מהם התנאים למינוי מומחה רפואי נוסף בתיקי פלת"ד?

בית המשפט דן בשאלה מהם התנאים למינוי מומחה רפואי נוסף בתיקי פלת"ד?

 

 

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

רע"א 3866-12-21 פלוני נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

 

בפני	כבוד השופט צבי ויצמן
מבקש		פלוני
נגד
משיבה		שומרה חב' לביטוח בע"מ

 

החלטה

בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטת בית משפט השלום קמא (כב' הש' א. רוטקופף) מיום 26.10.21 במסגרתה נדחתה בקשתו למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי בצד המומחה שמונה קודם לכן, וכן למינוי שני מומחים האחד בתחום הנוירולוגי והשני בתחום הרדיולוגי לצורך הערכת נכותו כתוצאה מתאונת דרכים שעבר.  

 

הנדרש לנדון

 

1. המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה מכוח חוק הפלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 29.10.17 (להלן- תאונה). המבקש הוא פיזיותרפיסט ועו"ד במקצועו.

 

2. בד בבד עם הגשת התביעה עתר המבקש למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי. בהחלטתו מיום 6.9.20, אחר דיון במעמד הצדדים ובהסכמתם, מינה בית משפט קמא מומחה בתחום האורתופדי, ד"ר מיכאל טנצמן, אשר בדק את המבקש ואף נתן חוות דעת בעניינו בגין תאונה קודמת.

עוד הורה בית המשפט למומחה לחוות  דעתו באשר לצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

 

3. בחוות דעתו מיום 1.1.21 קבע המומחה כי לא נותרה למבקש נכות בתחום האורתופדי בגין פגיעה בעמ"ש צווארי כתוצאה מהתאונה וכי אין צורך במינוי מומחה נוירולוגי.

 

4. המומחה נחקר בחקירה נגדית ע"י המבקש בדיון שהתקיים ביום 20.6.21. בתום הדיון עתר המבקש להגשת בקשה למינוי מומחה נוירולוגי בצירוף חומר רפואי, המשיבה התנגדה לבקשתו זו. בסופו של יום בית משפט קמא הורה למבקש להגיש בקשה תוך 20 יום ולמשיבה להגיש תגובה תוך 20 ימים לאחר מכן.

 

5. בבקשה שהוגשה על ידי המבקש הוא עתר למינוי מומחה אורתופדי נוסף, וכן עתר למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי וכן בתחום הרדיולוגי.

בכל הקשור למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי טען המבקש כי נפלו בעבודת המומחה מטעם בית המשפט פגמים מרובים וכי ביסס את מסקנותיו השגויות על  נתונים עובדתיים שגויים. כך טען המבקש כי המומחה שגה בחוות דעתו בפרטים הבאים -  (1) אי ציון מנגנון הפגיעה; (2) אי ביצוע בדיקות הכרחיות לאבחון לחץ צוואר עצבי; (3) כשלים במדידת טווחי תנועה ובסיווג ההגבלה; (4) טעות בבדיקת הפרשי היקפי זרועות ואי בדיקת הפרשי היקפי אמות; (5) כשלים בביצוע בדיקת כח שרירים; (6) ממצאי אבחון הדמייתי MRI בפיענוח המומחה השונים מאבחון הרדיולוגים; (7) חריגה מסמכות המינוי; (8) התעלמות מתוצאות בדיקת המחט EMG ומשמעותה הקלינית.  

 

לבקשתו צירף המבקש  נספחים שונים ובכללם -  תעודות הכשרתו המקצועית, מחקרים בעניין טווחי תנועה, תמונות המבקש בביצוע בדיקות, פרסום בקשר לעניין פגיעות מסוג צליפת שוט, קטעים מחוות דעת מומחים בתיקים אחרים, חוו"ד המומחה פרופ' שדה נוירולוג בתיק אחר, פענוח בדיקות MRI, מחקר בקשר ללחץ עצבי, תוצאות בדיקות EMG וכיוצ"ב.

 

6. בתגובתה, התנגדה המשיבה לבקשה וטענה כי חוות דעתו של המומחה היא קוהרנטית, ומדברת בעד עצמה. בנוסף המבקש ביקש לחקור את המומחה, ואחר חקירתו נותר המומחה איתן בדעתו בכל הנוגע להערכותיו בחוות הדעת לרבות העדר הצורך במינוי מומחה נוירולוגי.  המשיבה הוסיפה כי בכל הקשור לתחום הרדיולוגי, המבקש כלל לא עתר למינוי מומחה בתחום זה מלכתחילה ולא ברור על מה מבוססת בקשתו כעת.  

 

החלטת בית משפט קמא מיום 26.10.21

 

7. בהחלטה ארוכה ומפורטת דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש למינוי מומחה אורתופדי נוסף וכן את בקשתו למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה והרדיולוגיה. בית משפט קמא  הבהיר כי חוות דעתו של המומחה הייתה מנומקת, מפורטת ומבוססת, וכי אף בחקירתו על חוות דעתו היה המומחה עקבי וענייני וחיזק את ההערכות אליהן הגיע בחוות דעתו, גם לעניין העדר צורך במינוי מומחה נוירולוגי. בית משפט קמא הוסיף כי אין בחוות הדעת עמימות או חסר המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

 

8. בית משפט קמא אף הוסיף ובחן את טענות המבקש לפגמים בחוות דעתו של המומחה, אשר פורטו בבקשתו, ודחה אותן אחת לאחת. נאמר על דרך הקיצור כי בית המשפט דחה הטענה לאי ציון מנגנון הפגיעה בחוות הדעת אחר שבחוות הדעת תואר אופן התרחשות התאונה ובחקירתו הוסיף המומחה והבהיר כי הפגיעה בה נפגע המבקש היא מסוג צליפת שוט. בכל הקשור לטענה לאי ביצוע בדיקות הכרחיות לאבחון לחץ צוואר עצבי הובהר על ידי המומחה כי ערך למבקש את כל הבדיקות הנוירולוגיות המבוצעות בדרך כלל במערכת העצבים של עמוד שדרה צווארי וכן נקבע כי  טענת המבקש לפיה המומחה "הודה" שנמנע מלבצע "בדיקות הכרחיות" לשם אבחון לחץ שורשי צווארי, נעדרת כל בסיס. כך באשר לטענה בדבר כשלים במדידת טווחי תנועה ובסיווג ההגבלה מצא בית משפט קמא כי  עיון בממצאי הבדיקה הקלינית כפי שפורטה בחוות הדעת מעלה כי קיים פירוט מספק באשר לבדיקת "טווחי התנועה של עמוד שדרה צווארי" (ר' סיפת הפרק האמור וכן הסבריו המפורטים של בית משפט באשר לאופן השוואת הבדיקות).בכל הקשור לטעות נטענת  בבדיקת הפרשי היקפי זרועות ואי בדיקת הפרשי היקפי אמות; קיבל אבית המשפט את הבהרת המומחה הרפואי כי  היקף הזרועות נמדד (ר' ע' 5 שו' 28 לפרו') ועל כן אין מקום להעדיף תוצאות בדיקה של גורם רפואי אחר ולבטח לא בדיקה עצמאית של המבקש. באשר להיקפי האמות, ציין בית המשפט כי המומחה אמנם הודה כי לא מדד אותן (ר' ע' 5 שו' 28 לפרו'), אולם מקום בו הבהיר בהמשך בהקשר ההבדל הנטען בשיעור 1.5 ס"מ כי הוא ממילא אינו מקנה כל אחוזי נכות (ר' ע' 6 שו' 1-2 לפרו'), הרי שאין לראות באי עריכת הבדיקה כמחדל שמהווה פגם מהותי.   בכל הקשור לכשלים נטענים בביצוע בדיקת כח שרירים, קיבל בית המשפט את עמדת המומחה כי ערך את כל הבדיקות כולל "אגרוף וכוח" והוא אינו מפרט בחוות הדעת "כל שריר" (ר' ע' 5 שו' 19-23 לפרו'). בכל הקשור לממצאי אבחון הדמייתי MRI בפיענוח המומחה השונים מאבחון הרדיולוגיה וכן הטענה לחריגה מסמכות המינוי (חריגה שיוחסה לפענוח האמור) הבהיר בית המשפט כי אינו רואה כל פסול בבחירה של המומחה לפענח בעצמו בדיקות דימות מסוג CT או MRI (כפי שנעשה במקרה דנן) וכי מומחה בתחום האורתופדי ובוודאי אורתופד כירורג, כפי מומחיותו של המומחה דנן, מצויד בידע ובניסיון הדרושים לפיענוח של בדיקות דימות (EMG במקרה דנן) והדבר הוא  בבחינת כלי בסיסי בעבודתו (ר' עדותו המומחה בעניין זה בע' 8 שו' 18-22 לפרו').  לגבי הטענות להתעלמות מתוצאות בדיקת המחט EMG ומשמעותה הקלינית הבהיר בית המשפט כי  עיון ברשימת המסמכים שעמדו לעיון המומחה ושפורטו בחוות הדעת, מעלה כי צוינו תשובות בדיקות ה-EMG מיום 6/4/16 ומיום 24/12/18. חזקה על המומחה מטעם בית המשפט כי באם היה מוצא "משמעות קלינית" על בסיס ההשוואה בין שתי הבדיקות, הדבר היה מקבל ביטוי בחוות הדעת. חיזוק לכך ניתן למצוא בהתייחסות המומחה בחקירתו (בהקשר הבדיקה הנוירולוגית שערך למבקש) עת הבהיר כי גם תשובות ה-EMG האמורות היו מבין השיקולים שלא להמליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי (ר' ע' 5 שו' 1-3 לפרו').  

 

מתוך שכך נדחתה בקשת המבקש והוא חויב בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.   

 

על החלטה זו עותר המבקש לתת לו רשות לערער.

 

תמצית טענות המבקש

 

9. המבקש חזר על עיקר טענותיו בבית משפט קמא ובכך להבנתו נפלו פגמים בבדיקות שביצע המומחה לצורך הכנת חוות דעתו ובעצם עריכת חוות הדעת. 

 

לטענת המבקש  שגה בית משפט קמא בהחלטתו משום שחוות דעתו של המומחה חסרה בנימוק המסקנות את ממצאי בדיקתו בהשוואה לבדיקות עובר לתאונה. כך טען כי אין הסבר להתעלמות המומחה מהחמרת מצבו אחר התאונה הקודמת. 

שגה בית המשפט בכך שהתעלם מהעובדה שהמומחה בחקירתו סירב לעיין בבדיקת EMG עדכנית אשר יש בה, כך לטענת המבקש, ללמד על החמרה במצבו. 

עוד טען המבקש כי שגה בית משפט קמא בכך שהטיל עליו הוצאות משפט מבלי לאפשר לו את זכות הטיעון באשר להוצאות אלו וכי ההוצאות הוטלו עליו "בכובעו כעורך דין (סע' 8 לבקשה). 

 

דיון והכרעה

 

10. הלכה משכבר היא, כי השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין. התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים תיעשה באופן חריג, וזאת כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של בעל דין, לגרום נזק ממשי, או לגרום לקיומו של הליך שגוי או מיותר (רע"א 1665-15 אטיאס נ' רוסו (2015)). בדומה לכך הובהר לא אחת כי התערבות בהחלטות הנוגעות למינוי מומחים או ההוראות הניתנות למומחים הן בגדר החלטות בינים וככאלו אף בעניינן תטה ערכאת הערעור שלא להתערב (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד (1990); רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי (2006); רעא (נצרת) 22233-08-15 - הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' ש' ס' (2015); רעא (מרכז) 37236-03-16 - פלוני נ' פלוני,(2016)). כך הובהר בפסיקה, כדוגמה, כי דחיית בקשה לפסילתו של מומחה אינה יוצרת מצב בלתי הדיר ולא עלול להתנהל בגינה הליך מורכב באופן שגוי שכן בסופו של יום, ככל שהמבקש יסבור כי קופח בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין דחיית בקשתו, הרי שתעמוד בפניו האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש (וראו  -רע"א 6571/15 - פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בעמ, (2016)).  על אחת כמה וכמה, דברים אלה יפים הם אף ביחס להחלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי נוסף.

דומה כי די באמור  על מנת לדחות את הבקשה דנן, ואולם דינה להידחות אף לגופה כפי שיפורט.

 

מינוי מומחה רפואי ומומחה רפואי נוסף - קיצורו של דין

 

11. הובהר בפסיקה כי מומחה מטעם בית המשפט משמש "כזרועו הארוכה של בית המשפט", וזאת במיוחד בתחום הרפואה, עת משמש המומחה "ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט" (ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (2007)). על עבודתו של המומחה, ככזה, חלה חזקת התקינות  והמקצועיות והנחת המוצא היא כי הוא יבצע מלאכתו נאמנה, ויפעל בהגינות ובמקצועיות (רע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, פסקה 2 (2006); רעא 1834/18 - שירותי בריאות כללית נ' פלונית, (2018). מתוך שכך יבחן בית המשפט בזהירות רבה בקשות שעניינן בפסילת מומחה בית המשפט או במינוי מומחה נוסף לצדו. 

 

ודוק,  מינוי מומחה נוסף הוא נושא שאינו מעוגן במפורש בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז- 1986 (להלן- התקנות), להבדיל מפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו על פי סעיף 17(א) לתקנות. עם זאת, במהלך השנים, ומכוח סמכותו  הטבועה של בית המשפט, התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה רפואי בנוסף למומחה קודם שמונה על ידי בית המשפט וזאת מקום בו הסתבר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (אליעזר ריבלין , תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 699-694 (מהד. 4, 2012)). ואולם בצד זה הובהר, כאמור, כי מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא אך ורק במקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (ע"א 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בעמ, (2013); רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, (להלן-עניין מזרחי) (2002); וראו פסק דיני תא (מרכז) 40227-01-14 - ת.ל. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015)).

 

 כך נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999)  כי:

 

"אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פרכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין" 

 

כך גם כתב כב' הש 'א. ריבלין בספרו הנזכר בעמוד 694-696 -

"בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר יש בליבו ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה שמונה: כך, למשל כאשר קיימות גישות שונות ברפואה והמומחה התבסס רק על אחת מהן או מקום בו יש לבית המשפט ספק בשאלה אם המומחה התייחס נכונה לתלונותיו של התובע. מינוי מומחה נוסף ייעשה כאשר השופט חש שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת... חשוב לזכור כי בית המשפט אינו חייב למנות מומחה נוסף במקרה בו אין הוא מוכן לסמוך על חוות דעתו של המומחה הקיים כלשונה כל עוד יכול בית המשפט להגיע, על סמך החומר שבפניו לממצאים הרפואיים הדרושים לו כדי להכריע במשפט. אין בית המשפט חייב למנות מומחה נוסף... את סמכותו למנות מומחה נוסף יפעיל בית המשפט בזהירות ולא כדבר שבשגרה." (הדגשה שלי – צ.ו)

 

נבוא , אפוא, מהדין לנדון -

 

12. כאמור, ההחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, אשר תפעיל סמכות זו למינוי מומחה נוסף, רק כאשר נותרו בליבה  ספקות ותחושה כי היא נדרשת לחוות דעת נוספת ככלי עזר נוסף לצורך הכרעה בסוגיה הרפואית שלפניה. אולם בנדון נמצא היפוכו של דבר, אחר חקירת המומחה והתרשמות בית המשפט מעדותו והסבריו שוכנע בית המשפט כי לא נפל כל חוסר, פגם או עמימות בחוות הדעת שיש בהם להצדיק קבלת חוות דעת נוספת לצידה של זו הקיימת. יתר על כך, אחר חקירתו אף התחזק הרושם של בית משפט קמא בנכונות ואמינות חוות דעתו של המומחה, וזאת אחר שמצא כי המומחה היה עקבי בחקירתו, ענייני, ואף חיזק את הערכותיו וקביעותיו בחוות הדעת.

 

13. על אף טענותיו הרבות של המבקש הנוגעות לאופן ביצוע והערכת בדיקות שונות לצורך בדיקת נכותו הרי שבית המשפט שחסר מטבעם של דברים את המומחיות הרפואית הנדרשת שומה עליו לסמוך דעתו על המומחה שמונה על ידו ואשר עומדת לו חזקת התקינות והמקצועיות כל עוד לא הוכח באופן ברור כי הוא חרג או סטה ממנה. בנדון, כאור,  בית משפט קמא לא מצא כל עילה שיש בה להצדיק חריגה מחוות דעת המומחה גם אחר חקירתו בה התייחס לנטען ע"י המבקש ואין לנו להתערב בהערכתה זו של הערכאה הדיונית. 

 

נוכח האמור לעיל, איני סבור כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אורתופדי נוסף .

 

14. כך גם אני סבור שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכל הקשור למינוי מומחה נוירולוג. כאמור, בית משפט קמא דרש מהמומחה האורתופד שמינה, שיחווה את דעתו באם קיים צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה לצורך הערכת נכותו של המבקש, והמומחה האורתופדי בחוות דעתו השיב לשאלה זו בשלילה. מתוך שכך בית משפט קמא קבע שאין למנות מומחה בתחום זה.

 

הן בפסיקה, והן בספרות, הוכר נוהג המקובל בבתי המשפט, לפיו בית המשפט מבקש מהמומחה שנתמנה כבר על ידו, לחוות את דעתו ואף להדריך את בית המשפט בשאלה אם יש צורך, מהבחינה הרפואית, למנות מומחה רפואי אחר בתחום רפואי אחר, כאשר בית המשפט שוקל את עצתו  (ראו - אליעזר ריבלין, תאונת דרכים (מהדורה 4, 2011) עמ' 648-649 ; יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , מהדורה רביעית עמ' 485 ). בעניין זה נפסק לדוגמא בעניין ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח' ,(1990) (להלן- עניין שיק): 

 

" לא אחת קורה, שבית המשפט מתקשה בקביעה, אם יש צורך במינוי מומחה רפואי, כבקשת הנפגע. לעתים, קריאת המסמכים קשה עליו, לעתים מדובר בהם במונחים רפואיים, אשר אינם נהירים לבית המשפט, ולעתים החסר בידיעה בשטחי הרפואה השונים מקשה אף הוא להכריע, אם אמנם יש חשש לפגיעה של ממש בנפגע, המצדיקה מינוי מומחה רפואי. לעתים גם קורה, שלשופט ברור שיש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח מסוים, למשל אורתופדי, אך לא ברור אם יש צורך במינוי מומחה בשטח רפואי נוסף. במקרה אחרון זה קיימת פרקטיקה מקובלת בבתי-משפט, על פיה מתבקש המומחה הרפואי בשטח האורתופדי גם לחוות-דעתו, ולהדריך את בית המשפט, אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר, שטח בו אין הוא מומחה. במקרה כזה מבקש בית המשפט את סיועו של המומחה שהוא ממנה ואת עצתו, גם לעניין מינוי מומחה בשטח הנותר. המינוח הרפואי והידע הרפואי הכללי, שאינם נחלתו של בית המשפט, הינם נחלתו של אותו מומחה, ויש בחוות-דעתו לצורך זה כדי לסייע לבית המשפט" (הדגשה שלי – צ.ו)

 

     ואם כן, כעולה מהאמור בעניין שיק  בית המשפט אף בירך על השימוש בהליך זה לפיו מתבקש מומחה שכבר מונה, לחוות את דעתו ולהדריך את בית המשפט מבחינה רפואית אם יש מקום למינוי מומחה אחר בתחום אחר שאינו תחום מומחיותו.

 

15. ככל שסבור המבקש כי יש בידיו בדיקות חדשות, אשר המומחה לא ראה, וכי יש בהן להוכיח החמרה במצבו או הצדקה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, יש בידו להגיש בקשה נוספת לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה נוכח ההחמרה במצבו, וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות באשר לצורך במומחה שכזה.

 

16. אף בהחלטת בית משפט קמא הדוחה בקשת המבקש למינוי מומחה רדיולוג, לא מצאתי כל פגם. בית משפט קמא לא שוכנע בצורך במינוי מומחה בתחום זה, וציין בדין כי למומחה אורתופד כירורג יש את המומחיות לפענח בדיקות MRI הקשורות בפגיעות אורתופדיות וכי אין כל עילה למנות מומחה רדיולוגי אך ורק לצורך פענוח בדיקה, אשר המבקש אינו רואה עין בעין עם המומחה האורתופדי את משמעות פיענוחה.

 

סוף דבר

 

17. הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
18. ניתן לפרסום ללא פרטי שם המבקש.

 

ניתנה היום, ד' טבת תשפ"ב, 08 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.