האם יש לקבל בקשת עיכוב ביצוע פסק דין כספי בו חוייב אסיר בתשלום פיצויים?

האם יש לקבל בקשת עיכוב ביצוע פסק דין כספי בו חוייב אסיר בתשלום פיצויים?

בית המשפט דן בשאלה האם יש לקבל בקשת עיכוב ביצוע פסק דין כספי בו חוייב אסיר בתשלום פיצויים?

 

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  5962/21

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

המערער:

פלוני

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. פלוני

 

2. פלוני

 

3. ______

`                                                                                                        

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2021 בת"א 395-01-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת ע' הוד

                                          

 

החלטה

 

  1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 11.7.2021, בת"א 395-01-15       , שבמסגרתו חויב המערער בתשלום פיצויי נזיקין, בסך כולל של כ-1.7 מיליון ₪.

 

  1. בשנת 2012 הוגש נגד המערער כתב אישום, המגולל מסכת עבירות מין חמורות, מעשים מגונים ומעשי סדום, שבוצעו על-ידו במשיבים, בהיותם קטינים, בין השנים 2012-2010. המערער הורשע בביצוע המעשים האמורים, בבית המשפט המחוזי בנצרת ((תפ"ח 17873-06-12; הנשיא י' כהן, סגן הנשיא ב' ארבל והשופטת א' הלמן), ודינו נגזר למאסר בפועל למשך 10 שנים, 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והוא חוייב בתשלום פיצוי כספי לנפגעי העבירה: 100,000 ₪ למשיב 1, ו-75,000 ₪ למשיב 2. ערעור שהגיש המערער על גזר הדין – נדחה (ע"פ 6882/14 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.2015)).

 

  1. במהלך שנת 2015, הגישו המשיבים תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, בהתאם לסעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שבמסגרתה עתרו לפיצוי כספי, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה ממעשיו של המערער. בית המשפט המחוזי אימץ את עובדות כתב האישום שבהן הורשע המערער, וקבע כי הלה אחראי בנזיקין כלפי המשיבים. במישור הנזק, חויב המערער בפיצוי בסך כולל של כ-1.7 מיליון ₪, אשר נקבע לגביו, כי ישולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. המערער לא השלים עם קביעה זו, והגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. הערעור עוסק בעיקרו בגובה הפיצוי שנפסק לטובת המשיבים. לצד הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין; היא הבקשה שלפנַי.

 

  1. במהלך שנת 2016, במקביל לניהול התביעה מושא הערעור, נפתח בעניינו של המערער הליך של פשיטת רגל, שאותו יזמו המשיבים, בהיותם נושים (פש"ר 26862-05-16). במסגרת זו טענו המשיבים, כי בשנת 2013, בעוד ההליך הפלילי מתנהל, ביצע המערער העברה ללא תמורה של מקרקעין שונים שבבעלותו, לאשתו ולבנו, וזאת מתוך מטרה לסכל את האפשרות להיפרע מנכסיו אלו בעתיד. המשיבים עתרו לביטול ההענקות האמורות (להלן: ההענקות). בהמשך ניתן צו כינוס לנכסי המערער, הוטל צו עיקול על נכסי המקרקעין שנטען כי הוברחו על-ידו, ומונה מנהל מיוחד. בהמשך, נוכח התמשכות הליכי התביעה האזרחית, 'הוקפא' הליך פשיטת הרגל, עד לסיום בירורהּ.

 

  1. אחר הדברים האלה, משניתן פסק הדין מושא ערעור זה, ובאותו יום שבו הוגש הערעור דנן – 1.9.2021 – התקיים דיון בהליך פשיטת הרגל, ביוזמת המנהל המיוחד, כדי להביא 'להפשרתו'. במסגרת זו, הציע ב"כ המערער, כי מרשו יעביר למשיבים סך של 500,000 ₪ מסכום הכסף שבו חויב, בתוך 60 ימים, ואילו יתרת החוב תיפרס לתשלומים, בהתאם להסדר שאליו יגיעו הצדדים. נוכח הצעה זו, קבע בית המשפט של פשיטת רגל, כי לעת הזאת, אם אכן יעמוד המערער בדיבורו, אין מקום להכריז עליו כפושט רגל.

 

  1. מכאן לבקשה שלפנַי. לטענת המערער, סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים לטובתו. המערער סבור, בכל הנוגע לסיכויי הערעור, כי סכומי-הכסף שבתשלומם חויב, נקבעו ללא פירוט והסבר בדבר אופן חישובם, ומבלי שהוגשו אסמכתאות להוכחת גובה הנזק הנטען. בכל הנוגע למאזן הנוחות, נטען כי עיכוב הביצוע נחוץ, שכן "אדם סביר מן הישוב לא יכול לגייס סכום כה גבוה בפרקי זמן כל כך קצרים". לדברי המערער, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, והסכום כולו יועמד לפרעון מיידי, לא יהא מנוס מחידוש הליכי פשיטת הרגל, לטובת מימוש הנכסים. דא עקא, דרך התנהלות זו לא תביא אלא לעיכוב תשלום הפיצוי למשיבים, שכן ידרש להשלים את הליכי פשיטת הרגל, ורק לאחר מכן, אם תתקבל טענת המשיבים להענקה אסורה, ניתן יהיה לממש בפועל את הנכסים, לטובת תשלום הפיצוי. על כן, שב המערער ומציע, בדומה להצעתו בהליך פשיטת הרגל, כי אורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, בכפוף למתווה הבא: סך של 500,000 ₪ ישולם למשיבים לאלתר, ויתרת הסכום תיפרס ל-30 תשלומים שווים ורצופים.

 

  1. ביום 2.9.2021 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה, תוך התייחסות להצעה האמורה. בהמשך, ביום 19.9.2021, צורף המנהל המיוחד, לבקשתו, כצד להליך. בתגובתם מיום 8.10.2021, טענו המשיבים, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות. לטענתם, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים עד מאוד, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, משום שמדובר בפסק דין כספי. לצד זאת, ציינו המשיבים, כי הם מסכימים לעיקרי המתווה שהציע המערער, אך זאת בתוספת התנאים הבאים: יתרת החוב תיפרס לתקופה של 24 חודשים (ולא 30 חודשים, כפי שהוצע); סכומי-הכסף שנפסקו לטובתם בפסק הדין יוסיפו לשאת ריבית והצמדה עד למועד תשלומם בפועל; המערער ובנו יצהירו לבית המשפט של פשיטת רגל, כי אם לא יעמוד המערער במתווה התשלומים המוצע, מוסכם עליהם כי ההענקות שבוצעו על-ידו בשנת 2013 יבוטלו לאלתר, וזאת מבלי שיהיה צורך בניהול הליך משפטי נוסף כדי לבטלן. דברים דומים נאמרו גם על-ידי המנהל המיוחד בתגובתו.

 

  1. ביום 11.10.2021 הוריתי למערער להתייחס לעמדת המשיבים והמנהל המיוחד, בנוגע להצעתו. המערער הגיש את תגובתו ביום 18.10.2021, ובמסגרתה הסכים למרבית התנאים שהעלו המשיבים, פרט לתנאי שלפיו יצהיר בנו כי הוא נותן את הסכמתו לביטול ההענקות, ככל שהמערער לא יעמוד במתווה התשלומים המוצע. בהקשר זה נטען, כי "העמדת הבן (ושאר בני המשפחה כנגדם ננקט הליך ביטול הענקות בבית המשפט המחוזי בנצרת) במצב בו עליהם לוותר על זכות דיונית המוקנית להם ע"פ דין אינה אפשרית בנסיבות, כל שכן אין הח"מ [ב"כ המערער – נ' ס'] יכול במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לוותר בשמם על זכות דיונית המוענקת להם ע"פ דין כלשהוא, במסגרת ההליך שננקט נגדם בבית המשפט המחוזי וזאת כאמור ככל והמערער לא יפרע את חיוביו ע"פ דין".

 

  1. לאחר עיון בטענות הצדדים, מזה ומזה, ואף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, דומה כי בנסיבות הקונקרטיות דנן, שלפיהן המערער אינו מתכחש לעצם חיובו בפיצויים – ערעורו נסוב אך על גובה הפיצוי שנפסק – והוא אף מבקש לשלם לאלתר 500,000 ₪, ולהשלים את היתרה ב-24 תשלומים שווים ורצופים, שיוסיפו לשאת הפרשי ריבית והצמדה עד למועד תשלומם בפועל, הרי שיש מקום להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי, בהתאם למתווה האמור.

 

  1. כידוע, הכלל הוא כי מי שזכה בפסק דין, זכאי לֵהנות מפירותיו. על כן, הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים לטובתו, מוטל על הצד המבקש לעכב את ביצועו. יחד עם זאת, בנסיבות העניין שלפנַי, בקשת המערער איננה לעכב את תשלום הסכום שנפסק כולו, עד להכרעה בערעור; הוא אף אינו מבקש לעכבו באופן חלקי עד להכרעה בערעור. בקשתו, הלכה למעשה, היא לאפשר פריסה של החוב לתשלומים, תוך העברת סכום כסף בשיעור נכבד כתשלום ראשון. דומני, כי אכן, העמדת מלוא הסכום שבו חויב המערער בפסק הדין, 1.7 מיליון ₪, לפרעון מיידי, בתוך פרק זמן של 30 יום – היא עניין מורכב, בהתחשב במאסרו הממושך מאחורי סורג ובריח. אין בכך כדי להצדיק חריגה מן הכלל, שלפיו מידת התערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, בכל הקשור לאופן תשלום פיצויים, היא מצומצמת; הטלת חיוב איננה 'תכנית כבקשתך'. לצד זאת, בנסיבות הקונקרטיות שלפנַי, מתווה התשלומים שהציע המערער – תוך קיצור מספר חודשי התשלום מ-30 חודשים ל-24 חודשים, כדרישת המשיבים, ותוך חיוב המערער בריבית והצמדה, שיחושבו ממועד מתן פסק הדין, ועד למועד התשלום בפועל – נראה בעינַי שקול ומאוזן. זאת, בפרט משהסכימו המשיבים לעיקר המתווה האמור.

 

  1. מעבר לכך, דומני, כי לעת הזו, קבלת הבקשה באופן חלקי, כמוצע, לא תפגע יתר על המידה באינטרס של המשיבים, שיקבלו לידם סכום כסף בשיעור נכבד לאלתר (500,000 ₪), ואת יתרת הפיצוי יקבלו ב-24 תשלומים חודשיים רצופים ושווים (כ-50,000 ₪ לכל חודש). אעיר, כי המשיבים לא הצביעו בתגובתם על אינטרס מיוחד בקבלת התשלום כולו באופן מיידי, או על נזק חמור שיגרם להם אם לא יֵעשה כן. דומני אפוא, במישור מאזן הנוחות, כי גם בכך יש כדי לתמוך בקבלת הבקשה באופן חלקי, כאמור.

 

  1. לבסוף אציין, כי במישור התיאורטי, אמנם יש טעם בטענת ב"כ המערער, כי אין באפשרותו לדרוש מבנו של המערער להצהיר על ביטול ההענקות משנת 2013, ככל שאביו לא יעמוד בתשלומים. ואולם בפועל, נראה כי הבן מעורב ומעורה בהליכים המשפטיים בעניינו של אביו: הבן הוא שהגיש את התצהיר שצורף לבקשה דנן לעיכוב ביצוע, ובתגובת המערער מיום 18.10.2021 אף צוין, כי בנו, ויתר בני המשפחה, "ללא ספק מודעים להליך כאן". משכך, ניתן להניח כי החלטות בית משפט זה הובאו לידיעתו, ולא מן הנמנע, כי הצהרה מטעמו, ברוח הדברים שהעלו המשיבים, היתה עשויה להביא להכרעה בבקשה, בהסכמה הדדית. ממה נפשך, אם בדעת המערער לעמוד בלוח התשלומים שהציע, מדוע לא יסכים הבן להעמיד את הנכסים שהוענקו לו כ'ערבון' למתווה המוצע? ואם לא כן, מדוע סייע הבן להגשת הבקשה דנן, הכוללת בתוכה גם את המתווה האמור? אתמהה. אוסיף, כי בבקשה דנן, שכאמור הבן היה מעורב בהגשתה, נטען כי הליך פשיטת הרגל "הסתיים בביטול ההענקות". אם נכון הדבר שההענקות כבר בוטלו, תמוה עוד יותר מדוע לא ניתן היה להגיע להסכמות בעניין זה.

 

  1. סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שהמערער ישלם למשיבים, עד יום 1.11.2021, סך של 500,000 ₪; יתרת הסכום שנפסק בפסק הדין, תשולם למשיבים ב-24 תשלומים שווים ורצופים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד תשלומם בפועל. ככל שהמערער לא יעמוד במתווה התשלומים האמור, יבוטל המתווה, והחיוב שנקבע בפסק הדין יועמד לפרעון מיידי. 

 

           למען הסר ספק, אין בהחלטתי-זו כדי למנוע מן המשיבים לעמוד על טענותיהם במסגרת הליך פשיטת הרגל, אם המערער לא יעמוד בחיוביו, בהתאם למתווה שהציע, כאמור בהחלטה זו.

 

           בנסיבות, לא אעשה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ד בחשון התשפ"ב (‏20.10.2021).

 

 

 

 

ש ו פ ט