האם יש מניעה להציג חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט למומחה רפואי חלופי שמונה על ידי בית המשפט?

בית המשפט דן בשאלה האם יש מניעה להציג חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט למומחה רפואי חלופי שמונה על ידי בית המשפט?

1. לפניי בקשת התובעת למנוע הצגת חוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בפני מומחה רפואי חלופי שמונה על ידי בית המשפט, במסגרת תובענה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן "חוק הפלת"ד"). 

2. התובעת הגישה תביעה לפי חוק הפלת"ד בעקבות שתי תאונות דרכים בהן הייתה מעורבת, היא התביעה שלפניי.  ביום 10.4.2019 מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו בנוגע לנכותה האורתופדית של התובעת כתוצאה מתאונות הדרכים שאירעו לה (להלן "המומחה הראשון").  חוות הדעת ניתנה ביום 6.2.2020 ובה המליץ המומחה הראשון על נכות זמנית בשיעור 100% למשך חודש לאחר כל תאונה וכן 50% למשך שבועיים נוספים. כן נקבע כי לא נותרה נכות צמיתה.  בתאריכים 18.3.2020 ו- 30.4.2020 הגישה התובעת בקשות לפסילת המומחה הראשון, אולם הוחלט כי יש להידרש לבקשות לאחר חקירתו של המומחה.  משהוגשה בקשה לזימון המומחה הראשון לחקירה על חוות דעתו, הודיע כי אין בידיו להתייצב לחקירה נגדית מטעמים שהוכרו כמוצדקים, וכפועל יוצא התובעת ביקשה מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה אשר יהא תחת המומחה הקודם.  בקשה זו התקבלה, ותחת המומחה הראשון מונה מומחה נוסף, כמומחה בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט (להלן "המומחה הנוסף"). המחלוקת כעת נוגעת להצגת חוות הדעת של המומחה הראשון בפני המומחה הנוסף שמונה.

טענות הצדדים

3. התובעת גורסת, כי יש למנוע הצגת חוות הדעת הקודמת בפני המומחה הנוסף ומעלה את החשש שמא המומחה הנוסף יושפע מחוות הדעת של המומחה הראשון ויסתמך על חוות הדעת הקודמת המבוססת על דעה מוקדמת שגיבש המומחה הראשון על התובעת.  מנגד, טוענת הנתבעת כי יש להתיר המצאת חוות הדעת של המומחה הראשון למומחה הנוסף, משהיא סבורה כי אין מדובר במינוי מומחה חלופי וכפועל יוצא חוות הדעת הראשונה מהווה חלק מן הראיות ואינה פסולה.

          הבקשה מעלה שתי שאלות עיקריות; הראשונה, האם מינוי מומחה שמונה תחת המומחה הראשון, כאשר נבצר מן המומחה הראשון מליתן עדות בשל נסיבות מוצדקות, מהווה מינוי מומחה "נוסף" או מינוי מומחה "חליפי", ומהן ההשלכות של הסיווג;  השנייה, האם קיימת הצדקה למניעת העברת חוות הדעת של המומחה הראשון למומחה הנוסף, מומחים באותו תחום רפואי.

דיון והכרעה

4.       פסילת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט יהא צעד חריג וקיצוני, אשר יש לנקוט בו במקרים חריגים בלבד,  בין היתר כאשר עולה חשש ממשי לגרימת עיוות דין לאחד מהצדדים להליך, או במקרים בהם התגלה פגם מהותי היורד לשורש העניין ולא ניתן להסירו באמצעים פחות קיצוניים (רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (17.12.2017, פסקה 11).  בעת מינוי מומחה חלופי, המומחה הרפואי הקודם שמונה נפסל יחד עם תוצרי המינוי: חוות הדעת, שאלות הבהרה וכיוצ"ב.  הדין שונה כאשר מדובר במינוי מומחה נוסף.

5. תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),תשמ"ז-1986 (להלן "תקנות המומחים") עוסקות במסמכים אותם ניתן להעביר למומחה מטעם בית המשפט.  בעלי הדין אינם רשאים להציג למומחה שמונה מטעם ביהמ"ש חוות דעת רפואית, אולם להבדיל, ככלל, חוות דעת מטעם מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, או פרוטוקול של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי המחייבת בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד ושלא הוגשה בקשה לסותרה או שהבקשה כאמור נדחתה - מותרים בהמצאה למומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט (בין אם באותו תחום המומחיות ובין אם לאו), ר' רע"א  271/20 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (12.3.2020), (להלן "פס"ד פלוני").

6. הרציונל של העברת פרוטוקול הוועדה הרפואית או חוות דעת של מומחה אחר מטעם בית המשפט למומחה המאוחר שרוי בחזקת אמינות ומקצועיות, שמיוחסת לגורמים אובייקטיביים שאינם פועלים מטעם מי מהצדדים, להבדיל מחוות דעת פרטית של צד כלשהו המעוניין בתוצאות ההליך.  עיון במסמכים אלו אינו פוגע בשיקול דעתו העצמאי והאובייקטיבי של המומחה האחר.  יתרה מכך, הדברים נכונים אף מטעמים של יעילות ההליך (ר' לכך פסק דין פלוני שלעיל, פסקה 16; וכן א. ריבלין, תאונת הדרכים:  תחולתהחוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, עמ' 626-625 (מהדורה חמישית, 2020) (להלן "ריבלין"):

"אין מניעה להציג חוות-דעת של מומחה אחד בפני מומחה אחר שמונה באותו תיק. חזקה על מומחה המתמנה על ידי בית המשפט שיידע לקבוע ממצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם אם מונחת בפניו חוות דעת של מומחה בלתי תלוי אחר, אשר נמצא ראוי וכשר לשמש מומחה מטעם בית המשפט באותה פרשה."

7. עיון בפסיקה מעלה כי מינוי מומחה רפואי שמונה תחת מומחה אשר נבצר ממנו מלהעיד מטעמים רפואיים מהווה מינוי "נוסף" ולא "חלופי" (רע"א (מחוזי מרכז)61538-02-19 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (27.3.2019, פסקה 8)).  הדברים נכונים אף ביחס למומחה שנבצר ממנו להיחקר בשל פטירתו, ר' לכך רע"א 4951/05 פוקס נ' הדר חברה לביטוח (20.2.2006); ריבלין, עמ' 625; רע"א 5472/16 פלונית נ' פלונית (13.10.2016, פסקה 7).

על דרך הכלל, כאשר מונה מומחה רפואי נוסף, אין מניעה עקרונית מהצגת חוות הדעת הקודמת למומחה הנוסף, שכן העדר חקירה נגדית אינה מפקיעה את חוות הדעת או פוגמת בתוקפה, אלא אך משליכה על המשקל שיש ליתן לחוות הדעת הקודמת.  חזקה כי המומחה הנוסף ידע לקבוע ממצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם כשמונחת לפניו חוות דעתו של מומחה בלתי תלוי אחר (שם, פסקאות 7-8).

8. אלא, שגם לאחר קביעה זו, שומה על בית המשפט לבחון אם קיימות נסיבות ספציפיות אשר בגינן ראוי לסטות מהכלל ולהורות כי חוות הדעת לא תוצג בפני המומחה הנוסף (שם, פסקה 7; רע"א4951/05 שלעיל, עמ' 3).  זו השאלה השנייה במחלוקת.

שיקול עיקרי בפסלות המסמך או התרת הצגתו לפני המומחה הנוסף הוא העובדה כי מדובר במומחה רפואי חלופי באותו תחום רפואי.  מחד, מניעת העברת חוות דעת תפגע בצד אחד להליך, שסבור שזכה ביתרון בחוות דעתו של המומחה הראשון, והוא נאלץ לוותר על אותו יתרון בשל מאורע בלתי צפוי שאין לו שליטה עליו.  במקרה זה, ההגינות מחייבת העברת חוות הדעת הקודמת למומחה הנוסף, וככל שהאחרון סבור כי יש לסטות ממנה, הוא ינמק את דעתו (רע"א 5472 שלעיל, פסקה 8).  מנגד, אין חולק, כי יש לשאוף לכך ששיקול דעתו העצמאי של המומחה הרפואי הנוסף לא ייפגע. 

          ככל שאין נסיבות חריגות, אין הצדקה לפסול את הצגת חוות הדעת, על מנת שהמומחה הנוסף יעיין בה ויתמודד עם ממצאיה.

9. בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה, התובעת טוענת כי המסמכים הרפואיים שלה לא היו מצויים בפני המומחה טרם הבדיקה, אולם פגם זה אינו מצדיק אי הצגת חוות הדעת למומחה הנוסף, שהרי בחוות הדעת המומחה הראשון אזכר את המסמכים עליהם הוא נסמך, וממילא הדבר לא פוגע בשיקול דעתו של המומחה הנוסף. 

פרט לכך, התובעת חשה כי המומחה הראשון ניסה לתפוס אותה בשקר ולהתעמת איתה (ס' 23 לתצהיר התובעת שהוגש ביום 23.11.20), וכן התייחס אליה בעוינות (סעיף 24 לתצהיר).  נתתי דעתי לכך שבקשת הפסלות מטעמים אלו הוגשה לאחר שחוות הדעת כבר הוגשה לתיק, ולכאורה היה מקום להגיש את הבקשה מיד לאחר הבדיקה.  לצד האמור, מספר משפטים בחלק "התלונות" שבחוות הדעת מעוררים ספק בנוגע ליכולתם לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של המומחה הנוסף לעומת חשיבותם ומשקלם בחוות הדעת.  באיזון זה בית המשפט נדרש לבחון את הנזק שמשפטים אלו עלולים לגרום (אפשרות לדעה מוקדמת של המומחה הנוסף ופגיעה בשיקול דעתו המקצועי) לעומת התועלת שבהותרתם, לרבות הפגיעה בצד שכנגד.  איזון זה הביאני למסקנה לפיה משפטים שעלולים ליצור דעה מוקדמת של המומחה הנוסף באופן מובהק ייפסלו, והם בלבד.

10. בשקלול הדברים, אין מקום למנוע הצגת חוות הדעת למומחה הנוסף, תוך שיובהר למומחה הנוסף כי הוא אינו קשור בחוות הדעת, והוא מוסמך לסטות ממנו ככל שינמק את עמדתו.

בפרק התלונות, על מנת למנוע דעה מוקדמת, המשפטים הבאים יוסרו מהעתק חוות הדעת שיועבר למומחה: "כל תשובה... אזורי הכאב" (שורה ראשונה), "ולא היא לא... לבדיקה זו" (שורה רביעית), "כאשר אני מעיר... אין לה תשובה על כך" (שורות 9-8 בפרק זה).

אין להעביר החלטה זו למומחה, ניתן להעביר לו את חוות הדעת לאחר השחרת החלקים הרלוונטיים וכן את הפסקה הראשונה שבסעיף זה.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ב, 27 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

הבכיר יניב ירמיהו