בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של מחסנאי להכיר בפגיעה בגב התחתון כפגיעה בעבודה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

10 יוני 2019

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.       לפנינו תביעת התובע, אשר עובד שנים רבות כמחסנאי בחברת אל-אופ, להכיר בפגיעה בגב התחתון כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה -1995 (להלן: "החוק") על פי תורת המיקרטראומה.

 

 

 

2.       בתאריך 13.8.2015 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:

 

 

 

"אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב תחתון, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

 

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

 

"תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו.

 

"מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות והמבוטח חלה בה עקב עבודתו.

 

1. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

 

3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה

 

 

 

לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה. "

 

 

 

3.       לאור דחיית תביעתו הגיש התובע לבית הדין ביום 7.8.2016 תביעה על החלטת הנתבע כאמור.

 

 

 

4.       ביום 2.11.2017 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים בדבר מינוי מומחה רפואי בתיק.

 

 

 

5.       לפיכך, מינה בית הדין ביום 27.12.2017 מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בתחום האורתופדי לבדיקת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגב התחתון לפי תורת המיקרוטראומה, לפי העובדות הבאות:

 

         

 

          5.1     התובע, יליד 1952, עובד משנת 1978 כמחסנאי בחברת "אל אופ" ברחובות.

 

 

 

5.2     העבודה בוצעה 5 ימים בשבוע, בין השעות 07:00-16:00, בתוספת שעות נוספות.

 

 

 

5.3     העבודה כמחסנאי במחסן הייתה כרוכה בהרמת משאות במשקלים שונים: מכשירים אופטיים מסוגים שונים, ארוזים בתוך קרטונים, אריזתם, סידורם במדפים או הרמת החלקים מהמשטח לתוך אריזות קרטון, כהכנה למשלוח.

 

 

 

5.4     חלק מהמשאות הרים התובע באמצעות מלגזה עד למשטח, ומשם הרים באמצעות הידיים לתוך אריזה גדולה למשלוח.

 

 

 

5.5     לפני כ- 7 שנים הייתה תקופה עמוסה במיוחד במחסן של פרויקט מיוחד, שארכה כשנתיים שלוש, בה הרימו אלפי מכלולים מהמשטח והכניסו לתוך אריזות קרטון. המדובר במשקלים קלים עד כבדים ומאות פעולות של כיפוף הגב ואימוצו במהלך יום עבודה. לאחר תקופה זו, לא יכול היה התובע להרים יותר משקלים כבדים ועבר לבצע עבודות שאינן מצריכות אימוץ של הגב.

 

 

 

5.6     להערכת התובע הרים כ- 100 ארגזים ביום.

 

 

 

5.7     העבודה בוצעה תוך ביצוע מאות פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ןאימוץ הגב והרמת משאות במשקלים שונים, רוב שעות העבודה מידי יום.

 

 

 

5.8     נוסף על כך, כשעתיים ביום עבודתו היה התובע נוהג במלגזה (בתוך המחסן ובין מחסן למחסן) כאשר במהלך הנהיגה ישנן מהמורות וחלקים על הריצפה הגורמים לזעזוע לעמוד השדרה.

 

 

 

6.       בהתאם לאמור, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והתבקש להשיב על השאלות, כדלקמן:

 

 

 

6.1     מהו ליקויו של התובע?

 

 

 

6.2     האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

 

          גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

 

 

 

6.3     ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

 

 

 

6.4     ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

 

 

 

          (השפעה משמעותית על-פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

 

 

 

7.       ביום 13.1.2018 הודיע המומחה כדלקמן:

 

 

 

"קבלתי את ההחלטה מתאריך 28.12.16 ואת החומר הרפואי. יעזור לי לענות על שאלות ביה"ד אם אקבל פרוט נוסף על עבודתו של התובע. נקבע כי התובע הרים כ- 100 ארגזים ביום במשקלים שונים.

 

במיוחד אני מבקש לדעת מה המשקלים שהרים התובע בידיו (משקלים שהורמו בעזרת מלגזה אינם רלוונטים).

 

          ארצה למשל לדעת כמה חבילות שמשקלן יותר מ 20 או 30 ק"ג הרים התובע ביום ממוצע. אני שומר את התיק אצלי עד קבלת החלטה מביה"ד".

 

 

 

8.       ביום 7.2.2018 התקבלה הודעה ב"כ הצדדים לפיה "התובע הרים בידיו משקלים שנעו מ- 10 ק"ג ועד ל- 30 ק"ג".

 

 

 

9.       ביום 23.2.2018 ניתנה חוות דעתו של המומחה. ד"ר אנגל השיב לשאלות בית הדין כדלקמן:

 

 

 

א.       הליקוי שאובחן אצל התובע הינו כאב גב תחתון על רקע שינויים ניווניים ובלטי דיסק בעמוד השדרה המותני.

 

 

 

ב.       ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי הרמת משאות כבדים (מעל 20 ק"ג) גורמת נזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים לליקוי כמו שנמצא כאן בגב התחתון.

 

 

 

ג.        כן. מדובר בנזקים זעירים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה כדי תרומה למחלתו (מיקרוטראומה).

 

 

 

ד.       במתן תשובה לשאלה זו אני חייב לציין כי יש לי עדיין קושי. קבלתי בהחלטה מ 8.2.18 מעט יותר מידע על תאור עבודתו אולם גם מידע זה עדיין מצומצם (תשובות בנושא מיקרוטראומה אינן "שחור/לבן" והן קמות ונופלות פעמים רבות ע"פ תאור העבודה). אענה בכל זאת יחד עם הסבר של שיקולי.

 

 

 

          ציינתי כי כל המשאות שהורמו בעזרת מלגזה אינם רלוונטים כלל (כי העומס הוא על המלגזה ולא על הגב). בהרמה ידנית משקלים מתחת ל 20 ק"ג אינם כבדים מספיק כדי שיגרמו נזקים במידה הדרושה להכרה בתרומתם למחלה (שנמצאת אצל כמעט כל אדם בגילו של התובע).

 

 

 

          אני יוצא מההנחה שהתובע הרים בידיו יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג כל יום, וזאת במשך 25 שנים. בנתונים אלה תשובתי היא שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים.

 

 

 

10.     ביום 15.5.2018 הגיש ב"כ הנתבע למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

 

 

 

10.1    האם מוסכם עליך כי על פי האמור במסמכים הרפואיים היה התובע מעשן לפחות עד שנת 2000 והחל משנת 2008 סובל מסוכרת?

 

 

 

10.2    מקובל עליך כי לצורך דיון מקצועי בתחלואה גבית יש להתייחס לגילו של הנדון, מחלות הרקע, תחום עבודתו, היקף ומשך שנות עבודתו?

 

 

 

10.3    מצ"ב מאמר מהעתון THE SPINE JOURNAL הסוקר ספרות מעמיקה המבוססת על 56 פרסומים הדנים בקשר בין כאבי גב והרמת משא כבד בעבודה.

 

 

 

          מקובל עליך כי בהתאם לספרות הרפואית בדיון על קשר סיבתי בין הרמת משא כבד ופגיעה בעבודה יש חשיבות לאופן ההרמה, אם נעשית מגובה הרצפה לתדירות ולכמות, לתנוחת העובד ולנתונים נוספים?

 

 

 

10.4    לפי העובדות היה התובע מרים משקלים קלים עד כבדים וחלקם במלגזה, כך שלא בהכרח היה מרים פעמים רבות משקלים מעל 20 ק"ג ו 25 ק"ג ולאו דוקא מגובה הרצפה. מקובל עליך כי בהתאם לכללים המקובלים בסטטיסטיקה הרפואית ובהתייחס למאמרים מקצועיים, לצורך דיון מספרי משתמשים החוקרים בסיכון יחסי- RELATIVE RISK, RISK RATIO, RR והוא היחס בין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצות החשופים לבין ההסתברות שהאירוע יתרחש בקבוצת הלא חשופים שמבטא הסיכון בקרב מי שחשוף לבין מי שאינו חשוף?

 

 

 

10.5    האם תסכים כי כאשר מתייחסים ל OR/RR יש לחשב נכונה את ה- ATTRIBUTABLE RISK לכל גורם ובמקרה הנדון יש לחשב את המרכיב הגנטי, גיל החולה, עישון בעבר והסוכרת ממנה סובל?

 

 

 

10.6    התוכל לבסס קביעתך בהתאם לספרות הרפואית וחישובים אפידמיאולוגיים המקובלים בסטטיסטיקה הרפואית, את קביעתך כי הרמת משא כבד מעל 20 ק"ג גורמת לכאבי גב בסבירות של מעל 50%?

 

 

 

          (נא צרף ספרות רפואית רלונטית או הפניה למקור הפרסום)

 

 

 

10.7    כיצד חושבו בחוות דעתך הנתונים הבאים – השפעה גנטית, גיל החולה, עישון בעבר ומחלת הסוכרת כגורמים/תורמים יחדיו או בנפרד לכאבי הגב וזאת בסבירות פחותה מ 80%?

 

 

 

11.     במענה לשאלות ההבהרה מטעם התובע, השיב המומחה ביום 22.5.2018 כדלקמן:

 

 

 

11.1    החומר הרפואי אינו בפני בזמן כתיבת התשובות לשאלות ההבהרה. אני מקבל כנכון את הכתוב בשאלה כי התובע עישן לפחות עד שנת 2000 וסבל מסכרת משנת 2008.

 

 

 

11.2    כן.

 

 

 

11.3    קבלתי מאמר מהעיתון SPINE בו סקרו הכותבים 2,766 מאמרים ומתוכם מצאו 9 מאמרים שלדעת הכותבים הם מאמרים באיכות גבוהה (2,757 מאמרים שבמאות מתוכם מצאו קשר סיבתי בין הרמת משאות לכאב גב תחתון נפסלו). שמונה מאמרים מצאו שאין הוכחה סטטיסטית שנשיאת משאות תורמת לכאב גב תחתון ומאמר אחד מצא קשר כזה אולם ללא מובהקות סטטיסטית מספיקה.

 

 

 

          המאמר הוא ללא ספק נסיון רציני וראוי לעשות סדר בנושא. לדעתי הוא אינו מספיק כדי להחליט כי מעתה והלאה לא תוכר מיקרוטראומה בגב התחתון לעבודת סבלות מסוגים שונים. אם תהיה פסיקה שלאור המאמר לא תוכר יותר מיקרוטראומה כזו לגב התחתון, כמובן אקבלה ואענה בהתאם. להערכתי אנחנו עדיין במצב בו כל מקרה נשקל לגופו ואין פסילה גורפת של מיקרוטראומה בגב התחתון. בעיקרון מקובל עלי שיש אין ספור גורמים שמשפיעים על הגב בזמן הרמה ונשיאת משאות. אופן ההרמה, מאיזה גובה ההרמה, מספר ההרמות ביום ומספר שנות העבודה הם גורמים רלוונטים. הסברתי בחוות דעתי כי בעובדות המוסכמות היה מידע מועט וכי בתשובותי יצאתי מההנחה שהתובע הרים בידיו כל יום יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג וזאת במשך 25 שנים. 

 

 

 

11.4    במחקר משתמשים במדדים הסטטיסטיים המוזכרים בשאלה. לא פשוט ואפילו בלתי אפשרי להפעיל מדדים אלה על מקרה בודד. השואל מציין כי לא בהכרח הורמו משקלים מעל 20-25 ק"ג. אני יכול לשקול רק על סמך נתונים מוסכמים שנמסרים לי ולא לפי "לא בהכרח". מאחר שלא קבלתי נתונים מדוייקים עניתי בהנחה המצויינת בתשובה למעלה. 

 

 

 

11.5    אין לי נתונים סטטיסטיים אלה לגבי התובע הנדון. אני מוכן לקבל ולדון בנתונים אלה בידה שהם קיימים אצל הנתבע או אצל התובע.

 

 

 

11.6    גם במאמר שצורף לשאלות עכשיו יש דיון בעמוד 633 שמציין את העומסים הביולוגיים על הדיסקים השרירים והרצועות בגב התחתון בזמן הרמת משאות. הקביעה של 50% מתייחסת לגרימת "נזק כלשהו" בגב התחתון. לגבי השפעתם המצטברת של אותם "נזקים כלשהם" המספר המקובל בשאלות ובפסיקה הינו 20%. בלאי הגב התחתון קורה אצל כל אדם בעולם בזמן הפעולות במשך החיים. וודאי שהרמת משאות כבדים נכללת גם כן בתרומה לאותו בלאי. לגבי חישובים סטטיסטיים ציינתי כי אין לי נתונים סטטיסטיים אלה לגבי התובע הנדון. אני מוכן לקבל ולדון בנתונים אלה במידה שהם קיימים אצל הנתבע או אצל התובע.

 

 

 

11.7    אין לי נתונים לעשות חשבון סטטיסטי למקרה הנדון. מאחר שהנתונים שקבלתי היו מצומצמים עניתי בהנחה שהתובע הרים בידיו כל יום יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג, וזאת במשך 25 שנים. בנתונים אלה הערכתי היא שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים (כולל העישון והסכרת).

 

 

 

12.     ביום 17.12.2018 הגיש הנתבע בקשה למשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה (שאושרו על ידי בית הדין), כדלקמן:

 

12.1    האם לאור תשובתך בסעיף ג', בנוגע למאמרים שנפסלו ו/או שנמצא לגביהם שאין הוכחה סטטיסטית, משתנה תשובתך בנוגע לקשר הסיבתי?

 

          ככל שלא, נא נמק על מה בכל זאת הנך מסתמך בקביעת קשר סיבתי.

 

12.2    בסעיף ג' הנך מציין משקלים ומספרים אותם הרים התובע.

 

          תשומת לבך כי הדבר לא נקבע בעובדות, האם ללא הנתונים המצויינים בסעיף ג' משתנה תשובתך?

 

12.3    בתשובתך בסעיף ה' אתה מציין כי אין בידך נתונים סטטיסטיים לגבי התובע, הסבר כיצד קבעת מאזן השפעות קונקרטי לתובע בשיעור של 20%?

 

12.4    האם לאור החלטת בית הדין ובהתעלם מן הנתונים המצוינים בסעיף ב' לחוות הדעת, האם מאזן ההשפעות עולה על 20%?

 

          נא נמק ופרט.

 

13.     ביום 20.1.2019 הוגשו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, כדלקמן:

 

13.1    הסברתי בפירוט את התייחוסתי למאמר. כתבתי כי המאמר הוא ללא ספק ניסיון רציני וראוי לעשות סדר בנושא. עם זאת, לדעתי הוא אינו מספיק כדי להחליט כי מעתה והלאה לא תוכר מיקרוטראומה בגב התחתון לעבודת סבלות מסוגים שונים. המאמר בו אנו דנים של Wai (Spine journal 10 (2010) p 554)  מצא בין המאמרים הרציניים שהוא סינן, מאמרים שקבעו שיש עדות חלקית לקשר סיבתי בין הרמות משא למחלת גב תחתון כשהמשאות שהורמו היו מעל 25-35 ק"ג.

 

 

 

          גם סקירת ספרות רצינית ונרחבת של Kwon (Occupational Medicine 2011:61: p 541) שללה קשר סיבתי בין הרבה עבודות למחלת גב תחתון, אולם מצאה שהדעות חלוקות בספרות שנסקרה לגבי עבודות שדורשת כיפוף והרמה של משאות. כלומר יש עבודות שמצאו קשר כזה. תשובתי לכן לא משתנה. יש לדון כל מקרה לגופו ואין לפסול אוטומטית קשר סיבתי בין עבודות פיסיות מסויימות למחלת גב תחתון.

 

13.2    לצערי אכן לא היה פרוט מלא של המשקלים שהורמו. לכן עניתי בהנחה שהתובע הרים בידיו כל יום יותר מחמישים משאות שמשקלם עלה על 20 ק"ג וזאת במשך 25 שנים. בנתונים אלה הערכתי היא שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים (כולל העישון והסכרת). לעניות דעתי הצדדים צריכים להסכים על עובדות מוסכמות על פיהן המומחה מתבקש לענות. אם יקבע כעובדה כי התובע לא מרים משאות במשקלים כאלה ובתכיפות כזו, אפשרי שתשתנה תשובתי.

 

13.3    אין לצערי נוסחא מתמטית לחישוב התרומה היחסית של העבודה בכל מקרה פרטי. הפסיקה קובעת כי יוכר קשר כאשר תרומת העבודה לדעת המומחה הינה "משמעותית". הוחלט מסיבות שאינן ידועות לי שתרומה משמעותית מקבילה ל 20%. הערכה שלי מתבססת על ניסיוני כאורתופד, הכרת המחלה והכרת הספרות. אין לי חישוב מתמטי שיקבע 19% במקרה אחד ו 21% במקרה השני.

 

13.4    אין לי אלא לחזור על תשובתי: מאחר שהנתונים שקבלתי היו מצומצים עניתי בהנחה שהתובע הרים בידיו כל יום יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג וזאת במשך 25 שנים. בנתונים אלה להערכתי היא שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים (כולל העישון והסכרת) 

 

14.     ביום 12.5.2019 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר.

 

15.     ביום 23.5.2019 לאחר שנשקלו טענות הנתבע ובשים לב להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין מומחים רפואיים, הכריע בית הדין כי לא התקיימה אף סיבה המצדיקה את פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר, ומשכך דחה את הבקשה.

 

16.     הצדדים הגישו סיכומים בתיק.

 

 

 

 

 

 

 

טענות הצדדים

 

 

 

17.     בסיכומיו טען התובע כי יש לפסוק על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר קבע כי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי הרמת משאות כבדים (מעל 20 ק"ג) גורמת לנזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים לליקוי כמו שנמצא כאן בגב התחתון". כמו כן, קובע המומחה כי מדובר בנזקים זעירים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה כדי תרומה למחלתו (מיקרוטראומה). הנה כי כן, המומחה קובע שיש קשר סיבתי חד משמעי ומפורש ועל כן יש לקבל את חוות דעת היועץ הרפואי במלואה. 

 

 

 

18.     בסיכומיו טוען הנתבע כי קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי. המומחה אינו מתייחס בחוות דעתו לגורמי הסיכון הרפואיים האישיים של התובע (עישון וסכרת) ואת מידת השפעתם על חומרת הפגיעה. עוד מציין הנתבע שהמומחה לא ביסס את חוות דעתו על מאמרים רפואיים כלשהם ועל הספרות הרפואית וכן חרג מהעובדות שעל בסיסן היה עליו ליתן את חוות דעתו. לאור האמור מבקש הנתבע לדחות את התביעה.

 

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

19.     הלכה פסוקה היא כי:

 

"אין המומחה - היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליהם בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8/0 סימון דוידוביץ –המוסד לביטוח לאומי, פד"כ 374).

 

 

 

20.     מעיון בחוות דעתו הראשונה של המומחה (מיום 23.2.2018) עולה כי המומחה סבור כי "ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי הרמת משאות כבדים (מעל 20 ק"ג) גורמת נזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים לליקוי כמו שנמצא כאן בגב התחתון"". עוד ציין המומחה "כן. מדובר בנזקים זעירים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה כדי תרומה למחלתו (מיקרוטראומה)". בהמשך חוות הדעת ציין המומחה "אני יוצא מההנחה שהתובע הרים בידיו יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג כל יום, וזאת במשך 25 שנים. בנתונים אלה תשובתי היא שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לתרומת גורמים אחרים".

 

 

 

21.     על עמדה זו חזר המומחה גם במענה לשאלות ההבהרה שהגיש הנתבע (חוות דעתו מיום 22.5.2018 ומיום 20.1.2019), כאשר המומחה חוזר וקובע שבהנחה שהתובע הרים בידיו כל יום יותר מחמישים משאות שמשקלם עולה על 20 ק"ג וזאת במשך 25 שנים, בנתונים אלה הוא מעריך שתרומת העבודה עולה על 20% יחסית לגורמים אחרים (כולל העישון והסכרת). בהקשר זה נציין, כי בהתאם לעובדות המוסכמות שהועברו למומחה הצדדים הסכימו שהתובע הרים משקלים שנעו בין 10 ק"ג עד 30 ק"ג, כך שההנחה של המומחה שהתובע הרים ארגזים במשקל העולה על 20 ק"ג הינה מסקנה סבירה ואין בה סטייה מהעובדות המוסכמות.

 

 

 

22.     קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של מומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין. הפסיקה קבעה כי הגם שבית הדין אינו כבול לה, סטייה מחוות דעתו של המומחה הרפואי תיעשה במקרים בהם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן [ולעניין זה ראה ס' אדלר, "מומחים יועצים-רפואיים בבתי דין לעבודה, "המשפט", כרך ב' 199, 1994; דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם בנבו] מיום 26.2.1997; ר' דב"ע לו-0/8 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374; דב"ע נא/191-0  המוסד לביטוח לאומי - יוסף נחתום, פד"ע כ"ד, 89; דב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)].

 

 

 

23.     על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק [עב"ל 110/98 זאב מנדל – המוסד לביטוח לאומי (22.8.09); עב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ' המוסד לביטוח לאומי (18.5.03)].

 

 

 

24.     בעב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.05) (להלן: "עניין ביקל") נפסק:

 

 

 

       "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

 

 

 

       מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

 

 

 

       אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין..."

 

 

 

ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

 

 

 

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)"

 

 

 

25.     בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה - להתקבל. המומחה התייחס לשאלות שהופנו אליו, ענה בפירוט ובענייניות וטענות הנתבע בסיכומיו להידחות.

 

 

 

סוף דבר:

 

26.     התביעה מתקבלת.

 

27.     אנו קובעים כי הפגיעה של התובע בגב התחתון הינה תוצאה של תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה. הנתבע יזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו כמקובל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

28.     הנתבע ישא בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום. 

 

 

 

זכות ערעור כחוק לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ט, (10 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.