כיצד יש לחשב את תוספת הותק לעניין ניכויי המל"ל?

פרטים

קטגורית אב: חדשות משפטיות

קטגוריה: נזיקין

כיצד יש לחשב את תוספת הותק לעניין ניכויי המל"ל?

בית המשפט המחוזי בירושלים מסביר כיצד יש לחשב את תוספת הותק בעת ניכויי המוסד לביטוח לאומי.

ההחלטה:

1.    מדו"ח רציפות הביטוח עולה שהתובעת החלה לעבוד בשנת 1980 (היא אף עבדה חודשים ספורים בשנת 1978, טרם לגיוסה), ועבדה ברציפות עד לתום שנת 1993. לאחר מכן החלה את עבודתה בחברה שבבעלות בעלה בשנת 2003. מהדו"ח עולה כי ככל שהדברים אמורים בדיווח לביטוח לאומי דווחה התובעת כעובדת במשך 173 חודשים עד לארועים מושא התביעה. על רקע נתונים אלה, גילה במועד הארוע ושנות העבודה הצפויות עד להגעתה לגיל המזכה, עולה שיש לקבל את קביעתו של האקטואר מטעם הנתבעת לפי תוספת הוותק לא היתה צפויה לעבור את גבול ה-44% (בהתאם למנגנון החישוב שבסעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995). מכאן שתוספת הוותק שהפסידה התובעת עומדת על סכום של 77,262 ש"ח.

2.    אשר לחסכון בהפרשה עבור תוספת הוותק: הסתמכות הנתבעת על הפרסום של המל"ל, שאינו מתייחס אך ורק להפרשה עבור קצבת הזקנה, אין בה כדי להוכיח מה שיעור ההפרשה מתוך סכום זה עבור קצבת הזקנה לבדה. כך או כך, נראה כי ההפחתה המירבית בגין ה"חסכון" יכולה להגיע לכדי 140 ש"ח לחודש (לעניין זה מקובלת עלי דרך החישוב המוצעת בפסקה 15 לתגובת התובעת מיום 28.2.16) ולכדי כ-28,000 ש"ח לכל התקופה. בשל חוסר הוודאות השורר בנוגע להיקף החסכון, שעניינו בעמימות הראייתית בעניין שיעור החסכון עבור קצבת הזקנה מכלל ההפרשה שמפריש העובד, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לבצע הפחתה מסויימת מסכום החסכון הנטען, על דרך האומדנא.

3.    לפיכך אני קובע כי סכום הניכוי בגין תוספת הוותק לאחר ניכוי החסכון בהפרשת העובדת יעמוד על 55,000 ש"ח. סכום זה יבוא תחת הסכום של 60,000 ש"ח שבפסקה 86 לפסק-הדין.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' באדר א' התשע"ו, 10 במרץ 2016, בהעדר.