האם העובדה שמומחה רפואי מטעם בית המשפט נוקט באסכולה מחמירה הינה סיבה לפסילתו?

בית המשפט דן בשאלה האם העובדה שמומחה רפואי מטעם בית המשפט נוקט באסכולה מחמירה הינה סיבה לפסילתו?

04 דצמבר 2021

בפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף.
2. לטענת התובעת, המומחית נוקטת באסכולה מחמירה ביחס למקרים שגורמים להפרעת דחק בתר חבלתית (PTSD). לפי חוות הדעת, קיימת רשימה סגורה של מקרים המהווים אירוע דחק חמור כגון: מלחמה, תאונה קשה, נוכחות במוות אלים של אחרים, או היות האדם קורבן של עינויים, טרוריזם, אונס או פשע אחר. זאת בעוד שעל פי פסיקתם של בתי הדין לעבודה הוכר קשר סיבתי בין הפרעה בתר חבלתית לבין אירועים בחומרה פחותה בהרבה. קבלת עמדת המומחית אינה הגיונית שכן משמעותה שלילת הפרשנות הסובייקטיבית של המבוטח ביחס לאירוע. עוד נטען כי העמדה הקטגורית של המומחית השוללת קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין מצבה הנפשי של התובעת אינה מתיישבת עם המענה לשאלות הבהרה ולפיו ייתכן שבסמוך לאירוע, התובעת עמדה בקריטריונים של אפיזודה דיכאונית בעוצמה מתונה. כך גם, במענה לסבב נוסף של שאלות הבהרה ציינה המומחית שהיא תומכת באבחנה של הפרעת הסתגלות עם מרכיב חרדתי ומכאן שבניגוד לחוות הדעת, המומחית הכירה בקשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין המצב הנפשי.
3. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו, לא מתקיימים הנימוקים שנקבעו בהנחיות ובהלכה הפסוקה למינוי מומחה נוסף. בניגוד לנטען על ידי התובעת, המומחית לא קבעה רשימה סגורה של מקרים אשר יש בהם כדי לגרום לדחק חמור, אלא הסבירה שהפרעה בתר חבלתית מתפתחת לאחר מצב מסכן חיים תוך הפנייה לדוגמאות. הקביעה הרפואית ולפיו אירוע טראומטי לענין PTSD הוא אירוע שטבעו מאיים או קטסטרופלי באופן חריג ועלול לגרום למצוקה ניכרת לכל אדם אינה דעה מחמירה אלא היא הדעה הרווחת בהתאם לקביעת ארגון הבריאות העולמי והתובע לא הביא ראשית ראיה להראות אחרת.

            הנתבע הוסיף כי בניגוד לנטען על ידי התובעת, המומחית שללה קשר סיבתי בין ההפרעה ממנה סובלת התובעת לבין האירוע.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה בחוות הדעת ובמענה לשני הסבבים של שאלות הבהרה לא מצאתי כי קיימת הצדקה למינוי מומחה נוסף. התובעת לא הביאה ראשית ראיה להוכחת טענתה ולפיה המומחית דוגלת באסכולה מחמירה ובפרט לאור העבדה שקביעות המומחית בנוגע לקריטריונים להפרעה בתר חבלתית מבוססות על קביעת ארגון הבריאות העולמי. כך גם, לא מצאתי סתירה בין תשובות המומחית ולפיהן היא שללה קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הפרעה בתר חבלתי לבין קביעותיה בדבר המצב הנפשי של התובעת בסמוך לאירוע בבודה. עם זאת, אני סבורה כי בהמשך למענה לשאלת ההבהרה 14 ולפיה המומחית הסכימה שהתובעת סבלה מהפרעת הסתגלות עם מרכיב חרדתי בסמוך לאירוע וכן לנוכח המענה לשאלה 2 בסבב השאלות הראשון ולפיו ייתכן שהתובעת עמדה בקריטריונים של אפיזודה דיכאונית בעוצמה מתונה בסמוך לאירוע, יש להפנות למומחית שאלת הבהרה נוספת וכדלקמן:

            "במענה לשאלות הבהרה מיום 22.12.20 בשאלה 2 ציינת כי " יתכן כי עמדה באותה תקופה – בסמוך לאירוע בקריטריונים של אפיזודה דיכאונית בעוצמה מתונה" ובמענה לסבב שני של שאלות הבהרה מיום 9.8.21 השבת לשאלה 14 כי "אני תומכת באבחנה של הפרעת הסתגלות עם מרכיב חרדתי – שצוינה בבדיקת הועדה הרפואית מיום 27.10.2020. זאת הפרעה חולפת – ללא ליקוי כלשהו – והיא המתאימה לתיאור מצבה סמוך לאירוע שבכתב התביעה".

            לנוכח קביעותייך בדבר המצב הנפשי של התובעת בסמוך לאירוע, האם ניתן לומר כי קיים סיבתי על דרך של גרימה או החמרה בין מצב הנפשי של התובעת -אפיזודה דכאונית מתונה ו/או הפרעת הסתגלות עם מרכיב חרדתי – לבין האירוע בעבודה. ככל שהתשובה חיובית, האם לאירוע בעבודה תרומה משמעותית על גרימה או החמרה של המצב הנפשי כמתואר לעיל ביחס לגורמי סיכון אחרים.

5. ההחלטה למומחית תצא בנפרד.

ניתנה היום, ל' כסלו תשפ"ב, (04 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.