האם העובדה שמומחה בדק תובע באמצעות היוועדות חזותית ולא בבדיקה פיזית הינה עילה לפסילת חוות הדעת?

בית המשפט דן בשאלה האם העובדה שמומחה בדק תובע באמצעות היוועדות חזותית ולא בבדיקה פיזית הינה עילה לפסילת חוות הדעת?

1. בפניי בקשת הנתבעות לפסול את חוות דעתו של פרופ' גינדין, מומחה בית המשפט בתחום הגריאטריה.

אקדים סוף דבר לראשיתו ואציין כבר כאן כי לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי בשלב זה, אין מקום לפסול את חוות הדעת במלואה, ואבאר.

2. הנתבעת טענה כי יש טעם לפגם בכך שהמומחה בדק את התובעת באמצעות היוועדות חזותית (באפליקציית "זום") ולא בבדיקה פיזית. אינני רואה בטענה זו עילה לפסילת חוות הדעת.

לנוכח אופי הבדיקה המפורטת, שאיפשרה התרשמות של המומחה מהתובעת ומהתנהלותה, לא הונחה תשתית שיש בה כדי להביא למסקנה כי בדיקה זו, בהתחשב בתחום המומחיות, אינה מספיקה או אינה ראויה.

3.       טענתה העיקרית של הנתבעת היא, כי המומחה חרג מסמכותו. לטענת הנתבעת, המומחה "חרג מכתב המינוי בכך שהתיימר לקבוע נכויות רפואיות מטעמו"ולא קבע את הצרכים על בסיס הנכויות שקבעו המומחים מטעם בית המשפט.
4. מקובלת עלי הטענה כי יש קושי עם קביעותיו של פרופ' גינדין שיש בהן הסתייגות (או אישור) עם קביעות המומחים האחרים (בתחום הריאות, האורתופדיה והפסיכיאטריה). פרופ' גינדין מונה לתת חוות דעת בתחום הגריאטריה, שהוא תחום מומחיותו, ולא להעביר תחת שבט ביקורתו את תוכן חוות הדעת האחרות שניתנו בתיק זה, לטוב או לרע.

בשל כך, לא ניתן לקבל את קביעתו של פרופ' גינדין לפיה למרות שהוא "מקבל את חוות דעת של הפסיכיאטר..." הוא חולק על הפסיכיאטר ומציין כי "הערכתו של פרופ' פניג שאחרי שנתיים החולה תשתפר, אינו עולה בקנה אחד עם נסיוני כגריאטר...".יובהר, כי בשלב זה – ובכפוף לחקירת המומחה בתחום הפסיכיאטריה ולסמכותו של בית המשפט לקבל או לדחות את קביעת המומחים שמונו בדבר הנכות הרפואית – חוות דעתו של פרופ' פניג היא המחייבת לצורך בחינת מצבה הפסיכיאטרי של התובעת.

אזכיר, כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים בחודש ספטמבר 2017, וחוות הדעת הפסיכיאטרית ניתנה ביום 25.07.20. פרופ' פניג לא העריך ירידה עתידית בנכות הרפואית, כפי שלכאורה משתמע מהביקורת של פרופ' גינדין, אלא חיווה דעתו בדבר הנכות הצמיתה של התובעת בעת מתן חוות הדעת, כאשר קבע נכות זמנית גבוהה יותר לתקופה של השנתיים הראשונות לאחר התאונה. על-פניו אין כל פסול בקביעה כזו, שהיא בתחום המומחיות של פרופ' פניג.

5. עם זאת, מרבית חוות הדעת – לרבות המסקנות וההמלצות בסופה - מתייחסת לתחום מומחיותו של פרופ' גינדין, ועוסקת בתפקודה של התובעת. כך, קובע המומחה גינדין כי "המוגבלות" ממנה סובלת התובעת בהתייחס לתפקודה, אינה מהווה קביעת נכות רפואית אלא חוות דעת בנוגע להשלכותיה של התאונה והנכות בגינה, על תפקודה הכללי של התובעת, בשים לב לגילה המתקדם (התובעת בת 88 שנים).

פרופ' גינדין מציין כי הנפילה (קרי, התאונה מושא הליך זה) היא "המחולל לנכות ולמוגבלות התפקודית" ואינו סבור כי הגבלותיה של התובעת יפחתו בעתיד אלא יגברו, והוא קובע "את אחוז המוגבלות לצמיתות בכ-35%... יתרת המוגבלות מתווספת לזו שנובעת ממחלות קודמות".

בפרק הסיכום לחוות דעתו, מסביר פרופ' גינדין כי "המוגבלות גברה משמעותית לאחר התאונה... נוספה לכך גם ירידה תפקודית, המתחוללת בקשישים בעקבות אירוע חריף... אני מגדיר את קביעת אחוז הנכות בחוות דעת זו בכ-35%. בנוסף, מציע לצרף את הנכות הפיזית ולנכות הנפשית לאורך זמן ולצמיתות...". אני סבורה שקביעה זו היא קביעה בתחום המומחיות הגריאטרית ואין לראותה כחריגה מסמכות או כקביעה שאינה בתחום מומחיותו של המומחה, חרף החירות שלקח לעצמו פרופ' גינדין בקביעות אחרות, הנוגעות לחוות דעת המומחים האחרים שמונו בהליך זה.

6. לטעמי, ניתן לעשות שימוש באפשרות בהתאם לכלל העיפרון הכחול, דהיינו למחוק רק את החלקים מתוך חוות הדעת שאינם בתחום מומחיותו של ד"ר גינדין, תוך הותרת הקביעות שהן במסגרת מומחיותו של ד"ר גינדין בתחום הגריאטריה.

החלטה דומה שניתנה על ידי בעניין אחר (ת.א. 30987-07-17 מיום 30.06.2019) הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון ברע"א 5734/19 פלונית נ' פלוני (02.12.2019), שם נדחתה הבקשה לרשות ערעור, תוך שנקבע כי "הלכה מושרשת היא שלא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה... אכן, חריגה מסמכות היא אחד המקרים בהם עשוי בית המשפט להורות על פסילת חוות דעת, ואין ספק כי המומחה בתחום הכאב חרג מהמנדט שניתן לו, בכך שמצא להתייחס לחוות הדעת של עמיתיו. בית משפט השלום נקט בדרך מידתית בכך שפסל חלקים מחוות הדעת, ובית המשפט המחוזי אף הדגיש כי למבקשת מסורה הזכות לחקור את המומחה ולאחר מכן ניתן יהיה לשוב ולשקול את סוגיית פסילתו...".

כידוע, הלכה פסוקה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים נדירים, וכשמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עיוות דין קשה (רע״א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, פסקה 7 (25.11.2019); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פסקאות 6-5 (31.1.2011)).

היבט משמעותי בפסיקה זו הוא הנחת המוצא לפיה, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילתה של חוות הדעת כולה (רע״א 8152/18 פלוני נ׳ כלל חברה לביטוח בע״מ, פסקה 5 (10.2.2019); רע״א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני,  פסקה 7 (25.12.2016); רע״א 1770/12 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום,  פסקה 5 (18.3.2012); רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב (01.10.2020).

7. אינני מוצאת במקרה דנן, כי קביעותיו של פרופ' גינדין והתייחסותו לחוות הדעת של המומחים האחרים מהווה פגם היורד לשורשו של עניין עד כדי הצורך לפסול את חוות הדעת כולה. אני סבורה כי ניתן להסתפק במחיקת הקביעות החורגות מהוראות המינוי שניתנו למומחה, דהיינו, כל קביעה שאינה בתחום הגריאטריה, וכל התייחסות – ביקורת או אחרת – של פרופ' גינדין לחוות הדעת של המומחים האחרים.
8. כפועל יוצא, אני מורה על מחיקת החלקים בחוות הדעת של פרופ' גינדין, שיש בהם הבעת דעה כלשהי על חוות הדעת האחרות שניתנו בהליך זה, ואולם, אינני מורה על פסילת חוות הדעת כולה.
9. ב"כ הנתבעת רשאי כמובן לזמן את המומחה לחקירה נגדית על הקביעות שבחוות דעתו, כפי שאף ביקש לעשות. 

כידוע, בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או בהינתן סיבה המצדיקה זאת – לדחות אותה או חלקים בה [רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון, פסקה 8 (1.5.2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 636-635 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)]. בהתאם, טענות הצדדים ביחס לחלקים הנותרים בחוות הדעת ולהשלכות על המשך ניהול ההליך שמורות להם.

10. מאחר שהבקשה נדחתה בשלב זה, אולם הטענה בדבר חריגה מסמכות לא נדחתה כולה ותוצאתה הינה מחיקת חלקים מחוות הדעת, אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

רנה הירש