כב' השופט צבי ויצמן מגלה באיזו תוכנה הוא מבצע את חישוביו

כב' השופט צבי ויצמן מגלה באיזו תוכנה הוא מבצע את חישוביו?

  

 (סעיף 21 לפסק הדין)

מס' פרטי ההליך גיל התובע ומקצועו עילת התביעה נזק הגוף הפיצויים שנפסקו הצגה
1 תא 49338-12-11
תאריך: 05/02/2018
בית משפט: מחוזי במרכז
צדדים: מ.ס. נגד 1. א. ש. 2. הפניקס חב לביטוח בע"מ 3. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ
שופטים: צבי ויצמן

תובעת
שנת לידה: 1990
גיל בעת האירוע: 9
גיל בעת פסק הדין: 28
עיסוק: קטינה
תאריך האירוע: 21/12/1999
סוג התאונה: תאונת דרכים,
כתוצאה מ: עת שבה התובעת בסיום יום לימודיה לביתה כשהיא נוסעת באוטובוס הנהוג ע"י הנתבע 1 (להלן- הנהג), במהלך הירידה מהאוטובוס נסגרה דלת האוטובוס על התובעת, התובעת אשר ניסתה להיחלץ מהדלת נפלה על הכביש והאוטובוס אשר המשיך בנסיעה עלה על רגלה הימנית (להלן – התאונה).
תיאור נזק הגוף:
נ. רפואית: 28.72%
נ. תפקודית: 15%

קרעים בכף רגל ימין עד למרכז ברך ימין. נכות פלסטית בשיעור 20% בגין צלקות, על בסיס שלב בינים בין התקנות 75 (1) (ב) ל 75 (1) ג לתקנות. נכות בתחום כלי דם בשיעור 1%, בגין נפיחות קלה בשוק התחתונה מימין שהיקפה גדול ב 2.5 ס"מ מהיקף השוק השמאלית, לפי סעיף 11 (2) א לתקנות. נכות נפשית בשיעור 10% בגין תסמונת בתר חבלתית - PTSD / רמיסיה מלאה - לפי סעיף 34(ב). נכות רפואית משוקללת בשיעור 28.72%. נכות תפקודית בשיעור 15%.
הפיצויים שנפסקו (ש"ח)
הפסד שכר לעבר: 142,100
הפסד שכר לעתיד: 543,200
הפסד פנסיה: 65,200
עזרת הזולת / צד ג: 55,000
הוצאות רפואיות: 15,000
הוצאות ניידות (נסיעה): 30,000
נזק לא ממוני: 102,600
פיצוי כולל: 811,000



הצג כ- html

פתח בוורד

הצגת חוות דעת המומחים הרפואיים המוזכרים בפסק הדין
הערות:
1. הצדדים אינם חלוקים בסוגיית החבות כי אם בשאלת שעור הנזק בלבד. תביעתה של התובעת הוגשה לראשונה בהיותה קטינה ואולם אחר הגשתה נמחקה התביעה מספר פעמים והוגשה מחדש ע"י התובעת בכל פעם בערכאה אחרת. בין לבין חלף הזמן והתובעת כיום אשה בגירה כבת 27.5.
2. מפסק הדין לעניין בסיס השכר: "20. התובעת נפגעה בהיותה קטינה ומתוך שכך עומדת לה לכאורה החזקה כי השתכרותה הייתה מגעת לסך השכר הממוצע במשק, כך נקבע בעניין עא 10064/02 - מגדל חברה לביטוח בעמ ואח נ רים אבו חנא ואח (2005) (להלן- עניין אבו רים)....לטענת ב"כ התובעת יש לחשב את הפסדיה של התובעת ברכיב הפסד השכר על בסיס השתכרות של כ – 12,000 ש"ח, היינו מעבר לשכר הממוצע במשק, וזאת נוכח העדויות של המחנכת שלה, ...אשר העידה כי הייתה תלמידה מצטיינת והייתה מיועדת לכיתת "עתידים" היינו כיתה בה אוספים את התלמידים המצטיינים לצורך מינופם לשירות ביחידות נבחרות בצה"ל ואח"כ האוניברסיטה, וכן עדותה של התובעת עצמה המעידה כי חלמה להיות רופאה או לעסוק בתחום זה ..., עדות שאוששה בעדות אחותה ואמה ...אני סבור כי העדויות שבאו לפני אינן מצטברות כדי מסה נכבדה אשר יש בה להביא לחריגה מחזקת ההשתכרות שנקבעה בדין....אני סבור, אפוא, כי בנדון אין מקום לחרוג, בכל הקשור לקביעת בסיס שכרה של התובעת, מהשכר הממוצע במשק העומד היום לפי נתוני הלמ"ס על סך 9,858 ש"ח ובניכוי מס נטו על סך 9,262 ש"ח. הגריעה החודשית עומדת, איפוא, על 1,398 ש"ח (15%* 9,262 ש"ח) ובתוספת ריבית מאמצע תקופה סך של 1,450 ש"ח במעוגל (כל החישובים בפסק דין זה הם ע"פ תוכנת נזיקיסט)."
3. מפסק הדין לעניין שיעור ההיוון: "22. אך ורק בסיכומיו טען ב"כ התובעת להיוון על בסיס 2% תחת ההיוון הנוהג של 3%. לעניין זה לא הובאו על ידו חוות דעת אקטואריות והצורך לאחוז בשיעור היוון החורג משיעור ההיוון הנהוג עד כה בפסיקת בית המשפט העליון נטען כלאחר יד ומבלי להביא לכך אסמכתאות של ממש. יתר על כן, אף תיקונן של התקנות הנוגעות להיוון קצבאות המל"ל, בחודש אוקטובר האחרון, באופן שהן מורות על היוון הקצבאות בשיעור של 2% תחת שיעור 3% שנהג עד כה, אין בו להשפיע על עניינה של התובעת דנן שכן בנדון לא זכאית התובעת לקצבה עתידית מהמל"ל אשר יש מקום לקזזה במסגרת התחשיב. לפיכך, אינני מוצא לשנות בנדון את שיעור ההיוון הנהוג של 3% לגבי נזקיה העתידיים של התובעת וזאת כל עוד לא שונתה ההלכה לעניין זה ע"י בית המשפט העליון (ועוד ראו לעניין זה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים - ת.א. 53143-09-12 (מחוזי ירושלים) ש. נ. נגד "הפול" (2017); ת.א. 29349-12-12 (מחוזי ירושלים) ר. ר. נגד שירותי בריאות כללית ( 2016 ); ת.א. 32648-09-17 (מחוזי חיפה) פלונית נ. "הפול" (2016); ת.א. 14642-12-12 (מחוזי נצרת) יאסין נ. הפניקס (2016))."
4. הפסדי פנסיה הוערכו על בסיס 12% מהפסדי ההשתכרות לעתיד.
5. עזרת צד ג הוערכה באופן גלובאלי - והיא כולל עזר לעבר ולעתיד - 30,000 ש"ח והתאמת דיור - 20,000 ש"ח, שיעורים פרטיים - 5,000 ש"ח (מפסק הדין לעניין השיעורים הפרטיים: "32. לטענת התובעת בשל היעדרות מהלימודים, היא נדרשה לשעורים פרטיים עד סוף כיתה ה, במשך 10 ח, בעלות של 400 ש"ח לשבוע .... סה"כ ההוצאה בגין כך הסתכמה ב- 16,000 ש"ח.... מכיוון שאין ספק כי התובעת נדרשה להעדר תקופה ממושכת מלימודיה אני סבור כי יש בסיס לנטען ע"י התובעת לעניין הצורך בשיעורי עזר ואני מעריך הפיצוי ברכיב זה בשיעור כולל של 5000 ש"ח במשוערך להיום."
6. הוצאות ניידות הוערכו באופן גלובאלי.
7. מפסק הדין לעניין אובדן סיכוי להינשא: " 31. מאידך, לא מצאתי כל מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין אובדן סיכוי להינשא, לבד מהעובדה שאני סבור כי רכיב זה והקשרו לאירוע התאונה לא הוכח כלל וכי על דרך הכלל יש לייחדו למצב רפואי שיש בו לאיין את חיי הנישואין ככאלו, דוגמת אובדן כוח גברא, יכולת הולדה וכיוצ"ב הרי שהובהר בפסיקה כי עסקינן ברכיב שאינו ממוני (וראו, כדוגמה - בע"א 11152/04 פלוני נ מגדל חברה לביטוח בע"מ, (2006)) ולעניין זה מייחד חוק הפלת"ד רכיב פיצוי מוגבל תחת הכותרת "כאב וסבל" אשר אין לפרוץ את מסגרתו באחיזה ברכיבים מרכיבים שונים של נזק לא ממוני דוגמת אובדן סיכויי נישואין וכיוצ"ב...."
8. מסכום הפיצויים יש לנכות תשלומים תכופים בסך 130,550 ש"ח. סכום הפיצויים לאחר הניכוי - 680,450 ש"ח.