אימתי יש לפסוק פיצוי בגין ימי השבתת אמצעי ייצור?

בית המשפט דן בשאלה אימתי יש לפסוק פיצוי בגין ימי השבתת אמצעי ייצור?

א - ההליך

1. בפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין השבתת אוטובוס התובעת (אוטובוס מסוג מרצדס, מ.ר. 92-429-33) למשך שלושה ימים (24-26.12.2015) בשל תאונת דרכים שאירעה ביום 11.12.2015 (להלן: "התאונה").
2. הנתבעת ביטחה במועד אירוע התאונה את הרכב הפוגע (רכב מ.ר. 22-799-64).
3. הנתבעת לא כפרה באחריות מבוטחה לאירוע התאונה ואף שילמה לתובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לאוטובוס.
4. דא עקא, הנתבעת חולקת על זכותה של התובעת לפיצוי בגין ימי עמידה.
5. לעניין היקף ההשבתה (מספר ימי העמידה) הסתמכה התובעת על חוות דעת השמאי מטעמה, אשר העריך כי התיקון יארך כשלושה ימים. לעניין אובדן ההכנסות בגין יום השבתה צירפה התובעת את חוות דעתו של רואה החשבון אריאל בנצקי (ת/1).
6. ביום 25.5.2020 נשמעה עדותו של רואה החשבון אריאל בנצקי והצדדים סיכמו טענותיהם.

ב - טענות הצדדים

ב.1 - טענות התובעת

7. התובעת הוכיחה את מספר הימים הנדרשים לתיקון האוטובוס בחוות דעת השמאי מטעמה. לא הובאה כל חוות דעת נגדית. משכך, יש לקבל את הערכת שמאי התובעת.
8. אוטובוס הוא כלי לייצור הכנסות בידי התובעת, חברת הסעות. משנפגע הכלי היצרני, זכאית התובעת לפיצוי בגין אבדן ההכנסות שיכלה להפיק ממנו. בענייננו, יכלה התובעת לנצל את האוטובוס לביצוע נסיעות תגבור או נסיעות מיוחדות.
9. אין להתחשב ברזרבה התפעולית שמחזיקה התובעת. הרזרבה התפעולית נועדה לאפשר לאוטובוסים לעבור טיפולים שוטפים ולא לתועלת המזיק.
10. חוות דעת רואה החשבון אריאל בנצקי מבוססת על הנחות שמרניות והיא הוגנת ביותר. כך, לדוגמא, לא התייחסה חוות הדעת לעלויות הנהלה והוצאות קבועות או לקנסות בהן נקנסת התובעת על-ידי משרד התחבורה מקום בו אינה עומדת בחובתה לקיים את מפת הבסיס, כפי שארע בדצמבר 2015.
11. פסיקת בתי המשפט הייתה עקבית וקיבלה את טענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי בגין ימי עמידה. בהקשר זה הפנה ב"כ התובעת לשורה של פסקי דין.

ב.2 - טענות הנתבעת

12. הנזק בגינו עותרת התובעת לפיצוי הנו נזק מיוחד. משכך, היה על התובעת להוכיח את שיעורו והיקפו, כמו גם הקשר בינו לבין התאונה. לא ניתן להסתמך בהקשר זה על טענות כלליות או חוות דעת תיאורטית וכללית.
13. לא הייתה כל מניעה כי התובעת תתמוך תביעתה בראיות בדבר מספר האוטובוסים שעמדו לרשותה במועדים הרלבנטיים והנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב השבתת האוטובוס.
14. אף הטענה בדבר מספר ימי השבתה לא נתמכה בראיות כגון אישור המוסך בדבר המועד בו נכנס האוטובוס למוסך והמועד בו יצא ממנו, כרטסת התובעת או כל ראיה אחרת. מחשבונית המוסך עולה כי האוטובוס נכנס ויצא מהמוסך ביום 24.12.2015.
15. יש לזקוף לחובת התובעת את הימנעותה מהצגת הראיות הטובות ביותר שיכלה להציג.

ג - דיון והכרעה

ג.1 - המסגרת הנורמטיבית

16. פיצוי בגין ימי השבתת אמצעי ייצור הנו נזק עקיף. פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לניזוק הנו חלק מחובת המזיק להשיב את המצב לקדמותו, באשר השבת המצב לקדמותו מחייבת פיצוי מלא של הניזוק בגין כלל נזקיו (ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתיות ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את מוסא (21.11.2006)).
17. בספרו, תאונות פח ושיבוב רכב (נבו הוצאה לאור בע"מ, התשע"ג-2013), מציין המחבר עדי סומך (עמ' 71-72) כי הניזוק זכאי להשבת הוצאות והפסדים ישירים או עקיפים שנאלץ להוציא בשל תיקון הרכב והשבת המצב לקדמותו. לעניין זה מפנה סומך גם לולר, כרך א', עמ' 605-8 (מובא בע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נגד אחד העם מזון והשקעות בע"מ (9.7.2012):

"כללית, כאשר מדובר בנכס נושא פירות שנגרם לו נזק ניכר, המבטחת צריכה לצפות שלמבוטח עלולים להיגרם נזקים נוספים עקב אי תשלום תגמולי הביטוח כגון אבדן רווחים, אבדן הזדמנות עסקית, אבדן מוניטין וכיוצא באלה נזקים העלולים לנבוע מהפסקת פעילות פתאומית של עסק חי ...."

18. עוד מציין סומך כי על הטוען להפסדים שנגרמו לו עקב התאונה להוכיח כי הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים: נחיצותן של ההוצאות וקיומו של קשר סיבתי בינתן לבין השבת המצב לקדמותו; הוכחה כי מדובר בהוצאות בעלויות סבירות וכן הוכחה במסמכים של ההוצאות שהוצאו או שיעור אבדן ההכנסות שנגרם (שם, בעמ' 72).
19. משמדובר בנזק מיוחד, יש להוכיחו בראיות. יחד עם זאת, עשויות להיות נסיבות בהן הוכחת הנזק המדויק בלתי אפשרית או קשה. במקרים אלה ניתן לפסוק על דרך של אומדנה. לעניין זה ראו פסק הדין ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נגד אל סייד ספאלדין (10.9.2017):

"הנזק שנגרם למשיב עקב אספקת הבטון הלקוי הוא 'נזק מיוחד' אשר לכאורה ניתן להוכחה בצורה מדויקת ומלאה באמצעות ראיות ונתונים המצויים באמתחתו של המשיב. בהקשר לכך נקבע בפסיקת בית משפט זה כדלקמן:

'הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה(reasonable certainty) , כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר' (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981) [ראו גם ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 193, 206 (2005)).

בענייננו, לא שוכנעתי כי עמד בפני המשיב קושי מיוחד להביא ראיות על מנת להוכיח את שיעור נזקו, ומכל מקום אין עסקינן ב'נסיבות שבהן בלתי אפשרי או לפחות קשה להוכיח את שיעור הנזק בצורה מדויקת ומלאה' (ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34 (1993); השוו ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309 (1986)). חרף זאת, הן בית משפט השלום הן בית המשפט המחוזי קבעו כי לא עלה בידי המשיב להמציא תיעוד להוכחת נזקו – משלא הגיש "כל חשבונית, קבלה או תעודת משלוח" (פסק הדין השני, פסקה 50), ומשכך ברי כי לא עמד בנטל ההוכחה כנדרש."

(לעניין זה ראו גם: ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נגר מנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.7.2008);  ע"א 355/80 אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2), 800 (1981); ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נגד מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 193, 206)

20. אכן, היקף הראיות שעל הניזוק להציג נגזר מאופיו של הנזק והאפשרות להוכיחו. התשובה לשאלה אם עמד התובע בנטל הבאת הראיות תיגזר מנסיבותיו המיוחדות של הנזק המסוים. כך באופן כללי וכך באופן מיוחד כאשר מדובר בטענה להשבתת אמצעי ייצור.

ג.2 - הפסיקה

21. בסיכומיה הפנתה התובעת לפסקי דין אשר קיבלו תביעתה לפיצוי בגין ימי עמידה. ביום 27.5.2020 הגישה הנתבעת, אף היא, רשימה של פסקי דין התומכים בטענותיה.
22. מעיון בפסיקה עולה כי ניתנו פסקי דין בהם התקבלה תביעה לפיצוי בגין אבדן הכנסות בשל השבתת אוטובוס עקב תאונה (כגון ת"א (חי') 23563-08-17‏ ‏ אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ נ' יובל רייך (16.1.2019); תא"מ 27259-12-16 אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ (12.11.2017); ת"א 63614-12-16 אפיקים - שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ נ' הודיה ואח' (23.11.2017)), וניתנו פסקי דין בהם נדחתה התביעה (לרבות ת"א 18460-03-17 דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ ואח' נ' מצרי ואח' (18.11.2019); תא"מ (ת"א) 38667-01-18 קווים תחבורה ציבורית בע"מ ואח' נגד אפיקים – שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ ואח' (9.1.2019); ת"א 9048-09-18 דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ ואח' נגד צרויה ואח' (15.9.2019); תא"מ 69545-09-16 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נגע וואדי ואח' (8.4.2018); תא"מ (ת"א) 45245-09-12 מטרופולין - תחבורה ציבורית בע"מ נ' נמרודי ואח' (19.12.2016)). כאשר נדחו התביעות, היה זה בדרך כלל בשל אי הוכחת הנזק הנטען. רבים מפסקי הדין ניתנו על דרך הפשרה או האומדנה (לרבות על ידי).

            ומכאן לענייננו.

ג.3 – האם עמדה התובעת בנטל הראיה לנזקיה

23. אין חולק כי אוטובוס הנו אמצעי ייצור של התובעת, המפעילה קווי תחבורה ציבורית. עוד אין חולק כי ככל ונגרם לתובעת נזק בשל השבתת האוטובוס לשם תיקונו, על הנתבעת לשאת בפיצוי התובעת בשיעורו של הנזק שנגרם לה. המחלוקת בין הצדדים הנה בשאלה אם עמדה התובעת בנטל הראיה להוכחת נזקיה.
24. להוכחת נזקיה הגישה התובעת את חוות דעתו של רואה החשבון אריאל בנצקי. יצוין כי רואה החשבון בנצקי הנו סמנכ"ל הכספים של התובעת.

            בעדותו אישר רואה החשבון בנצקי כי חוות הדעת שהוגשה בתיק (ת/1) הנה חוות דעת כללית, התומכת בכלל התביעות שהגישה התובעת ביחס לנזקים שנגרמו לאוטובוסים במהלך שנת 2015. עוד אישר כי אותה חוות דעת משמשת בסיס לחוות הדעת אותה הוא מכין בשנה העוקבת, תוך שינוי הפרטים הרלבנטיים על בסיס הדו"ח הכספי המבוקר של החברה ביחס לשנה הקודמת (עמ' 1, ש' 22-25; עמ' 4, ש' 9).

25. רואה החשבון בנצקי הסביר בחוות דעתו כי אין רלבנטיות לרזרבה התפעולית שמחזיקה התובעת, בשים לב לאפשרות שניתנה לה במסגרת מכרז משרד התחבורה, מכוחו היא מבצעת הסעות, לבצע נסיעות נוספות (עליהן היא מתוגמלת), כמו גם נסיעות מיוחדות. רואה החשבון בנצקי הוסיף כי התובעת רשאית לבחור לבצע את הנסיעות הנוספות בקווים הרווחיים ביותר מבחינת אופן תגמולה (בשים לק"מ הנתיב ו/או מספר הנוסעים), וכי המגבלה על ביצוע נסיעות מיוחדות אינה משמעותית:

"להבטחת מפת תנועה מינימלית, בכל מכרז, קיימת 'רזרבה תפעולית' בשיעור משתנה – כאשר אם וככל שישנם רכבים רבים אשר מושבתים בו זמנית, כי אז נפגעת יכולתה של אפיקים להפעיל את מפת התנועה המחויבת והיא נושאת בקנסות.

לצד אלו, רשאי – ולעיתים מחויב, המפעיל, בהנחיית משרד התחבורה, לבצע באמצעות כלל רכביו נסיעות תגבור למפת התנועה. נסיעות אלו, כוללות תגמול נוסף לאפיקים ומהוות מקור הכנסה נוסף של החברה.

לצד אלו אפיקים כמובן יכולה ליטול לעצמה נסיעות מיוחדות (נסיעות פרטיות) אם וככל שישנם רכבים פנויים".

26. על דברים אלה חזר רואה החשבון בנצקי אף בעדותו (עמ' 1, ש' 27 – עמ' 2, ש' 2), וכן:

"... אין בתחבורה הציבורית, בחברת אפיקים אין דבר כזה רזרבה. קיימת רזרבה אבל היא עבור טיפולים שוטפים של תחזוקה של אוטובוסים. ככל שיש מספר מצומצם של אוטובוסים פנויים, הרי מכיוון שזה כלי יצרני ומאחר שמותר לנו, עושים בהם שימוש." (ע' 6, ש' 1-4)

"אין רזרבה. כל הרזרבה משתמשים בה לטיפולים." (ע' 4, ש' 13)

"אין בתחום הזה רזרבה בכלל. המכרזים שמאפשרים הפעלת הרזרבה לנסיעות תגבור בתשלום. יש הגבלה של אחוז ממפת בסיס וזה המון, וגם בשולי הדברים אפשר להפעיל את האוטובוסים לנסיעות מיוחדות ללא הגבלה, כך שהם לא חלק מתחבורה ציבורית." (ע' 6, ש' 15-18)

"ככל שניתן לקיים את המפה המלאה, ויש אוטובוס נוסף, הרי שאפשר לבצע נסיעות נוספות על פי המכרזים, שגם הן זכאיות לתגמול נוסף. אם יש את הרזרבה הזו כנראה שנרצה להפעיל אותה בקווים היותר רווחיים, כלומר אלה שבהם מהירות הנסיעה יותר גבוהה." (ע' 7, ש' 36 – ע' 7, ש' 3).

"אם הם לא מייצרים הכנסה זה רק אם הם נמצאים במוסכים לטיפולים שוטפים. לשם כך יש רזרבה, אל בשביל תאונות." (ע' 11, ש' 29-30)

"אני לא יודע לאיזה קו הייתי מסיט את האוטובוס הזה ועד כמה הוא היה רווחי, לכן המספרים צריכים להיות כלליים מצד אחד ושמרניים מנגד." ע' 10, ש' 26-27)

"איני יודע תאורטית לאן הייתי משייך את האוטובוס הזה אילו היה עובד. בגלל זה חוות הדעת, זה אחת הסיבות שהיא לא פרטנית אלא כללית. בגלל זה היא שמרנית כדי שתענה על הצרכים של כל מקרה ומקרה." (ע' 10, ש' 15-17)

27. הגם שאינני שוללת את טענות התובעת והעד מטעמה, איני סבורה כי היא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה בכל הנוגע להוכחת נזקיה. ואסביר.
28. רואה החשבון בנצקי הנו שכיר של התובעת ומכהן בתפקיד סמנכ"ל כספים שלה. הגם שאין בכך בכדי להביא לפסילת חוות דעתו, יש בכך להשליך על משקלה. לעניין זה ראו דברי כב' השופט י' עמית בע"פ 5582/09 פלוני נ' מדינת ישראל (20.10.2010), סעיף 147 לפסק הדין:

"אכן, קשר שיש למומחה עם מי מבעלי הדין לא מונע מבעל הדין להגיש חוות דעת של אותו מומחה, ובית המשפט יתחשב בקשרי המומחה ובעל הדין בבואו לבחון את משקלה של חוות הדעת. אף אין מניעה כי המומחה יעיד על עובדות שקלט אישית כעד ראיה (אליהו הרנון דיני ראיות ב 298 (1977)). לא כך כאשר המומחה מעורב מטעמו של בעל הדין בהתרחשות האירועים מושא חוות הדעת, שאז, מטבע הדברים קשה להפריד בין עדותו כמומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין. (ראו החלטתו של כב' השופט אורנשטיין בת.א. (תל-אביב-יפו) 2334/06 משק כרמי – ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ (11.11.2009)). מטעם זה, רופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי שטיפלו בפציינט, לא יגישו חוות דעת מטעמו המתייחסת לטיפול ולאירועים בגינם ניתן הטיפול. המדובר בעקרונות בסיסיים בדין האזרחי, ועל אחת כמה וכמה בהליך הפלילי, שהציפייה היא שהתביעה תגיש חוות דעת מומחה מטעמה, להבדיל מעדות של מי שטיפל במתלוננת."

(כן ראו בהקשר זה החלטת בית המשפט בת"א (מרכז) 2091-08-07 גד אבישר נ' B.V SABONAENTERPRISES (3.3.2011).)

בת"א (ת"א) 37524-07-12‏ ‏ ‏BELLODRIA LTD‏ נ' ביטום תעשיות פטרו כימיות בע"מ (9.4.2018) קבע בית המשפט כי:

"כאשר עובד (בין אם בפועל ובין אם לשעבר) מגיש חוות דעת מטעם מעסיקו (בפועל או לשעבר) יש בדבר כדי לפגום ביכולת המומחה לפועל במקצועיות ואובייקטיביות ויש ביכולתו להטות את הכף לטובת מעסיקו (או מעסיקו לשעבר) ואף באופן שאינו מודע למעשיו. חוות הדעת תיוותר בתיק כתצהיר ולא כחוות דעת מומחה."

29. אף אם אתעלם ממעורבותו של רואה החשבון בנצקי באירועים בגין ניתנה חוות דעתו, אין להתעלם מהיותו שכיר ובעל תפקיד בתובעת. יתר על כן, חלקים רבים מחוות הדעת אינם עניין לחוות דעת אלא לתצהיר. כך הדבר בכל הנוגע לפעילותה של התובעת, האפשרויות שניתנו לה במסגרת המכרז בו זכתה לבצע נסיעות נוספות או נסיעות מיוחדות, ניצול כל אוטובוס כשיר לביצוע תגבור נסיעות או נסיעות פרטיות, היעדר אוטובוסים עומדים, אלא לצרכי תיקון ועוד. מעבר לכך שרואה החשבון בנצקי אינו יכול להעיד על הדברים, שכן החל לעבוד בחברה רק בשנת 2017 (ע' 2, ש' 5), לא הובהרה ידיעתו האישית ביחס לעובדות הנכללות בחוות דעתו בשים לב לתפקידו (סמנכ"ל כספים).
30. לא זו אף זו, חוות דעת, וביתר שאת תצהיר, יש לתמוך באופן שיאפשר לבית המשפט לבחון את מסקנות המומחה או טענות המצהיר. בענייננו, לא זו בלבד שמדובר בחוות דעת תמציתית וכללית, על מנת לאפשר הגשתה לכלל התיקים בהם עותרת התובעת לפיצוי בגין אבדן הכנסות בשל השבתת אוטובוס, חוות הדעת אינה נתמכת במאומה. לא זו בלבד שלא צורפו נתונים פרטניים המעידים על פעילות או אפשרות פעילות של כלל האוטובוסים שהיו בבעלות התובעת במועד ההשבתה (24-26.12.2015), לא צורפו מסמכים כלליים התומכים בטענות התובעת כי היא רשאית לבצע תגבור נסיעות או נסיעות מיוחדות בתשלום או כי היא נוהגת לעשות כן בפועל (כגון הוראות המכרז, ההסכם שנכרת בין התובעת לבין משרד התחבורה, מצבת האוטובוסים של התובעת ועוד). ודוק: מדובר במסמכים המצויים בחזקת התובעת ושהיה באפשרותה להגישם ללא מאמץ מיוחד. משכך, יש לזקוף לחובתה את מחדלה לצרפם.

            כך הדבר בכל הנוגע לטענת התובעת באשר לניצול כל אוטובוס כשיר למיקסום הכנסות. כך הדבר בנוגע לטענות ביחס לכימות ההכנסה שאבדה (לא צורף הדו"ח השנתי או כל מסמכים אחרים התומכים במסקנות המומחה באשר לאבדן הכנסות יומי בשל השבתת האוטובוס). כך בנוגע לתקופת ההשבתה (לא צורף אישור של המוסך ביחס למועד כניסת ויציאת האוטובוס מהמוסך ואף לא מצבת האוטובוסים של התובעת במועדים הרלבנטיים).

31. אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לאלתר את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט. כן אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ה' סיוון תש"פ, 28 מאי 2020, בהעדר הצדדים.