האם ניתן לקבל צו איכון למכשירי טלפון סלולארי בתביעות נזיקין?

עמוד הבית > חדשות משפטיות למנויים בלבד > האם חוות דעת של מומחה מוסכם בהליך פלת"ד מחייבת בתביעה מכוח פוליסת ביטוח?

האם ניתן לקבל צו איכון למכשירי טלפון סלולארי בתביעות נזיקין?

בית המשפט דן בשאלה האם ניתן לקבל צו איכון למכשירי טלפון סלולארי בתביעות נזיקין?

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

 

 

רע"א 15069-06-21 

 

 

לפני

כבוד השופטת  חדוה וינבאום וולצקי

 

המערער

 

ז.ט

 

נגד

 

המשיבים

 

1._____

2.______

 
     

 

 

פסק דין

 

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת-ים (כבוד השופטת ליעד שגב) בת"א 57375-03-18 מיום 25.4.21, בה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער, ז.ט (להלן:"המבקש") לקבלת צו איכון סלולרי למכשירים של המבקש ושל המשיבים נכון למועד קרות התאונה.

 

מבוא

 

  1. המבקש, תושב הרשות הפלסטינית, הגיש כנגד המשיבים, מר יצחק ליפל ומר מאיר גרינברג (להלן: "המשיב 1" ו-"המשיב 2" בהתאמה, להלן יקראו ביחד: "המשיבים"), תביעה בנזיקין בגין פגיעה בעבודה שנגרמה לו לטענתו ביום 24.5.11 (להלן:"התאונה").

 

  1. בכתב התביעה טען המבקש כי הועסק ללא היתר כניסה לישראל, על ידי המשיבים, באתר שיפוצים בעיר בני ברק וכי נפגע במהלך ביצוע עבודתו.

 

  1. בכתב התביעה טען המבקש כי ביום התאונה פינו אותו המשיבים ברכבם מאתר התאונה לקבלת טיפול רפואי בכפר קאסם, ולאחר קבלת טיפול רפואי ראשוני במרפאה ולאחר שהובהר כי מצבו מצריך אשפוז בבית חולים, העבירו אותו המשיבים ברכבם אל מעבר הגבול קלקיליה, הורידו אותו במעבר וברחו מהמקום.

 

  1. המשיבים הכחישו בכתב הגנתם את התאונה וטענו כי הם אינם מכירים את המבקש, לא העסיקו אותו, הוא לא נפגע אצלם וכי הוא מעליל עליהם עלילת שווא.

 

  1. במסגרת הגנתם עתרו המשיבים לדחייתה של התביעה על הסף מפאת מעשה בית דין.

 

לטענתם במסגרת תביעה משפטית שהתנהלה בין הצדדים בבית הדין האזורי לעבודה בקשר לאותה תאונה (ב"ל 53390-02-15) (להלן: "התביעה בבית הדין לעבודה"), הועלו על ידי המבקש אותן טענות שמועלות בהליך הנוכחי. בית הדין האזורי לעבודה מצא לדחות את התביעה, כאשר לא קיבל את טענותיו של המבקש באשר למערכת היחסים שלו עם המשיב 1, את טענותיו של המבקש באשר לנסיבות התאונה, ואף לא את טענותיו בקשר להתנהלות המשיב 1 לאחר התאונה.

 

  1. לאור הפערים בין גרסותיהם של הצדדים ולאור קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה בפסק דינו, ביום 21.7.20, נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבים לפצל את הדיון כך שתחילה יידונו שאלת נסיבות התאונה ואחריות המשיבים וניתנו הוראות להגשת הראיות.

 

  1. ביום 23.12.20, לאחר שהצדדים הגישו את הראיות מטעמם, התקיים קדם משפט מסכם. במסגרת הדיון בקדם המשפט עתר המבקש לאפשר לו לזמן עדים נוספים ללא הגשת תצהיר. בית משפט קמא בהחלטתו קבע כי: "ככל שברצון התובע להגיש ראיה נוספת, יגיש בקשה מנומקת ומפורטת הן באשר לנסיבות גילוי הראיה רק עתה, והן בטעם באשר בגינו לא הוגשה עם הגשת ראיות התובע לא מכבר ואדרש. הבקשה תוגש עד ליום 10.1.21 אחרת אניח כי התובע חזר בו מבקשתו". כן קבע בית משפט קמא את התיק להוכחות ליום 4.5.21. (להלן: "החלטת יום 23.12.20").

 

  1. ביום 13.4.21, הגיש המבקש בקשה ובה ביקש כי יינתן צו איכון סלולרי למכשיר הטלפון שלו ולמכשירי הטלפון של המשיבים ביחס ליום התאונה בלבד.

 

  1. בבקשתו טען המבקש כי מדובר בראיה חשובה ביותר ואפילו מכרעת, בשים לב לגרסאות הקוטביות שמציגים הצדדים. המבקש הסביר כי הוא והמשיבים נמצאו ביום התאונה באותם המקומות: בבני ברק, כפר קאסם ומחסום קלקיליה ולכן יש בראיה זו כדי להוות חיזוק משמעותי וברור לגרסתו וככל שיתברר אחרת הדבר יפעל לרעתו.

 

  1. המבקש בבקשתו אף הסכים למתווה לפיו תחילה יועבר המידע לעיונו של בית משפט קמא בלבד, ורק אם בית משפט קמא יסבור כי יש במידע כדי לאמת את גרסת התביעה, במובן זה שתהיה חפיפה מלאה או חלקית בין המקומות בהם שהה המבקש והמקומות בהם שהו המשיבים ביום התאונה, יוצג המידע הרלוונטי לעיון המבקש וניתן יהיה לעשות בו שימוש כראיה.

 

  1. המשיבים התנגדו לבקשה ממספר טעמים: הראשון, הבקשה הוגשה באיחור וללא תצהיר; השני, לא הובא כל פירוט ביחס לנסיבות גילוי הראיה רק עתה; השלישי, ברגיל אין מתירים לבעל דין לפצל את ראיותיו; הרביעי, לא ניתן לבצע איכון לתקופה שלפני 10 שנים וגם אם ניתן לבצע איכון, התוצאות טעונות פרשנות ואינן חד משמעיות בדרך כלל; הרביעי, על המבקש היה בשלב ראשון להציג את האיכון הסלולרי שלו אשר אינו מצריך צו שיפוטי.

 

  1. לאחר קבלת תגובת המשיבים, ביקש בית משפט קמא מהמבקש להבהיר את הסיבה בגינה מוגשת בקשה זו רק עתה ולא במועד הגשת ראיות המבקש.

 

  1. בא כוח המבקש השיב כי הרעיון של האיכון הסלולרי עלה לו רק עתה והרעיון לא עלה בראשו לפני כן.

 

  1. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 25.4.21 דחה את בקשת המבקש ליצן צו איכון סלולרי.

 

  1. בית משפט קמא קבע כי:

 

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי לדחות את בקשת התובע (המבקש-ח.ו.ו.) לצו איכון סלולארי.

ראש וראשונה, העובדה כי "הרעיון של קבלת נתוני האיכון הסלולארי" עלה לב"כ התובע רק עתה, אינה טעם ראוי להתיר הבאת ראיות בשלב זה של ההליך, בשים לב למועדים שנקצבו, להליך שכבר התקיים ולכך שהנתבעים (המשיבים-ח.ו.ו.) הגישו ראיותיהם זה מכבר. גם מן הטעמים המפורטים בתגובת הנתבעים, הבקשה נדחית..." .

 

  1. על החלטה זו מונחת הבקשה שבפניי.

 

טענות המבקש

 

  1. החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת כלל ועיקר ולא ניתן לעקוב אחרי הלך החשיבה של בית משפט קמא בנוגע לבקשה.

 

  1. הבקשה הוגשה 21 ימים עובר למועד ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק ובטרם החל הליך ההוכחות.

 

  1. לא היה במתן הצו כדי לפגוע בניהול ההליך שכן מדובר בצו שנועד לגרום לקבלת מידע "חלוט" מצד ג'. רבים הם המקרים בהם מתקבלות תעודות עובד ציבור לתיק בית המשפט לאחר ניהול ההוכחות בתיק ואין הדבר פוגע בניהול ההוכחות.

 

  1. מדובר במידע רלוונטי ונחוץ לבירור המחלוקת העובדתית שמונחת על המדוכה. בית משפט קמא אינו טוען אחרת ואפילו המשיבים לא טוענים כי המידע שיתקבל מחברות הסלולר אינו רלוונטי ואין בו כדי לעזור בפתרון המחלוקת העובדתית מושא ההליך.

 

  1. נימוקיו של בית משפט קמא פרוצדוראליים בעיקרם. כאשר מדובר בבקשה לקבלת ראיה בעלת פוטנציאל משמעותי, המשמעות והמשקל של הנימוקים הפרוצדוראליים אמורים להיות פחותים ובאיזון הראוי, היה צריך בית משפט קמא לקבל את הבקשה.

 

  1. שיקולי מדיניות משפטית נכונה אמורים להגביר את השימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להגביר את הוודאות בהליך המשפטי. כיום, הליכים פליליים משמעותיים מוכרעים על פי ממצאים פורנזיים וטכנולוגיים ולכן , הכרעה במשפט אזרחי באמצעים אלה היא בבחינת על אחת כמה וכמה.

 

  1. יש בכוחה של הראיה המבוקשת כדי לעזור בגילוי האמת.

 

  1. המשיבים עצמם לא טענו כי מתן הצו יכביד עליהם.

 

טענות המשיבים

 

  1. המבקש לא צירף לבקשת רשות הערעור כמו גם לבקשה למתן צו איכון סלולרי אשר הוגשה לבית משפט קמא, תצהיר ערוך כדין כנדרש על פי תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"). מטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

 

  1. הבקשה למתן צו איכון סלולרי הוגשה זמן רב לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים ולאחר הגשת תצהירי עדות ראשית והיא לוקה בשיהוי רבתי.

 

  1. במסגרת ישיבת יום 23.12.20, נערך דיון קדם משפט מסכם (לאחר הגשת תצהירים) בו ביקש ב"כ המבקש להזמין עדים נוספים. ב"כ המבקש לא טען ולא רמז כי בכוונתו להגיש בקשה לצו איכון סלולארי.

 

  1. המבקש הגיש בקשתו למתן צו איכון סלולארי רק לאחר כשלושה וחצי חודשים, לאחר המועד האחרון שנקבע על ידי בית משפט קמא לצורך הגשת בקשות להגשת ראיה נוספת. המבקש אף לא הגיש בקשה להארכת המועד להגשת הראיות הנוספות.

 

  1. בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא לא הובא כל פירוט ביחס לנסיבות הגשת הבקשה באיחור כה משמעותי. זאת למרות שהפסיקה מחייבת "טעמים מיוחדים" שרק בגינם ניתן להתיר צירוף ראיה לאחר תום שלב קדם המשפט וממילא לאחר שהצדדים כבר הגישו את הראיות מטעמם.

 

  1. יש להגיש את הראיות כמקשה אחת ולא טלאי על טלאי.

 

  1. התנהלותו הדיונית של המבקש מהווה התנהלות רשלנית ומזלזלת. ככל שהייתה מתקבלת הבקשה, הדבר היה מוביל לדחייה משמעותית בשמיעת התיק, מחייבת הגשת תצהירים משלימים מטעם הצדדים וזאת ללא כל הסבר.

 

  1. בקשת רשות הערעור בענייננו עוסקת בהכרעה שניתנה במסגרת קדם המשפט ובאופן בו הפעיל בית משפט קמא את שיקול דעתו. בכגון דא, לערכאה המבררת שיקול דעת רחב ובית משפט של ערכאת הערעור אינו נוהג להתערב בשיקול דעת זה.

 

  1. אפילו סבורה ערכאת הערעור, שראוי היה להחליט על דרך דיונית אחרת, עדיין נשמר העיקרון של אי התערבות.

 

  1. קיים פסק דין בין הצדדים להליך זה המקים בפני המבקש משוכה משמעותית בשל מעשה בית דין, כך שברור כי בקשה זו וההליך העיקרי אינם אלא ניסיון נואש ליצור יש מאין.

 

  1. התביעה בבית הדין לעבודה, אשר זהה לחלוטין לתביעה בהליך הנוכחי, נסתיימה בדחיית התביעה. מדובר בתביעה שהגיש המבקש בגין אותה תאונה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") והמל"ל הגיש הודעת צד ג' נגד המשיב 1, אשר הגיש כתב הגנה, תצהירי עדות ראשית ואף נחקר במסגרת ישיבת ההוכחות

 

 

  1. קביעותיו של בית הדין לעבודה בפסק הדין מהוות מעשה בית דין מסוג "השתק עילה" ולכל הפחות פסק הדין של בית הדין לעבודה מקים השתק מסוג השתק פלוגתא ביחס לפלוגתאות שנדונו והוכרעו על ידי בית הדין לעבודה.

 

  1. הבקשה לצו איכון אינה אלא מסע "דיג" והיא תפגע בפרטיותם של המשיבים.

 

  1. לא ידוע כלל האם ניתן לבצע איכון סלולרי בגין אירוע שאירע לפני למעלה מ- 10 שנים.

 

  1. המבקש לא צירף תוצאת איכון למכשיר הסלולארי שלו.

 

  1. גם אם ניתן לבצע איכון סלולרי, הרי שאין המדובר בראיית זהב שאין לאחריה ולו כלום.

 

  1. ככל שיתקבלו נתונים לגבי המכשירים, יהיה מדובר בצבר של נתונים המצריכים פירוש נרחב. הנתונים שיתקבלו אינם ראיה מוסדית והם לא יוכלו להתקבל בהליך בקלות מה שיצריך המשך התדיינות ארוך ומייגע.

 

  1. בתיק נשמעו העדים והסתיים שלב ההוכחות וכרגע ההליכים מעוכבים עד להכרעה בבקשה.

דיון

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי דון בבקשה כבערעור ולקבל את הבקשה.

 

  1. מאז הגשת הבקשה שבפניי ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 2404/21 פלונית נ' פלוני, מיום 22.7.21 (להלן: "עניין פלונית") שעניינו בבקשה דומה לקבלת נתוני איכון סלולרי. מכאן שטענות הצדדים תבחנה לאור האמור בפסק הדין הזה.

 

  1. לעניין הטענה הפרוצדורלית להעדר תצהיר תומך בבקשה לרשות ערעור, הרי שתקנה 50 (1) לתקנות קובעת את אופן הגשת בקשות במסגרת ההליך בערכאה המבררת. בעניין אופן הגשת ערעור ובקשת רשות ערעור דנות תקנות 134 ואילך. בתקנות אלו אין הוראה כי המגיש בקשה לרשות ערעור נדרש לתמוך בקשתו בתצהיר. מכאן שטענה זו דינה דחייה.

 

  1. לגופו של דיון ראיתי להקדים ולציין כי אכן הבקשה הוגשה באיחור ניכר לאור העובדה שכבר התקיימה ישיבת קדם משפט מסכמת לאחר הגשת הראיות ולא עלתה אף בה הבקשה למתן צו איכון. כך גם הבקשה לא הוגשה בתוך המועד שניתן על ידי בית משפט קמא להגשת בקשה לזימון עדים שאינם בשליטת המבקש. הבקשה הוגשה באיחור ניכר ובסמוך למועד שמיעת הראיות.

 

  1. על פי פסק הדין בעניין פלונית נדרש בית משפט לאזן בין הרלוונטיות של הראיה שתוצג אם יינתן צו איכון לבין הפגיעה בפרטיות שעלולה להיגרם כתוצאה ממתן הצו:

"הנה כי כן, פוטנציאל הפגיעה הטמון בחשיפתם של נתוני מיקום מחייבנו לנקוט גישה זהירה ומדודה בגילויים של נתונים אלה, וזאת חרף תרומתם האפשרית לחקר האמת בהליכים משפטיים. אם כן, המקרה דנן אינו אלא מופע נוסף של "דילמה גדולה יותר המאפיינת את תקופתנו: עד כמה ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים לתכליות טובות כשלעצמן, באופן כופה, תוך פגיעה משמעותית בזכות החוקתית לפרטיות, ולא אחת גם בזכויות חוקתיות נוספות" (בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת,  פסקה 4 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (1.3.2021)).

 

 

  1. ככל שנתוני האיכון הם בליבת המחלוקת וגילוי נתוני המיקום יכולים להשפיע באופן ממשי על תוצאות ההליך, ייטה בית משפט להיעתר לבקשה:

 

"כפי שבואר בהרחבה לעיל, בקשה למתן צו איכון מגלמת בחובה מופע מובהק של גילוי מידע אשר יש בו כדי לפגוע באופן ממשי בפרטיות של מושא המידע המבוקש. לפיכך, אמות המידה המפורטות לעיל בוודאי חלות, ואף ביתר שאת, על בקשה לגילוי נתוני מיקום. יתר על כן, אני סבורה כי ניתן לצקת תוכן ייחודי למבחנים הכלליים שנקבעו לגילוי מסמכים העלולים לפגוע בפרטיות, מתוך אמות המידה שהתפתחו לאורך השנים בתחום דיני העבודה ובמשפט הפלילי. כך, במסגרת האיזון שבין מידת הרלוונטיות של צו האיכון המבוקש ובין פגיעתו בזכות לפרטיות, אני סבורה כי על בית המשפט לבחון אם יש בנתוני המיקום כדי לתרום להכרעה ברורה (דהיינו, אם הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב) בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת בין הצדדים, ונמצאת בליבת הסכסוך הנדון. זאת ועוד, במסגרת הניסיון לצמצם את הפגיעה בזכות לפרטיות לכדי מינימום הכרחי, ייטה בית המשפט לקבל בקשה לגילוי נתוני מיקום אך ביחס למשך זמן מוגדר ומצומצם ככל הניתן. כמו כן, במקרים המתאימים, יבחן בית המשפט אם ניתן להוסיף ולצמצם את הפגיעה בפרטיותו של מושא נתוני המיקום באמצעות מתן אפשרות להשחרת נתונים שהוא אינו חפץ בגילויים (ככל שיהא צורך בכך, יתאפשר לבית המשפט לעיין בחלק המושחר)." (ההדגשה שלי ח.ו.ו.).

 

  1. לטעמי לא יכול להיות חולק כי נתוני המיקום של המבקש והמשיבים ביום התאונה הם נתונים קריטיים לבחינת הגרסאות הקוטביות שבין הצדדים. מכאן שברי שהמידע הוא רלוונטי ביותר לסכסוך.

 

החלטת בית משפט קמא אינה עוסקת כלל בשאלת משקלה האפשרי של הראיה ביכולתו של בית משפט קמא להגיע לחקר האמת.

 

  1. באשר לשאלה של מידת הפגיעה בפרטיות המשיבים, הרי שהמשיבים במסגרת תגובתם לבקשה בבית משפט קמא, התמקדו דווקא בטענות הפרוצדורליות של איחור בהגשת הבקשה והעדר תצהיר שיתמוך בנטען בה, ולא בפגיעה בפרטיותם.

 

  1. ב"כ המבקש אכן השיב לבית משפט קמא כי הסיבה למחדל של הגשת הבקשה באיחור היא כי רק עתה עלה הרעיון במוחו. בית משפט קמא לא מצא כי נימוק זה כוחו טוב מקום שהראיות הוגשו ובסופו של יום גם נשמעו, חרף בקשה של המבקש לדחיית שמיעתן נוכח כוונתו להגיש בקשה זו שבפניי.

 

  1. אלא שהחלטת בית משפט קמא כלל אינה דנה במשמעות הראיה שמבוקש להגישה בשלב זה. היא כולה עוסקת בנימוקים שבפרוצדורה. ואכן למועדים תפקיד חשוב ומרכזי בניהול יעיל של הליכים משפטיים. גישה זו קיבלה חיזוק בכללים בתקנות הנוכחיות. יחד עם זאת אין התקנות מכוונות כי בית משפט יתעלם משיקולים של משפט הוגן וניסיון לעשיית צדק.

 

  1. אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט סולברג ברע"א 35/21 בר דוד זכויות ממציאים (1989) בע"מ נ' ענבר לושי-סטון, מיום 7.3.21:

 

"בנסיבות העניין דנן, כפי שאפרט, יש להעדיף את הירידה לחקר האמת, את הוצאת הצדק לאור, ואת זכות הגישה לערכאות, על פני עמידה נוקשה על כללי הפרוצדורה, ושמירה מירבית על יעילות הדיון; זאת, מבלי להמעיט מחשיבותם של האחרונים. כך כתבתי בהקשר אחר: "מושכלות יסוד, כי הליכים משפטיים באשר הם, צריכים להתנהל במהירות וביעילות מירבית [...] אכן למדנו במשנה, כי 'חרב באה לעולם על עינוי הדין' (משנה, אבות ה, ח; ראו שולחן ערוך, חושן משפט יז, יא). לצד זאת נאמר באותה משנה, כי חרב באה לעולם גם בשל 'עיוות הדין'; ועוד שנינו – 'הוו מתונים בדין' (משנה, אבות א, א; ראו שולחן ערוך, חושן משפט י, א). לאמור, לצד המהירות המתבקשת, גם יסודיות נדרשת. מלאכת איזון זו, בין קידום מהיר של ההליך השיפוטי לבין עיון יסודי בכל פרט מפרטיו, מלווה כל שופט ביושבו על מדין, ומלווה גם את מערכת המשפט בכללותה" (רע"א 4899/18 מדינת ישראל – קצין התגמולים באגף השיקום, משרד הביטחון נ' פלוני,  פסקה 15 לחוות דעתי (26.11.2020))."

 

  1. במקרה שם נדונה הבקשה להתיר הגשת חוות דעת באיחור. בית משפט שם מציין כי אכן היה איחור בהגשה של חוות הדעת כאשר כבר הוגשו ראיות התובעת. כב' השופט סולברג מזכיר כי לערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב באשר להחלטות דיוניות. יחד עם זאת הוא מציין כי ההחלטה נשוא הבקשה שבפניו אינה מנומקת דיה ומכל מקום לכל פגם פרוצדורלי יש להתאים את הסעד הראוי לו.

 

  1. בענייננו, איכון סלולרי אינו בשימוש רגיל במשפט האזרחי ואכן אני מניחה שהרעיון לא עלה במוחו של ב"כ המבקש אלא בשלבים מאוחרים. שהרי אחרת היה מגיש את הבקשה קודם לכן.

 

  1. על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פלונית מדובר בראיה בעלת משמעות מכרעת למחלוקת שבין הצדדים ומנגד לא עלתה טענה לפגיעה בפרטיות אלא במסגרת התגובה לבקשה שבפניי.

 

  1. בחינת הפגיעה בפרטיות מלמדת כי המבקש נזהר בבקשתו לאיכון והיא מצומצמת ביותר לאותו מועד בו ארעה התאונה בה נפגע. יתרה מכך על מנת שלא לפגוע בפרטיות המשיבים הציע ב"כ המבקש כי תחילה יגיעו נתוני האיכון לידי בית משפט קמא ורק ככל שיהיה בהם כדי לתמוך בגרסתו הם יימסרו לעיונו. נדמה כי בקשת המבקש מתיישבת עם עמדת בית המשפט העליון לפיה יש לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בפרטיות. כאמור חרף העלאת האפשרות על ידי המבקש לא העלו המשיבים טענה לפגיעה בפרטיותם.

 

  1. טענת המשיבים כי כלל לא בטוח שניתן יהיה לקבל את נתוני המיקום לאחר חלוף זמן רב כל-כך, אין בהם כדי להביא לדחיית הבקשה. כך גם הטענה כי ייתכן והנתונים שיתקבלו ידרשו פרשנות - אין בהם כדי לאיין את הרלוונטיות של הראיה וחשיבותה למחלוקת שבין הצדדים. ייתכן שלא יהיה בראיה משום "ראיית זהב" אך בשלב זה לא ניתן לקבוע זאת.

 

סוף דבר

 

  1. לאור כל הנימוקים הללו מצאתי לקבל את הבקשה. בית משפט קמא יוציא צו לאיכון הטלפונים של המבקש והמשיבים למועד האירוע הנטען, כפי שהתבקש.

 

  1. לאור העובדה שהבקשה הוגשה באיחור ניכר לא ראיתי לחייב את המשיבים בהוצאות הבקשה שבפניי. ככל שתוצאות איכון המיקום של המבקש והמשיבים לא ילמדו את שטוען המבקש, יוכלו המשיבים לטעון להוצאותיהם בגין הבקשה במסגרת הסיכומים.

 

  1. המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ולבית משפט קמא.

 

 

ניתן היום,  ז' אלול תשפ"א, 15 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.