הצמדת השכר לעבר למדד המחירים לצרכן - כאסטרטגיה למיקסום הפיצויים

אחד מראשי הנזק הנפוצים בתביעות ובתיקי נזקי גוף - הינו ראש הנזק של הפסד השתכרות.

ראש נזק זה נועד לפצות את התובע בגין הפסדי השתכרות שנגרמו לו או שצפויים להיגרם לו.

הפסדי ההשתכרות שנגרמו לתובע מכומתים באמצעות ראש הנזק של הפסדי השתכרות לעבר, ואילו הפסדי השתכרות שצפויים להיגרם לו - באמצעות ראש הנזק של הפסדי השתכרות לעתיד. 

מה משפיע על הפסדי ההשתכרות?

באופן עקרוני הפסדי ההשתכרות מושפעים מ- 2 גורמים:

1. שיעור הנכות

2. בסיס השכר

ככל ששיעור הנכות יהיה גבוה יותר, הפסדי ההשתכרות צפויים להיות גבוהים יותר. כך לדוגמא, הפסדי השתכרות במקרה של 10% נכות יהיו גבוהים יותר מהפסדי השכרות במקרה של 5%, והפסדי השתכרות במקרה של 20% נכות יהיו גבוהים מאשר הפסדי השתכרות במקרה של 10% נכות.

בכל הקשור לבסיס השכר - היחס דומה. ככל שבסיס השכר יהיה גבוה יותר הפסדי ההשתכרות יהיו גבוהים יותר. קרי הפסדי ההשתכרות של תובע בעל בסיס שכר של 10,000 ש"ח יהיו גבוהים מאשר הפסדי ההשתכרות של תובע בעל בסיס שכר של 5,000 ש"ח, וההפסדים של תובע שהשתכר 20,000 ש"ח יהיו גבוהים מההפסדים של תובע שהשתכר 10,000 ש"ח.

כיצד ניתן להגדיל את בסיס השכר?

אחת הדרכים הפשוטות להגדיל את בסיס השכר הינו להצמיד את בסיס השכר לעבר למדד המחירים לצרכן. 

בפועל - במרבית הפעים עו"ד לא עושים זאת.

מבחינה של 935 פסקי דין מ- 3 השנים האחרונות מצאנו שהצמדת השכר לעבר למדד המחירים לצרכן יכולה היתה להגדיל את הפיצוי ב- 7%. בפועל רק ב- 297 פסקי דין בוצעה ההצמדה למדד המחירים לצרכן - כן רק ב- 31.76% מפסק הדין.

רק לשם השוואה בבדיקה נוספת של פסקי דין שנחתמו בין השנים 2005 ל- 2008 עלה כ- 56.42% מפסקי הדין (452 מתוך 801) ביצעו הצמדה של בסיס השכר לעבר למדד המחירים לצרכן.

איך יישמנו עובדה זו בנזיקיסט?

במטרה לעזור למנויי נזיקיסט - שילבנו במחשבון תחשיב הנזק בנזיקיסט את אפשרות ההצמדה של בסיס השכר לעבר, למדד המחירים לצרכן, בלחיצת כפתור.