג הוערכה באופן גלובאלי. 9. מסכום הפיצויים יש לנכות תגמולי המל"ל בסך 24,100 ש"ח. סכום הפיצויים לאחר הניכויים - 43,900 ש"ח. |