מהו מועד הקרע בין בני זוג אשר הרבו להיפרד ולשוב זו לזה?

 

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב דן בשאלה מהו מועד הקרע בין בני זוג אשר הרבו להיפרד ולשוב זו לזה? בית המשפט קבע כי "המועד אותו יש לתור הינו המועד בו חדלו הצדדים לראות עצמם כשותפים וכמי שמקיימים מערכת זוגית כלכלית מחייבת, בין לזכויות ובין לחובות."

 

  

לעיון בפסק הדין המלא (זמין למנויים בלבד)

  

 

מפסק הדין:

 

"מהו מועד הקרע שבין הצדדים, אשר עד למועד זה, חל ביניהם שיתוף רכושי, וממועד זה ואילך כל צד הינו אחראי לכל זכות או חובה שצמחה לו (ר' סעיפים 8(3) ו- 8(4) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 (להלן: "החוק"))?

 

 

 

א' - העובדות בקצרה:

 

 

 

1. התובעת והנתבע (להלן : "האשה", "האיש", "בני הזוג" בהתאמה) נישאו זל"ז ביום 13.8.88 ולפיכך חלות עליהן הוראות החוק. בעוד שהאישה טוענת כי מועד הקרע הינו בשנת 2013 טוען האיש כי מועד הקרע הינו בשנת 1999, דהיינו במועד בו נקטה האשה לראשונה בהליכים משפטיים כנגדו. לחילופין, טוען האיש כי מועד הקרע הינו לכל המאוחר בשנת 2003 עם סיומם של ההליכים המשפטיים שניהלו הצדדים האחד כלפי משנהו.

    

2. לטענת האשה, הפירוד שהיה בין הצדדים בשנת 2003 הסתיים בשלום בית ובמגורים משותפים עד לסמוך למועד הגשת התביעות דנן. לשיטתה, מועד הקרע הינו אחד משניים: יום הפרידה בין הצדדים (9.2.13) או מועד הגשת התביעות נשוא החלטה זו (9.5.13).

    

3. אין עוררין כי בין השנים 1983-1988 חיו הצדדים כידועים בציבור, כאשר בשנת 1988 החליטו הצדדים להינשא זה לזו. במהלך שנת 1999 התערערו היחסים בין בני הזוג ואף הוגשו על ידם תביעות הדדיות, כאשר האיש הגיש תביעה לשלום בית ולחילופין לגירושין לבית הדין הרבני, ואילו האשה הגישה לבית משפט זה תביעות בענייני רכוש, משמורת, מזונות ואף עתרה למתן צו הגנה.

    

4. עוד אין חולק כי 'הסיבוב הקודם' (בין השנים 1999-2001) הסתיים בעקבות מעורבות יחידת הסיוע ויועץ נישואין, בהסכמות ובשלום בית והתובענות שהוגשו, נמחקו.

    

5. בשנת 2001 הגישה האשה תביעות חדשות כנגד האיש, וביום 2.7.03 ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסדר הרכושי שסוכם בין הצדדים (להלן: "פסק הדין"). בשים לב לפסק הדין, ולנוכח בקשתו של ב"כ האיש דאז, ביום 11.11.04 הורתה כב' השופטת חנה ריש רוטשילד כי כל התובענות התלויות ועומדות בין בעלי הדין תימחקנה והתיקים ייסגרו.

    

6. לטענת האשה, לאחר מתן פסק הדין ועד לאוגוסט 2005 , התגוררו בני הזוג יחדיו תחת קורת גג אחת בדירה ברח'...  בהרצליה ואילו החל מחודש אוגוסט 2005 התגוררו בשכירות בדירה ברח' ... בהרצליה (להלן: "הדירה בהרצליה"), כאשר הסכם השכירות עתיד היה לפקוע ביום 31.7.07.

    

7. ביום 11.7.06 עזבה האשה את הדירה בהרצליה ועברה להתגורר בדירה  ברח'... (להלן: "הדירה החלופית").

    

8. בשנת 2007 עזב האיש את הדירה בהרצליה ועבר להתגורר בנפרד בדירתם המשותפת של הצדדים ברמת אביב עת הסתיים חוזה השכירות עם הדיירים שהתגוררו שם (להלן: "הדירה בת"א"). בסמוך לאותו מועד פעלו הצדדים לסגירת שני חשבונות הבנק המשותפים בבנק לאומי ובבנק הפועלים.

    

 

ב' - הדין החל:

 

 

 

1. סעיפים 8(3) ו- 8(4) לחוק מורים כי:

    

   "8.        ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

   .....

   (3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שווים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שווים במועד מוקדם יותר שיקבע;

   (4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע".

 

 

 

1. מועד הקרע, אשר ממנו אין מייחסים עוד שיתוף (או אחריות זה למשאביו של זה) בין הצדדים, יכול להילמד מאירועים, כגון: עזיבת הבית או מועד הגשת התביעה, כפי שנקבע בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פד"י מו(1) 602, לאמור:

 

 

 

"ברבים מן המקרים, הפירוד הממשי, שבו עוזב אחד הצדדים את הבית, הוא המעיד על קצה של כוונת השיתוף ברכוש. בדרך כלל מועד זה הוא המועד הקובע לצורך חלוקת הרכוש המשותף. אך בעניינו נקבע, בצדק, מועד הגשת התביעה כמועד הקובע" (שם, עמ' 614).

 

 

 

1. אינדיקציה נוספות לקרע בין בני זוג שהוכרה בפסיקה יכולה להיות גם בגידה בבן הזוג (השווה: ע"א 246/77 דרור נ' דרור, פד"י לב(1) 829; ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פד"י מד(2) 154).

 

 

 

1. אירועים אלו, אשר אנו מנסים להתחקות אחר התקיימותם, יש בהם ללמד ולהצביע על נקודת זמן אשר בה הפסיקו בני הזוג לנהל קופה משותפת, שמועד זה הוא-הוא הקובע כי תמו יחסי השיתוף בין הצדדים, וכלשון השופטת נתניהו בפרשת לידאי הנ"ל:

 

 

 

"מועד זה הוא המועד שבו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת ושממנו ואילך הם נוהגים לפי הכלל של "שלי-שלי ושלך-שלך" (שם, עמ' 613).

 

 

 

1. למעשה, העיקר הוא המועד בו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת, בעוד שראיות לאותו מועד יכולות להיות בדמות עזיבת הבית, הפרדת חשבונות בנק, קשר עם צד שלישי, הגשת תביעה וכו'

    

2. למעשה, וזו 'כל התורה על רגל אחת', המועד אותו יש לתור הינו המועד בו חדלו הצדדים לראות עצמם כשותפים וכמי שמקיימים מערכת זוגית כלכלית מחייבת, בין לזכויות ובין לחובות.

 

"