האם אירוע בו נפגע התובע, עת רכב כנוסע בטרקטורון שהתנגש עם רכב של חברת אבטחה שנסע אחריו משום שנהג הרכב חשד שיושבי הטרקטורון ביצעו פריצה לבית, נופל לגדר החזקה הממעטת של מעשה שנעשה במתכוון (מצד נהג הרכב)?

 

בעת חישוב בסיס השכר, בתביעות לפי הפלת"ד, יש לבצע שתי פעולות - האחת הינה לנכות מס הכנסה והשניה הינה להצמיד את השכר למדד המחירים לצרכן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם אירוע בו נפגע התובע, עת רכב כנוסע בטרקטורון שהתנגש עם רכב של חברת אבטחה שנסע אחריו משום שנהג הרכב חשד שיושבי הטרקטורון ביצעו פריצה לבית, נופל לגדר החזקה הממעטת של מעשה שנעשה במתכוון (מצד נהג הרכב)?

 

 

 

זוהי השאלה העומדת להכרעה בשלב זה, אשר מצאתי כי התשובה עליה צריכה להיות בשלילה.

 

 

 

רקע

 

 

 

1.       ביום 1.6.12 ישב התובע כנוסע בטרקטורון שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 2 (להלן – "צעירי"), כאשר לטרקטורון אין ביטוח חובה בתוקף (בין יתר הדברים).

 

          בשלב מסויים החל רכב פרטי ששימש חברת אבטחה לנסוע אחריו, כשהרכב נהוג ע"י הנתבע מס' 3 (להלן – "חנקין"), ולידו יושב חברו לעבודה רומן מרינצ'נקו (להלן –"רומן").

 

          נציין כבר כעת, כי חנקין ורומן חשדו בתובע ובצעירי כמי שהשתתפו באירוע פריצה לבית עליו דווח להם קודם לכן, ועל רקע זה הם החליטו לנסוע אחרי הטרקטורון.

 

          בתום מספר דקות בהם נסע הרכב אחרי הטרקטורון, ובהגיע שני כלי הרכב לפיצול בכביש, ארעה התנגשות בין הרכב לטרקטורון, שגרמה לתובע נזק גוף.

 

 

 

2.       במסגרת התביעה טען התובע כי פגיעתו ארעה עקב "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק הפיצויים"), ועל סמך זה ביקש לחייב את הנתבעת מס' 1 (להלן - "קרנית") בפיצויו, בשים לב להעדר ביטוח חובה לשימוש בטרקטורון.

 

          לחלופין, טען התובע כי ככל שאין המדובר בתאונת דרכים, חייבים שאר הנתבעים לפצותו, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

 

 

 

3.       קרנית טענה כי אין המדובר בתאונת דרכים, הואיל ומדובר לשיטתה במעשה שנעשה במתכוון ע"י חנקין, באופן המחריג את האירוע מהיותו תאונת דרכים (נציין כי בכתב ההגנה טענה קרנית, בנוסף, כי אין המדובר בתאונת דרכים מכיוון שהטרקטורון שימש לצרכי פשע, טענה אשר נזנחה, ובצדק, לאחר שמיעת הראיות).

 

גם צעירי אימץ את טענת קרנית לכך שמדובר באירוע שנגרם עקב מעשה מכוון מצד חנקין (נציין כי קרנית שלחה הודעה לצד שלישי כנגד צעירי וכנגד אימו, בה ביקשה שיפוי מכוח חוק הפיצויים, כך שברור כי לצעירי ייטב אם ייקבע שאין המדובר בתאונת דרכים).

 

 

 

4.       חנקין; הנתבעת מס' 4 (להלן – "כלל") מבטחת השימוש ברכב בעת התאונה; והנתבעת מס' 5, מי שנטען כי היתה, בין היתר, שוכרת שירותי האבטחה במהלכן אירע המקרה; צידדו בטענת התובע לפיה מדובר בתאונת דרכים (גם ביחס אליהם ברי שקביעה כזאת תיטיב עמם, בשים לב לעקרון ייחוד העילה הקבוע בחוק הפיצויים).

 

          יש לציין כי חלק מהנתבעים שלחו הודעה לצד שלישי כנגד בעלי דין אחרים/נוספים, ביחס לעילה לפי פקודת הנזיקין:  הנתבעת מס' 5 שלחה הודעה לצד שלישי נגד חברת האבטחה שהעסיקה את חנקין ונגד מבטחת החבותה שלה, וצעירי ואימו שלחו הודעה לצד שלישי נגד חנקין וכלל.

 

 

 

5.       כרקע להליך נציין שבמסגרת הליכים שקדמו להגשת התביעה, הסכימו התובע וקרנית למנות מומחה רפואי, אשר קבע כי עקב הפגיעה בתאונה הנדונה נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בתחום האורתופדי, ונכות בשיעור 10% בתחום הכירורגיה הפלסטית.

 

 

 

6.       בהחלטה מיום 17.7.16 הוריתי על פיצול הדיון, כך שבשלב ראשון תידון השאלה האם האירוע מושא התביעה מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים.

 

          בשאלה זו נשמעו ראיות, בשלוש ישיבות, במסגרתן העידו העדים הבאים:

 

-        התובע; חנקין; הגב' עדי הופשטטר (עדת ראיה לאירוע); מר נועם וודיעי (עובד בחברה האבטחה שהעסיקה את חנקין); מר משה רוזנטולר, המועסק ע"י הנתבעת מס' 5 (ישיבה מיום 20.4.17).

 

-        מר אביטל דהרי (בוחן תנועה במשטרת ישראל) וצעירי (ישיבה מיום 5.12.17);

 

-        רומן (ישיבה מיום 14.2.18).

 

 

 

7.       מלבד עדים אלה הוגשו ע"י הצדדים ראיות, לרבות תיק המשטרה (נ/1) וסרטון של מצלמת אבטחה בו ניתן להבחין ברגע ההתנגשות, ואף ברגעים שקדמו לה (נ/2).

 

 

 

8.       לאחר תום שמיעת הראיות הוגשו ע"י הצדדים סיכומי טענות בכתב.

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

9.       לאחר שמיעת הראיות ושקילת טענות הצדדים, שוכנעתי כי האירוע אינו נופל תחת החזקה הממעטת של מעשה שנעשה במתכוון, ומשכך על הפגיעה מושא התביעה חל חוק הפיצויים.

 

 

 

המסגרת הנורמטיבית

 

 

 

10.     סעיף 1 לחוק הפיצויים קובע כדלקמן (להלן יובאו הדברים הצריכים לענייננו):

 

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; ...ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידיהמעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

 

 

 

11.     המחלוקת בין הצדדים בתובענה שלפניי נוגעת לשאלה, האם התאונה בה נפגע התובע היא בבחינת "מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו של לרכושו של אותו אדם.."

 

יש לציין כי כל הצדדים יצאו מהנחה שמעשה מכוון, לצורך החזקה הממעטת, יכול, עיונית, להיות מיוחס למשתמש בכלי רכב אחד כלפי משתמש בכלי רכב אחר.

 

 

 

12.     ביחס לחזקה הממעטת, הנוגעת לתאונה שנגרמה עקב מעשה שנעשה במתכוון, ניתן לדלות מההלכה הפסוקה את הכללים הבאים:

 

 

 

-        הנטל להוכיח את תחולתה של החזקה הממעטת הוא על הטוען לכך, כאשר את החזקה יש להוכיח במאזן ההסתברויות (ראו למשל ע"א 2976/00 הפניקס נ' לידאווי).

 

-        תכלית החזקה הממעטת הוא להוציא מגדר החוק סיכונים של שימוש ברכב שאינם נובעים באופן טיפוסי משימוש בו למטרות תחבורה, כאשר אין להכיר בגדר תחולת החוק במקרים בהם הפגיעה היא תוצר של מעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לאדם אחר (ע"א 2199/99 לזר נ' רשות הנמלים והרכבות).

 

-       ראוי לתת למונח כוונה בהקשר זה פרשנות מצרה ודווקנית (ראו א' ריבלין, "תאונת הדרכים", מהדורה רביעית, עמ' 336):

 

"הכוונה לגרום לתאונה אינה אלא כוונה במובן הצר: הכוונה הפלילית מתבטאת במודעות בפועל לטיב הפיסי של ההתנהגות, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה, וכן ברצון שתוצאה זו אכן תגרם. אולם במשפט הפלילי גם מודעות אדם להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתנהגותו תגרום לתאונה – מהווה תחליף לכוונה הפלילית מבחינת המשקל הערכי. אין זו הכוונה שחוק הפיצויים נדרש לה. לעניין חוק הזה יש לפרש, כאמור, את הכוונה הנדרשת בפרוש מצר."

 

-       ביחס לחזקה הממעטת, השימוש ברכב נחשב "לכלי לגרימת נזק" רק כאשר ישנו רצון "חפצי" של ממש בתוצאה של פגיעה בגופו או ברכושו של האדם (רע"א 117/09 קרנית נ' בלבן).

 

-        ביחס לאותו רצון "חפצי", אין להסתפק במבחן של "מודעות לאפשרות קרובה לוודאי לגרימת התוצאה", שכן הדבר "עלול להביא לתוצאה של שלילת פיצוי גם במקרים שבהם הפגיעה נובעת במישרין מן הסיכון התחבורתי, כגון נסיעה המסכנת אחרים באופן ברור" (עניין בלבן הנ"ל, סעיף 4 לפסק הדין).

 

-        הכוונה לפגוע בניזוק יכולה להיות "משנית" לכוונה עיקרית אחרת. כך למשל, כוונה משנית לפגוע בניזוק אגב מטרת עיקרית של בריחה מזירת האירוע, מספיקה כדי להכניס את האירוע לגדר החזקה הממעטת (ראו עניין בלבן הנ"ל, סעיפים 5-6 לפסק הדין).

 

עם זאת יש להדגיש שקיימת הבחנה בין כוונה משנית לבין כוונה "מועתקת", כאשר בעוד כוונה משנית יכולה להיכנס לגדר החזקה הממעטת, כוונה "מועתקת" אינה כזאת (ראו ריבלין בספרו הנ"ל, עמ' 335, באומרו, בין היתר כי "לעניין סעיף 1 לחוק הפיצויים – אין לגרוס קיומה של 'כוונה מועברת' ".

 

משכך, אם נהג ברכב עושה שימוש בו כדי למלט עצמו ממקום מסויים, ואגב כך מתכוון לפגוע באדם הנכרה בדרכו, הרי שבפנינו כוונה משנית אשר נכנסת לגדר החזקה הממעטת (ראו עניין בלבן הנ"ל וכן רע"א 20762/16). ברם, אם בעקבות נהיגה אגב ניסיון להימלט מהמקום נפגע אדם, אך לא מוכח שהיתה כוונה משנית לפגוע בו, אזי לא ניתן "להעתיק" את כוונת ההימלטות לפגיעה בניזוק, גם אם הפגיעה היתה בגדר הסיכונים של ההימלטות, מבלי שהוכח שהפוגע היה מודע לאפשרות התרחשותה של פגיעה וחפץ בהשגתה.

 

ודוקו. כוונה "משנית" היא כוונה עצמאית, אשר די בה לצורך החזקה הממעטת, אף אם היא נלווית לכוונה עיקרית, ואולם אין לבלבל בינה לבין כוונה המועתקת מתוך כוונה אחרת (על כך גם בהמשך).

 

 

 

נסיבות הפגיעה בענייננו

 

 

 

13.     משעמדנו על המסגרת הנורמטיבית של דיוננו, נפנה כעת לבחון את נסיבות הפגיעה, כפי שעולה מחומר הראיות שהונח לפניי.

 

 

 

14.     אך טבעי הוא שכל אחד מבעלי הדין ניסה להציג את נסיבות הפגיעה באור שונה.

 

          לשיטת התובע, בעת שהוא וחברו נסעו בטרקטורון, החל הרכב לנסוע אחריהם, כאשר לשיטתו הטרקטורון ברח מהרכב מאחר והוא וחברו נלחצו מהמצב, ללא סיבה היגיונית (ראו למשל עדותו בעמוד 27-28 לפרטוקול). יצויין כי התובע, בעדותו, הציג גרסה לפיה הוא אינו זוכר את הפרטים המדוייקים של אותה נסיעה, לרבות את רגע המפגש בין כלי הרכב, והוא לא זכר למשל לומר את המרחק שהיה ביניהם במהלך אותה נסיעה.

 

          לשיטת חנקין, הוא נסע אחרי הטרקטורון מתוך חשד שנוסעיו היו מעורבים בפריצה לבית, כאשר מטרתו העיקרית היתה לעכב את הטרקטורון, לתחקר את יושביו, ולהמתין עד הגעת המשטרה. חנקין התעקש בחקירתו בביהמ"ש, פעם אחר פעם, שלא לסווג את האירוע כמרדף, אלא כ- "נסיעה עקבית" (ביטוי בו הוא עשה שימוש בעקביות במהלך עדותו), כאשר בד בבד הוא התעקש שלא היתה לו כוונה לפגוע בתובע או בטרקטורון. נוסף לכך, חנקין מסר שבסמוך לפני התאונה ביצע הטרקטורון תמרון מפתיע לימין; לדבריו זה היה בלתי צפוי; וכתוצאה מכך ארעה התאונה (ראו למשל עדותו בעמוד 13 לפרוטוקול, שורות 19-20).

 

          לשיטת צעירי בעדותו לפניי, חנקין ביקש, מלכתחילה, לעשות בו מעשה "סיכול", ובמסגרת זו הוא פגע בו במתכוון.

 

          לשיטת קרנית, חנקין דלק אחרי הטרקטורון משך מספר דקות, כאשר שני כלי הרכב צמודים מאוד כל העת זה אל זה, וכאשר חנקין נוהג במהירות רבה ואף בפרעות. העולה מטיעוני קרנית הוא שחנקין רצה לעצור את הטרקטורון "בכל מחיר", תוך התעלמות מהתוצאה של פגיעה בתובע, תוצאה שחנקין היה מודע היטב להתרחשותה, כאשר בנסיבות אלה מדובר, לכל הפחות, בכוונה משנית לפגוע בתובע אגב מטרה לעצור את הטרקטורון.

 

 

 

15.     לאחר התרשמותי מהעדים לפניי, ובחינת מכלול הראיות, ובשים לב לנטלי ההוכחה בנדון, להלן קביעותיי לגבי נסיבות האירוע, כפי שעולה מחומר הראיות שבפניי.

 

 

 

א. נסיבות הימצאות הטרקטורון במקום

 

 

 

16.     מחומר הראיות עולה, כי התובע וצעירי נסעו לקיסריה, בלילה שבין חמישי לשישי (שחל בתאריך 1.6.12) במטרה לבקר חברים בשכונה 13 בעיר.

 

          השניים נסעו על טרקטורון שנרכש, כך נראה, ע"י אימו של צעירי, כאשר צעירי נוהג בו, והתובע יושב מאחוריו.

 

          כך עולה מעדותם של התובע וצעירי בפניי, כמו גם מהודעות שנמסרו במשטרה.

 

 

 

17.     לטרקטורון לא היה ביטוח חובה המכסה את השימוש שנעשה בטרקטורון באותה עת.

 

          נוסף לכך, צעירי נסע על הטרקטורון כשאין עליו לוחיות רישוי, ולא מותקנת בו "קשת התהפכות" (ראו עדותו בעמ' 65 לפרוטוקול, שורות 17-18).

 

          עולה גם אפשרות שלטרקטורון לא היו אורות נסיעה, או שלא נעשה שימוש באורות כאלה במהלך הנסיעה הנדונה (ראו בנדון עדות התובע, בעמ' 27 לפרוטוקול, שורה 27).

 

 

 

ב. נסיבות התפתחות "המרדף" בין הרכב לטרקטורון

 

 

 

18.     חנקין ורומן, שעבדו בחברת אבטחה, היו ברכב בסיור בשכונות העיר.

 

          בסמוך לאחר חצות של יום 1.6.12, התקבל דיווח במכשיר הקשר שהיה ברשותם על אירוע פריצה לאחד הבתים בשכונה 13.

 

          בסמוך לאחר מכן התקבל דיווח נוסף, בדבר טרקטורון שנסע באזור, אשר ברח מניידת שניסתה לעצור אותו לצרכי זיהוי (ראו עדות חנקין במשטרה, שורות 10-11).

 

 

 

19.     בשלב מסויים הבחינו רומן וחנקין בטרקטורן כשהוא נוסע מולם בכיוון הנגדי, ומייד חשדו בו כטרקטורון עליו קיבלו דיווח קודם לכן (הודעת חנקין במשטרה, שורות 11-12; הודעת רומן במשטרה, שורות 6-8).

 

 

 

20.     כך נראו הדברים מנקודת מבטם של רומן וחנקין.

 

          מנקודת מבט התובע וצעירי, הרי שעובר למפגש עם הרכב, הם כבר היו בנסיעה שתכליתה לנוס מהמקום, בתקווה שלא ייעצרו ע"י רכבי משטרה או רכבי בטחון.

 

          ודוקו. הסיבה לכך לא היתה מעורבות של השניים באירוע הפריצה לדירה, מעורבות שלא הובא בפניי ולו בדל ראיה לקיומה.

 

          הסיבה לכך היתה שצעירי נסע בטרקטורון ללא ביטוח חובה, ללא לוחיות רישוי, וללא קשת התהפכות.

 

השניים, ש- "איתרע" מזלם והגיעו לזירה בה היו רכבי משטרה ורכבי בטחון על רקע אירוע פריצה לדירה, חששו שהם ייעצרו בשל שלל עבירות תעבורה שהיו כרוכות, לכאורה, בשימוש בטרקטורון כמתואר לעיל (ראו עדות צעירי בפניי, עמ' 65 לפרוטוקול, שורות 16-17).

 

 

 

21.     כך נפגשו שני כלי הרכב – טרקטורון שממהר לנסוע מהמקום מחשש של יושביו לכך שייתפסו בשל עבירות תעבורה, וממולו רכב של חברה אבטחה, אשר יושביו חושדים בטרקטורון כמעורב באירוע פריצה עליו קיבלו דיווח זמן קצר לפני כן.

 

 

 

ג. הפגישה הראשונה בין כלי הרכב

 

 

 

22.     מחומר הראיות ברור, כי כאשר הבחין צעירי ברכב שהגיע מולו, בו נסעו רומן חבקין, הוא היה מעוניין להמשיך בנסיעה, מבלי להיתקל ביושבי הרכב , מהטעמים עליהם עמדנו לעיל.

 

          מאידך, חנקין ורומן רצו לעצור את הטרקטורון, לעכב את נוסעיו ולשוחח איתם, עד שתגיע משטרה למקום.

 

לצעירי, כאמור, היו תוכניות אחרות, והוא החליט לברוח מהמרכב, ע"י נסיעה מהירה מהרכב והלאה.

 

או אז ביצע חנקין פניית "פרסה", והחל לנסוע אחרי הטרקטורון.

 

 

 

23.     כאן מגיעים לאחת הנקודות בה נחלקו המעורבים באופן תיאור התרחשותה.

 

צעירי טען בעדותו לפניי, כי כאשר הבחין ברכב שנסע מולו, היה הרכב עם אורות גבוהים ונסע נסיעה מהירה "במטרה להיכנס בי בעצם" (עמ' 65, שורה 24), כשהוא מוסיף שברגע זה הרכב "דחף אותי עם הגלגל" (שם, שורה 25).

 

 

 

24.     ייאמר מייד – תיאור זה של צעירי לא היה אמין עליי כלל ועיקר.

 

הרושם הברור שהתקבל מעדותו של צעירי בכלל, היה שהוא הגיע במטרה לשכנע שחנקין רצה לפגוע בו ובתובע במתכוון, ובמגמה לשכנע בכך הוא עשה שימוש בפרטים שקשה היה להאמין באמיתותם, ואשר לא עלו בקנה אחד עם ראיות אחרות שהובאו בפניי.

 

כך למשל, הטענה לפיה הרכב דחף את הטרקטורון עם הגלגל בעת המפגש הראשוני, כמתאור לעיל, היתה עדות כבושה, אשר לא היה לה זכר בהודעת צעירי במשטרה, כאשר הסברו של צעירי בנדון, לפיו הוא סיפר זאת לשוטר והוא אינו אחראי למה שהשוטר רשם, לא היה משכנע, בלשון המעטה (עמ' 74 לפרוטוקול, שורות 28-29).

 

דוגמה נוספת היתה ביחס לעדותו של צעירי לגבי נסיבות אי הימצאותה של קשת התהפכות בטרקטורון, כאשר מבלי להלאות את הקורא ביחס לסתירה שהתגלתה בין עדותו של צעירי בבית המשפט ביחס לנקודה זו לבין האמור בנדון בהודעה במשטרה, נציין כי צעירי לא ידע, בחקירתו הנגדית, ליישב בין הדברים, והדברים הגיעו לידי כך שכאשר התבקש צעירי לבחור, מבין שתי הגרסאות, מהי הגרסה הנכונה, הוא השיב כי אינו יכול ! (עמ' 72, שורות 28-31).

 

לכך ניתן להוסיף מסירת עדות שהתאפיינה, לפרקים, בתיאורים מוגזמים ומופרזים, מתוך מאמץ יתר של צעירי לשכנע באמיתות גרסתו, ואולם אין טעם להכביר מילים על כך, כאשר דוגמה לדבר ניתן לראות בעמוד 66 לפרוטוקול, שורות 21-16.

 

 

 

25.     אם נסכם, התקשיתי לקבל את תיאוריו של צעירי ביחס לנסיבות ההיתקלות הראשונית עם הרכב, וביחס לנסיבות "המרדף" כולו.

 

 

 

26.     לעומתו, בלטה עדותו של רומן, שכלל הותיר רושם חיובי במהלך עדותו לפניי, כאשר אציין שלהבדיל מאחרים, לרומן לא היה אינטרס ישיר בתוצאות ההליך, וגם לא התרשמתי ששוררים בינו לבין חנקין יחסי קרבה אשר יכולים להטות או להשפיע על משקל עדותו.

 

          בהודעתו במשטרה מסר רומן, כי כאשר זיהה את הטרקטורון נוסע מולם, "חתך" הטרקטורון לכיוון המדרכה משמאל, וקשר העין איתו אבד לפני שהספיק הרכב להסתובב (שורות 7-10 להודעתו במשטרה).

 

 

 

27.     אשר לתובע, הרי שבעדותו לפניי הוא מסר כי כאשר הטרקטורון והרכב נפגשו לראשונה פנים אל פנים, הרכב הסתובב ונסע אחרי הטרקטורון (עמ' 27 לפרוטוקול, שורה 15), מבלי לטעון שהרכב פגע בהם או ניסה לפגוע בהם (כפי שטען צעירי).

 

          אכן, בהודעתו במשטרה, שנמסרה בסמוך לאירוע (27.6.12), טען התובע כי כאשר כלי הרכבים נפגשו, הרכב "כמעט נכנס בנו וחברי שלי ישי עלה קצת על המדרכה כדי לברוח ממנו כדי שלא יכנס בנו.." (שורות4-5).

 

          ודוקו. גם בהודעתו במשטרה לא טען התובע שהרכב פגע בטרקטורון בצורה כלשהי, אלא גרסתו היתה שהרכב "כמעט נכנס" בטרקטורון.

 

          כך או אחרת, לאחר שמיעת מכלול העדויות, והתרשמות מהתובע, ברור כי גרסת התובע במשטרה, בכל הנוגע לנסיבות "המרדף" שהתנהל בין הרכב לטרקטורון, הושפעה מרצונו של התובע שלא לחשוף, בפני השוטרים, את הסיבה בגינה נסע הטרקטורון באופן בו הוא נסע.

 

          במה דברים אמורים?

 

          נסיעת הטרקטורון עובר לאירוע היתה "חשודה" – התובע וצעירי מיהרו לנסוע מהמקום בו היו ניידות בשכונה 13; כאשר נתקלו ברכב הביטחון הם מיהרו לחמוק ממנו; ובתום נסיעה בה "רדף" רכב הבטחון אחרי הטרקטורון, אירעה התנגשות.

 

          אין ספק כי מדובר בהתנהלות חשודה של התובע וצעירי, שנבעה, כאמור, מרצונם שלא להסתבך על רקע עבירות תעבורה.

 

          כאשר נדרש התובע, בסמוך לאחר התאונה, להסביר בפני השוטרים את ההתנהלות האמורה, סביר בהחלט שהוא לא שש לחשוף בפניהם את שלל עבירות התעבורה שגרמו לחברו צעירי לברוח מהמקום, והוא גייס את העובדה שרכב הבטחון נסע אחריהם, תוך שהוא "מעצים" עובדות ונתונים, כגון טענה שהרכב מלכתחילה "כמעט נכנס בהם", וזאת כדי להסביר מדוע הטרקטורון ברח מהרכב לאחר מכן.

 

          אציין כי התובע הותיר בעדותו לפניי רושם של אדם אינטליגנטי ומחושב מאוד.

 

          בד בבד, התובע לא שש לחזור בעדותו בבית המשפט על הדברים שמסר בהודעתו במשטרה, לא מפני שהדברים שמסר לשוטרים שיקפו בהכרח מציאות אותה הוא רצה להעלים, אלא מפני, כך היה הרושם, שעצם מסירתם במשטרה לא היתה נוחה לו.

 

 

 

28.     אשר לחנקין, הוא מסר בהודעתו במשטרה גרסה דומה לזו שמסר רומן (שורות 11-13 להודעה").

 

 

 

29.     סיכומה של נקודה –

 

בעת המפגש הראשוני בין הטרקטורון לרכב, כששני כלי הרכב נוסעים אחד מול השני, החליט צעירי להמשיך בנסיעה מהירה, הלאה מהרכב, מתוך כוונה שהרכב לא יעכב או יעצור אותו, ואילו חנקין זיהה את הטרקטורון ככלי חשוד, החליט מייד לנסוע אחרי, הסתובב והתחיל במימוש כוונה זו.

 

          כלל לא הוכח בפניי שברגע המפגש הראשוני הרכב פגע, או כמעט התנגש, בטרקטורון, ואף שייתכן שהטרקטורון זז ימינה לכיוון המדרכה כדי לחמוק מהרכב, לא הוכח שהרכב יצר סיכון מיידי לטרקטורון בנקודת זמן זו.

 

 

 

ד. נסיבות המשך "המרדף"

 

 

 

30.     ייאמר מייד – שני הצדדים נחלקו בטרמינולוגיה אותה הם נתנו לנסיעה של הרכב אחרי הטרקטורון.

 

          בעוד קרנית וצעירי מקפידים לסווג את אותה נסיעה כ- "מרדף", יתר בעלי הדין, בעיקר חנקין, נמנעו ככל הניתן משימוש בטרמינולוגיה זו, כאשר חנקין מקפיד לעשות שימוש במונח "נסיעה עקבית" (כאשר הכוונה היא לנסיעה עוקבת).

 

          הסיבה לכך ברורה –בעלי דין שרצה לשכנע בכך שהתאונה היתה מכוונת, סבר שהשימוש במונח "מרדף" משרת את הנרטיב הזה, בעוד שאחרים סברו שככל שלא יהיה מדובר במרדף, כך תרחק המסקנה של תאונה מכוונת.

 

 

 

31.     השימוש שנעשה על ידי במסגרת פסק דין זה במונח "מרדף" הוא לצרכי נוחות, כאשר החשוב הוא לא הטרמינולוגיה, אלא האופי של נסיעת הרכב אחרי הטרקטורון, כעולה מחומר הראיות שהונח בפניי.

 

 

 

32.     חומר הראיות מלמד, כי מייד לאחר הפגישה הראשונית בין שני כלי הרכב , עליה עמדנו לעיל, בעוד הרכב עושה סיבוב "פרסה" כדי לנסוע אחרי הטרקטורון, אבד בשלב זה קשר העין בין יושבי הרכב לטרקטורון.

 

          כך עולה מהודעתו של רומן במשטרה, שם מסר כי "איבדנו קשר עין איתו עוד לפני שהספקנו להסתובב" (שורה 10 להודעה).

 

          כך גם עולה מהודעת חנקין במשטרה (שורות 14-16).

 

 

 

33.     באותה נקודה ניסו יושבי הרכב, תוך כדי נסיעה, לאתר את הטרקטורון, כאשר בשלב זה, כך סיפר רומן במשטרה (שורות 11-12),  הטרקטורון "קפץ" מצד ימין של הרכב "מהחולות", וחנקין בלם בניסיון למנוע התנגשות איתו (נציין כי רומן לא נחקר על דברים אלה בעדותו לפניי).

 

          גם חנקין מסר בהודעתו במשטרה, כי לאחר שניסה לאתר את הטרקטורון (לאחר אותו מפגש ראשוני), יצא פתאום הטרקטורון מצד ימין שלו ברחוב שמש, ובאותה נקודה התחיל חנקין לנסוע אחריו (הודעת חנקין במשטרה, שורות 14-16).

 

 

 

34.     בנקודה זו, כך עולה מחומר הרכב, נסע הרכב מאחורי הטרקטורון.

 

          אלא שבניגוד לטענת קרנית, לא הוכח בפניי שהרכב והטרקטורון היו צמודים כל אותה העת.

 

          חנקין מסר בהודעתו במשטרה כי בשלב מסויים הוא שמע את רעש הטרקטורון אך לא ראה אותו (שורה 16). בעדותו בבית המשפט מסר (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 25) כי בשלב מסויים "איבדתי אותו" (הכוונה לטרקטורון).

 

          רומן מסר בעדותו לפניי כי "כן ראינו אותו אבל כמו שאמרנו הזכרתם שהוא קפץ מהחולות ואני לא זוכר שנסענו כל הדרך אחריו וראינו אותו כל הדרך. אבל באיזה שהוא שלב ראינו אותו ועקבנו אחריו." (עמ' 86 לפרוטוקול, שורות 10-11).

 

 

 

35.     אשר לתובע, בהודעתו במשטרה הוא מסר כי הרכב נסע אחריהם "צמוד כל הדרך ולפי דעתי אני לא בטוח אולי הוא נגע בנו כמה פעמים.." (שורה 6), ואולם כבר עמדנו על כך שאת דברי התובע במשטרה יש לקחת, בנדון, בערבון מוגבל, שכן התובע ניסה לייחס לנהג הרכב נסיעה צמודה ומלחיצה, בכדי להסביר בפני השוטרים את התנהלות חברו צעירי בכל הנוגע לאופן נהיגתו בטרקטורון, ובכדי להרחיק מהעובדה שמה שבאמת "הלחיץ" את צעירי היו עבירות תעבורה שנעשו על ידו.

 

          בבית המשפט לא חזר התובע מיוזמתו על דברים אלה, ורק כאשר עומת ע"י ב"כ קרנית עם דבריו במשטרה, "נאלץ" לאשר את הדברים, וגם זאת בדרך מתחמקת (ראו למשל עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 1-4).

 

          שוב, עדותו בבית המשפט בנדון נבעה מרצון שלא לסתור את הדברים שמסר במשטרה, ובה בעת לא לאשר את נכונות הדברים, משום שבזמן אמת (במשטרה) הם שיקפו, לעיתים, מצג מטעה ביחס למציאות.

 

         

 

36.     אשר לצעירי, הרי שבעדותו בפניי הוא הציג גרסה ברורה לפיה הרכב נסע "מאחורי ממש, במהירויות מאוד גבוהות, ממש מטר וחצי מאחורי. אם הייתי נוגע בברקס, הוא היה דורס אותי ומתגלגל עלינו". (עמ' 65 לפרוטוקול, שורות 31-32).

 

          גם את עדותו זו של צעירי, כמו גם ביחס לעדותו הקודמת עליה עמדתי, יש לקחת בערבון מוגבל, שכן הרושם הברור היה שהיא נמסרה במגמה לשכנע שחנקין פגע בו במתכוון, גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם יתר חומר הראיות, ואשר נועדה לאפשר לצעירי לחמוק מחרב השיפוי שמונפת ע"י קרנית, אם ייקבע שמדובר בתאונת דרכים.

 

 

 

37.     סיכומה של נקודה –

 

חומר הראיות מלמד כי לאחר המפגש הראשוני בין שני כלי הרכב, הסתובב הרכב בפניית פרסה, במטרה לנסוע אחרי הטרקטורון; בסמוך לאחר מכן אבד  קשר העין בין יושבי הרכב לטרקטורון; לאחר מכן הוא חודש עת "קפץ" הטרקטורון מימין לרכב; או אז חידש הרכב את נסיעתו אחרי הטרקטורון, כאשר לא הוכח שהרכב היה צמוד כל אותה העת לטרקטורון.

 

 

 

ה. ההתנגשות

 

 

 

38.     נסיעת הרכב אחרי הטרקטורון, למן המפגש הראשון ביניהם ועד להתנגשות, נמשכה דקות ספורות.

 

          כאשר נשאל התובע ע"י חוקר המשטרה כמה זמן נמשכה אותה נסיעה הוא השיב "לא הרבה דקה או שתיים אולי" (שורה 29). בחקירתו בבית המשפט לא זכר התובע כמה זמן נמשך "המרדף", והעריך שמדובר ב- "כמה דקות" (עמ' 28 לפרוטוקול, שורה 1).

 

          חנקין מסר בחקירתו בבית המשפט כי "המרדף" נמשך שתי דקות (עמ' 9, שורה 24).

 

          רומן העריך בעדותו כי המרדף נמשך 5 דקות (עמ' 81 לפרוטוקול, שורה 31).

 

          צעירי העריך בעדותו כי המרדף נמשך "בין 3 ל 7 דקות. אולי 5 דקות. כמה דקות. אולי פחות" (עמ' 66 לפרוטוקול, שורה 15).

 

 

 

39.     מחומר הראיות עולה, כי לאחר דקות ספורות של נסיעה כמתואר לעיל, נסעו שני כלי הרכב ברחוב יהלום, והגיע לאזור בו הכביש מתפצל לשניים  - למי שנוסע מערבה ברחוב היהלום (כפי שעשו הרכב והטרקטורון עובר להתנגשות), המשך נסיעה קדימה ומעט שמאלה מוביל לעמדת שמירה (בודקה) עם מחסום, אשר מעבר לה יש יציאה מהשכונה, ואילו פנייה ימינה (לכיוון צפון) מובילה לרחוב לשם.

 

 

 

40.     בנקודה זו ראוי לפנות לסרטון שצולם ממצלמת אבטחה (נ/2), שמוקמה באזור הבודקה, ואשר מראה את המתרחש מהצד של הבודקה לכיוון מזרח (כלומר פני המצלמה היו לכיוון רחוב היהלום).

 

          בטרם נעשה זאת נדגיש, כי איכות הצילום אינה מן הגבוהות, והתאורה כפי שנראית בצילום עמומה (היתה זו, כאמור, שעת לילה מאוחרת).

 

          עיון בסרטון מעלה את הבאים:

 

-        בתחילה הסרטון (סביבות השעה 00:21 לפי שעון המצלמה), ניתן להבחין באורות מהבהבים המגיעים מכיוון רחוב יהלום אל כיוון הבודקה, במה שנראה כאורות "הצ'קלקה" של הרכב.

 

-        האורות ממשיכים להתקרב לבודקה, דבר שגורם לשומר, בשעה 00:21:27, לצאת מעמדתו כדי לבחון במה מדובר.

 

-        בשעה 00:21:33 רואים את האורות כשהם סמוכים למדיי לבודקה. הסתכלות באורות, כמו גם בהמשך הסרטון, מצביעה על כך שהרכב או הרכבים שיצרו את האורות נעים בשלב זה אל עבר שפת מדרכה שנוצרת כתוצאה מפיצול הכביש מכיוון רחוב יהלום (למען פישוט הדברים נדמיין, כי פניה ימינה מרחוב יהלום תובל לרחוב לשם; פניה שמאל תוביל לבודקה וליציאה מהשכונה, והמשך נסיעה "ישרה" תוביל לשפת המדרכה).

 

-        בשעה 00:21:34 רואים בבירור ששני כלי הרכב נעים לעבר אותה שפת מדרכה.

 

בשלב זה ניתן כבר להבחין שהטרקטורון נמצא משמאל לרכב, מעט לפניו, כאשר שני כלי הרכבים מאוד צמודים האחד לשני.

 

לא מן הנמנע שבשלב זה כבר נוצר מגע בין שני כלי הרכב, אם כי קשה לקבוע זאת ע"י הסתכלות בסרטון (בגלל איכות התמונה).

 

-        שני כלי הרכב ממשיכים, עד שהם מתנגשים, בשעה 00:21:35, בשפת המדרכה ואף עולים עליה, ומייד נעצרים (בשעה 00:21:36).

 

-        בשעה 00:21:42 רואים את נהג הרכב (שבדיעבד מתברר כחנקין) יוצא מהרכב, וניגש לטרקטורון.

 

-        המשך הסרטון כבר אינו מכיל נתונים משמעותיים, ורואים בו את ההמולה שמתחילה להיווצר מסביב לכלי הרכב.

 

41.     מהסרטון ניתן להבחין, כי שניות לפני ההתנגשות הגיעו כלי הרכב מכיוון רחוב יהלום, כשהם נוסעים האחד צמוד לשני, וכאשר הטרקטורון, שהקדים במעט את הרכב, נמצא משמאלו של הרכב.

 

          מהסרטון לא ניתן להבחין כראוי באיזה נקודה נוצר המגע בין שני כלי הרכב, אם כי בסמוך למקום בו נעצרו שני הרכבים בשפת המדרכה, רואים את שניהם צמודים מאוד האחד לשני, וייתכן שאף נוגעים האחד בשני.

 

          אשר לנקודות המגע בין שני כלי הרכב, נראה כי זו נוצרה בין חלקו השמאלי קדמי של הרכב (ייתכן באזור הגלגל הקדמי) לבין חלקו האחורי ימני של הטרקטורון (כנראה באזור הגלגל האחורי).

 

 

 

42.     לצד הסרטון האמור, קיימות עדויות שהובאו בפניי, אשר משלימות במידה רבה את התמונה ביחס לנסיבות ההתנגשות בין הרכבים.

 

 

 

43.     אתחיל עם רומן, אותו מצאתי, כאמור, כעד אמין ומהימן, אשר כך מסר בהודעתו למשטרה ביום 10.6.12 את הדברים הבאים:

 

          "..כשפנינו לרח' יהלום שמוביל לבודקה של השומר הוא (הכוונה לטרקטורון – א.ס.) נסע בצד השמאלי של הכביש ואנחנו אחריו אני הייתי בטוח שהוא הולך לפרוץ את המחסום ואז בצומת עם רחוב לשם הוא התכוון לפנות ימינה בפתאומיות בלי שום איתות ופבל פגע בו מאחורה ניסה לבלום עד לפני שפגע בו ונעצרנו בצמחיה." (שורות 14-16 להודעה)

 

          בבית המשפט חזר רומן על גרסה זו (ראו למשל עמ' 82 לפרוטוקול, שורות 20-21).

 

 

 

44.     אשר לחנקין, הוא מסר את הדברים הבאים בהודעתו במשטרה (שורות 17-19):

 

          "..פניתי לרח' יהלום וכאשר פניתי זיהיתי את הטרקטורון לפניי ובצד שמאל נוסע וכאשר התקרבתי לרח' לשם הוא לפתע שבר ימינה ואני מבהלה דפקתי ברקס וסטיתי גם ימינה ופגעתי בו מאחורה וכל הזמן אני עם רגל על הברקס ונעצרנו אחרי הצומת בעפר.."

 

          מדובר בגרסה דומה מאוד לזו שמסר רומן במשטרה.

 

          בבית המשפט חזר חנקין על אותה גרסה, כפי שרואים, למשל, בדברים הבאים (עמ' 13 לפרוטוקול):

 

          "...אני הייתי בטוח שהוא הולך לשבור את המחסום ואז הוא שבר פתאום ימינה, אין לו תאורה ולא כלום, ולא יכולתי לדעת מה הוא מתכנן לעשות."

 

 

 

45.     אשר לתובע, הוא מסר את הדברים הבאים בהודעתו במשטרה (שורות 7-9):

 

          "ואז הגענו לשכ' 11 וישי רצה לפנות ימינה היה שם איזה פנייה ימינה לשכ' 9 ברח' יהלום-לשם ואז פתאום בגלל הפנייה הסתכלתי ימינה וראיתי את הנהג בא מולנו בפול גז ופשוט נכנס בנו, נגררנו על הכביש עד שעלינו על המדרכה ופגענו בעמוד.."

 

          תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם הסרטון נ/2 עליו עמדנו לעיל.

 

          הסרטון אינו תומך בטענת התובע, שנמסרה במשטרה, לפיה הרכב הגיע מול הטרקטורון עת ניסה האחרון לפנות ימינה, אלא שהסרטון תומך בכך ששני כלי הרכב הגיעו בנסיעה צמודה מאוד (אולי אפילו כזאת שיצרה מגע ביניהם) מרחוב יהלום, כששניהם מקבילים ונוסעים לאותו כיוון נסיעה, וכאשר הטרקטורון מקדים את הרכב.

 

          בחקירתו בבית המשפט מסר התובע, כי ייתכן שצעירי התחיל לפנות ימינה עובר לתאונה (עמ' 31 לפרוטוקול, שורה 10), וכאשר נתבקש להדגים, באמצעות דגמי צעצוע, את המנח של שני כלי הרכב בעת ההתנגשות, הוא הדגים פגיעה בזווית של 90 מעלות בין חזית הרכב לבין הצד הימני של הטרקטורון (עמ' 31, שורה 23), באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הנראה בסרטון.

 

          הרושם הכללי מעדות התובע היה שקשה לסמוך על עדותו בנדון כדי לקבוע ממצאים ביחס לאופן המדויק של ההתנגשות או של מהלכה.

 

 

 

46.     אשר לצעירי, הוא מסר בעדותו בבית המשפט כי בעודו פונה ימינה הרכב "נכנס" בו (עמ' 66 לפרוטוקול, שורה 19).

 

          בהמשך הבהיר צעירי כי "הוא המשיך ישר ואני התחלתי לפנות ימינה" (עמ' 67 לפרוטוקול, שורה 27).

 

          מאידך, צעירי עמד על כך שהתיאור לפיו הרכב התנגש בחלקו האחורי של הטרקטורון אינו נכון, אלא שהנכון הוא שהרכב "נכנס בנו מקדימה" (עמ' 67 לפרוטוקול, שורה 13), תיאור שאינו עולה בקנה אחד עם הנראה בסרטון.

 

          עם זאת, חשוב להפנות לדבריו הבאים של צעירי, אשר נאמרו בסוף חקירתו הנגדית, ואשר עולים בקנה אחד עם גרסתם של רומן וחנקין לאירועים (עמ' 77 לפרוטוקול):

 

          "... הוא אולי לא צפה את זה שאפנה, אולי הוא חשב שאמשיך ישר. אני לא יודע מה קרה איתו.

 

          ..

 

          ש. למה אמרת לשופט שאתה חושב שרכב המאזדה לא צפה שתפנה ימינה.

 

          ת. הוא רצה להיכנס, אין איתותים לטרקטורון, הוא לא יכול היה לצפות את מה שאני עושה, אבל הוא לא האט בכלל.

 

          ש. כלומר, אתה לא עשית שום סימן שאתה מתכוון לפנות ימינה?

 

          ת. לא שזכור לי. אני אמור לעשות לו סימנים שאני פונה ימינה?"

 

 

 

47.     להשלמת התמונה נפנה לאמור בדו"ח בוחן התנועה ובעדותו בבית המשפט.

 

          האירוע נחקר ע"י חוקר התנועה אביטל דהרי, אשר בדו"ח מיום 26.6.12 (נ/9) העלה מסקנות, שאלה עיקרן:

 

-        עובר להתנגשות נסעו שני כלי הרכב ברחוב יהלום לכיוון מערב, כאשר הטרקטורון מקדים את הרכב.

 

-        היה מגע בין חזית הרכב לחלק האחורי של הטרקטורון.

 

-        הטרקטורון נדחף קדימה ע"י הרכב, עלה על אבן שפה ונעצר בצמחיה, כאשר הרכב צמוד אליו ומאחוריו.

 

-        התאונה נגרמה בשל אי שמירת מרחק מצד הרכב.

 

 

 

48.     נציין כי על יסוד ממצאי הבוחן והחקירה בכללותה, הועמד חנקין לדין באשמה של נהיגה בחוסר זהירות אשר גרמה חבלה של ממש, והורשע על פי הודאתו.

 

 

 

49.     בחקירתו בבית המשפט נדרש הבוחן דהרי לצפות בסרטון, וכך השיב על שאלות בנדון (עמ' 62 לפרוטוקול):

 

          "אני לא יכול לקבוע מה המרחק, אבל מהסרטון, נראה שהמאזדה נוסעת מאוד קרוב לטרקטורון.

 

          ש. יכול להיות שהיא גם ממש דבוקה עליה? שיש נשיקה?

 

          ת. אני לא יכול לקבוע את זה.

 

ש. נצפה שוב (צופים שוב בסרטון).

 

ת. הם נוסעים קרוב אחד לשני. לא יכול לקבוע מה המרחק. בסופו של דבר היתה תאונה, אז מן הסתם היה מגע ביניהם. ממש לפני שהם עלו על המדרכה.

 

הבוחן דהרי אישר, כפי שציין בדו"ח שערך, כי לא נמצאו על ידו סימני בלימה. עם זאת הוא מסר בהמשך כי "לא כל בלימה ניתן לראות סימני בלימה. אי אפשר לשלול את זה שהוא (הכוונה לרכב – א.ס.) בלם."

 

 

 

50.     סקירת האמור לעיל מוביל למסקנה שהוכח, במאזן ההסתברויות, כי גרסת של רומן וחנקין לגבי סיבת ההתנגשות, היא הגרסה הנכונה.

 

          לפי גרסה זו, שני כלי הרכב נסעו ברחוב יהלום לכיוון מערב, כאשר הטרקטורון מקדים את הרכב ונוסע משמאלו.

 

          בשלב מסויים, כאשר התקרבו לפיצול בכביש (ימינה לרחוב לשם וישר ומעט שמאלה לבודקה של השומר ומחסום), ביצע צעירי פניה מפתיעה ימינה, בניסיון להיכנס לרחוב לשם. נראה כי צעירי הבין שהמשך נסיעה בכיון ישר לא תשר אותו, שכן הוא תוביל למחסום, והחליט, ללא התראה מוקדמת, לפנות ימינה.

 

          הואיל והטרקטורון הקדים אך במעט את הרכב, אשר נסע בצמוד אליו מאחור, גרמה הפניה ימינה להתנגשות בין החלק האחורי ימני של הטרקטורון לבין החלק הקדמי שמאלי של הרכב.

 

          לאחר שנוצר מגע המשיכו שני כלי הרכב בנסיעה (אשר לא ניתן לקבוע את אורכה המדוייק אך לא נראה כי היתה נסיעה ארוכה מדיי), עד שנעצרו באבני השפה של המדרכה  ובצמחיה שמעבר לה.

 

 

 

51.     בטרם נסיים חלק זה, נעיר שתי הערות:

 

 

 

-        קרנית טענה שאין אינדיקציה לכך שחנקין ניסה לבלום, בהסתמך על דו"ח הבוחן, ואולם, כאמור, הבוחן הבהיר בעדותו כי העדר מציאת סימני בלימה על ידו אינו אומר שלא היתה בלימה מצד הרכב.

 

-        אין אינדיקציה של ממש שהרכב "גרר" של הטרקטורון מספר מטרים עד העצירה.

 

נכון שהוא שיש אינדיקציה לכך שנוצר מגע בין שני כלי הרכב עוד בטרם הגיעו שניהם לעצירה מוחלטת, אך לא ניתן לקבוע, גם לא מהסרטון, באיזה נקודה בכביש התחיל המגע, וכמה זמן נסעו שני הרכב כשהם נוגעים אחד בשני על העצירה.

 

 

 

ו. סיכום העובדות עד כאן

 

 

 

52.     להלן סיכום העובדות הנוגעות להשתלשלות העניינים  שהובילה לאירוע, כפי שנסקר לעיל:

 

 

 

-        ביום האירוע הגיעו התובע וצעירי לקיסריה, כשהם נוסעים בטרקטורון נהוג ע"י צעירי, ללא ביטוח חובה בתוקף; ללא לוחיות רישוי; וללא קשת התהפכות.

 

-        השניים הגיעו לשכונה 13, בכדי לפגוש חברים, אלא שנתקלו באזור ברכבי משטרה ורכבי ביטחון, שהיו שם על רקע חשד לפריצה לבית.

 

-        צעירי חשש שהוא יעוכב בידי גורמי הבטחון דבר שיוביל לבירור עבירות התעבורה שהוא ביצע, והחליט לנסוע מהמקום במהירות. בה בעת, מי מגורמי הביטחון שהיו במקום ראה את הטרקטורון, חשד שהוא מעורב באירוע הפריצה, ודיווח על כך במכשיר הקשר.

 

-        חנקין ורומן, שנסעו באותה עת ברכב של חברת אבטחה פרטית והיו מודעים לאירוע של פריצה, הבחינו בטרקטורון של צעירי מגיע מולם במהירות, וחשדו בו כמי שמעורב באירוע הפריצה.

 

צעירי, שראה את הרכב מגיע מולו, חשש שהרכב יעכב אותו, והחליט להמשיך בנסיעה מהירה ממנו והלאה.

 

חנקין החליט לעשות סיבוב פרסה, ולנסוע מאחורי הטרקטורון, במטרה לעקוב אחריו, לעצור ולעכב אותו, עד להגעת המשטרה.

 

-        על רקע זה התפתח מרדף בין הרכב לטרקטורון, אך בחלקים ממנו לא היה קשר עין בין שני כלי הרכב, ואין אינדיקציה לכך ששני כלי הרכב נסעו כל אותה העת בצמידותו.

 

-        בתום מרדף של דקות ספורות, נוצר מצב, ברחוב יהלום, בו שני כלי הרכב נוסעים בצמידות, כאשר הטרקטורון נוסע משמאל לרכב ומקדים אותו.

 

-        בהגיע נקודת פיצול ברחוב יהלום, כאשר שני כלי הרכב נוסעים באופן המתואר, החליט צעירי, באופן לא מתכונן ומבלי לאותת, לנסות לפנות ימינה לרחוב לשם, דבר שהפתיע את חנקין ורומן, אשר לא צפו את הדבר.

 

פניה זה יצרה התנגשות בין חלקו האחורי-ימני של הטרקטורון, לבין חלקו הקדמי-שמאלי של הרכב, כאשר בתום מספר מטרים של מגע בין כלי הרכב, הם הגיעו לעצירה מלאה באבני השפה שנוצרו בפיצול בין רחוב לשם לבין הבודקה והמחסום שנמצאים בהמשך לכיוון הנסיעה מרחוב יהלום.

 

 

 

האם הוכחה כוונה של חנקין לפגוע בתובע?

 

 

 

53.     כאמור, קרנית טענה כי האירוע מושא התביעה נגרם כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון, ע"י חנקין, כדי לגרום נזק לגופו של התובע או לרכושו.

 

 

 

54.     הנטל להוכיח טענה זו הוטל על מי שטען לה, אשר היה צריך להוכיח, במאזן ההסתברויות, קיום כוונה מצד חנקין לפגוע בתובע.

 

         

 

55.     כאשר בכוונה עסקינן, תיתכנה, כאמור, שני סוגי כוונות:

 

 

 

-        כוונה עיקרית לפגוע, זאת כאשר הפוגע מתכוון, כמטרה עיקרית, לגרום נזק לנפגע;

 

-        כוונה משנית לפגוע, כאשר כוונת הפוגע לגרום נזק לנפגע היא משנית למטרה עיקרית, כגון רצון להימלט מהזירה (ראו עניין בלבן הנ"ל).

 

 

 

56.     חומר הראיות מלמד, כי כלל לא הוכחה כוונה מצד חנקין לפגוע בתובע, לא ככוונה עיקרית ולא ככוונה משנית.

 

 

 

א. כוונה עיקרית?

 

 

 

57.     תחילה, נסלק מעל הדרך את האפשרות לפיה לחנקין היתה כוונה עיקרית (להבדיל ממשנית) לפגוע בתובע.

 

          כוונה שכזאת לא הוכחה, ולו באופן הקלוש ביותר, ודומה כי גם קרנית לא טענה לקיומה של כוונה שכזאת.

 

          הדברים מובאים להלן נוכח טענתו של צעירי בעדותו, לפיה חנקין ביקש, מלכתחילה, לפגוע בו, או כדבריו "לסכל אותו".

 

          לטענה זו לא מצאתי כל שחר.

 

          חנקין לא הכיר את צעירי ואת התובע עד למפגש הראשוני בין הטרקטורון לרכב, וגם ברגע זה לא היה לו שמץ מושג בנוגע לזהותם.

 

          חנקין חשד אמנם ביושבי הטרקטורון כמי שמעורבים באירוע פריצה, ואולם הטענה לפיה על סמך חשד זה הוא החליט, באמצעות הרכב בו נהג, לעשות בהם פעולה סיכול, היא מופרכת, חסרת שחר, חסרת היגיון, ואין לה שום עיגון ראיות.

 

          חנקין מסר בעדותו לפניי כי "לא היתה לי שום כוונה לפגוע בהם. ולא שום דבר. היה לי כוונה לבצע את העבודה." (עמ' 24 לפרוטוקול, שורה 10), ואת דבריו אלה מצאתי כמהימנים.

 

 

 

58.     הדברים מקבלים חיזוק נוכח עדותו של רומן לפניי, אותו מצאתי כאמור עד אמין, ממנה לומדים כי השניים לא התכוונו לפגוע ברכב, אלא לנסוע אחריו, כאשר ביחס לרגע הפגיעה הוא מסר את הדברים הבאים (עמ' 81 לפרוטוקול, שורות 13-17)):

 

          "ש. אתם מתקרים לטרקטורון ולא אמרת לו תזהר לא לפגוע בו? לנהג?

 

          ת. זה קרה..הפגיעה לא היתה במכוון.

 

          ש. איך אתה יודע?

 

          ת. הכוונה מן הסתם היא לא להכנס בטרקטורון, אנו לא במשחק מחשב, קרתה טעות והחלקנו לתוכו."

 

          ובהמשך הוא מסר (עמ' 82 לפרוטוקול, שורות 20-21):

 

          "זה לא היה במתכוון המטרה לא היתה להכנס כדי לעצור אותו הוא כנראה הפתיע אותו (הכוונה לחנקין – א.ס) שהתכוון לפנות ימינה. יכול להיות שגם נהג הטרקטורון בלם."

 

 

 

59.     כאמור לעיל, התאונה ארעה עקב החלטה של צעירי לפנות באופן פתאומי ימינה, דבר שגרם להתנגשות בינו לבין הרכב.

 

          ההתנגשות לא נוצרה אפוא עקב פעולה יזומה (בהיבט המיידי) של חנקין לפגוע בטרקטורון (להבדיל מיוזמה בהיבט הכללי בשים לב להחלטת חנקין לנסוע אחרי הטרקטורון, יוזמה שיכולה להיות רלוונטית לסוגיית קיום כוונה משנית, אליה נידרש מייד).

 

 

 

60.     עוד נזכיר בנדון את דבריו של רומן למשטרה, אשר סיפר שבשלב מסויים של המרדף, עוד בטרם שלב ההתנגשות, ביצע חנקין פעולת בלימה כדי למנוע התנגשות עם הטרקטורון (שורה 12 להודעה).

 

          על דברים אלה לא נחקר רומן, והם אינם עולים בקנה אחד עם כוונה מצד חנקין לפגוע בתובע (או בצעירי).

 

 

 

כוונה "משנית"?

 

 

 

61.     חומר הראיות מוביל למסקנה שלא הוכח קיומה של כוונה משנית מצד חנקין לפגוע בתובע.

 

          דומה שקרנית שמה את יהבה על קיומה של כוונה משנית שכזו, תוך הפניה, בין היתר, לפסק הדין בעניין בלבן שהוזכר לעיל, וניסיון לקשור קווי דמיון בין שני המקרים.

 

 

 

62.     את טענתה של קרנית ניתן לתמצת באופן הבא –

 

          לשיטתה, חנקין רצה, בכל מאודו, לעצור את הטרקטורון על יושביו, ולשם כך הוא רדף אחריו תוך נהיגה מהירה, פזיזה ומסוכנת.

 

          לשיטתה, רצונו של חנקין לעצור בכל מחיר את הטרקטורון, הוביל לנהיגה שיצרה סיכון לפגוע בטרקטורון על יושביו, סיכון שחנקין היה מודע לו היטב.

 

          משכך, יש לייחס לחנקין כוונה לפגוע בתובע, אשר היתה משנית לכוונתו לעצור אותו.

 

 

 

63.     אלא שחומר הראיות אינו מכיל הוכחה לטענה זו של קרנית.

 

 

 

64.     כלל לא הוכח שחנקין רצה לפגוע בטרקטורון מתוך כוונה להביא לעצירתו.

 

          חנקין ורומן שללו כוונה שכזו, וגם חומר הראיות אינו מבסס אותה כדבעי.

 

          חומר הראיות מלמד שחנקין אמנם נסע אחרי הטרקטורון, ובעוד שלא מן הנמנע שהדבר היה בכוונה לעצור את הטרקטורון על יושביו, לא הוכח כי חנקין התכוון לפגוע בטרקטורון כדי לממש כוונה זו.

 

          כאמור לעיל, אין אינדיקציה לכך שבמהלך אותו מרדף שני הרכבים היו צמודים כל העת; אין אינדיקציה של ממש שחנקין ביצע פעולה אשר נועדה לפגוע בטרקטורון; ומהודעתו הנ"ל של רומן במשטרה אף עולה שחנקין ביצע פעולה שאינו עולה בקנה אחד עם כוונה שכזו (אותו ניסיון בלימה בתחילת המרדף).

 

          זאת ועוד. עובר להתנגשות לא צפה חנקין, שנסע מאחורי הטרקטורון, שצעירי יבצע ניסיון פניה ימינה, וההתנגשות ארעה עקב פעולה יזומה מצד צעירי דווקא, ולא מצד חנקין.

 

          כאמור, רומן וחנקין הופתעו מניסיונו של צעירי לפנות ימינה; הם לא צפו את הדבר; וברי כי הפעולה שגרמה באופן מיידי להתנגשות לא רק שלא היתה שלהם, אלא שלא נצפתה על ידם.

 

65.     אין ממש בטענת קרנית, לפיה אופן נהיגתו של חנקין לא הותיר ברירה אלא להתרחשות תאונה ולפגיעה בתובע.

 

          אכן, כאשר הגיעו שני כלי הרכב לפיצול ברחוב יהלום, היו בפני צעירי שתי אפשרויות לא נוחות – להמשיך ישר תוך סכנה ברורה ומוחשית להתנגש במחסום, או פניה ימינה תוך סיכון לפגיעה ברכב.

 

          אלא שבכך אין כדי לתמוך בטיעוני קרנית.

 

          ראשית, לא הוכח שאלה היו שתי האפשרויות עובר להתנגשות, וייתכן בהחלט שהיו עוד אפשרויות, לרבות אפשרות של האטה של הטרקטורון עוד בטרם הגיעו שני כלי הרכב לנקודה בו היה חשוף הטרקטורון לסיכון האמור.

 

          שנית, גם אם נניח ששניות לפני ההתנגשות היה הטרקטורון נתון במצב של סכנה ברורה ומיידית להתנגשות, כלל לא הוכח שחנקין  התכוון להביא את הטרקטורון למצב שכזה.

 

          אדרבא, חומר הראיות מתיישב יותר על המסקנה שמצב זה, של סכנה ברורה ומיידי, נוצר בשלב האחרון של המרדף, וייתכן אף בשניות האחרונות שלו, ובכדי להצליח בטענתה היה על קרנית להוכיח, למצער, שחנקין רצה והתכוון להביא את הטרקטורון למצב בו לא תהיינה לו ברירה אלא לעצור בתאונה, דבר שכלל לא הוכח בפניי.

 

          מחומר הראיות עולה כי בשלבים יותר מוקדמים של המרדף, היו בפני צעירי אפשרויות אחרות שלא היו כרוכות בפגיעה בתאונה; צעירי בחר שלא לממש אותם (בגלל רצונו להימלט); ולא הוכח שרומן חתר להביא את הטרקטורון למצב של חוסר ברירה, אלא הוא אף נקט בפעולה שמעידה על רצונו להימנע מפגיעה בטרקטורון (כעולה מדבריו הנ"ל של רומן במשטרה).

 

 

 

66.     בכך גם טמון ההבדל בין המקרה שלנו למקרים בעניין בלבן ובעניין פלוני.

 

          בעניין בלבן דובר על גנב של רכב, אשר במהלך ניסיון להימלט כשהוא נוהג ברכב, התחיל בנסיעת "זיג זג", כדי לנער ולהפיל את הנפגע שנתלה על מכסה המנוע.

 

          ביהמ"ש העליון קבע כי הגנב התכוון להפיל את הניזוק, וכי גם אם המדובר בכוונה משנית לכוונתו העיקרית להימלט, עדיין יש תחולה לחזקה הממעטת.

 

          לא כך בענייננו, כאשר לא הוכח שחנקין ביקש לפגוע בתובע אגב ניסיונו לעצור את הטרקטורון, ולא הוכח שבשלב כלשהו של המרדף כיוון חנקין לתוצאה שמובילה לפגיעה בתובע (להבדיל מהגנב בעניין בלבן, שכיוון לכך שהתובע שם ייפגע ע"י נפילתו מהרכב).

 

          בעניין אחר הדומה לעניין בלבן, ואשר נדון במסגרת רע"א 2072/16 פלוני נ' שירביט, דובר על אדם, שנסע אחורנית בכוונה, כאשר בעודו עושה כן הוא הבחין בניזוק, שביקש לעצור אותו, והמשיך לנסוע אחורנית חרף הידיעה הברורה שהדבר יביא לפגיעה בניזוק. לא כך בענייננו, בו כלל לא הוכח שחנקין ביצע פעולה כלשהו מתוך ידיעה ברורה שהדבר יביא לפגיעה בתובע, והכל כדי לממש את כוונתו לעצור את הטרקטורון.

 

 

 

67.     לטענת קרנית, אופן נהיגתו של חנקין חשף את יושבי הטרקטורון לסיכון של פגיעה מתוך מטרה להביא לעצירת הטרקטורון, כאשר די בכך כדי לייחס לחנקין כוונה לפגוע בתובע.

 

          אין בטענה זו כדי לסייע לקרנית.

 

          חנקין אמנם נהג באופן בלתי זהיר (אשר התבטא בעיקר באי שמירת מרחק מספיק), וייתכן אף באופן פזיז ונמהר, אולם אין לומר כי הוא עשה כן ביודעו שהוא חושף את יושבי הטרקטורון לסכנה ברורה ומיידית של פגיעה.

 

          כאמור, לא הוכח שבמהלך המרדף היו יושבי הטרקטורון חשופים לסכנה מיידית והכרחית של פגיעה (וניתן אף לומר שהיו בידי צעירי, בשלבים מוקדמים של המרדף, אפשרויות שלא היו כרוכות בפגיעה), וכלל לא הוכח שחנקין התכוון לנקוט בפעולה שהיתה כרוכה בסיכון מיידי של פגיעה התובע, לו היה מודע חנקין (בניגוד לפסקי הדין בעניין בלבן ואחרים).

 

 

 

68.     אכן, לא מן הנמנע שנהיגתו הלא זהירה, וייתכן הפזיזה, של חנקין הגבירה את הסיכון לפגיעת התובע, ואולם בכך לא סגי.

 

          בנדון כבר נאמרו בעניין בלבן הדברים הבאים:

 

          "השימוש ברכב יהיה "ככלי לגרימת נזק" רק כאשר ישנו רצון "חפצי" של ממש בתוצאה של פגיעה בגופו או ברכושו של האדם. הסתפקות במבחן שנקבע בדין הפלילי – מודעות לאפשרות קרובה לוודאי לגרימת התוצאה – עלולה להביא לתוצאה של שלילית פיצוי גם במקרים שבהם הפגיעה נובעת במישרין מן הסיכון התחברותי, כגון נסיעה המסכנת אחרים באופן ברור."

 

          משמע, אין די במודעות לכך שהנהיגה מסכנת אחרים באופן ברור, ואף אין די למודעות לאפשרות קרובה לוודאי לגרימת התוצאה, אלא יש להוכיח רצון חפצי להשיג את התוצאה, מתוך מודעות לקיום וודאות בגרימת התוצאה (גם אם התוצאה היא משנית לתוצאה אחרת).

 

          בעניינו, אין די בכך שאופן נהיגתו של חנקין חשף את התובע לסכנה ברורה.

 

          כאמור, כלל לא הוכח כי חנקין היה מודע לקיום אפשרות וודאית לפגיעה בתובע, וכלל לא הוכח שהוא פעל מתוך רצון להשיג תוצאה שכזו.

 

 

 

69.     דומה כי קרנית ניסה "להעתיק" את כוונת חנקין לעקוב, לעכב או אפילו לעצור את הטרקטורון, לכוונה לפגוע בתובע.

 

          זאת אין לאפשר.

 

          כאמור, לצורך ביסוס כוונה בהקשר לחזקה הממעטת לא ניתן להעתיק כוונה אחרת שהיתה למי שגרם לתאונה.

 

          בהקשר זה, ובכל הנוגע להלכה שנקבע בעניין בלבן, ראוי לשוב ולהדגיש, כי כוונה משנית לחוד, וכוונה מועתקת לחוד.

 

קיומה של כוונה עיקרית אגב הפגיעה, ובמקרה זה כוונה לעכב ולעצור, אינו מעיד בהכרח על קיומה של כוונה משנית לפגוע בניזוק.

 

כוונה משנית, בדיוק כמו כוונה עיקרית, יש להוכיח (במאזן ההסתברויות) באופן עצמאי, וזאת לא הוכח בענייננו, כמפורט לעיל.

 

ניסיונה של קרנית להעתיק את כוונת חנקין לעקוב ולעצור את הטרקטורון, לכוונה (משנית) לפגוע בתובע, מנוגד לרציונל המונח ביסוד החזקה הממעטת, ואינו יכול לסייע לה.

 

 

 

סוף דבר

 

 

 

70.     לא הוכח קיומה של החזקה הממעטת של מעשה שנעשה במתכוון.

 

 

 

71.     התובע זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים, ומשכך יש לקבל את התביעה נגד קרנית ונגד צעירי (מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), ולדחותה נגד בעלי דין שלא ניתן להגיש נגדם תביעה בגין עיקרון ייחוד העילה.

 

 

 

72.     לאור האמור נקבע בזאת, כי נזקי הגוף מושא התביעה נגרמו עקב "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים.

 

 

 

73.     פועל יוצא מהאמור הוא שהתביעה נגד חנקין, נגד כלל, ונגד הנתבעת מס' 5, נדחית.

 

          בהתאמה, ההודעה לצד שלישי ששלחה הנתבעת מס' 5 נדחית, וכך גם ההודעה ששלחו צעירי ואימו נגד חנקין וכלל.

 

 

 

74.     אשר להוצאות משפט –

 

          התובע זכאי לקבל מקרנית הוצאות בגין ניהול ההליך בסוגיית סיווג האירוע, ואני מחייב את קרנית לשלם לו הוצאות בסך 6,000 ₪ בגין כך.

 

          חנקין, כלל והנתבעת מס' 5 זכאיות להוצאות בגין ניהול ההליך עד כה, שהוביל לדחיית התביעה נגדם, ובנסיבות מצאתי לחייב את קרנית ואת צעירי, ביחד ולחוד, בהוצאות אלה, אשר נגרמו בשל עמדתם שהתאונה מהווה מעשה מכוון. על כן אני מחייב את קרנית ואת צעירי, ביחד ולחוד, לשלם מחנקין; לכלל; ולנתבעת מס' 5; סך של 6,000 ₪ לכל אחד מהם (ובסך הכל 18,000 ₪).

 

          במסגרת ההודעה ששלחה הנתבעת מס' 5 לחברת השמירה ולמבטחת לה, אני מחייב את הנתבעת מס' 5 לשלם לצדדים השלישיים הוצאות בסך 6,000 ₪.

 

          בהודעה ששלחו צעירי ואימו לחנקין וכלל אינני עושה צו להוצאות, שכן הלכה למעשה הודעה זו לא גרמה לאותם צדדים שלישיים טרחה מעבר לטרחה שהיתה כרוכה בניהול התביעה שהגיש התובע.

 

 

 

75.     כל סכומי ההוצאות הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, אחרת ישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

         

 

 

 

ניתן היום,  ל' שבט תשע"ט, 05 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.