לפני	כבוד השופטת מיכל נד"ב
המבקשים		1.  2.  נגד
המשיבה		הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הפרת התחייבות המשיבה. ההתחייבות עניינה, להעניק לרוכשי פוליסות הבריאות של המשיבה, חברי הקבוצה, כיסוי ביטוחי ללא תוספת תשלום עבור ילד רביעי ואילך (עד גיל 21). הפרת ההתחייבות הנטענת היא בפוליסות שהונפקו לילד רביעי ואילך לאחר יום 31.1.2016.

החלטה זו ניתנת על סמך כתבי הטענות וסיכומי הצדדים, בהסכמת הצדדים.

תמצית בקשת האישור וטענות המבקשים

1. עניינה של בקשת האישור בפוליסות בריאות ששיווקה המשיבה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, עד יום 31.1.2016.
2. במשך שנים שיווקה המשיבה פוליסות בריאות שבהן התחייבה להעניק כיסוי ביטוחי חינם לכל הילדים שייוולדו למבוטח/ים הראשי/ים (להלן: "המבוטח/ים הראשי/ים"), החל מהילד הרביעי, ועד הגיע הילדים לגיל 21 (להלן: "התניה שבמחלוקת").
3. המשיבה עצמה אינה מכחישה כי נתנה התחייבות כאמור אך לטענתה מדובר בהתחייבות חד צדדית (סעיפים 2, 6, 10, 45, 46, 50 לתשובה לבקשת האישור). המשיבה גם מודה כי עמדה מאחורי ההתחייבות שנתנה וכי בפועל, קיימה במשך שנים את ההתחייבות ביחס לילדים רביעיים ואילך, שנולדו למבוטחים ראשיים לאחר מועד רכישת פוליסות הביטוח.
4. התחייבות המשיבה מופיעה במסמכים שונים: בחוברת מוצרי ביטוח הבריאות והסיעוד - שבה נכתב תחת הכותרת: "מה חשוב לדעת" ש"ילד רביעי ואילך ללא תשלום - עד גיל 21" (נספחים 3, 4 לבקשת האישור); ב"מסמך סקירת תוכנית הביטוח" שצורף לטופס ההצטרפות לתוכנית "קו הכסף" שפורסם בחודש ינואר 2014 (נספח 4 לבקשת האישור); בדף פרטי ביטוח (נספח 6 לבקשת האישור) שהוצא בהתאם לחוזר 2001/9 של המפקח על שוק ההון הביטוח והחיסכון, הקובע כי מבטח יציג סקירה של תוכנית הביטוח בצמוד לטופס ההצטרפות וביטוח בריאות וכן בדף פרטי הביטוח (להלן: "החוזר", נספח 5 לבקשת האישור).
5. המשיבה שלחה למבוטחים דוחות שנתיים וציינה בהם את התחייבותה לגבי ילד רביעי חינם.
6. המשיבה עמדה בהתחייבות זו. לפוליסה שרכש מבקש 1 (להלן: "לוי") צורף דף פרטי ביטוח, ובדף זה, שהדפיס לוי בחודש ינואר 2020, נאמר במפורש ביחס לתוכנית "קו הכסף" "מילד 4 ואילך חינם".
7. המשיבה טענה כי המסמכים האמורים שבהם נזכרת ההטבה לילד רביעי ואילך, נועדו לסוכני הביטוח. אפילו כך הרי שאם היא מציגה לסוכנים את דבר ההטבה הדבר נעשה על מנת שאלה בבואם למכור את הפוליסה יציגו את ההטבה למבוטח. על כן מצגי הסוכנים מחייבים את המשיבה.

לשון המסמכים בנספח 4 מלמדת שהאמור בהם מופנה למבוטחים ולא לסוכנים שכן נאמר שם "צרף את ילדיך עוד היום לביטוח רפואי פרטי" וגם "תפקידנו כהורים, הוא להבטיח את הטיפול הרפואי הטוב והמתקדם ביותר עבורם".

בפרסומים שבנספח 4 מופיעה ההטבה תחת הכותרת "מה חשוב לדעת" משמע גם המשיבה סברה כי מדובר בעניין מהותי.

1. משהודתה המשיבה שמדובר בהתחייבות, היא אינה רשאית לשנותה ולהוסיף לה סייג.
2. גם אם מדובר בהטבה היא הפכה לחלק מתנאי הסכם הביטוח והמבוטחים זכאים לקבלה.
3. בעת רכישת הביטוח היו ללוי חמישה ילדים וכבר בעת ההצטרפות ניתן לו כיסוי ביטוחי חינם לשניים. בשנים 2013 - 2015 נולדו לו עוד שלושה ילדים וגם ביחס לילדים אלה ניתן כיסוי חינם.
4. ממועד כלשהו בשנת 2016 הפסיקה המשיבה לקיים את התחייבותה. המשיבה סירבה לכלול ילדים של לוי שנולדו בשנים 2017 ו-2019 בהסדר החינמי. לוי פנה למשיבה בעניין ונענה שמדובר היה בהטבה שהמשיבה העניקה לפוליסות שאותן מכרה עד 31.1.2016, וכי לאחר מכן הפסיקה את ההטבה.
5. מי שרכש את הפוליסה הוא המבוטח הראשי – לוי. אם מדובר בהטבה, הרי שזו ניתנה ללוי כחלק מתנאי הביטוח שרכש, היא הפכה לחלק מתנאי ההסכם, והמשיבה אינה רשאית לבטלה באופן חד צדדי. אין זה משנה אם ההתחייבות כלולה בפוליסה או עומדת בפני עצמה.
6. גם מבקש 2 (להלן: "הלל") רכש פוליסת בריאות של המשיבה בהתאם לתוכנית "קו הכסף". לביטוח הצטרפו רעייתו ושלושה ילדים שכבר נולדו במועד ההצטרפות. הלל לא מחזיק בדף פרטי הביטוח המקורי שהוצא במועד רכישת הביטוח אלא בדף שהדפיס בספטמבר 2019 ששם נכתב ביחס לתוכנית קו הכסף "מילד 4 ואילך חינם". בפברואר 2016 נולדה להלל בת נוספת וכשביקש לצרפה לפוליסה ללא תשלום נענה כי הדבר לא ניתן עוד בחינם. הלל רכש עבור בתו זו ביטוח תמורת 65.94 ₪ פרמיה חודשית.
7. משניתנה ההתחייבות למבוטחים הראשיים, ההורים, אין רלבנטיות לעובדה שצירוף הילדים מהווה עסקת ביטוח חדשה. תהליך הוספת הכיסוי הביטוחי היה ידוע למשיבה כבר עת הובטח כיסוי ביטוחי נוסף חינם.
8. המשיבה מחויבת בפרסומיה ואינה יכולה להשתחרר מהתחייבותה בהסתמך על כיתוב שכתוב בחלק מהפרסומים, שלפיו: "הכל כפוף לתנאי הפוליסה". יש לתת לביטוי זה משמעות סבירה לפיה הפוליסה יכולה לקבוע הוראות שונות בקשר לכיסוי שהובטח בפרסום. הפוליסה בענייננו לא שוללת את ההתחייבות ותנאי הפוליסה אינם סותרים אותה. לכל היותר יש לתת לביטוי משמעות לפיה הפוליסה יכולה לקבוע הוראות שונות בקשר לכיסוי שהובטח בפרסום כמו פרוצדורה למימוש הזכות או מסירת הודעה על הולדת ילד חדש. לא ניתן להבטיח בפרסום כיסוי ביטוחי ולאחר מכן לשלול אותו.
9. הפסיקה הכירה בכך שמסמכי שיווק וההבטחות שבהם הופכים לחלק מההסכם בהיעדר מסמך אחר בחוזה המשנה אותן.
10. קבלת טענת המשיבה חותרת תחת הציפייה הסבירה של המבוטחים לקבל כיסוי ביטוחי התואם להתחייבות המשיבה בפרסומיה.
11. לא נדרש בענייננו להראות הסתמכות על מצג לביסוס עילת התביעה, שכן המשיבה הודתה שמדובר בהתחייבות מצידה. התביעה אינה בגין הטעייה אלא בגין הפרת התחייבות.
12. ב- 1.2.2016 אמנם נכנסה לתוקף רפורמה בביטוחי הבריאות (להלן: "הרפורמה") ואולם זו לא ביטלה את ביטוחי הבריאות שהיו בתוקף במועד כניסתה ולא שינתה תנאיהם רטרואקטיבית. הרפורמה אך אפשרה למבוטחים הקיימים לעבור לפוליסות החדשות, ללא בחינה מחודשת של מצבם הרפואי. תכלית הרפורמה הייתה להקל על מבוטחים להבין את הפוליסות המוצעות להם ולהשוות בין ביטוחים שונים. מטרתה הייתה גם להוזיל את דמי ביטוח הבריאות ולמנוע מכירת כיסויים מיותרים. המטרות הושגו על ידי הנהגת פוליסות אחידות בחלק מסוגי הכיסויים.

הרפורמה לא מנעה מהמשיבה להנפיק פוליסות חדשות מבלי לגבות בגינן דמי ביטוח. המשיבה יכולה הייתה להציע פוליסות חדשות ולקזז מדמי הביטוח המשולמים לילדים שנולדו לחברי הקבוצה לאחר שנת 2016 את העלות של הביטוח שהם היו זכאים לו ללא תשלום.

1. המשיבה הודתה בדיון קדם המשפט שהתקיים, שגם אלמלא הרפורמה הייתה רשאית להפסיק את ההתחייבות, על כן הרפורמה לא הייתה הסיבה להפסקה.
2. הגדרת הקבוצה – הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ"כל מבוטחי המשיבה, שהצטרפו לתוכנית ביטוח בריאות, אשר ביחס לאותה תכנית המשיבה התחייבה כי החל מהילד הרביעי ואילך, שייוולד להם, יתקבל כיסוי ביטוחי ללא תוספת תשלום, והמשיבה לא העניקה כיסוי זה או שהעניקה אותו כנגד תשלום.
3. עילות התביעה – לחברי הקבוצה שרכשו פוליסות ביטוח בריאות ניתנה התחייבות לפיה ילד רביעי ואילך יבוטח ללא תוספת תשלום. בגין הפרת ההתחייבות עומדת לחברי הקבוצה עילה בגין הפרת חוזה ביטוח.

לחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בקיום חוזה לפי סעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

לחלק מחברי הקבוצה עילה מכוח סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. המשיבה גבתה שלא כדין דמי ביטוח עבור ילדיהם של מבוטחים שהיו זכאים לכיסוי חינם.

1. הסעדים המבוקשים – השבת סכומים שנגבו שלא כדין מחברי הקבוצה עבור כיסוי ביטוחי לילד רביעי ואילך; חיוב המשיבה להעניק לחברי הקבוצה כיסוי ביטוחי לילד רביעי ואילך שנולדו למבוטח הראשי חינם, או לזכות את חברי הקבוצה בדרך אחרת.
2. התנאים לאישור תובענה ייצוגית מתקיימים בענייננו.

תמצית תגובת המשיבה וטענותיה

1. ביטוחי בריאות כוללים כיסויים ביטוחיים שונים. הכיסויים מוצעים ככיסויים בודדים או במסגרת "חבילות". כשנרכשת חבילה ליותר ממועמד אחד לביטוח, במועד ההצטרפות או לאחר מכן, כל הצטרפות לביטוח מהווה עסקת ביטוח חדשה. ככזאת היא מחייבת טופס הצטרפות, הצהרת בריאות, ושאר תנאים להצטרפות לביטוח. כך כשהורה רוכש ביטוח ומצרף את ילדיו צירופו של כל ילד מהווה התקשרות בעסקת ביטוח חדשה, כשכל ילד מבוטח בפני עצמו.

לעניין תכנית הביטוח של הילד – ההורה הוא אך הגורם המשלם.

1. עד שנת 2016 הכיסויים הביטוחיים שנרכשו במועד ההצטרפות היו בתוקף עד סיומם (בקרות מקרה הביטוח או ביטול הפוליסה). לעמדת הרגולטור מתווה זה הוביל לבעיות שונות – לכך שכיסויים שנרכשו חייבו לעיתים התאמות בעקבות שינויים והתפתחות רפואית וטכנולוגית ולכך שבשל תקופת הביטוח הארוכה שבה הכיסויים היו בתוקף, ולאור חוסר הוודאות - תומחרה הפרמיה באופן גבוה יחסית.

בעקבות האמור החליט הממונה על רפורמה נרחבת. בפברואר 2016 נכנסה הרפורמה לתוקף. במסגרתה הונהגה פוליסה אחידה לניתוחים, נקבע כי הכיסויים יתעדכנו אחת לשנתיים ועוד. לעובדה שהרפורמה הובילה לתמחור חדש של ביטוחי הבריאות וכפועל יוצא לירידה בשיעורי הפרמיות יש משמעות בתובענה זו.

1. פוליסת הביטוח ששווקה טרם הרפורמה ושביחס אליה ניתנה ההטבה, נאסרה לשיווק בעקבות הרפורמה ובמקומה כל מצטרף חדש (אף שהוא ילד של מבוטח קיים) מתקשר בפוליסה אחרת בעלת תנאים שונים, שגם מתומחרת באופן שונה בעקבות הרפורמה.
2. המשיבה כמו חברות ביטוח אחרות מציעה במועדים שונים הטבות למצטרפים. עד 31.1.2016 הציעה המשיבה בחלק מהתוכניות ששיווקה ללקוחות הטבה שיווקית – הנחה של 100% בפרמיות עבור ילד רביעי ואילך ביחס להורה שיש לו פוליסת בריאות במשיבה. ההטבה ניתנה לילדי מבוטחים שהצטרפו לביטוח ביחס למוצרים שרכשו הוריהם ושהיו בתוקף באותו מועד.

בעקבות הרפורמה נדרשה המשיבה לשנות את הנספחים והכיסויים שהיא מציעה בביטוחי הבריאות שלה. היא נדרשה לתמחר מחדש את הפרמיות, בשל המעבר ממודל של כיסויים שבתוקף לתקופה בלתי מוגבלת לכאלה שמתחדשים מדי שנתיים. התמחור היה נמוך יותר. בנסיבות אלה החליטה המשיבה להפסיק להציע את ההטבה במסגרת הפוליסות החדשות שנערכו בהתאם לרפורמה.

פועל יוצא נוסף של הרפורמה היה שנאסר על המשיבה להמשיך ולשווק את הפוליסות "קו הכסף" שבגינן ניתנה ההטבה, והותר לה אך לשווק את הפוליסות החדשות שנערכו בהתאם לרפורמה (שבהן בוטלה ההטבה). על כן כל מצטרף חדש, אף ילד של מבוטח קיים, מתקשר בפוליסה חדשה ומתחדשת, בעלת תנאים שונים, שמתומחרת בהתאמה בעקבות הרפורמה באופן שונה. על כן בוטלה ההטבה והסוכנים עודכנו בדבר הביטול. לא סביר לצפות שההטבה תעבור לפוליסות החדשות שהן שונות בתכלית ואשר לא כללו בתמחורן את ההטבה.

1. כשביקש הלל לרכוש ביטוח עבור בתו בחודש פברואר 2016 הכיסויים אליהם בקש לצרף את בתו נסגרו להצטרפות מבוטחים חדשים עקב הרפורמה, והיא צורפה לביטוח חדש במסגרת פוליסה חדשה.
2. סוכני הביטוח עודכנו בדבר ביטול ההטבה עקב הרפורמה במסגרת ידיעון שנשלח להם בחודש מאי 2016.
3. ההטבה נושא התובענה אינה חלק מחוזה הביטוח בין המשיבה להורה המשלם את דמי הביטוח, על כן אין יסוד לטענת ההסתמכות על כך שההטבה תחול ביחס לכל הילדים שיביאו המבקשים לעולם בעתיד. ההטבה היא בבחינת התחייבות של המשיבה כלפי מבוטחיה, כל עוד ההטבה השיווקית בתוקף.
4. מדובר בהטבה שיווקית שאינה חלק מחוזה הביטוח שבין המשיבה לבין ההורה, על כן אין ההורה יכול להסתמך על נצחיותה. בפוליסות ובטופסי ההצטרפות (שלא צורפו) אין כל אזכור להטבה.
5. המשיבה מעולם לא התחייבה כלפי ההורה כי כל ילד שיביא לעולם בעתיד יהיה זכאי להטבה.
6. המשיבה מטעמים שיווקיים הציעה במשך תקופת ההטבה הנחה מלאה בפרמיות לילד רביעי ואילך ברכישת ביטוח בריאות מסוג "קו הכסף". המשמעות היא שכל עוד ההטבה בתוקף, כל ילד רביעי ואילך שרוכש את הפוליסה האמורה זכאי להנחה מלאה בפרמיות. וכך ביחס לילדים שכבר רכשו ביטוח בעת שההטבה הייתה בתוקף, ההטבה ממשיכה לחול עליהם. אך מהמועד שבו הופסקה ההטבה, היא כבר אינה חלה ביחס לילדים חדשים שמבקשים לרכוש פוליסת ביטוח. כשילד רוכש פוליסת ביטוח, מדובר בעסקת ביטוח עצמאית וחדשה. ככל שהרכישה הייתה בעת שהמבצע היה בתוקף ההטבה הפכה להיות חלק מתנאי החוזה בין הילד הרוכש לבין המשיבה. אין התחייבות חוזית של המשיבה כלפי ההורה כי ההטבה תחול על כל הילדים שיבקשו לרכוש ביטוח בעתיד.
7. החוברת השיווקית נספח 3 לבקשת האישור הופצה והתקבלה על ידי סוכני הביטוח. המבוטחים לא קיבלו חוברת זו והיא אינה חלק מחוזה הביטוח.
8. נספח 4 לבקשת האישור, טופס הצטרפות – אינו כולל כל איזכור של ההטבה.

שני העמודים שצרפו המבקשים בנספח 4 לטופס ההצטרפות המתארים את "חבילת קו הכסף" שהמבקשים כינו "מסמך סקירת תוכנית הביטוח", אינם חלק מטופס ההצטרפות אלא הם חלק מחוברת שיווקית שנשלחה לסוכני הביטוח. השוואת המסמכים מנספח 4 לחוזר הגילוי הנאות נספח 5 לבקשה, מלמדת שאין זו הסקירה נושא חוזר הגלוי הנאות. ברור ששני העמודים אינה מהווים "סקירה של תכנית הביטוח" שצורפה לטופס ההצטרפות כטענת המבקשים. גם תוכן המסמכים מלמד שמדובר במסמך שיווקי ולא בסקירה בהתאם לחוזר הפיקוח נספח 5. בשני הדפים מצוין שהם "מידע המופיע בידיעון".

1. בשני המסמכים שהם חלק מידיעון כעולה מהם, מובהר כי האמור בהם כפוף לתנאי הפוליסה, וכי "החברה שומרת לעצמה את הזכות להתאים את התעריפים והתנאים בהתאם ובמידה שיחולו שינויים במוצרי החברה", וכאלה חלו.
2. בדפי פרטי הביטוח המקוריים שצורפו כנספח 8 לתשובה, אין זכר להטבה נושא התובענה. על כן טענת המצג שטענו המבקשים שנעשה לפני ההצטרפות, אין בה ממש.
3. המבקשים הסתמכו בנספחים 6, 10 לבקשה על דפי פרטי ביטוח שהודפסו ב-12.1.2020 וב-2.9.2019. נוסחם שונה מהנוסח המקורי עקב כך שהמשיבה נדרשה על ידי הרגולטור בחוזר 2016 ובחוזר 2018 לציין הנחות בדף פרטי הביטוח. הנחות, בין שמדובר בהנחות קבועות ובין זמניות. מנספחים 6, 10 עולה כי ההטבה אינה מצוינת בחלק הנוגע להורים, היא אך מצוינת בתיאור פרטי הביטוח הספציפי של כל ילד שהצטרף בעת שההטבה הייתה בתוקף.

דף פרטי הביטוח אינו כולל התחייבות בלתי הדירה לפיה ההטבה בתוקף ביחס לכל הילדים שיוולדו בעתיד להורים המבוטחים אלא רק התחייבות ספציפית ביחס לכל ילד, כל מבוטח בפני עצמו.

ביחס לילדים שרכשו את הביטוח בעת שההטבה הייתה בתוקף – לא ניתן לבטל את ההטבה, ניתן לעשות כן ביחס לילדים, מבוטחים חדשים, שהצטרפו לאחר הפסקת ההטבה.

1. סעיף 2 בחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קובע כי עם כריתת חוזה הביטוח על המבטח חובה למסור הפוליסה למבוטח. זאת משום שהפוליסה משקפת את התוכן המלא של החוזה שנכרת קודם לכן. המסמך הרלבנטי הוא הפוליסה שבה כאמור אין זכר להטבה.
2. מדובר לכל היותר במצג חוץ חוזי שאינו מייסד התחייבות בעלת תוקף משפטי. על מנת שמצג כזה יהפוך למחייב הוא כפוף להסתמכות של הניצע וכן לקיומו של קשר סיבתי, דהיינו שאלמלא המצג לא היה הניצע מתקשר בחוזה. על כן על המצג להתייחס לפרט מהותי בעסקה בנוסף ההסתמכות על המצג מזכה אך בפיצויי הסתמכות.
3. בענייננו לא נגרם נזק שכן אם במועד ההצטרפות היו למבוטח ארבעה ילדים, הוא קיבל את ההטבה והיא ממשיכה לחול, ואם לא היו לו ארבעה ילדים במועד ההצטרפות, ברור שהצטרף לביטוח בלי קשר להטבה, וברור שהוא לא הביא ילדים נוספים לעולם רק בשל ההטבה.
4. הסעד שביקשו המבקשים הוא השבת הפרמיות, סעד שהוא בבחינת אכיפת ההטבה, דהיינו סעד המקביל לפיצויי קיום. על פי הדין ניצע שהסתמך על מצג שווא זכאי אך לפיצויי הסתמכות. הסתמכות מחייבת הוכחת קשר סיבתי, ודרישה להוכחה כזו מביאה לחוסר הומגניות של הקבוצה ולשאלות פרטניות שלא מתאימות להידון כתובענה ייצוגית.

המסגרת הנורמטיבית - התנאים לאישור תובענה כייצוגית

1. בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי, שבמסגרתו בית משפט נדרש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו במסגרת ההליך של תובענה ייצוגית. לשם כך, על בית המשפט לבחון האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
2. סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". התוספת השנייה בחוק מאפשרת הגשתה של "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" (ר' פרט 2 בתוספת השנייה).
3. בענייננו, בקשת האישור הוגשה בהתאם לפרט 2 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות.
4. סעיף 3(ב) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט" וסעיף 8(א) קובע את התנאים אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. וכך נקבע בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות:

"בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

להלן אבחן התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) בענייננו.

סעיף 8(א)(1) - האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי קבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובתם

1. ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי ( נבו 5.7.12) (להלן: "עניין עמוסי") נדרש בית המשפט לשלב בקשת האישור ולנטל לעניין השאלה האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה וכך נפסק שם:

"בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, נדרש בית המשפט להעריך אם יש אפשרות סבירה כי השאלות העובדתיות והמשפטיות הנדונות יוכרעו לטובת קבוצת התובעים. הרציונאל המנחה העומד בבסיסה של דרישה זו הוא שתובענה ייצוגית חושפת את הנתבע לסיכון כי יידרש לשלם את הסכומים הנתבעים בתובענה לקבוצה רחבה של תובעים, תוך שהוא נושא בנטל כלכלי רב (רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, פס' 10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (26.4.2010) (להלן: פרשת קו מחשבה))...

אשר על כן, ברי כי תכלית החוק היא להורות לבית המשפט לבצע בחינה מקדמית של סיכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים. לעניין זה, די לו לבית המשפט לעקוב בדקדקנות אחר לשון המחוקק ולראות האם קיימת 'אפשרות סבירה' להכרעה לטובת קבוצת התובעים; הא, ותו לא. החמרת התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובירור רוב רובה של התביעה כבר בשלב אישור התובענה כייצוגית, חורגת מהאיזון שקבע המחוקק, ועל כן היא אינה ראויה" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (נבו 11.4.13) התייחסה כבוד השופטת ברק-ארז לחשיבות ולסכנות שבניהול תובענה ייצוגית, וקבעה בין היתר את הרף בו נדרש לעמוד התובע הייצוגי המבקש לאשר את תביעתו כייצוגית:

"41. מטרתו של שלב מקדמי זה היא למנוע אישורן של תובענות סרק, וזאת מבלי להרתיע תובעים מהגשת תובענות ייצוגיות צודקות. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי מי שמבקש לאשר תובענה כייצוגית חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה - ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד - כי הוא עומד בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובכלל זה בדרישה לקיום עילת תביעה...

על התובע הייצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו. בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי. במקרה הצורך, המבקש צריך לתמוך את טענותיו בתצהירים ובמסמכים הרלוונטיים. בית המשפט שדן בבקשה נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון היטב – משפטית ועובדתית – האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית (עניין מגן וקשת, בעמ' 328; עניין רייכרט, בעמ'292-291). מבחנים אלה לא נקבעו בעלמא, אלא נועדו להביא לשימוש מושכל בכלי התובענה הייצוגית, לנוכח השפעתו המכרעת על הנתבעים ועל התנהלותם העסקית, כמוסבר לעיל.

...

59... התובענה הייצוגית אינה צריכה להציב מחסום גבוה בפני תובעים ייצוגיים, וכי יש להביא בחשבון את פערי המידע הקיימים בין הצדדים. עם זאת, אין משמעות הדברים שהנטל המוטל על התובעים הייצוגיים יהיה קל כנוצה. על התובע הייצוגי להרים נטל ראשוני - נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מנשוא, תוך שבית המשפט נותן דעתו, בכל מקרה ומקרה, לקושי היחסי העומד בפני התובע הייצוגי כאשר הוא נדרש להוכיח את תביעתו לכאורה" (ההדגשות שלי – מ' נ') (שם, בפסקאות 41-39 ו-59).

1. (ראה גם עע"מ 980/08 מנירב נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, בפסקה 13 (6.9.11) ורע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, בפסקה 1 (26.4.10) ורע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 291 (2001)).

ולענייננו.

1. להלן המוסכמות והשאלות המשותפות הדורשות הכרעה:

מוסכמות

1. הייתה התחייבות מצד המשיבה כלפי כולי עלמא, כי כל ילד רביעי ואילך של מבוטח (חדש או קיים), אשר יצטרף לביטוח תחול עליו ההטבה האמורה.
2. במשך שנים ועד 31.1.2016 עמדה המשיבה בהתחייבותה כלפי המבוטחים הראשיים והנפיקה פוליסות בריאות לילדי המבוטחים הראשיים, מילד רביעי ואילך, ללא עלות.
3. ההתחייבות האמורה אינה מוצאת ביטוי בפוליסות של המבוטחים הראשיים וגם לא בטופס ההצעה לביטוח.
4. מיום 31.1.2016 הפסיקה המשיבה להעניק כיסוי חינם לילדים רביעיים ואילך של מבוטחים ראשיים, שנולדו לאחר מועד זה (להלן: "מועד ההפסקה").

המחלוקת

מה תוכן ההתחייבות של המשיבה;

האם ההתחייבות מסויגת וניתן להפסיקה או שהיא מחייבת ללא הגבלת זמן;

ובמילים אחרות - האם המשיבה מחויבת להמשיך ולאפשר למבוטחים ראשיים, רכישה של פוליסות לילדים שהם "ילד רביעי ואילך" ללא עלות גם לאחר יום 31.1.2016, או שמא רשאית הייתה המשיבה להפסיק אפשרות רכישה זו עבור ילדי המבוטחים הראשיים, כפי שעשתה, אף שהתקשרו עמה בהסכם הביטוח לפני מועד ההפסקה.

דיון

1. חוק חוזה הביטוח קובע בסעיף 2:

"(א) נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן – פוליסה), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה.

(ב) ...".

1. לעניין סעיף זה מציין המלומד י' אליאס בספרו דיני ביטוח (מהדורה שלישית, 2016) כי:

"חוזה הביטוח הוא מפגש הרצונות שמחולל את שינוי המצב המשפטי של הצדדים. הפוליסה היא המסמך הכתוב המבטא מפגש רצונות זה. הפוליסה אינה מהוה יסוד קונסטיטוטיבי בכריתת חוזה הביטוח זה עולה מסעיף 2" (עמ' 332).

מלשון הסעיף ברור כי תוכנו של חוזה הביטוח הוא - הסכמות הצדדים, ושהוא נקשר במועד שבו גובשו ההסכמות. הפוליסה אינה מסמך יוצר התחייבות, אלא מסמך הנותן ביטוי כתוב להתחייבויות הצדדים בחוזה הביטוח שנקשר ביניהם.

1. ברע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ(3), 281, 297 (1996) עמד בית המשפט על ייחודיותו של חוזה הביטוח:

"דומה, כי בכך מוכרת ייחודיותה של פוליסת ביטוח משאר חוזים. אמנם מתייחסים אנו אל הפוליסה כאל החוזה החל ביחסים שבין המבטח למבוטח, וכך ננהג גם במקרה הנוכחי. אך יש לזכור כי הפוליסה איננה אלא מסמך חתום בידי המבטח, שבו מפורטים זכויות הצדדים וחיוביהם, ואשר נמסר למבוטח על-פי הוראות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- .1981דא עקא, כי מסירה זו מתבצעת בדרך כלל רק לאחר קשירת הקשר החוזי בין שני הצדדים" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. אין מחלוקת כי בפוליסה שהונפקה לחברי הקבוצה הנטענת לא נזכרת התנייה שבמחלוקת. פוליסה כזו לא צורפה על ידי הצדדים אך הדבר כאמור אינו במחלוקת.

גם בטופס ההצטרפות לביטוח "הצעה לביטוח בריאות (חדש)", נספח 4 התנייה שבמחלוקת אינה נזכרת גם על כך אין מחלוקת.

1. אני מקבלת את טענת המשיבה, באשר לשני המסמכים הנוספים שצורפו לנספח 4, כי הם אינם חלק מהצעת הביטוח, וגם אינם המסמכים שנדרשו על פי חוזר המפקח נספח 5 לבקשה (שהוגדר כבר לעיל – כ"חוזר") לשם גילוי נאות, משני טעמים:

החוזר קובע כללים להצגת "סקירה של תוכנית הביטוח" לענייננו כמופיע בלוח 1. המסמכים בנספח 4 אינם בהתאם ללוח 1, הדבר עולה מבחינת המסמכים על פניהם.

עיון בשני המסמכים, בתחתיתם, מלמד שהם חלק מידיעון (משנת 2014) ושהם אינם מסמך הגילוי הנאות על פי החוזר. כך במסמך הראשון למטה מימין נכתב: "המידע המופיע בידיעון זה הינו מידע כללי אודות הכיסויים בלבד וכל האמור לעיל כפוף לתנאי הפוליסה וסייגיה. ינואר 2014". וכן, במסמך השני למטה כתוב: "המידע המופיע בידיעון זה הינו מידע כללי אודות הכיסויים בלבד וכל האמור לעיל כפוף לתנאי הפוליסה וסייגיה. לעיון בתנאי הפוליסה המלאים:...".

1. ואולם בכך אין לשלול קיומה של ההסכמה בקשר לתנייה שבמחלוקת.

זאת משום שאין מחלוקת, שלמרות שבפוליסה עצמה אין ביטוי להתחייבות האמורה, הרי שבפועל, במועד כריתת חוזי הביטוח שעניינן פוליסות בריאות של המשיבה לפני שנת 2016, עמדה בתוקף התחייבות של המשיבה לכיסוי ביטוחי מילד רביעי ואילך ללא תוספת תשלום.

התחייבות זו באה לידי ביטוי בידיעוניה של המשיבה נספח 7 לתשובה שבהם נכתב במפורש "ילד רביעי ואילך חינם", ובהודאת המשיבה בסעיף 6 בתשובה לפיה "כל עוד ההטבה השיווקית הייתה בתוקף, הייתה קיימת התחייבות (חד צדדית) מצד הפניקס כלפי כולי עלמא, כי כל ילד רביעי ואילך של מבוטח (חדש או קיים), אשר יצטרף לביטוח בעת שהמבצע בתוקף, תחול עליו ההטבה. הפניקס הכירה בהתחייבות (חד צדדית) זו ועמדה מאחוריה, וכל זמן שהמבצע היה בתוקף העניקה הנחה מלאה בגין כל ילד (רביעי ואילך) שצורף לביטוח" (סעיף 6 לתשובה) (ההדגשה שלי – מ' נ'). ההתחייבות באה לידי ביטוי גם בהתנהגות המשיבה בכך שבפועל כיבדה התחייבות זו לגבי ילדי המבוטחים הראשיים שנולדו לאחר כריתת החוזים.

מכאן, שאין מחלוקת כי אף שבפוליסה ובטופס ההצטרפות אין ביטוי כתוב להתחייבות המשיבה לאפשר רכישה של פוליסה ללא תשלום מילד רביעי ואילך, ישנם פרסומים שבהם ההתחייבות מופיעה בצורה מפורשת, וגם בפועל ההתחייבות בוצעה .

השאלה הדורשת הכרעה בענייננו היא מה אם בכלל תוקף ההתחייבות שניתנה וכובדה, והאם ככל שיש לה תוקף, היא מוגבלת בזמן.

1. חוזה הביטוח תוכנו, כאמור, הסכמות הצדדים וזאת על פי סעיף 2 בחוק חוזה הביטוח. הפוליסה אינה יוצרת את ההתחייבות אלא היא ביטוי לה ועל כן אינה יכולה לאיין הסכמות והתחייבויות שניתנו. המשיבה מאשרת כי הייתה התחייבות מצידה, לשיטתה חד צדדית וכל עוד המבצע בתוקף, לילד רביעי ואילך חינם. אם כן - עניין לנו לכאורה, גם לשיטת המשיבה, באי התאמה בין החוזה לבין הפוליסה שכן גם המשיבה מודה שקיימת התחייבות שאינה מוצאת ביטוי בפוליסה, אף שלשיטתה מדובר בהתחייבות חד צדדית.
2. במקרה של התנגשות בין הפוליסה לבין ההסכמה החוזית בין הצדדים, יש לראות בפוליסה ניסיון חד צדדי לשינוי הוראות החוזה ולשינוי אין תוקף אלא בהסכמת הצדדים (אליאס עמ' 227).
3. ומהי אותה הסכמה שהייתה בענייננו?

הצדדים ויתרו על שמיעת ראיות, המבקשים טוענים להסכמה להתחייבות שאינה מסויגת והמשיבה טענה להתחייבות שהיא בבחינת הטבה שיווקית או מבצע מוגבלים בזמן.

1. אני סבורה כי בשלב זה של הדיון יש לקבל את עמדת המבקשים כי מדובר בהתחייבות שאינה מוגבלת בזמן ואלה טעמיי:

התנהגות המשיבה במשך תקופה ארוכה, לפחות במשך חמש שנים (כפי שהוכח לגבי לוי), מתיישבת יותר עם הטבה חוזית קבועה מאשר עם "הטבה שיווקית" מוגבלת בזמן.

בידיעונים שצורפו לבקשה (נספח 3 וגם שני עמודי הידיעונים בנספח 4) שהם מבית היוצר של המשיבה, תחת הכותרת "מה חשוב לדעת" נכתב ללא כל הסתייגות אך זאת:

"ילד רביעי ואילך ללא תשלום – עד גיל 21" (ר' עמ' 54,56, 59,62,65, 71, 75 בנספחי בקשת האישור). אין כל ציון שמדובר בהטבה שיווקית ואף לא ציון שמדובר בהטבה מוגבלת בזמן.

לא מצאתי ממש בטענת המשיבה כי אין לייחס משקל לידיעונים מכיוון שהם אינם מופנים למבוטחים אלא לסוכנים. אפילו אניח כי הידיעונים מופנים רק לסוכנים (דבר שלא ברור לטעמי) וכי אלו מנחים אותם לעניין הצגת הפוליסות הרלבנטיות למבוטחים, אני סבורה כי הנחיות אלה מלמדות על תוכן ההתחייבויות החוזיות שהסוכנים התבקשו להציג למבוטחים, לשם הבאת המבוטחים להתקשר בחוזי הביטוח המוצעים, ועל כן הם מלמדים על תנאי החוזה שנקשר.

זאת ועוד. המבקשים הציגו לפחות פרסום אחד של ידיעון (כפי שעולה מההערה בתחתית העמוד) שנראה שהוא מופנה ישירות למבוטחים שכן לשונו היא "צרף ילדיך עוד היום לביטוח בריאות פרטי ושמור לעצמך את אפשרות הבחירה עבורם". כמו כן במודגש נכתב "לפרטים ולהצטרפות פנה לסוכן הביטוח שלך או חייג 3455*".

אשר על כן אני קובעת כי מדובר לכאורה בהתחייבות שאינה מוגבלת בזמן.

1. אשר לטענות האחרות של המשיבה שבעטיין היא טוענת כי היא זכאית להפסיק את ההתחייבות שעניינה ילד רביעי חינם גם טענות אלה דינן להידחות ולהן אפרט.
2. עניין הרפורמה - המשיבה כלל אינה טוענת כי אינה יכולה ליתן עוד את ההטבה. טענתה היא כי "בנסיבות אלה, ולאחר בחינה של הדברים והשפעת הרפורמה, החליטה הפניקס להפסיק להציע את ההטבה האמורה במסגרת הפוליסות החדשות שנערכו בהתאם לרפורמה" (ההדגשה במקור – מ' נ') (ר' סעיף 41 בתשובה). משקבעתי שהייתה התחייבות חוזית הרי שהמשיבה אינה זכאית לשנותה או לחזור בה ממנה לגבי המבוטחים הראשיים שלגביהם התחייבה. טענת המשיבה כי בעקבות הרפורמה נדרשה לתמחר מחדש את הפרמיות שהיא גובה ומכיוון שמבנה ההצטרפות לביטוח השתנה נעשה תמחור מחדש כל הפרמיות שנכנסו לתוקף לאחר הרפורמה וכי לכן הפסיקה את ההטבה, היא לכאורה טענה שעניינה טעות בכדאיות העסקה שאינה מאפשרת למשיבה להשתחרר מהתחייבותה החוזית.

ב"כ המשיבה טען בדיון כי לשיטת המשיבה היא יכולה להפסיק את ההטבה נושא הדיון בכל עת וכי את נושא הרפורמה "טענו למעלה מן הצורך מאחר שלטענתנו אנו לא חייבים גם אם היו נשארות אותן פוליסות" (פר' מיום 9.11.2020 עמ' 4 ש' 24 ואילך). מכאן הודאה כי לא בגין הרפורמה חזרה בה המשיבה מהתחייבויותיה אלא מטעמים אחרים. מסקנה זו נתמכת גם בכך שבמכתב בו ניתנה התשובה הראשונה של המשיבה לפניית משיב 1 כל שנטען הוא שמדובר בהטבה שניתנה לפוליסות שנמכרו עד 31.01.2016 (נספח 8 לבקשת האישור).

1. התחייבות חד צדדית - אשר לטענת המשיבה כי מדובר בהתחייבות חד צדדית. טענה זו נטענה ללא פירוט נוסף וללא טיעון לגבי ההשלכות שיש להתחייבות כזו.

בתא (י-ם) 8383/06 גלובינסקי נ' פרונט (18.2.2009) דן בית המשפט כב' השופט סולברג בטענה להתחייבות חד צדדית וכך כתב:

"המשפט אמנם מכיר לעיתים בתוקפה של התחייבות חד-צדדית, אף כי בנופו של המשפט הישראלי מדובר בחריג (ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים א 29 (1991-תשנ"א); פבלו לרנר ההתחייבות החד צדדית (2001)). המצבים הקלאסיים הנדונים בחקיקה, בפסיקה ובספרות, ככאלה שניתן לסווגם כהתחייבות חד-צדדית, הם בעיקר צוואה, התחייבות ליתן מתנה, יצירת הקדש, ערבות, והתחייבות למתן פרס. הללו מתאפיינים בקיומו של אינטרס של המתחייב להעניק דבר לזולת שלא בתמורה".

באותו עניין נדון כתב הוראות חתום על ידי קונים שביקשו לרכוש בנין שבו הם מודיעים על רצונם לרכוש את הבניין, שידוע להם שהבניין אינו רשום כבית משותף וכי המוכרים מטפלים בקבלת אישורי מס שבח לייחוד הדירות וכי הם מפקידים פיקדון כדמי רצינות ושלושה הסכמי מכר לגבי שלוש דירות ובהם הוראות בלתי חוזרות. הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלה אם כתב ההוראות הוא הסכם מותנה אשר בהתקיים תנאיו הוא מחייב את המוכרים כפי שמחייב את הקונים, או שמא מדובר בהתחייבות חד צדדית שנטלו הקונים על עצמם.

בית המשפט קבע שם כי אמנם צורת כתב ההוראות היא התחייבות חד צדדית ואולם ההיגיון וניסיון החיים מלמד כי המוכרים לא היו פטורים מכל התחייבות. עוד קבע "בהסתמך על פרשנות המסמך על פי תוכנו ועל התנהגות הצדדים לפני ואחרי שנחתם כתב ההוראות הכרעתי היא כי אין לקבל את טענת הנתבעים [המוכרים]. כתב ההוראות הוא חוזה דו- צדדי לכל דבר ועניין, והוא מחייב את שני הצדדים" (פסקה 14). על פי תוכן החוזה קבע בית המשפט שמדובר בחוזה דו צדדי. בית המשפט הוסיף וקבע שם כי גם מכוח עקרון תום הלב בשלב הטרום חוזי שקבוע בסעיף 12 בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 יש ליתן תוקף מחייב לכתב ההוראות. בית המשפט גם הסיק מהתנהגות הצדדים לפני חתימת כתב ההוראות ואחריה כי הצדדים ראו בו חוזה דו צדדי.

(על פסק הדין הוגש ערעור. הערעור באשר לכתב ההוראות נדחה בבית המשפט העליון בע"א 3223/09 מיום 27.7.2010; לעניין היות התחייבות שנחזית חד צדדית, התחייבות דו צדדית (ר' גם ע"א 6295/16 קוזלי נ' מדינת ישראל (3.6.2019) כב' השופט הנדל).

אני סבורה כי גם בענייננו אין מדובר בהתחייבות חד צדדית כי אם בחוזה דו צדדי, שהמשיבה פעלה על פיו בכך שבמשך שנים עמדה בהתחייבות ליתן פטור מפרמיה לילד רביעי, ואשר המבקשים נתנו בגינו תמורה בדמות בחירתם בפוליסה זו (ולא אחרת) ובדמות תשלום הפרמיות של המבוטחים הראשיים (ההורים), וכן שלושה ילדים ראשונים. מסקנה זו מתחייבת גם מהטעם שהמשיבה היא חברת ביטוח, שלגביה קשה עוד יותר לקבל טענה כי ההתחייבות שנתנה היא התחייבות חד צדדית. על אחת כמה וכמה, עת נטען כי בהיות ההתחייבות, התחייבות חד צדדית, רשאית המבטחת לחזור בה מההתחייבות שנתנה בכל עת שתחפוץ.

1. מעבר לדרוש אציין עוד כי אפילו נראה בהטבה שניתנה מתנה, אין בכך כדי לשנות, שכן מתנה היא חוזה, עסקה דו צדדית אף שהביצוע מוטל על צד אחד בלבד והוא אינו יוצר חיובים הדדיים (ע"א 495/80 ברקוביץ' ואח' נ' קלימר, לו(4) 057 (1982) בעמ' 61 מפי השופט (כתוארו אז) ברק) (להלן: עניין ברקוביץ'); ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582 (1998) ). ואולם כאמור, אני סבורה כי בענייננו החיובים הם חיובים הדדיים ולא מדובר במתנה.
2. הכיתוב בידיעונים - אשר לטענת המשיבה, כי יש לקבל את גרסתה כי הייתה רשאית לסיים את ההתחייבות בכל עת שתחליט, מהטעם שבידיעונים (נספח 7 לתשובה) נכתב כי "החברה שומרת לעצמה את הזכות להתאים את התעריפים והתנאים בהתאם ובמידה שיחולו שינויים במוצרי החברה", שכן חלו שינויים כאלה (ר' סעיף 64ב. בתשובה).

דין הטענה להידחות.

המשיבה ציטטה את הכתוב תוך השמטת המילים "שנקבעו בהצעה זו " או "שנקבעו בידיעון", כפי שהופיעו בנספח 7. התניה שנכתבה במלואה היא "החברה שומרת לעצמה את הזכות להתאים את התעריפים והתנאים שנקבעו בהצעה זו / שנקבעו בידיעון בהתאם ובמידה שיחולו שינויים במוצרי החברה" (הדגשה שלי – מ' נ').

האמור בתניה בשלמותה משמעותה היא אך שהחברה רשאית להתאים את התעריפים או התנאים שבהצעה שבידיעון, אם יחולו שינויים במוצרי החברה, זאת לפני ההתקשרות החוזית. משמע משהושלמה ההתקשרות החוזית על פי התנאים שהוסכמו, זו אינה נתונה עוד לשינוי.

פרשנות זו מתבקשת גם נוכח העובדה כי ההתחייבות לילד רביעי ואילך חינם היא זכות שרכשו המבוטחים הראשיים, נוכח העובדה שסביר להניח כי לפחות חלק מהמבוטחים בחרו בהתקשרות עם המשיבה ולא עם חברת ביטוח אחרת נוכח התחייבות זאת ונוכח העובדה שלא מן הנמנע כי הפרמיות גילמו גם את הזכות החינמית האמורה.

אני סבורה עוד כי טענת המשיבה בעניין זה, היא טענה שנטענת בחוסר תום לב זאת נוכח טענתה העיקרית בתשובה, כי הידיעונים כלל אינם מופנים למבוטחים והאמור בהם אינו מחייב אותה כלפיהם.

1. אי קיומן של פוליסות זהות לאלה שהוצעו עד 2016 - אשר לטענת המשיבה כי אין כיום פוליסות זהות לפוליסות שהוצאו עד שנת 2016 ועל כן אין היא יכולה לעמוד בהתחייבות.

כפי שצוין, המשיבה הודתה כי לא בגין כך היא טוענת שהיא רשאית לחזור בה מהתחייבותה.

בנוסף, אני מקבלת את טענת המבקשים כי המשיבה יכולה להנפיק לילדי המבוטחים הראשיים פוליסות חדשות העומדות בכללי הרפורמה ולא לגבות עבורן דמי ביטוח או לחילופין להציע פוליסות חדשות ולקזז מדמי הביטוח המשולמים עבור ילדים שנולדו לחברי הקבוצה לאחר שנת 2016, את עלות הביטוח שהם היו זכאים לו ללא תשלום. מכל מקום לא ניתן כך סתם לאיין התחייבות שניתנה, ואם המשיבה אינה יכולה כיום לקיים התחייבותה ככתבה וכלשונה (וכזאת לא הוכח), עליה לכאורה לקיימה בקירוב.

על כן אני קובעת כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה, קרי - האם המשיבה מחויבת להמשיך ולאפשר למבוטחים ראשיים, רכישה של פוליסות לילדים שהם "ילד רביעי ואילך" ללא עלות גם לאחר יום 31.1.2016 – ושיש אפשרות סבירה שאלה יוכרעו לטובת הקבוצה.

התקיימות התנאי שבסעיף 8(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות

1. אני סבורה כי בנסיבות העניין כפי שהן מתוארות לעיל, והיות השאלות המשותפות, משותפות לחברי הקבוצה, ניהול תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. משהוכחו לכאורה העילות ונזק לכאורי, נראה כי התובענה הייצוגית היא הדרך הראויה לניהול ההליך.

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות

1. לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב.

סוף דבר

1. אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבה.
2. המשיבה תישא בשכר טרחה לבאי הכוח המייצגים בסכום של 35,000 ₪.
3. הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה - "כל מבוטחי המשיבה, שהצטרפו לתוכנית ביטוח בריאות, אשר ביחס לאותה תכנית המשיבה התחייבה כי החל מהילד הרביעי ואילך, שייוולד להם, יתקבל כיסוי ביטוחי ללא תוספת תשלום, והמשיבה לא העניקה כיסוי זה או שהעניקה אותו כנגד תשלום."

 

1. עילות התובענה הן - הפרת חוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981; הפרת החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בקיום חוזה לפי סעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט.

השאלה המשותפת לחברי הקבוצה - האם המשיבה מחויבת להמשיך ולאפשר למבוטחים ראשיים, רכישה של פוליסות לילדים שהם "ילד רביעי ואילך" ללא עלות גם לאחר יום 31.1.2016, או שמא רשאית הייתה המשיבה להפסיק אפשרות רכישה זו עבור ילדי מבוטחים ראשיים, כפי שעשתה, אף שהתקשרו עמה בהסכם הביטוח לפני מועד ההפסקה.

1. הסעדים הנתבעים - השבת סכומים שנגבו שלא כדין מחברי הקבוצה עבור כיסוי ביטוחי לילד רביעי ואילך; חיוב המשיבה להעניק לחברי הקבוצה כיסוי ביטוחי לילד רביעי ואילך שנולדו למבוטח הראשי, חינם או לזכות את חברי הקבוצה בדרך אחרת.
2. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות. טיוטת ההודעה תועבר לאישור בית המשפט בתוך 30 יום ואזי יינתנו הוראות לעניין דרך הפרסום. המשיבה תישא בהוצאות הפרסום.
3. ב"כ הצדדים ימציאו בתוך 45 יום מועדים מוסכמים לקיום קדם משפט (ימים א, ב ו-ה בשבוע).
4. כתב הגנה יוגש עד ליום 4.3.2023

ת.פ. ליום 5.3.2023.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ג, 04 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.