בית המשפט העליון נמנע לדון בנושא שיעור ההיוון וכן בטענה לניכוי תוספת ותק מקצבת זקנה!
בית המשפט העליון נמנע לדון בנושא שיעור ההיוון וכן בטענה לניכוי תוספת ותק מקצבת זקנה!
| מס' | פרטי ההליך | גיל התובע ומקצועו | עילת התביעה | נזק הגוף | הפיצויים שנפסקו | הצגה |
| 1 | עא 26/17 תאריך: 21/12/2017 בית משפט: העליון בירושלים צדדים: 1. פלוני והמשיבים שכנגד 2. הדר חברה לביטוח 3. אבנר איגוד לביטוח רכב בע"מ נגד המשיבה והמערערת שכנגד פלונית שופטים: י עמית נ סולברג י וילנר |
תובעת שנת לידה: 1962 גיל בעת האירוע: 41 גיל בעת פסק הדין: 55 עיסוק: לא צויין שכר: 5,848 ש"ח |
תאריך האירוע: 03/09/2003 סוג התאונה: תאונת דרכים, כתוצאה מ: לא צויינו נסיבות התאונה. |
תיאור נזק הגוף: נ. רפואית: 51.4% נ. תפקודית: 75% נכות בתחום הא.א.ג (אף, אוזן, גרון) בשיעור 10%. נכות בתחום הראומטולוגיה, בשיעור 10% בגין פיברומיאלגיה, נכות נפשית בשיעור 40%. נכות רפואית משוקללת בשיעור 51.4%. נכות תפקודית בשיעור 75%. |
התביעה נדחתההפסד שכר לעבר: 323,000 פיצוי כולל: 2,382,000 |
   |
| הערות: 1. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 027817-11-12 שניתן ביום 19.12.2016 על ידי כבוד השופט א בכר. (פסק הדין היה בדלתיים סגורות, ולא פורסם). 2. הפסדי השתכרות לעתיד גילמו השבחת שכר: "חישב בית משפט קמא את הפסדי ההשתכרות של המשיבה לעבר (13 שנים מיום התאונה ועד למתן פסק הדין) כלהלן: משך 8 שנים ראשונות על פי בסיס שכר חודשי של 5,848 ש"ח כולל הפרשות ותנאים סוציאליים והפסד שכר מלא, ובשנים שלאחר מכן על פי בסיס שכר חודשי של 6,500 ש"ח והפסד שכר מלא. את הפסדי השכר לעתיד העמיד בית המשפט על סכום גלובלי של 850,000 ש"ח לפי בסיס שכר חודשי של 7,500 ש"ח אך תוך שהוא לוקח בחשבון "אפשרות התובעת לעבוד באופן מינורי במסגרות המתאימות למצבה הנפשי"." 3. הפסדי השתכרות לעתיד הוערכו באופן גלובאלי. 4. בפסק הדין המחוזי נפסק בגין עזקת צד ג - 900,000 ש"ח. מפסק הדין: "בגין חונכות ועזרת צד ג לעתיד נפסקו למשיבה בנוסף ל-9 שעות שבועיות של חונכות וסומכות להם היא זכאית ממשרד הבריאות עוד כ-10 שעות שבועיות בגין שירותי חונכות וסומכות ועוד כ- 10 שעות שבועיות סיוע למשק הבית. סה"כ 20 שעות שבועיות, כ-80 שעות לחודש לפי 40 ש"ח לשעה 3,200 ש"ח לחודש = סכום גלובלי של 750,000 ש"ח. בגין עזרת צד ג לעבר נפסק למשיבה סכום גלובלי של 150,000 ש"ח... 6. אשר לערעור העיקרי, מצאתי להתערב בנקודה אחת בפסק הדין הנוגעת לסכום שנפסק בגין עזרת צד ג לעתיד. מחומר הראיות עולה כי גם לשיטת המומחה בתחום הנפשי, הצורך בחונכת/סומכת למשיבה, אינו לכל אורך חייה אלא לתקופה מוגבלת בלבד והמשיבה אף חדלה מלהסתייע בשירותי חונכת/סומכת שהועמדה לה בשעתו. גם הפער בין הסכום שנפסק עבור עזרת צד ג לעבר (150,000 ש"ח עבור 13 שנים משקף סכום של כ-1,000 ש"ח לחודש) לבין הסכום של 3,200 ש"ח לחודש לעתיד, מדבר בעד עצמו. לכך יש להוסיף, כי גם מעדותה של המשיבה עצמה עולה שהיא מבצעת בעצמה עבודות משק בית רבות, לרבות בישול, ובמהלך השנים הגיעה בכוחות עצמה לאשפוז יום. מכאן, שהקביעה של 20 שעות עזרה בשבוע, בנוסף לסיוע בשירותי חונכות/סומכות שהמשיבה זכאית לקבל ממשרד הבריאות המדינה, היא על הצד הגבוה. אמליץ אפוא לחברי להפחית את הסכום שנפסק בגין עזרת צד ג לעתיד, ולהעמידו על הסך של 500,000 ש"ח חלף הסכום של 750,000 ש"ח שנפסק לזכות המשיבה בראש נזק זה. " 5. מסכום הפיצויים יש לנכות 511,000 ש"ח בגין תגמולי המל"ל, וכן הופקא סך של 161,000 ש"ח למשך שנה, אם וככל שהמשיבה תזכה בקצבת שר"מ. סכום הפיצויים לאחר הניכוי 1,621,000 ש"ח. 6. מפסק הדין לעניין שיעור ההיוון: " הטענה לגבי שיעור ריבית ההיוון הועלתה בשלב הסיכומים בלבד, ולא הונחה לה תשתית ראייתית כלשהי, כגון חוות דעת כלכלית. לכן, לא אדרש לטענה זו במסגרת תיק זה. " 7. מפסק הדין: "כך גם לגבי הטענה לפיה בקביעת ה"ניכוי מן הניכוי" יש לקחת בחשבון גם את התוספת בשיעור של 50% לקצבת הזקנה הבסיסית. המשיבה עבדה בהיקף של 2/3 משרה קודם לתאונה, לא הוגשה חוות דעת אקטוארית נגדית מטעמה, ולמצער, לא ננקב הסכום אותו יש לנכות לשיטתה מן הניכוי (אף אחד מהצדדים לא צירף לתיק המוצגים את חוות הדעת האקטוארית, ומעיון בסיכומי המשיבה בבית משפט קמא מצאתי כי החישוב מטעמה שם נעשה על פי היוון של 2%). מכל מקום, על פניו מדובר בסכום זניח של עשרות אלפי שקלים, ועל כן לא אדרש לשאלה אם הניכוי מן הניכוי צריך לקחת בחשבון גם את תוספת הוותק. [במאמר מוסגר: אציין בהקשר זה כי הוראת תקנה 10(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978 קובעת כי הניכוי בהיוון של קצבת הזיקנה ייעשה ללא תוספת הוותק המשתלמת לפי סעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. לאור הוראה זו, נפסק בשעתו כי יש לנכות מהניכוי את קצבת הזיקנה הבסיסית בלבד, ללא תוספת וותק (ע"א 558/83 שטינמן נ אגד אגודה שתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד לט(4)785, 787 (1985)). עוד אציין, כי תביעת השיפוי של המל"ל על פי סעיף 328 לחוק זה נעשית על פי קצבת זקנה בסיסית]." |