בית המשפט המחוזי העדיף את חוות דעתו של ד"ר תמיר לוי על פני חוות דעתו של פרופ' ברנע, לעניין שיעור ההיוון, ופסק כי יש להוון הפיצויים על בסיס ריבית בשיעור של 2%
בית המשפט המחוזי העדיף את חוות דעתו של ד"ר תמיר לוי על פני חוות דעתו של פרופ' ברנע, לעניין שיעור ההיוון, ופסק כי יש להוון הפיצויים על בסיס ריבית בשיעור של 2%
| מס' | פרטי ההליך | גיל התובע ומקצועו | עילת התביעה | נזק הגוף | הפיצויים שנפסקו | הצגה |
| 1 | ת״א 15־11882-03 תאריך: 15/05/2018 בית משפט: מחוזי במרכז צדדים: פלוני ואח נגד הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב ואח׳ שופטים: צבי ויצמן |
תובע שנת לידה: 1987 גיל בעת האירוע: 27 גיל בעת פסק הדין: 31 עיסוק: מדריך רכיבה בחוות סוסים -מטפל ברכיבה טיפולית, נגן בלהקה (שכיר ועצמאי) שכר: 8,500 ש"ח |
תאריך האירוע: 04/12/2014 סוג התאונה: תאונת דרכים, כתוצאה מ: התאונה ארעה עת נסע המנוח על אופנועו למקום עבודתו. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. נקבע אשם תורם בשיעור: 0.00% |
תיאור נזק הגוף: נ. רפואית: % נ. תפקודית: % מוות |
הפיצויים שנפסקו (ש"ח) הפסד שכר לעבר: 512,000 הפסד שכר לעתיד: 4,196,400 הפסד פנסיה: 573,537 עזרת הזולת / צד ג: 300,000 הוצאות רפואיות: 15,000 נזק לא ממוני: 44,000 פיצוי כולל: 5,342,400 |
 |
| הערות: 1. התובעות הן היורשות והתלויות במנוח - התובעת 2, היא אלמנת המנוח, ילידת 11.2.89 כבת 26 במועד התאונה. התובעת 3, בתו, ילידת 10.10.09, כבת 5 במועד התאונה. התובעת 4, בתו, ילידת 1.5.12, כבת שנתיים וחצי במועד התאונה. התובעת 5, בתו אשר נולדה אחר פטירתו ביום 4.4.15. 2. מפסק הדין: "4. השאלה המרכזית לה אנו נדרשים בנדון היא שאלת בסיס שכרו של המנוח, אשר על פיו יש לחשב את הפסדי השתכרותו ב״שנים האבודות״, הצדדים חלוקים לעניין זה באופן קוטבי. בה בשעה שלטענת התובעים יש להעמיד את כושר השתכרותו החודשי של המנוח על שילוש השכר במשק בסך של כ - 29,500 ₪ לחודש..., סבורה הנתבעת כי בסיס השתכרותו עומד על השכר הממוצע במשק אשר אחר ניכוי מס הכנסה מגיע לסך של 8935 ₪ לחודש בלבד...." 3. בסיס השכר מגלם השבחת שכר. מפסק הדין לעניין בסיס השכר: "5. המנוח, אשר השתייך למגזר החרדי, היה בעל כישרונות מגוונים ועסק במספר עיסוקים עובר לתאונה. כך שימש כמתופף בלהקה בשם ״מלודיש״ אותה אף ניהל ובמסגרתה ניגן באירועים פרטיים שונים, דוגמת חתונות ושמחות אחרות, וכן ניגן באירועים שונים במסגרת להקות הנוהגות לפי ״מנהג ירושלים״ (היינו להקה הכוללת מתופף וזמר בלבד ללא כלי זמר נוספים, וזאת מתוך האבלות הנוהגת בירושלים בציבורים מסוימים מאז שנחרב בית המקדש השני). את כשרונו בתיפוף ניצל אף לצורך מתן שיעורי נגינה פרטיים. עיסוקו האחר של המנוח היה כמדריך רכיבת סוסים ורכיבה טיפולית בחווה המיועדת לכך. המנוח השלים את לימודיו במכללת וושינגטון והוסמך לשמש כמדריך רכיבה ורכיבה טיפולית. בשנת 2013 הוענקה לו תעודת הסמכה כמדריך רכיבה על סוסים, ובחודש ינואר 2014, הוסמך כמדריך רכיבה טיפולית...כך במסגרת הכשרתו התנסה המנוח אף בהדרכת רכיבה טיפולית של ילדים אוטיסטים ובעלי מוגבלות....15. התובעים הוסיפו וצרפו את חוות דעתו של ד״ר תמיר לוי - על מנת ללמד על פוטנציאל ההשתכרות בענף הרכיבה הטיפולית..., ע״פ המפורט בחוות הדעת הרי ככל שהמנוח היה עובד במשרה מלאה בחוות הסוסים השתכרותו הייתה מגיעה לסך של כ - 15,000 ₪ ואף הייתה עולה כעבור כשלוש שנים לסך של כ - 19,500 ₪, מנגד צרפה הנתבעת את חוות דעתו של מר גד שפירא ...הסבור שאין מקום לקבוע למנוח שיעור השתכרות העולה על 5960 ₪ בגין עבודתו כשכיר בחוות הרכיבה....סיכום סך השתכרותו וכושר השתכרותו העתידי של המנוח 16. אם נבוא לסכם את כלל השתכרותו של המנוח הרי שיש להעמידה בשיעורים הבאים - א. הכנסה מתחום הנגינה (אירועים והשכרת תופים - 7500 ₪; שיעורי נגינה - 1000 ₪) - לתקופה שממועד התאונה ועד היום סך של 8500 ₪ לחודש לאחר שערוך. אינני מעריך כי סך זה היה עולה ברבות השנים שכן להערכתי המנוח היה מוסיף ומשקיע מזמנו ומעתותיו דווקא בתחום רכיבת הסוסים, לפיכך, להערכתי, דווקא בתחום זה הייתה צפויה לו בעתיד עליה מסוימת בהשתכרות המנוח, כמפורט להלן. ב. הכנסה מתחום רכיבת הסוסים - סך של 6500 ₪ לחודש לאחר שיערור להיום עד למועד מתן פסק הדין ואילו מכאן ואילך סך של 10.000 ₪ לחודש. אני מעריך, אפוא, את כלל השתכרותו של המנוח עד היום, מועד מתן פסק הדין, בשיעור של 15.000 ₪ נטו 8.5001 ₪ בתחום הנגינה +6,500 ₪ מרכיבת סוסים). ומהיום ואילך בשיעור של 18.500 ₪ 8.5001 ₪ מנגינה + 10,000 ₪ מרכיבת סוסים)." 4. היוון הפיצויים בוצע על בסיס ששער היוון של 2%. מפסק הדין לעניין שיעור ההיוון: "22. הצדדים חלוקים בניהם לגבי שיעור הריבית הראוי להיוון כספי פיצויים והאם באה העת לחרוג, נוכח המצב הכלכלי השורר במשק, משיטת ההיוון הנהוגה של 3% לשבה...הצדדים לא הסתפקו בטיעון משפטי גרידא וצרפו, כל אחד מהם, חוות דעת מלומדת התומכת בטענותיהם, התובעים צרפו את חוות דעתו של ד״ר תמיר לוי ואילו הנתבעת צרפה את חוות רעתו של פר אמיר ברנע, כל אחד מהמומחים אף הגיש חוות דעת משלימה מטעמו. 23. אומר על דרך הקיצור (שכן חוות הדעת עצמן נכתבו באריכות רבה) כי ד״ר לוי סבור כי מאז שנקבע שער הריבית על רמה של 3% באמצע שנות ה-70 של המאה שעברה חל שינוי בתנאים הכלכליים אשר הביא לירידה בתשואות על ההשקעה, לדבריו ועדת ההיוון שדנה בנושא זה מצאה כי ראוי להעמיד את שיעור ההיוון על 1.6% ואילו על פי נתוני בנק ישראל שער הריבית המתאים להיוון הוא 0.83%. מכל מקום, התובעים בסיכומיהם בקשו להעמיד את שיעור ההיוון על 2%. מאידך, פר׳ ברנע מצא בחוות דעתו כי אין מקום או עילה כלכלית מוצדקת להפחית את שיעור ההיוון המקובל בהתחייבויות ביטוחיות העומד על 3% ומשקף שיעור תשואה על אג״ח - AA (היינו אגרות חוב קונצרניות המדורגות באופן גבוה יחסי) לטווח ארוך וסלי השקעה מפוזרים (diversified), שכן לטענתו שיעורי תשואה אלה נקבעו בארצות רבות כמתאימים להתחייבויות פנסיוניות שדומות במהותן לסכום פיצוי פרוס, גם היום... 30. ועוד - בנדון מוצא אני ממש בחוות דעתו של ד״ר לוי, אשר הוגשה מטעם התובעים, ואשר מסקנתו היא כי נוכח המצב השורר במשק ראוי להפחית את שיעור ההיוון הנוהג היום. בפסק הדין בענייו חיימס נקבע כי השקעה באג״ח ממשלתי צמודות מדד באמצעות קרנות נאמנות היא אפיק ההשקעה המתאים ביותר להשקעת כספי פיצויים משום שמדובר באפיק השקעה המשלב נזילות וסיכון נמוך...כך גם דומה כי חוות דעתו של ד״ר לוי עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת וינוגרד, אשר בהתאם להמלצותיה שונו, כאמור, תקנות ההיון הנוגעות לתגמולי הביטוח הלאומי ושיעור ההיוון הועמד על 2%. ומעת שהוקמה ועדה אשר ישבה על המדוכה והגיעה למסקנות אשר אומצו לעניין חישוב תגמולי המל״ל ראוי, כאמור, כי דין שווה יהיה לשיעור ההיוון הנוגע לחישוב פיצוי ממנו יש לנכות תגמולים אלו...סוף דבר, בעניין הנדון אעשה את תחשיב הנזק שנגרם לעזבון על בסיס היוון של 2% לשנה...." 5. הפסדי פנסיה כוללים הפסדי פנסיה (300,000 ש"ח) וכן אובדן קצבת זקנה (273,537 ש"ח). 6. עזרת צד ג כוללת אובדן שירותי בן זוג ואב. 7. הוצאות רפואיות הינן בגין הוצאות קבורה, לוויה ואבל. 8. מסכום הפיצויים יש לנכות תגמולי המל"ל בסך 1,700,000 ש"ח. סכום הפיצויים לאר הניכוי - 3,642,000 ש"ח. |