האם האקווריום גדול המוצב בסלון בית הינו מבנה או תכולה?

בית המשפט השלום בתל אביב דן בשאלה האם אקווריום גדול המוצב בסלון בית הינו מבנה או תכולה?

מפסק הדין:

"...

האקווריום – מבנה או תכולה?

28.     לטענת התובעים האקווריום בעל מאפיינים ייחודיים באופן המחייב סיווגו כחלק מהמבנה. התובעים הסבירו, כי מדובר באקווריום גדול ממדים, אשר הותקן בתוך נישה שהוקמה לשם כך בקיר סלון הדירה. התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית, וכאמור, נוכח ההסכמה הדיונית, אליה הצדדים הגיעו בשעתו בדבר וויתור על ניהול הליך הוכחות כהלכתו, התובעים לא נחקרו על תצהיריהם.

29.     מנורה טענה כי עיון בכתב התביעה מלמד, כי גם התובעים עצמם הסכימו כי האקווריום מהווה פריט מהרכוש, תכולה, ואינו מהווה חלק מהמבנה. לתמיכה בטיעונה זה, מנורה הוסיפה וציינה כי נקודת המוצא העומדת ביסוד הערכת שמאי AIG היא כי האקווריום עצמו הוא חלק מפריטי התכולה, ולא מהווה חלק מהמבנה. מנורה מחדדת את טיעונה תוך שמסבירה כי לפרשנות זו, למעשה, הסכימה גם AIG, שכן בהתייחסה להרחבת "שבר תאונתי" טענה AIG, כי אין לראות באקווריום כצמוד מבנה. רוצה לומר, לדידה של מנורה  AIG מושתקת ואף מנועה לטעון כי האקווריום מהווה חלק מהמבנה, משהיא עצמה טענה כי אין לראות בו כצמוד מבנה, ככל שהדברים נוגעים להרחבה שעניינה שבר תאונתי.  

30.     יש להזכיר כי פסיקת בית המשפט העליון, אימצה מבחן פונקציונאלי להגדרת "מקרקעין", המחוברים אליהם והמהווים חלק מהם. על אף שהפרשנות של מושג משפטי, כידוע, עשויה להשתנות וללבוש צורות שונות בהקשר  של דברי חקירה שונים, נדמה כי הפרשנות שננקטה בעניין חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 להבחנה בין מקרקעין ומיטלטלין – יפה גם לענייניו. במה דברים אמורים?

31.     המבחן הדומיננטי שעשוי לסייע בידינו על מנת להשיב בצורה מושכלת על השאלה האם האקווריום הוא פריט תכולה או מבנה – הוא מבחן הכוונה. במסגרת מבחן זה, יש להיזקק ולהתחקות אחר השאלה האם חיבורו של חפץ היה מתוכן לחיבור קבע או באופן זמני. לצורך כך, ניתן להסתייע במספר מבחני עזר על מנת להשיב בצורה מושכלת על שאלה זו, כאמור: המבחן הפיזי (האם ניתן לנתק החפץ); המבחן הכלכלי (מתייחס לאובדן הערך לקרקע או לחפץ כתוצאה מהניתוק); מבחן אופי וזהות החפץ; מבחן זהות המקרקעין והשפעת ניתוק החפץ על ערכם; ומבחן השכל הישר (ע"א 2587/12 מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח אזור ירושלים (פורסם במארגים המשפטיים; 08.07.2013)).

32.     הבה ניישם הלכה למעשה מבחנים אלה על הנידון דידן: נחל את הילוכנו במבחן העיקרי, מבחן הכוונה – לא בהכרח מבחן זה מביא למסקנה חד משמעית. מכל מקום, גם בהינתן העובדה כי האקווריום היווה למעשה "טפט" של קיר הסלון ואף נרכש יחד עם הדירה, כפי עדותו של התובע בתצהירו, הרי לא יימצא חולק שניתן היה להזיז ולהעתיק פיזית את מיקום האקווריום. זאת ועוד, לא הובאה לפני כל ראיה או אינדיקציה לגבי הדרך בה האקווריום חובר, אם בכלל, לקיר הסלון. האם דובר בחיבור של ברגים, האם הוא אך הונח במסגרת הנישה ללא חיבור כלשהו, האם הוא חובר בדרך אחרת לנישה או לקיר. אין בחומר הראיות התייחסות, למצער התייחסות מספקת, לשאלות אלה. ער אני לכך כי הצדדים וויתרו על הליך שמיעת ההוכחות בתיק, דא עקא, שלא ניתן להתעלם מהעובדה ששאלות אלה נותרו ללא מענה.

          זאת ועוד, ייתכן בהחלט כי האקווריום הונח אך בתוככי הנישה, מבלי שחובר בדרך כלשהי לקיר או לנישה. יתרה מכך, התובעים לא טענו כי לא ניתן לנתק את האקווריום ממקומו, ולהעבירו למקום אחר ככל שיחפצו בכך, כאמור. ער אני לכך כי ייתכן שהדבר יביא לפגיעה כלשהי בחזות החיצונית או הדקורטיבית של הקיר, ואולם אין ספק שהדבר לא יביא לירידה ניכרת בשוויה של הדירה, או בערכו הכלכלי של האקווריום עצמו. לדידי, דינו של האקווריום מושא תיק זה כדינו של טלוויזיה המונחת בתוך נישה של גבס בבית מגורים, כשם שזו האחרונה אינה בגדר מבנה כך גם האקווריום יש לראותו כפריט תכולה.

33.     לא אכחד כי העובדה שמדובר בפריט גדול מימים אשר הונח בתוך נישה מיוחדת עשוי לתמוך בשיקול לסווג אותו כחלק מהמבנה דווקא, (הגם שלא הובאו ראיות שלא "חובר" פיזית למקרקעין: יהושע ויסמן דיני קניין חלק כלכלי 141 (תשנ"ג)). ואולם, בשים לב למאפייניו מחד, והמבחנים האחרים לרבות מבחן השכל הישר מאידך – מכלול המבחנים מביאני למסקנה, כי מדובר על מיטלטלין, ולא על מקרקעין או צמוד-מקרקעין.

בבחינת למעלה מן הצורך, אבהיר כי בסופו של יום מה לי ממבחן כזה או מבחן אחר, מקום ש AIG טענה כי אין לראות באקווריום כחלק מהבנה. בכל הכבוד, AIG אינה יכולה לדבר בשני קולות. במקום אחד (סעיף 25 לסיכומיה) טענה  שאין לראותו כצמוד מבנה וכהאי לישנא: "בנוסף ולמעלה מן הצורך, הנתבעת תבהיר כי אין המדובר באקווריום המהווה חלק מהמבנה, שכן אקווריום בהיותו מוצר הניתן להחלפה ו/או העברה ו/או התקנה ו/או פירוק אינו מהווה חלק מהמבנה וודאי שאין זו כוונת הסעיף המתייחס לפרטים הכלולים בבית באופן קבע דוגמת חלונות, דלתות, מקלחונים ומסגרות המחוברים למבנה דרך קבע", והנה כי כן, ובאותה נשימה טענה במקום אחר כי אין המדובר בפריט תכולה אלא חלק מהמבנה דווקא.

34.     כשיקול נוסף, הגם שמדובר אך בשיקול משנה ולבטח לא מהווה שיקול מכריע או ראשון במעלה לקביעה לגבי סיווג האקווריום, ניתן להידרש לסיכומי מנורה אשר בתמיכה לטיעונה כי האקווריום הוא חלק מהתכולה דווקא, הפנתה בין היתר לטופס ההודעה אשר התובעים מילאו בסמוך לאחר האירוע בגדרו צוין ברחל בתך הקטנה כי מדובר בפריט תכולה דווקא. כן ניתן להידרש לעובדה  כי אף השמאי מטעם AIG התייחס לאקווריום כעל חלק מפריטי התכולה, שיקול שגם הוא מלמד מדוע יש לראות את AIG כמנועה או מושתקת לטעון כי האקווריום מהווה חלק מהבנה, בניגוד גמור לאשר השמאי מטעמה קבע בגדרי חוות דעתו. מבחני משנה אלה גם הם מצטרפים למארג העובדתי המלמד כי הדעת נותנת כי יש לסווג את האקווריום כפריט תכולה דווקא.

35.     סיכומם של דברים, האקווריום הוא פריט תכולה ומכאן שחבות הפיצוי בגינו מוטלת על AIG.  למען הסר ספק יובהר כי העובדה כי האקווריום סווג כפריט תכולה אין משמעה כי מנורה תהא פטורה מכל, שכן היא עדיין חבה לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם לקיר המבנה, ובעניין זה איני מקבל את טיעוניה כפי שהועלו במסגרת תגובתם להשלמת הטיעון.

לשורה אחרונה בנושא זה יובהר כי מעת שקבעתי כי האירוע חוסה תחת התיבה "התפוצצות" הרי מדובר בסיכון הנופל, בין היתר, לגדר הפוליסה של מנורה ועל האחרונה לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו לקיר, כאמור, והעובדה כי האקווריום סווג כפריט תכולה אינה מעלה או מורידה בהקשר זה. משכך, איני מקבל את הטיעון שהועלה במסגרת תגובת מנורה להשלמת הטיעון של התובעים. לדידי, מדובר בטיעון לא רלבנטי, שכן מעת שהאירוע נכנס לגדר הגדרת התיבה "התפוצצות", על מנורה לשאת בתשלום הפיצוי לתובעים בגין הנזק לקיר, ואין להיזקק לטענות שהעלתה בגדרי השלמת הטיעון בדבר החלופה שעניינה "ביטוח נזקי מים ונוזלים אחרים" או בדבר הטענה לעניין רשימת סיכונים סגורה שאינה כוללת סיכון של התפוצצות אקווריום, כאמור.

..."

לעיון בפסק הדין